עושה חדשות כתב:בבקשה
היכל הבעש"ט לג, עמוד רלג והלאה
עושה חדשות כתב:בבקשה
היכל הבעש"ט לג, עמוד רלג והלאה
חד ברנש כתב:פעם העלו כאן מאמר על שמות ערים תנ"כיות שהובאו בשו"ת כדוגמא בעלמא.
בבלי כתב:וכן את שו"ת ויצבר יוסף סימן נה.
גל של אגוזים כתב:פלא בעיני וכי עד כה אין איש שם על לב?
עושה חדשות כתב: ובאיזה ספרים הובא?
עושה חדשות כתב:בבקשה
אפיקי מים - פורים, (הגר"מ שפירא), ענין א. [עמודים שמג-שנט]
הסרפד כתב:אבקשה נא:
קונטרס התולדות שבסוף ספר שנות חיים, מעמ' 874 [מעמודי אוצה"ח] עד סוף הספר, 28 עמודים.
סברתו בידו כתב:האם נכתב בפורום על מנהג בני תימן להתעטף בטלית כאשר כל הציציות בצד אחד?
סברתו בידו כתב:שמעתי שהגרי"ש אלישיב אמר שנהגו היתר בזה היום כי מותר לשיר כדי להתקרב לקב"ה (לא יודע אם אמר שמותר, אלא שבגלל זה מקילים היום), האם יש לזה מקור?
שמר כתב:בבקשה חידושי אגדות ע"ד הפשט (הגרא"ו), הסימן שעוסק במחיית עמלק
ארון הקודש כתב:היכן הוא כותב, שהאדם נברא באופן שצריך להתייגע על צרכיו ומאכליו, ואינם באים לו מן המוכן, כדי שעל ידי התעסקותו יוכל לקיים ולהיזהר בענינים השייכים באכילה כמו בשר וחלב ושאר עניני כשרות, וענינים הקשורים לעבודת השדה, וכן במשא ומתן באמונה וזהירות מגניבה וגזילה, וכדומה.
משהו בסגנון הזה.
הארי החי כתב:האם ידועים מקורן של דברים וביתר הרחבה...
זאינץ כתב:אם אפשר מספר צנצנת המן חלק ד' פרק קישרי שי''ן בקשרי אדמור''י חב''ד עם הר''א מבעלזא?
שמר כתב:ביאורו של הגר"ח שליט"א על החלק האחרון של ברייתא דמלאכת המשכן, מ - "מהיכן היתה שכינה מדברת עם משה" עד הסוף
שבת שלום
אור עולם כתב:אפשר להעלותו כאן?
בבלי כתב:הקונטרס ואוד מצל מאש
צורב מתחיל כתב:אני נצרך לסימן י"ב וי"ג מקונטרס המועדים להגרי"ח יפהן.
וכן לסימנים י"ד ט"ו וט"ז מספר בית אהרן - שבת ומועדים.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:
סברתו בידו כתב:מהו מקור האיסור?
סנהדרין דף קא ע''א
תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים
אשרי יושבי ביתך כתב:אשמח לקבל ביאור רבי שמואל די אוזידא זצ"ל על מגילת אסתר,
מעמוד רלב-רלז (כולל).
בברכה המשולשת כתב:3. דוגמאות למקרים בהם החמירו בספיקות של איסורי דרבנן כי הם איסורים חמורים (לי זכור גדרים מסויימים באיסור סתם יינם)? [זכור לי שהיה אשכול ארוך על זה]
לעמל יולד כתב:למדתי פעם בשל"ה ששכר מצוה גדול בהרבה יותר מעונש עבירה.
פרשת כי תשא תורה אור (ד)
כי הש"י העונש שמעניש אינו מעניש מצדו יתברך שהוא המצוה, רק מעניש מצידנו מצד המצווה, כדי שיהיה לעונש גבול כמו שיש לנו גבול ולא יהיה נצחי. ובמתן שכר הוא להיפך, נותן שכר מצדו דהיינו שכר נצחי.
חד ברנש כתב:זכור לי שנכתב בפורום ש'עכ"ל' הוא לפעמים רק שמירת הכוונה ולא ממש הלשון.
רמ"א בהקדמתו לדרכי משה כתב שכן מנהגו, אבל אני מחפש את האשכול בפורום. תודה רבה.