התקיעות הן תקיעות דמיושב, כך שפשוט שאין מניעה שאוחזי ספרי התורה ישבו, וכמנהג אשכנז המערבי.
מכ"מ המנהג הרווח אצל אלו עושים הפסקה ולא מחזירים את הספרים לארה"ק אלא מכסים בטלית, שהספרים נשארים על הבימה עד לאחר התקיעות.
קו ירוק כתב:
ולכותרת האשכול המאוחרת: בפשטות ההושענות נתקנו לעת הקפת הס"ת. מה שייך להפריד? נכון שגם בשבת אומרים תפילה ללא הקפה, אבל רק בשבת שאין הושענא.
בברכה המשולשת כתב:זה לא בגלל המנגינה?
יהודה בן יעקב כתב:גבול ים כתב:אודה מאוד למי שיעלה עבורי תשובות ר' נטרונאי גאון מהד' אופק סי' קצג ושכמ"ה
מתוך פרוייקט השו"ת (ללא הערות)
בתקוה שהכוונה לחלק או"ח
בן מיכאל כתב:תודה. היכן ניתן להשיג?
איש_ספר כתב:חבר פורום אוצר החכמה כתב:תוכן דברי הרב סופר שרב ששת היה בקי בברייתות
וכמש"כ הקדמונים. ואינו קשור לכאן, שהרי לא פשט מברייתא. וכן בשאר המקומות.
יהודה בן יעקב כתב:יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.
מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].
קו ירוק כתב:גם לא נהגו במזמור של יום רביעי. והיינו הך.
זו הוספה מאוחרת שהשתרשה במקומותינו כנראה מסידורים נוסח ספרד, שעברו לנוסח אשכנז בלתי מוגהים.