פורום אוצר החכמה

חוקרנוביץ כתב:ישר כוח על התשובה ושאפו על הבקיאות!

אני רק זכרתי שכלי אבן, גללים ואדמה אינם מקבלים טומאה.
מראי מקומות מדוייקים ציינתי בעזרת פרויקט השו"ת.

ראה באנצמ"ק בערכו. סלח לי על הבורות, אולם לאיזה ספר כונתך, והאם הוא נמצא ב'אוצר'? כנראה אנציקלופדיה מקראית. זה נראה מאד לא סביר אם הספר הזה יהיה באוצר אי פעם. כי זה אנציקלופדיה מחקרית שיש שם מלא דברים בעייתיים, אף שיש גם כן הרבה מאד דברים מועילים. האנציקלופדיה חסית שמרנית, וכך גם היה העורך הרא...

כן, זה מפורש בכמה מקומות בחז"ל שכלי אבנים אינם מקבלים טומאה. ודווקא משום כך בזמן הבית השתמשו הרבה בכלי אבן. ספרי במדבר פרשת חקת פיסקא קכו וכל כלי פתוח, אין לי אלא כלי חרס כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה מנין ודין הוא ומה כלי חרש שהם עלולים לקבל טומאה הרי הם מצילים צמיד פתיל באהל המת כלי גללים כלי...

פסקי הלכה מפורטים כמו בסידור תפילת יוסף. לענ"ד זה חובה. כמובן צריך להשקיע הרבה במפתחות, עיצוב והדפסה מהודרת - אחרת ספר כזה לא יצליח. אני אישית הייתי מוסיף קצת על השתלשלות הנוסח ומקורות התפילות כמו בסידור אזור אליהו, אך זה יכביד על הסידור ועל המתפלל הפשוט. אז ממליץ שלא להוסיף, משום שזה כלל לא שו...

בשבוע הספר שעבר ראיתי את הספרו של פרופ' דב שוורץ "כינור נשמתי - המוסיקה בהגות יהודית". לא קראתי אותו, אך מדברים אחרים של המחבר שקראתי אני יכול להעיד שהוא על רמה.
הספר באתר של אוניברסיטת בר-אילן:
http://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=911

עדכנתי את המאמר עד גירסא 5.1. שיניתי את הכותרת (וחלק מכותרות משנה), הוספתי תוכן עניינים, תיקנתי שתי טעויות קטנות ושיניתי קצת את מה שכתבתי על החליצה. ביחס לרוב הפרטים החילוק הולך חלק. חליצה הוא דוחק. והחילוק בין וידוי מעשר לביכורים קצת דוחק. אכן, כמה מן האנשים שהראתי להם את המאמר הקשו עח מקרא ביכורים...

שתי ספרים מהסוג ראשון מאד טובים שאני מכיר: "הלכות דעות להרמב"ם עם פירוש נפש ישרה" מאת מו"ר הרב אליהו טבגר. את הספר לא קראתי בשלמותו. אך שמעתי כמה סדרות של שיעורי המחבר על ספר המדע לרמב"ם. "עיוני תשובה" על הלכות תשובה מאת עדיאל קדרי. ספר מאוד יפה. יש גם ביאור של הרב...

מאמר של הרב יצחק ברנד נגד התר הנ"ל של מכון צומת. http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1651386&kw=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%9E%...

שני המידות של האמות (שמקובל לקרותם חזו"א ור"ח נאה - ולא בדיוק כרח"א, אלא קטנות מכפי שהוא טעה לחשוב..) מקורם בראשונים. מידת הרמב"ם בשעורים, ומידת התשב"ץ באצבעות אדם בינוני. לא ממציאים מידות לפי ממצא ארכאולוגי, אלא מתאימים את הממצא להלכה. גמ... תמיד חשבתי ששיעורי חזון איש הם ...

כתבתי מאמר, ואשמח לקבל הערות, והארות. הקישור למאמר: http://www.bmty.org/ek/archives/34 לנוחות הקריאה אעתיק את המאמר כאן. לצורך הסדר אני רושם את הגירסא של המאמר, הגירסא הנוכחית 5.1. 1. תוכן עניינים. ⋅ תוכן עניינים. ⋅ תמצית המאמר. ⋅ הקדמה. ⋅ המעלה לדבר בלשון הקו...

זקן ששכח כתב:

יבנה כתב:
ונדצ"ל "שמימיי".

נראה לי תמוה שהוא אמור להזכיר שזה גוף שמימי.
ותו, מה הקשר בין 'עכור' ל'שמימי'?

הכוונה שהוא לא מאיר, בשונה מהשמש או הכוכבים (שהם גם שמימיים, אך מאירים). כך מההקשר...
במקום אחר היה גם אפשר לפרש: אינו שקוף.

מדבריו בסוף הקונטרס: השירטוט המובא כאן הוא לפי שיעור אמה של 52.5 ס"מ. איני מומחה לסוגיה, אך כדאי להעתיק כאן את הדברים בשלמותם (הערה 121 בתוך הקונטרס): השירטוט המובא כאן הוא לפי שיעור אמה של 52.5ס"מ. הערה בענין שיעור האמה שהשתמשנו בו לשירטוט מקום המקדש והעזרות. האמה של 58או 60ס"מ [כשי...

באונקלוס נוסח תאג' התימני הגירסא בדברים ב,כג - "רפיח" - עם ריש.
בדקתי במקראות גדולות "תורת חיים" של מוסד הרב קוק.

לא צריך להתנצל. רק כתבתי שמי שנוהג באיזה פרט אחרת זה לא מפקפק בכך שהוא תלמיד. או באיכות של זה. ומש"כ הגרח"ו שקיבל מרבו "לא לישא פנים בתורה" כולל גם את רבו עצמו. לא התנצלתי. דוגמא לדבר שאין נוהגים, רבים אינם מברכים על נט"י לתפילה. ולהרב איתן, תיקון חצות לא נוהגים כמו שלא לומ...

אולי יש פה מישהו ממקורבי ישיבת אד"א וימנה מה הם עושים לא כדעת הגר"א? ככל הידוע לי יש דברים. נוהגים כשיעורים הקטנים של הגר"ח נאה, אף שבמעשה רב מבואר כצל"ח. כי מה לעשות שזה האמת, וכבר תלמידי הגר"א בארץ ישראל נהגו שיעורים קטנים. יש מנהגי הגר"א שלא נוהגים: לא קמים לתיקון ח...

לרגל דיונים אחרונים נזכרתי שחבר שלי כתב קונטרס בשם: "המקום אשר בחר ה': יסודות בענין קדושת מקום המקדש". אעתיק תיאורו מתוכו: תכלית מאמר זה הינה לימוד יסודות קדושת מקום המקדש והמסתעף מהם. בחלקו הראשון של המאמר נתבאר ייחודו של מקום המקדש, מרכזיותו בעם ישראל, המצוות היחודיות בו ובפרט התפילה בו,...

אתמול קיבילתי לדוא"ל קונטרס שקראתיו לפני זה בעותק מודפס. ביקשתי רשות המחבר לפרסמו כאן וקבלתי אישור. קונטרס מדבר על גאולה, מלכות ה', על מה אנחנו צמים בתשעה באב וכו'. בתוכן קצת דומה לעלון "קדושת ציון" http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=26089 או לחוברת "דרישת מקדש...

גמ... יש מילה "Marschroute". עיין איך היא (או מילים שנוצרו ממנה) נכתבת בשפות שונות: https://en.wiktionary.org/wiki/Marschroute שם מביאים שתי פירושים: מסלול הליכה/מצעד (צבאי), או בדרך השאלה - גישה וטקטיקה. אך אני מעיד שבשפה הרוסית (מרשרוט -Маршрут) הכוונה לכל מסלול הליכה, נסיעה וכו' וכן כך ...

קושר כתרים כתב:האם יש כבר מעוז והדר פירוש על ירושלמי מסדר מועד והלאה??
ראיתי רק על סדר זרעים

עיין http://www.oz-vehadar.com/he/%D7%9E%D7% ... %9E%D7%99#
[ההודעה תוקנה בגלל הודעה של בן ציון46 שלקמן שהייתה מדויקת יותר.]

אולי כדאי לעיין בספרו של הר"י שילת, בין הכוזרי לרמב"ם הרב שילת בספרו "בין הכוזרי לרמב"ם" בסוגיה יג "קראות נצרות ואיסלאם" עמ' רסג מפנה לדברי הכוזרי במאמר ד פסקה כג (ההדגשה של הרב שילת): ספר הכוזרי מאמר ד אות כג עם מה שיש לאלהים בנו סוד וחכמה, כהחכמה בגרגיר הזרע אשר...

אכן התרגום שבעים שבידינו אינו מוסמך מספיק. אבל כל זה אינו רלוונטי לענייננו. לכאורה מלבי"ם כשכתב את פירושו על ספר ישעיהו העתיק הפניה לפסוק ביהושע טו:נט מספר כלשהו, ספר שהשתמש בתרגום שבעים (או תרגום שנעשה ממנו) ולא ציין זאת… ונשכח מהמלבי"ם שזה אינו בנוסח שלנו, ולא בדק כשהעתיק. אם רמב"ם ...

להניח שהמלבי"ם השתמש בתרגום זה - רחוק. להניח שכשציין בסתמא ליהושע התכוין בזה להפנות את המעיין לתרגום זה דוקא - מופקע מן הדעת. כן, זה רחוק. אך זה הביאור הכי מסתבר. יותר מסתבר מהסברים שהוצעו למעלה: יתכן שכונת המלבי"ם לעין גנים שנזכרה בטו, לד, וס"ל שהן א' [בחילופי ל' ונ']. או מ אולי חלק...

התרגום שבעים מוסיף בסוף פסוק נט מילים הבאות (לפני זה כתוב כל הפסק כולו כנוסח המסורה בדיוק, רק שהוסיפו את ההוספה הזאת): "תקוע ואפרתה היא בית לחם ופעור ועיטם וקולון ושורש וכרם וגלים וביתר ומנוחו אחת עשרה ערים וחצריהן".

היכן ניתן לראות את תרגום השבעים בעברית? בעברית אני מכיר שתי ספרים שמתעסקים בנושא. צבי קארל הוציא את הספר "תרגום השבעים לתורה" ופעם ראיתי אותו בחנות יד שניה. לפי מה שזכור לי הוא מביא את שנויי נוסח ופרשנויות שיש בתרגום השבעים. אך איני זוכר אם זה היה על כל התנ"ך או רק על התורה. וכן יש ס...

הרב קאפח תרגם "והחגלה", וכתב שם בהערה "במקור "ואלחגלה" והיא החלגה, הקורא, בלשון המקרא והוא עוף טהור לחלוטין. והאב"ש תרגם "והתוכי" והוא עוף טמא באמת. וכנראה שלא הבין את הענין". וכן תרגם הרב שילת. המלה תוכים במקרא (מלכים א י,כב ודה”י ב ט,כב) כנראה מכוונת לט...