פורום אוצר החכמה

משולש

הופיע!!
ביום שישי אחרי הצהריים הגיעו כרכי ירושתינו החדשים מבית הדפוס,

משולש

פשוט שלפי הנוהגים במנהג מסויים הוא אינו מוגבל לעדות. ולכן מבחינת האשכנזים גם הספרדי חייב, ולכן אין סיבה שהוא לא יתקע להם.

משולש

מחולת המחנים כתב:בפשטות הטעם להצדיק את המדלגים הוא כי "מוטב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".

השאלה במה אומרים את זה. האם כל אחד יוכל לדלג פסוקי דזמרה או לצמצם את ברכות ק"ש לחצי בשביל שיהיה "מעט בכוונה"?
והאם באמת לא מסוגלים לכווין עוד עשרים דקות??

משולש

שבטי ישראל נראה לי שלא הבנת את דברי מחולת המחניים. גם אני לא בטוח שהבנתי. אולי הוא יסביר לנו שוב מה הוא התכווין "הפיוטים שבין הברכות". האם הכוונה ליוצרות והאופנים? מה הקשר מגן ומחיה.

משולש

נכון שכתבת, ואני הוספתי גם את משיב דבר לתלמידו הגר"ח וואלאזינר עם כל ישיבתו החשובה בוואלאזין.

משולש

כמדומני שלדעת הגר"א (מע"ר) אומרים כל הפיוטים בר"ה ויו"כ בתוך חזרת הש"ץ כולל פיוטי הקדושה בתוך הקדושה. וכן מובא בשות משיב דבר שכך נהגו על פי הגר"א בישיבת וולאזין.

משולש

בספר "הישיבה הרמה בפיורדא" (ח"ב עמ' 410) יש דוגמא על אמירת קדיש יתום משותפת, שכ 17 מחברים ופוסקים מצטטים ספר שחובר על ידי משכיל בלי לעיין בו, (כי אם היו רואים את הספר בעצמו, לא היו אומרים הלכות בשמו).

משולש

חשוב להבהיר שאני לא המחבר לצערי הרב.
ודבר שני הוא מעוניין לקבל כל הערה אז אוכל לשלוח לו את הערתך על חסרון המבוא. (באופן כללי זה חיבור שמיועד לשמש את המתפללים בנוסח זה, והצורך לשים בו מבוא הוא כמו בכל סליחות נוסח ליטא או פולין שברובם אין מבוא).

משולש

בישיבות הליטאיות הסדר הוא מה שסידר המשגיח הגר"י לוינשטיין, אין לי מושג אם הוא העביר מה שהיה מקובל באירופה אולי בשיבוץ קל, או מדעתו. בספר תנועת המוסר מובא בתיאור על ישיבת קלם, שהציבור בליטא התנגדו לישיבה בגלל שינוי המנהגים שהם עשו, אחד מהדברים המוזכרים שם כמדומני שהם מדלגים פיוטים. אם כן הם הרא...

משולש

עם קצת ביאור וכל דבר דבור על מקומו.

משולש

מעניין מה נקרא "ארוך". האם אדירי איומה או וכל מאמינים הם נקראים ארוכים או קצרים? והאם אדר והוד או אאפיד יותר קצר מהם או יותר ארוך? כללו של דבר גם אני חושב שזו החלטה אומללה של חזנים בלי שום כלל והגיון. (אגב, בראש השנה לא מדובר בעוד הרבה. בסך הכל יתווסף לתפילה אולי עוד עשרים דקות לכל היותר א...

משולש

לוח מנהגי בית הכנסת מירושתינו תשעד.

משולש

שמעתי את ר' ברוך גריינמן פעם אומר בשם מישהו שאפשר להתווכח עם סברא של הרא"ש, אבל כשהרא"ש אומר "לבי אומר לי" אין אפשרות לחלוק עליו לעולם.

משולש

מסתבר שתמונה שיש בה גם ניקוד אי אפשר להמיר גם את הניקוד לטקסט. נכון?

משולש

הכל זה מדברי עצמי ואין כאן שום ציטוט.
אבל וודאי עוד הרבה יודעים למה אני מתכוין ויוכלו לתת את הציטוט.
מה שאני כן יכול לומר שבתורה כתוב "והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי... לא יאבה ה' סלוח לו".

משולש

אומרים שכשאדם נחרד מהמוסר והתוכחה, אז זה כבר סיבה שינצל מהעונש. ומי שמתברך בלבבו, אז העונש גדל שבעתיים. אם כן טוב לשמוע את האזהרות.

משולש

נ"ל שהיום מקובל לעשות טרומיט שליש שניה. וזה בוודאי חומרא, אבל למה לא לעשות תקיעה ארוכה? זה לא עולה יותר. ויוצאים מידי כל ספק.

משולש

האם יש כלל מה מדלגים ומה לא? (במקומות שמדלגים) האם זה תלוי בגודל הגופן? או בסוג הפיוט? או שם הפייטן?
ומאוד מעניין לדעת מנהג קהילות ישראל בעניין זה. מי מדלג מה.

משולש

כשהייתי מתפלל בישיבות שמדלגים את רוב הפיוטים, הייתי מספיק לומר כמעט את כל המדולגים של ר"ה בזמן אריכות הניגונים חזן וקהל. (את של יו"כ אין מצב להספיק בזמן הזה. אבל לפחות אפשר לומר כמה שיכולים.)

משולש

האם יש מקור כתוב על ניגוני מנחה של שבת?
כי נדמה לי שבדברי קהלת (תרכב) אומר ששלוש ראשונות בניגון חול ושלוש אחרונות בניגון שבת. ואם יו"ט בחול גם שלוש אחרונות בניגון חול.

משולש

עוד

: תא שמע 2.jpg (180.48 KiB) נצפה 3765 פעמים

: תא שמע 3.jpg (158.71 KiB) נצפה 3765 פעמים

: תא שמע 4.jpg (165.49 KiB) נצפה 3765 פעמים

משולש

מתוך ספר סליחות מפורש נוסח אשכנז המערבי בהכנה:

משולש

תבורך מן השמים.

משולש

אני מעוניין בספר "וזרח השמש" דגל התורה, מעמוד 81 עד 120, תודה למי שיוכל להביא לי לכאן.
זה נמצא כאן:

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61247&

משולש

אני חושב שהמנהג נקבע על פי לוחות שסמכו גדולי ישראל את ידיהם עליהם. ולכן אי אפשר לומר שזה מנהג של ההמון כיון שנתייסד על ידי גדולי תורה.

משולש

גם בהפטרת ת"ב שקוראים בניגון איכה, (ויש שקוראים בלי ניגון) ושני הפסוקים האחרונים לא קוראים בניגון איכה.
והאם יש מקור לנגן "איכה אשא" בניגון מגילת איכה?

משולש

בינתיים לא הייתי פותח אשכול נפרד להערה הזו שקשורה לנושא הנידון קצת:
למה הגרח"פ לבש 80 ציציות. נכדו אמר לי פעם שאף אחד לא יודע את הסיבה. אבל זה היה לפני פטירתו, אולי אח"כ גילו?

משולש

יש לי עוד שאלה:
כשכתבו הרבנים הנ"ל מכתב שלא ללכת לשם, האם מותר לקרוע את מודעותיהם של מחללי השבת, כיון שהם מכשילות את הציבור לעבור על דברי הרבנים?

משולש

במשנה האחרונה במו"ק כתוב שעינוי כולן עונות כאחת. קינה אחת אומרת וכולן עונות אחריה. ונפסק להלכה בכל הפוסקים (סימן תכ על ר"ח, סימן תקמז על חוה"מ, וסי' תרצו על פורים). דהיינו אם כולם אומרים יחד זה פחות צער מאשר כשאחד אומר וכולם עונים אחריו. לפי זה היה ראוי יותר לומר הקינות בצורה המעוררת ...

משולש

חכם באשי כתב:(זה פיוטים ולאו דווקא יוצרות! וההבדל ידוע).

מעניין שהיום כשלא אומרים יוצרות בכלל אלא רק קרובות, קוראים לזה דווקא "יוצרות", זה ממש היפוך היוצרות!

משולש

הכוונה בכל המקורות למי שבירך ליולדת היא שהיא באה כחודש אחרי הלידה לבית הכנסת. ואז עושים לה מי שבירך מיוחד. אבל סתם לא מוסיפים מי שבירך לשום מטרה, כמו שרואים את הקפדת הלקט יושר הנ"ל.

משולש

עד מחזור וורמיישא שנת לב אפשר וודאי להגיע.
יותר מזה צריך לעיין.

משולש

יש גם הבדל בין אשכנזים לספרדים בסדר של זה. מי יודע?
תודה.

משולש

בהרבה קהילות. (בעיקר חסידים, וגם תימנים) נוהגים שאיכה פרקים שלישי וחמישי ניגונם שונה משאר המגילה. מישהו יודע מקור לעניין הזה?
(הטעם פשוט כי זה פסוקים קצרים. ויותר מתאים להם ניגון כזה. ובדומה לפרשת מסעי)

משולש

שמעתי פעם (תודה למי שיביא מקור) שכמישהו מתרץ צ"ע של רעק"ע זה עצמו נחשב לקושיא, ולא נשלמה מלאכתו עד שימצא תירוץ מדוע הרעק"ע מיאן בתירוץ זה. ולכן אני חושב שוודאי מותר להקשות קושיות על המג"א והש"ך והט"ז והגר"א ועוד. אבל צורת הצגת הדברים היא חשובה מאוד כאן. להציג את זה...

משולש

המקורות שמצאתי עד עכשיו: - דברי קהלת (פרנקפורט) - עלה יונה (דרמשטט) [ומבאר את המקור מגמ' עבודה זרה, וזה מובא גם בספר יוסף דעת] - מנהגי הגר (הונגריה) - מנהגי החת"ס כעדות תלמידו מהר"ם שיק שלא ניגן, נגד המנהג המקובל בזמנו לנגנם. - מנהגי באיאן (הליכות יום) - מנהגי בעלזא (תמידים כסדרם) - ממנהגי...

משולש

זה גם הגיע מפורום הרבנים: לפני כמה שנים עשיתי "שימוש" אצל הרב יהושע נויבירט שליט"א, מחבר ´שמירת שבת בהלכתה´. (מי שרוצה לקבל סמיכה כרב ברמה מסויימת, צריך לשמש ת"ח ולראות כיצד הוא פוסק בפועל לאנשים). במשך 3.5 שנים בכל יום שישי, הגעתי לביתו בירושלים וראיתי כיצד הוא פוסק בשאלות שונות...

משולש

מצאתי משהו מעניין בנושא.

משולש

שאלת על ספרדים.
אזכיר שמנהג אשכנז הוא כך.

משולש

קודם כל גם בחורף לא מדובר ח"ו למהר בפסוקי דזמרה, אלא רק לאמרם בלי אריכות. (אריכות פירושו, ששני חזנים (או חזן וקהל) אומרים את כל פסוקי דזמרה פסוק בפסוק לסירוגין, ובחורף רק קטעים נבחרים ולא כל הפסוקי דזמרה). דבר שני גם בתחילת הקיץ לא מתחילים ביו"ט אלא ביום ראשון של חול המועד. מה שמראה שיש ענ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 3207 תוצאות