מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איך ביטלו את יצרא דע"ז?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 8894
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 16, 2016 10:19 am

11.png
11.png (235.68 KiB) נצפה 1715 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 8894
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 04, 2018 9:18 am

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p308501

האם יש לכם מה להוסיף על דברי החת"ס, בדבר השייכות בין תקנת סדר תפילה בציבור לענינא דביטול יצרא דע"ז.

עושה חדשות
הודעות: 8894
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 06, 2018 8:15 pm

הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.

עושה חדשות
הודעות: 8894
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 31, 2019 10:33 am

עושה חדשות כתב:הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.


בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק לח
וגם דורות הראשונים הקודמים לאנשי כנסת הגדולה שתקנו נוסח כל הברכות, היו שומרים ענין כוונת כל ברכה וברכה בדברים ההכרחיים לה כברית ותורה וחיים ומזון בברכת המזון, גם כי לא יהיה הנוסח שסדרו לנו אחר כך אנשי כנסת הגדולה, והיו מברכין קודם שיהנו מן העוה"ז כעין מה שהיו נהנים ממנו, שהיו מברכים על הלחם ברוך שברא לנו מזון זה, ועל פרי עץ או אדמה ברוך שברא לנו פרי זה לאכול, וכיוצא במלות אלו המורות על כוונת הברכה שלא יהנו מן העולם הזה בלתה, וכן כל אחד היה מתפלל לאל ית' והיה מסדר שבחו של מקום קודם, ואחר כך שאלת צרכיו, ואחר כך נתינת הודאה על חלקו, גם כי לא היה כנוסח זה שאנחנו מתפללים אלא כל אחד כפי צחות לשונו, כי מזמן משה רבינו ע"ה עד כנסת הגדולה היתה השכינה נגלית במקום הקרבן והיתה נבואה עדיין בישראל והיתה נשמעת תפלת כל יחיד ויחיד וברכתו לאל ית' על הנאתו מזה העולם. וזהו הטעם אצלי על מה שנראה כי באותו הזמן לא היו מתקבצים ישראל בכל מקומות מושבותם ערב ובקר וצהרים במקום מיוחד להתפלל בו תפלת ציבור אלא כל אחד היה מתפלל ביחיד במקום שיזדמן לו, כי לא מצאנו בנביאים וכתובים תפלת ציבור עד אחר החרבן שתקנו אנשי כנסת הגדולה י"ח ברכות ודברים שבקדושה שאינן בפחות מעשרה, וגם כי משה תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ושבת והוא בכלל הדברים שאינן בפחות מעשרה, אפילו הכי לענין התפלה שלא היתה סגנון אחד בפי הכל אלא כל אחד כפי צחות לשונו, נראה שכל אחד היה מתפלל ביחיד במקום שיזדמן לו והיתה תפלתו נשמעת כשל רבים לפני השכינה הנגלית במקום הקרבן, ואפשר ג"כ שהיו מתקבצים בבתי כנסיות בשני ובחמישי לפחות מימות משה רע"ה שתקן קריאת התורה בהם והיו מתפללים ג"כ אז בצבור כל אחד כפי כחו, ולא היתה שם חזרת תפלה כי לא היה נוסח מיוחד לה אלא כל אחד היה יודע ובקי בטיב הלשון ויודע לסדר תפלתו למה שנצטרך.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1064
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' מאי 31, 2019 2:36 pm

עושה חדשות כתב:הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.


איתא בדברי הרא"ש, לפי הבנת התרומת הדשן (הובא גם בשעה"צ סימן תרפ"ה) דמנין "עשרה" לקריאת "זכור" הוא מדאורייתא.
אם נימא, שזה מצד "דבר דבקדושה" (ולא מצד חובת "ציבור" מיוחדת לקריאת זכור, כפי שכתבתי באשכול אחר בענין זה), הרי מצאנו קריאת התורה בעשרה עוד לפני תקנות חז"ל.

עושה חדשות
הודעות: 8894
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 10, 2020 10:02 pm

ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

נוטר הכרמים
הודעות: 6828
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 11, 2020 1:55 pm

עושה חדשות כתב:ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

שייכות ביטול ע"ז למרדכי ואסתר, עי' קדושת לוי קדושה שלישית ובדברי סופרים לר"צ הכהן אות לג

סעדיה
הודעות: 1458
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי סעדיה » ה' מרץ 12, 2020 7:08 am

נוטר הכרמים כתב:
עושה חדשות כתב:ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

שייכות ביטול ע"ז למרדכי ואסתר, עי' קדושת לוי קדושה שלישית ובדברי סופרים לר"צ הכהן אות לג

ובסוף שו"ת שערי ציון בדרוש (א') לפרשת זכור.

בקרו טלה
הודעות: 3178
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' מרץ 12, 2020 11:02 am

נועם אלימלך - אגרת הקודש [מבנו הרה"ק ר' אלעזר]

ושמעתי מגדול אחד שאמר זה היצר הרע של עבודה זרה אנשי כנסת הגדולה הרגו אותו (יומא סט:), זהו תמיה גדולה האיך אפשר להרוג המלאך שהוא גוף נקי זך ורוחני, אלא רק שהעבירו מאומנתו ראשונה, אם כן מה הוא אומנתו עתה, הלא כל מלאך נברא לאיזה שליחות. אלא שנותנין לו אומנות הממון לבלבל בני אדם ברדיפת ממון ועושר שזהו קרוב לעבודה זרה בעוונותינו הרבים וכו'

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1403
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ו' מרץ 13, 2020 11:27 am

סעדיה כתב:
נוטר הכרמים כתב:
עושה חדשות כתב:ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

שייכות ביטול ע"ז למרדכי ואסתר, עי' קדושת לוי קדושה שלישית ובדברי סופרים לר"צ הכהן אות לג

ובסוף שו"ת שערי ציון בדרוש (א') לפרשת זכור.

יש באוצה"ח המון ספרים ששמם "שערי ציון" לאיזה מהם אתה מתכווין?

סעדיה
הודעות: 1458
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי סעדיה » ו' מרץ 13, 2020 11:39 am

ר_חיים_הקטן כתב:יש באוצה"ח המון ספרים ששמם "שערי ציון" לאיזה מהם אתה מתכווין?

להג"ר בן-ציון מבילסק זי"ע

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7377
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מרץ 13, 2020 1:21 pm

בקרו טלה כתב:
נועם אלימלך - אגרת הקודש [מבנו הרה"ק ר' אלעזר]

ושמעתי מגדול אחד שאמר זה היצר הרע של עבודה זרה אנשי כנסת הגדולה הרגו אותו (יומא סט:), זהו תמיה גדולה האיך אפשר להרוג המלאך שהוא גוף נקי זך ורוחני, אלא רק שהעבירו מאומנתו ראשונה, אם כן מה הוא אומנתו עתה, הלא כל מלאך נברא לאיזה שליחות. אלא שנותנין לו אומנות הממון לבלבל בני אדם ברדיפת ממון ועושר שזהו קרוב לעבודה זרה בעוונותינו הרבים וכו'

וכעין זה אומרים גם בשם בעל התניא, שאמר שכשביטלו את היצר דע"ז החליפוהו ביצר של ממון, וסיים "ואיני יודע אם הרוויחו"...

אליעזר ג
הודעות: 105
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: איך ביטלו את יצרא דע"ז?

הודעהעל ידי אליעזר ג » א' מרץ 15, 2020 10:31 pm

בס"ד

א. קשה לקבל את ההסבר שזה רק קביעת חיובי תפילה בציבור כי:
1. הרי אין אנו מבינים כלל מה מושך לבקש צרכיו מעצים ואבנים ולהאמין שזה מועיל כדי שימש תחליף לבקשה מאלוקי האמת.
2. גם ללא הטענות שנכתבו לעיל שהיה חיוב קודם לתפילה מה מנע מאדם לבקש צרכיו אפילו אם לא היה חיוב שכזה וכן לכנס מניין לצורך זאת עד כדי כך שהיה צריך לרדוף אחרי החמורה שבחמורות?
3. מהסוגיא של מנשה המופיע בחלום, רואים לא כך.
4. העוצמה האדירה של הע"ז עד כדי שהצליחה להטותם 40 יום אחר מעמד הר סיני , וכן עד כדי כך שמיכה מיוצאי מצריים סגד לה בתקופת השופטים ועוד ועוד .
5. המושג של ביטול היצר ולא יצירת תחליף אינו מתאים וכן תיאור המהלך לגבי יצרא דעריות ועוד.
6. מה הקשר לביטול הנבואה שלכאורה מוצגת זה לעומת זה?
7. איך בכלל שדבר שנראה בעיננו מטופש לחלוטין הצליח לסחוף את כל העולם כמעט כל הזמן.
8. וכמובן אפשר להוסיף עוד ראיות.
ב. אלא שצ"ל שהמציאות לפני הביטול ואחריו היו שונות מאוד ,לפני הביטול היה הרבה יותר חיבור לחלק מהעולמות העליונים דבר שהתבטא מחד בנבואה ומאידך באפשרות לסחוב שפע רוחני באופן שנאסר וכנראה גם תוך שימוש בכוחות רוחניים טמאים זה בעבודה זרה בהיבטה הקיצוני . דומני ששמעתי משהו כעין זה בשם ר משה שפירא זצ"ל
ג. הפיתוי להשתמש במסלול הטמא היה פשוט ומוכר גם לנו לגבי הנאות אחרות ביחס להנאה מתורה ומצוות . ניתן היה לקבל את השפע הלז ללא קבלת עול מלכות השם ללא הכנת הלב כראוי , אלא בשיטות הרבה יותר קלות ולא מכבידות והוא היה נחזה לאנשים במבט שטחי חיצוני כשקול לשפע המתקבל מהקדושה.
ד. ביטול ייצר הרע של עבודה זרה פרושו ביטול האפשרות לקבל את השפע בדרכים הנ"ל ולכן לעומתו בוטלה גם הנבואה כי שניהם מקורם בחיבור לעולמות העליונים והביטול הושג על ידי מעשה ניתוק מהעולמות העליונים ע"י אנשי הכנסת הגדולה שיצר את שתי התוצאות הנ"ל-גם זה דומני ששמעתי בשם ר משה.
ה. אומנם נושא התפילה בציבור היומיומית הוא אכן סוג של תחליף לקשר שאבד ולכן קשור לעניין ,אך להבנתי אינו עיקרו.
ו. ראיתי שנשאלה השאלה לעיל האם יש לכך קשר לנושא הקבלה מאהבה להבנתי בהחלט כן ,אך הארכתי מדי ואנסה להתייחס בתגובה נוספת בהמשך.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים