מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
פרנקל תאומים
הודעות: 3455
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' ינואר 05, 2021 9:40 am

002 כתב:
לבי במערב כתב:
פרנקל תאומים כתב:המעשה עם קפידתו של הגרש"ז על הבן שהניח לאביו לסחוב את הספסל נמצא גם ב'הליכות שלמה' בהערות (אאל"ט) וכמדומה שמובא שם שהגרש"ז כ"כ התרגש והצטער מהעניין, עד שהוא מצא לנכון לספר זאת בשיעורו בישיבת 'קול תורה' ביום ראשון שלמחרת אותה שבת.
אכן ('הליכות שלמה - תפלה' ע' נה הע' 95).

יש''כ גדול על ההעלאה. אכן, דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים. ראוי לנו שיהיו הדברים הללו על לוח ליבנו.

סופר-סתם
הודעות: 269
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי סופר-סתם » ג' ינואר 05, 2021 12:52 pm

עזריאל ברגר כתב:
לעומקו של דבר כתב:
עזריאל ברגר כתב:יעויין סימן שג סעיף יח, שיש שאסרו תכשיטים אפילו בתוך הבית.

אגב, בחב"ד מחמירים בזה?

לא ראיתי מי שמחמיר בזה, לא בתכשיטים, ולא בהנחת דברים בכיסים (חוץ ממני בעצמי).

בקהילת זילברמן מחמירים בדבר, והנשים אינן עונדות תכשיטים בשבת.

ולעצם עניינו של האשכול, יש לחלק את הנושא לשנים, עירוב שמסתמך על על שיטות היתרים קולות, שיש מה להחמיר בו, למקום שהעירוב טוב לכל הדעות, מדוע לא לטלטל?
(אף שפעם אמר לי אדם, שהוא חושש שיבוא לטלטל אף במקום שהעירוב לא חלק. אבל באותה מידה אפשר שלא לטלטל בבית שמא יטלטל במקום אחר וכגזירת תכשיטים).

סגי נהור
הודעות: 4733
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ינואר 05, 2021 1:03 pm

דומה שעירוב לכל הדעות הוא די נדיר. רוב העירובין המצויים נופלים באחד לכל הפחות משלושת הענינים הבאים, ורובא דרובא - בכל השלושה: א) רוחב ט"ז אמה. ב) פרוץ מרובה על העומד, או מרחק של יותר מי' אמות בין עמוד לעמוד בצוה"פ. ג) דיירים מחללי שבת / גויים (להבדיל).

עזריאל ברגר
הודעות: 9547
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 05, 2021 1:07 pm

לעומקו של דבר כתב:
עזריאל ברגר כתב:יעויין סימן שג סעיף יח, שיש שאסרו תכשיטים אפילו בתוך הבית.

אגב, בחב"ד מחמירים בזה?

לאחרונה ראיתי באחד מעלוני ההלכה החב"דיים שכתבו בפשיטות ש"אסור" להניח חפצים בכיסים בשבת וכיו"ב, ונזפתי בהם בתוקף על זה שהם אוסרים את המותר, ושבפועל רבים נוהגים בזה היתר, כולל הרבי מליובאוויטש בעצמו, ששמעתי עליו מאנשים נאמנים שהיה בקביעות מניח מטפחות בכיסו בעת בואו להתוועדויות בשבת קודש, ושלפחות פעם אחת ראו איך שהוא הוציא אותן מהכיסים כאשר הוצרך בדחיפות להגיע במהירות לבית אמו (ביום פטירתה - שבת קודש ו' תשרי תשכ"ה).

עזריאל ברגר
הודעות: 9547
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 05, 2021 1:13 pm

סגי נהור כתב:דומה שעירוב לכל הדעות הוא די נדיר. רוב העירובין המצויים נופלים באחד לכל הפחות משלושת הענינים הבאים, ורובא דרובא - בכל השלושה: א) רוחב ט"ז אמה. ב) פרוץ מרובה על העומד, או מרחק של יותר מי' אמות בין עמוד לעמוד בצוה"פ. ג) דיירים מחללי שבת / גויים (להבדיל).

א - ליתר דיוק: הסתמכות על כך שאין לנו רה"ר (אם מחמת העדרם של ששים רבוא, ואם מחמת שאין פתחי העיר מכוונים זה כנגד זה, וטעמים נוספים כפי שנתבארו בארוכה בדברי רבותינו).
ויש להוסיף:
ד. מקומות הזרועים המבטלים את רה"י והופכים אותה לכרמלית, ואכמ"ל.
ה. פקפוקים רבים בפרטים הקטנים של עשיית העירוב, שבקיצור אפשר לומר שהרבה פעמים עירוב בהכשר הרבנות שקול לכשרות בהכשר הרבנות (ויכול להיות טוב יותר, ויכול להיות וכו').

ולמעשה, המקומות העיקריים בהם מותר לטלטל לכו"ע הם ביישובים המוקפים גדר (ולכן אינם רה"ר כלל), ואשר יש בהם מי שממונה על פרטי דיני העירוב כהלכתו ועושה זאת כראוי (כמדומני שיש כאלו שהולכים לכל גוי ושוכרים ממנו רשות. במקומות קטנים - זה אפשרי באם מוכנים להתאמץ בשביל המצווה).

סגי נהור
הודעות: 4733
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ינואר 05, 2021 1:18 pm

בא' הוספת טעמים להיתר... ולא לאיסור.

סופר-סתם
הודעות: 269
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי סופר-סתם » ג' ינואר 05, 2021 1:24 pm

סגי נהור כתב:דומה שעירוב לכל הדעות הוא די נדיר. רוב העירובין המצויים נופלים באחד לכל הפחות משלושת הענינים הבאים, ורובא דרובא - בכל השלושה: א) רוחב ט"ז אמה. ב) פרוץ מרובה על העומד, או מרחק של יותר מי' אמות בין עמוד לעמוד בצוה"פ. ג) דיירים מחללי שבת / גויים (להבדיל).

בהחלט.
מכיר שני מקומות שעונים להגדרה, שכונת הר נוף (לא יודע אם כל הרחובות), וטלזסטון.

עזריאל ברגר
הודעות: 9547
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 05, 2021 3:08 pm

סגי נהור כתב:בא' הוספת טעמים להיתר... ולא לאיסור.

אמת לאמיתה.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1757
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' ינואר 05, 2021 3:39 pm

מונח בזכרוני שהשו"ע הרב פסק שמהא דאמרינן 'חייב אדם למשמש בכיסו ערב שבת עם חשיכה', כ"ש שאסור להכניס דבר לתוך כיסו בשבת, ואיני מוצא את מקורו לע"ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 9547
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 05, 2021 3:54 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מונח בזכרוני שהשו"ע הרב פסק שמהא דאמרינן 'חייב אדם למשמש בכיסו ערב שבת עם חשיכה', כ"ש שאסור להכניס דבר לתוך כיסו בשבת, ואיני מוצא את מקורו לע"ע.

צוין לעיל - בשו"ע שג,יח, ובשו"ע אדה"ז זהו בסעיף כג, וראה סימן רנב סעיף כ.
ואריכות דבריו עם הראיה שדיברת עליה - היא בקו"א לסימן שא, ס"ק ט.
(ברכות עליון ינוחו על ראשו של הרב שלום דובער לוין שערך את המהדורה החדשה של השו"ע - עם המ"מ וההפניות מהכא להתם וכו' - שבזכותה מצאתי בקלות את המ"מ שכתבתי כאן).

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1757
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' ינואר 05, 2021 4:28 pm

עזריאל ברגר כתב:ברכות עליון ינוחו על ראשו של הרב שלום דובער לוין שערך את המהדורה החדשה של השו"ע - עם המ"מ וההפניות מהכא להתם וכו' - שבזכותה מצאתי בקלות את המ"מ שכתבתי כאן).

צריכים לכתוב מילים אלו באותיות גדולות. שו"ע הרב של הרשד"ב לוין הוא יצירת פאר, וממנו ילמדו וכן יעשו מדפיסים אחרים. כאשר אני לומד קצות נתיבות או תומים במהדורותיהם החדשות, אני מתגעגע לשו"ע הרב.
מי יתן והיו המגיהים שמים לב להלומד בעצמו, ולא רק ללב הנדבן, ודו"ק.

שומע ומשמיע
הודעות: 2919
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' ינואר 05, 2021 4:30 pm

סופר-סתם כתב:
סגי נהור כתב:דומה שעירוב לכל הדעות הוא די נדיר. רוב העירובין המצויים נופלים באחד לכל הפחות משלושת הענינים הבאים, ורובא דרובא - בכל השלושה: א) רוחב ט"ז אמה. ב) פרוץ מרובה על העומד, או מרחק של יותר מי' אמות בין עמוד לעמוד בצוה"פ. ג) דיירים מחללי שבת / גויים (להבדיל).

בהחלט.
מכיר שני מקומות שעונים להגדרה, שכונת הר נוף (לא יודע אם כל הרחובות), וטלזסטון.

כל הרחובות.

שילה צבי
הודעות: 27
הצטרף: ה' נובמבר 12, 2020 7:42 am
שם מלא: שילה

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי שילה צבי » ג' ינואר 05, 2021 5:50 pm

שנים תמהתי על כך שרבים מחמירים לעצמם, אך במקרה הצורך (לעזור לנשותיהם עם העגלה וכדו') מקילים לעצמם בשופי, ולא משתדלים שלא לצאת מהבית בשבת עם התינוקות וכו'. והיה לי קשה שאם זה חומרא נצרכת למה לא יתאמצו יותר שלא להגיע למצב שצריך (ואולי סוברים שממש אי אפשר להימנע לגמרי, אך במציאות נראה שאפשר כמו שנוהגים במקומות מסויימים).
ואמר לי ת"ח אחד שיש סמך (על אף שכמובן לא ממש דומה) לכך מדין פסי ביראות, שרואים שם שלמרות שהתירו לעולי רגלים, זה רק לבהמות (או לאדם אם אי אפשר אחרת) אבל אדם עצמו (אם יכול) צריך להיכנס לבאר ולא להיזדקק להיתר. רואים שבעניין זה של טלטול למרות שחז"ל תיקנו והתירו, סו"ס זה לא המסלול הפשוט ולכן יש להימנע היכא דאפשר.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' ינואר 06, 2021 12:51 am

עזריאל ברגר כתב:ה. פקפוקים רבים בפרטים הקטנים של עשיית העירוב, שבקיצור אפשר לומר שהרבה פעמים עירוב בהכשר הרבנות שקול לכשרות בהכשר הרבנות (ויכול להיות טוב יותר, ויכול להיות וכו').

לפי המקובל גם העירוב של הבד"ץ שקול לכשרות רבנות.
(וגם העירובין השכונתיים בבני ברק ברובם לא נמלטו מחשש סקילה, משום שאין פתרון מעשי לרחובות של ט"ז אמה).

עזריאל ברגר
הודעות: 9547
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: נידונים לאלו הנוהגים שלא לטלטל בשבת אף במקום שיש עירוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ינואר 06, 2021 8:30 pm

יוצא פוניבז' כתב:
עזריאל ברגר כתב:ה. פקפוקים רבים בפרטים הקטנים של עשיית העירוב, שבקיצור אפשר לומר שהרבה פעמים עירוב בהכשר הרבנות שקול לכשרות בהכשר הרבנות (ויכול להיות טוב יותר, ויכול להיות וכו').

לפי המקובל גם העירוב של הבד"ץ שקול לכשרות רבנות.
(וגם העירובין השכונתיים בבני ברק ברובם לא נמלטו מחשש סקילה, משום שאין פתרון מעשי לרחובות של ט"ז אמה).

בענין הרחובות של ט"ז אמה - יש פוסקים גדולים שאומרים שמעיקר הדין אין לנו רה"ר (לדוגמא אדמו"ר הזקן בשולחנו, וכפי שהארכתי בזה במקומות אחרים להוכיח שדעתו ברורה להקל בזה).
ועד"ז בעוד ענינים שנחלקו הראשונים והוכרעו באחרונים שמעיקר הדין אפשר להקל, והמחמיר תע"ב וכיו"ב.

אבל יש ענינים שבהם לכאורה מעיקר הדין אסור, וסומכים על היתרים דחוקים, וזה מה שאמרתי שזה "כמו לאכול רבנות".
ואכן לדעת המשנ"ב נראה שמעיקר הדין אסור לסמוך על העירובים הנפוצים, מכיוון שהוא סובר שיש לנו רה"ר (אא"כ נאמר שחסרים תנאים אחרים של רה"ר, כגון "מפולש משער לשער").

בהשוואה לכשרות - לאשכנזי לאכול "לא גלאט" ו"בישול ישראל רמ"א" וכיו"ב - יש לו על מי לסמוך בשופי.
אבל היתר מכירה - זה חידוש של אחרונים, ובפרט באופן שהוא מתנהל בדורותינו, כבר כתבו עליו שהוא "גרוע יותר מהערמה".

ונא לא להאריך בפרטי עניני הכשרות, ואם אראה שמאריכים בזה - ייתכן שאמחק את דברי ואת כל מה שמסתעף.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים