מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 8043
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 26, 2020 6:09 pm

י. אברהם כתב:זר הלובש בגדי כהונה עובר בלאו?
(אינני שואל מצד שעטנז)

למיטב זכרוני אין ברמב"ם שום מקור לאסור על זר ללבוש בגדי כהונה (מלבד אלו שיש בהם שעטנז, כדבריך).

יאיר אתמר
הודעות: 379
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' מאי 26, 2020 8:15 pm

עיין דרך חכמה כלי המקדש ח יא בבה"ל.

י. אברהם
הודעות: 1796
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 27, 2020 7:08 am

יישר כח
וצ"ע בדברי הכלי יקר "שהידוע שלבישת בגדי כהונה בזר אינן כי אם בלאו ואזהרה אבל הזר הקרב לעבודה יומת".

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 28, 2020 4:57 pm

בחו״ל יום ב׳ דשבועות הוא ביום השבת קודש. מתי אפשר להתחיל שמו״ת?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 612
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ש' מאי 30, 2020 11:21 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:יש להסתפק בקטן המופלה הסמוך לאיש, שנשבע לבטל את המצוה, מי חלה שבועתו לבטל את המצוה או לא,
דהרי אינו עומד ומושבע - דאכתי אינו חייב בתורה ומצוות, ומאידך גיסא גבי נדרים ושבועות - דבריו קיימין.
(ואולי תלוי אם יש נשבע לבטל את המצוה במצוה דרבנן ,וצ"ע).


זה כתבתי לפני תקופה.
וכעת נסתפקתי יותר מזה, בקטן המופלה הסמוך לאיש שעתיד להיות גדול עוד זמן מסוים, ונשבע לבטל את המצוה שיצטרך לעשותה בגדלותו (כגון שנהיה גדול בשבועות, ונשבע שלא יעלה אז לרגל), דמצד אחד כעת הוא אינו מושבע ועומד מה"ס, דקטן הוא, מאידך הרי הוא נשבע על מצוה שיהיה חייב לעשותה.
ואי נימא דבאמת יכול להשבע, יש לדון מי נימא כן דה"ה גבי עבד שנשבע לבטל את המצוה שיתחייב בה אחר שישתחרר, או גוי שישבע לבטל את המצוה שיתחייב בה אחר שיתגייר.

דהנה אי נימא דגם עבד וגוי יכולים להשבע, יש לדון בהא דאיתא בנדרים (כה) שמשה רבינו השביע לעם ישראל שיקיימו כל המצוות, ושקלא וטריא בגמ' איך יכלו להפטר משבועה זו וכו'. והנה להנ"ל, הרי יכלו להשבע קודם מתן תורה לבטל את המצוות שיתחייבו בהם אחר מתן תורה, ותחול שבועתם, ומדלא אמרינן הכי, משמע דבאמת לא יוכלו להשבע.

וכנראה יש לחלק בין קטן דאינו בר דעת כלל, לבין עבד וגוי (דהרי ב"נ מצוה בז' מצות ב"נ) ולכן אולי שאני גוי שלא יוכל להשבע לבטל את המצוה, אע"ג שעוד לא חייב במצוה זו.

אשמח לשמוע חוו"ד חברי אתרא הדין.

עזריאל ברגר
הודעות: 8043
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 31, 2020 1:21 am

שמואל דוד כתב:בחו״ל יום ב׳ דשבועות הוא ביום השבת קודש. מתי אפשר להתחיל שמו״ת?

מסופקני אם ממנחת שבת פר' במדבר, או ממנחת שבת שחל בה יו"ט (כתבתי מנחת שבת, ואוצ"ל יום ראשון שלמחרת אותה שבת - לפי כל אחד מצדדי הספק).
וה"ה לכל יו"ט וחוה"מ שחלו בשבת, ואיני מוצא מקום לחלק ביניהם.

לארץ ולדרים
הודעות: 113
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » א' מאי 31, 2020 1:30 am

לפי הצד שמנחת שבת היא זמן תחילת אמירת שמו"ת נראה ברור שבפעם הראשונה שקוראים מהפרשה כבר אפשר להתחיל שמו"ת. לפי הצדדים שתלוי ביום ראשון או שלישי נראה שיש להסתפק אם תלוי בזה שחלפה הפרשה שעברה או שתלוי בתחילת השבוע של הפרשה הבאה.

עזריאל ברגר
הודעות: 8043
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 31, 2020 1:31 am

אשרי יושבי ביתך כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:יש להסתפק בקטן המופלה הסמוך לאיש, שנשבע לבטל את המצוה, מי חלה שבועתו לבטל את המצוה או לא,
דהרי אינו עומד ומושבע - דאכתי אינו חייב בתורה ומצוות, ומאידך גיסא גבי נדרים ושבועות - דבריו קיימין.
(ואולי תלוי אם יש נשבע לבטל את המצוה במצוה דרבנן ,וצ"ע).


זה כתבתי לפני תקופה.
וכעת נסתפקתי יותר מזה, בקטן המופלה הסמוך לאיש שעתיד להיות גדול עוד זמן מסוים, ונשבע לבטל את המצוה שיצטרך לעשותה בגדלותו (כגון שנהיה גדול בשבועות, ונשבע שלא יעלה אז לרגל), דמצד אחד כעת הוא אינו מושבע ועומד מה"ס, דקטן הוא, מאידך הרי הוא נשבע על מצוה שיהיה חייב לעשותה.
ואי נימא דבאמת יכול להשבע, יש לדון מי נימא כן דה"ה גבי עבד שנשבע לבטל את המצוה שיתחייב בה אחר שישתחרר, או גוי שישבע לבטל את המצוה שיתחייב בה אחר שיתגייר.

דהנה אי נימא דגם עבד וגוי יכולים להשבע, יש לדון בהא דאיתא בנדרים (כה) שמשה רבינו השביע לעם ישראל שיקיימו כל המצוות, ושקלא וטריא בגמ' איך יכלו להפטר משבועה זו וכו'. והנה להנ"ל, הרי יכלו להשבע קודם מתן תורה לבטל את המצוות שיתחייבו בהם אחר מתן תורה, ותחול שבועתם, ומדלא אמרינן הכי, משמע דבאמת לא יוכלו להשבע.

וכנראה יש לחלק בין קטן דאינו בר דעת כלל, לבין עבד וגוי (דהרי ב"נ מצוה בז' מצות ב"נ) ולכן אולי שאני גוי שלא יוכל להשבע לבטל את המצוה, אע"ג שעוד לא חייב במצוה זו.

אשמח לשמוע חוו"ד חברי אתרא הדין.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8034

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

אויר או סכך פסול באמצע שמצד אחד מגיע עד הדופן.

הודעהעל ידי מלבב » א' מאי 31, 2020 1:32 pm

בתוספת וראש בסוכה דף יז כתבו שאויר או סכך פסול יותר מד' באמצע הסוכה אינו פוסל הסוכה אם אינו הולך ע"פ כולה, ואפילו אין שיעור סוכה בצד אחד מצטרפים הצדדים לשיעור סוכה כיון שמחוברים בסכך מן הצדדים, השאלה שלי מה יהיה הדין אם מצד אחד מגיע האוויר או הסכך פסול עד הדופן, ומצד השני לא.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 612
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

הגבלת ברכה לזמן מסוים - היתכן?

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' יוני 02, 2020 5:08 pm

נתעוררתי להערה, וכמדומה שמדברים בזה, ולא מצאתי לעת עתה:

מאי טעמא במ"ב (סי' מז סקכ"ח) גבי הניעור כל הלילה, מה יעשה עם ברכות התורה, לא כתב העיצה שהוא עצמו כתב בביאור הלכה (סי' ח' סעי' יד, סוד"ה אם פשט), שיכוין בברכה שלא יצא בה עד שיפשטנו בבית המרחץ, והכ"נ שיכוין בערב שבועות בבוקר שיצא בברכות התורה עד למחר בבוקר, ולמחרת שפיר יוכל לברך שוב.

והנה למעשה המג"א עצמו כן כתב עיצה זו שם בסי' מז, והמשנ"ב השמיט, כך שהענין הוא פלא והפלא, למה לא ראה לנכון המ"ב להביא עיצה זו גם לגבי שבועות.

והנה בשו"ת מנחת שלמה למרן הגרשז"א זצ"ל (קמא סי' יח אות ח) דן בעצם העיצה, וכתב שם דהנה יש פלוג' המג"א (סי' תרלט) עם הב"ח ובט"ז ביושב כל היום בסוכה, אם יברך כל סעודה מחדש, דהב"ח והט"ז ס"ל שיברך כל סעודה מחדש אפי' שלא יצא כלל מהסוכה, משום דדעתו לפטור בברכה עד סעודה הבאה. אבל המג"א פליג על דבריהם, דאטו בציצית בבגדו יועיל שיחשוב שיברך רק עד חצות. (וזה להדיא דלא כהביאור הלכה הנ"ל גבי ציצית). וע"ז הקשה הגרשז"א, סתירה במג"א, דבסי' תצד ובסי' מז כתב המג"א שבניעור כל הלילה צריך לברך מחדש, משום שדעתו בברכה רק עד הבוקר דלמחרת. ומבואר שהמג"א שם ס"ל טעם חדש מ"ט הניעור כל הלילה לא יברך ברכה"ת, לא בגלל שזה כמו ברכות השחר שזה חיוב חדש כל בוקר, אלא שזה אומדנא שהייתה ברכתו רק עד הבוקר שלמחרת.

ועוד הביא שם מח' בין התבואות שור לפר"ח גבי שחיטה, בדיבר בין שחיטה לשחיטה אם יברך שוב, דהפר"ח ס"ל שיחשוב מראש שמכוין רק עד שידבר, ואם דיבר יברך שוב. והתבו"ש פליג, דהיות וכל העופות לפניו, ודעתו לשחוט כולם, לא יכול לכוין שהברכה תחול עד שידבר, דהברכה ממילא חלה על הכל.

ושם כתב הגרשז"א לחלק דברכת הנהנין וברכה"ת אפשר לכוין שיפטור עד זמן מסוים, דזה סוג ברכות של "מתיר" - את האיסור, שאז שייך לומר שהתכוין שיתיר עד זמן מסוים, משא"כ בברכת המצות שזה לא מתיר, שאין שם איסור עצמי, אי אפשר לקבוע את זה עד זמן מסוים, עכתו"ד מרן הגרשז"א זצ"ל.

וא"כ למעשה יוצא כאן פלוגתא מן הקצה לקצה, דמהמשנ"ב יוצא איפכא ממש, שבביה"ל כתב גבי ציצית שאפשר, ואילו בברכה"ת לא עוזר, וצ"ע בכ"ז.

אשמח לשמוע חוו"ד הת"ח בזה.

ביליצר
הודעות: 1589
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: הגבלת ברכה לזמן מסוים - היתכן?

הודעהעל ידי ביליצר » ג' יוני 02, 2020 6:53 pm


מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בעניין חיוב בדיקת תולעים

הודעהעל ידי מלבב » ו' יוני 05, 2020 1:33 pm

מן התורה הולכים אחר הרוב שאם הרוב אינם מתולעים מותר בלא בדיקה, השאלה מה שייך פה רוב, הרי התולעת אינה אוסרת את הפרי, הרי התולעת עצמה היא האיסור, א"כ מה יועיל שרוב הפרות אינם מתולעים? אם יהיה פרי ענק כמו עשר אבטיחים, וחותכים ממנו חתיכות ואוכלים, האם נגיד שכיון שרוב חלקי הפרי לא מתולעים מותר לאכול בלי בדיקה?

סליחות
הודעות: 1374
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מליחה: מה ההבדל בין צליית כבד לצליית איברים אחרים?

הודעהעל ידי סליחות » ו' יוני 05, 2020 1:59 pm

לדעת הסוברים שאפילו בשר המיועד לצלייה צריך מליחה (הרמב"ם ודעימיה), מדוע אין צורך להמליח את הכבד אלא צלייה בלבד מספיקה לכתחילה?

לארץ ולדרים
הודעות: 113
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: מליחה: מה ההבדל בין צליית כבד לצליית איברים אחרים?

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ו' יוני 05, 2020 3:21 pm

הרמ"א סי' עג ס"ה כתב למלוח קצת קודם הצלייה ואולי טעמו מפני הרמב"ם.

עושה חדשות
הודעות: 9262
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' יוני 06, 2020 9:56 pm

האם מצינו שומע כעונה על עניית אמן -
דהיינו ראובן מברך, שמעון עונה אמן, ולוי רוצה לצאת ידי חובת עניית אמן ע"י שמיעת שמעון.

סליחות
הודעות: 1374
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מדוע החשש משבירת מפרקת קודם השחיטה לא נכנס לספק נבילה?

הודעהעל ידי סליחות » ש' יוני 06, 2020 11:38 pm

הר"ן בחולין (ה: מדפי הרי"ף) כותב על הא דתנן השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה:
השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה. [צדי הצואר שחיטתו כשרה] ואף על פי שלא החזיר הסימנין דודאי שחיט להו מקמי דשבר העצם דאי שבר אותו מקמי הכי טרפה וכתב רש"י ז"ל דבדין הוא דלכתחלה נמי אלא איידי דבעי למיתנא המולק מן הצדדין מליקתו פסולה תנא נמי בשוחט דיעבד ולא ידעתי מי הזקיקו לכך דודאי משמע דמצות שחיטה לכתחלה באמצע צואר הוא דמן הצדדין איכא למיחש שמא תשבר מפרקת קודם שחיטת הסימנין ותו כיון דשחיטה בסימנין היא כי שחיט מן הצדדין וחותך מן המפרקת איכא צער בע"ח לפיכך נראין הדברים דדיעבד הוא דשחיטתו כשרה אבל לכתחלה מצוה לשחוט מן אמצע הצואר וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות שחיטה וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר ואם מן הצדדין שחיטתו כשרה:


ע"פ דברי הר"ן ש"מן הצדדין איכא למיחש שמא תשבר מפרקת קודם שחיטת הסימנין", יוצא מזה שבכל מקרה של שחיטה מהצדדים יש ספק נבילה, והשאלה היא (אליבא הטעם של הר"ן) למה לא אומרים סד"ל?

הרהרתי אם אפשר לומר כל דפריש מרובא פריש (סביר להניח שברוב הפעמים זה לא קורה), אבל ידוע שאין אומרים כל דפריש מרובא פריש בקבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1769
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' יוני 08, 2020 8:58 pm

נשאלתי בעידן הקורונה. שישנו משחק מחשב עם ג'וקר וצריך להשתחוות לו תוך כדי משחק האם זה אסור?

איש גבעות
הודעות: 289
הצטרף: ה' מאי 07, 2020 1:20 am

שינוי מקום לספינה

הודעהעל ידי איש גבעות » ה' יוני 11, 2020 12:15 am

שאלני יהודי יקר העובד לפרנסתו בחיל הים.
הבסיס בו הוא משרת מגודר מג' רוחות כשהצד הרביעי פתוח לים.
הנ"ל מברך בבוקר פעם אחת ברכת הנהנין ולאחר מכן עובר ממבנה למבנה אך אינו מברך שוב, כדין מקום מגודר השייך לרשות אחת.
שאלתו היא מה הדין ביחס לספינות?
תוך כדי עבודתו הוא עולה ויורד מהספינות העוגנות על הרציף.
האם העלייה לספינה נחשבת לשינוי מקום המצריכה ברכה חדשה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1769
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

השתחוואה לפסל בוידיאו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' יוני 11, 2020 1:19 pm

קיבלתי ממורה הוראה אשמח לדעת חו"ד חו"ר הפורום.
שאלה גדולה בעניין התשחוות לפסל במשחק וידאו.

לצערי בני שיחי' משחק במשחק וידאו דרך הפלאפון. משחק מאוד פופולרי בעולם עם מאות אלפי משתתפים און־ליין. המשחק הוא משחק מלחמה עם גרפיקה ברמה גבוהה מאוד. המשחק נקרא פאבג'י - PUBG.
פרטים לגבי המשחק אפשרות לראות בויקיפדיה - כאן.https://he.wikipedia.org/wiki/PlayerUnk ... tlegrounds
לאחרונה נוספה במשחק אפשרות מיוחדת לצבור כח/נקודות/כלים על ידי השתחוות לפסל.
השאלה הגדולה האם יש איסור בדבר.
מן הסתם באופן כללי במשחק וידאו שכזה יכולים להיות כמה וכמה איסורים שיש לדון בהם - הרגל להריגה, דמויות מצוירות לא צנועות ועוד. אבל לצערי מדובר כבר במצב שלא ניתן למנוע את הבחור מלשחק בזה.
הוא מצד עצמו התעורר לדבר כיון שסוף סוף הינו שומר מצוות - האם במשחק וירטואלי כזה, שהכל גרפיקה ממוחשבת וכמובן שאין בזה שום כוונה לע"ז וכו' - האם יש בזה איסור גמור ומה ההגדרה בזה.
הכנתי סרטון עזר להבנת הנושא, שבלעדיו יהיה קשה להבין במה בדיוק מדובר.
העליתי אותו בקישור להורדה כאן:
https://send.magicode.me/send-file/file ... 9c049/view

וכן ביוטיוב [אם יש לכם איזה שהיא אפשרות גישה]:

https://youtu.be/nt7ipkjGgLw
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ה' יוני 11, 2020 1:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרך ישרה
הודעות: 226
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

פרשת העומר בפר' אמור, פרשה לעצמה או לא?

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' יוני 14, 2020 1:43 am

לכ' מה שנזכר קרבן העומר במועדות לא שיהיה היום הזה מועד, אלא הכוונה לתכלית של ענין העומר היינו חג השבועות, שמונים מן העומר מ"ט ימים ואחר זה עושין חג. אך לפי"ז לא הי' צריך להיות העומר פרשה לעצמו. ובאמת ברמב"ן אי' שמהאי טעמא העומר אינו פרשה לעצמו. וצ"ב דלפי מה דיש לפנינו הרי הוא פרשה לעצמו?

עזריאל ברגר
הודעות: 8043
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פרשת העומר בפר' אמור, פרשה לעצמה או לא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 14, 2020 12:25 pm

ספירת העומר אינה פרשה לעצמה.

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

סוכה שרובו חמתה מרובה מצלתה ומיעוטה צלתה מרובה מחמתה

הודעהעל ידי מלבב » א' יוני 14, 2020 8:45 pm

בסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה, כתב הראש שטעם ההכשר הוא משום פסל היוצא, ולולא הדין של פסל היוצא לא היינו מכשירים, א"כ יוצא לפי זה שרק באופן שבחלק שצלתו מרובה יש הכשר דפנות בפני עצמו כשר.

ולפי זה למה כשרובו חמתה מרובה פסול, למה לא נימא פסול היוצא, שהרי חלק הצלתה מרובה וודאי כשר, שהרי לא צריך לחלק החמתה מרובה ויש לו דפנות בהכשר סוכה בפני עצמו, א"כ מה איכפית לן שרוב הסוכה חמתה מרובה, הרי פסל היוצא מכשיר גם פסול של חמתה מרובה, ובע"כ שהחמתה מרובה פוסל גם את חלק הצלתה מרובה, ולמה לא נימא יתר כנטול דמי?

ולא מסתבר לומר שבעצם אפשר לומר יתר כנטול דמי, רק אם באנו להכשיר גם את החלק שחמתה מרובה בע"כ אין אנו אומרים יתר כנטול, שהרי לגבי חלק הצלתה מרובה שפיר יש לומר יתר כנטול, וכיון שבכל אופן אותו חלק כשר שוב למה לא נימא פסל היוצא מן הסוכה וכשיר גם את חלק שחמתה מרובה?

ודוחק לומר שאי אפשר לומר גם יתר כנטול וגם לצרף את החמתה מרובה להכשיר שזה תרתי דסתרי, שהרי החלק הצלתה מרובה כשר בהחלט, ואיך בגלל שרוצים להכשיר ע"י גם את החלק החמתה מרובה נאמר שיש ריעותא בהכשרו?

דרך ישרה
הודעות: 226
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: פרשת העומר בפר' אמור, פרשה לעצמה או לא?

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' יוני 14, 2020 11:18 pm

אבל נראה שם ברמב"ן להדיא דכונתו גם לקרבן העומר, לא רק לספירת העומר

כח עליון
הודעות: 481
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: סוכה שרובו חמתה מרובה מצלתה ומיעוטה צלתה מרובה מחמתה

הודעהעל ידי כח עליון » ב' יוני 15, 2020 1:06 am

אתה נוקט לשיטתך, שאם הרא"ש צירף דין ההכשר ולמד זה מזה, אזי אפשר ללמוד לכל הלכה.
וזה ודאי שלא. הלא חמתה מרובה לכל הלכות סוכה הוא כמאן דליתא (למשל לענין סוכה תחת סוכה).
ועל כרחך שהם חלוקים ביסודם. 'פסל' דחמתה מרובה - הוא עירוב כל גג הסוכה תחת הגדרה אחת ('צלתה מרובה') ופסל סוכה שדופן רביעית נמשכת - הוא הטפלת מרחב הסוכה שאין לה ג' דפנות לסוכה הכשרה שיש לה ג' דפנות.
(בעצם חזרתי על מה שכתבתי מכבר)

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2671
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

בית דין עונשין שלא מן הדין

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' יוני 15, 2020 7:01 am

סנהדרין מו.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:

נשאלתי אם יש לזה מקור בתורה שבכתב או ששמעתי היינו הלכה למשה מסיני?

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בית דין עונשין שלא מן הדין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 15, 2020 7:29 am

רש״י: שמעתי - מרבותי
ועיין התורה והתלמוד:
A64ADE41-8844-45D2-B987-621E58BD0AD3.jpeg
A64ADE41-8844-45D2-B987-621E58BD0AD3.jpeg (194.24 KiB) נצפה 1924 פעמים

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: סוכה שרובו חמתה מרובה מצלתה ומיעוטה צלתה מרובה מחמתה

הודעהעל ידי מלבב » ב' יוני 15, 2020 12:27 pm

אז א"כ איך אפשר ללמוד פסל דאיצטבא מדין מיעוטה חמתה מרובה?

ולגבי שאלתך מסוכה תחת הסוכה שהעליונה חמתה מרובה, אולי שם מיירי דוקא כשבכללות הסוכה חמתה מרובה דאז אין עליו שם סכך כלל, משא"כ כשרק חלק מהסוכה חמתה מרובה עדיין שם סכך עליו רק שאסור לישב באותו חלק כיון שבפני עצמו אותו מקום אין לו צל מרובה, לולא הדין של פסל היוצא.

אראל
הודעות: 1584
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

מחיקת השם, כשהאותיות מרוחקים זה מזה במקף

הודעהעל ידי אראל » ב' יוני 15, 2020 4:34 pm

כאן: viewtopic.php?f=7&t=45793&p=633498#p633461
העלה הרב ש' ספראי ספר תהלים והשמות הק' מרוחקים האותיות זה מזה במקף

אני רוצה להעלות התהלים הזה על כלי קריאה אלקטרוני, והיות שאני חושש למחיקת השם, ואיני מעלה שם שום ספר שכתוב בו שם השם במילואו, שאלתי היא אם יש לחשוש למחיקת השם, כאשר השמות כתובים באופן הנ"ל שמופסקים אותיות השם זה מזה במקף?

מעט דבש
הודעות: 3349
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מחיקת השם, כשהאותיות מרוחקים זה מזה במקף

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יוני 15, 2020 6:17 pm

בגנזי הקודש (פרק ז סעיף יד) הביא בזה מחלוקת הפוסקים.

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

האיך יוצאים בציצית של אמה על שתי אמות

הודעהעל ידי מלבב » ג' יוני 16, 2020 8:43 pm

וכי מישהוא שפוי יצא בזה לרשות הרבים אפילו לדקה?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 612
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

העברת ס"ת ממקום למקום

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' יוני 17, 2020 11:40 am

הנצרך להעביר ס"ת ממקום למקום דרך רשות הרבים, מקובל שמכסים הס"ת בטלית. האם יש מקור להנהגה זו?

כמו"כ הנצרך לנסוע עם ס"ת באוטובוס או במטוס, מה מוטב שיעשה - שיקחנו בידו כל בנסיעה (כשהוא מכוסה בטלית), אף שהדבר יכביד עליו מאד, או שיכול להניחו בתא המטען בתוך ארגז ארוז ומכובד?

אשמח למקורות בענין.
ייש"כ!

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 612
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: העברת ס"ת ממקום למקום

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' יוני 17, 2020 11:52 am

כעת ממש נתעוררתי אולי טעם הדבר שנוהגין לכסות הס"ת בטלית - משום ההלכה שמצינו גבי מזוזה (יו"ד רפו, ס"ה): "במקום שיש טינוף, כגון שתינוקות מצויים שם, טוב לכסות המזוזה; ובמקום טהרה, טוב להיות נראית". ואולי כך גם בס"ת משום צואה וכיו"ב.

הנכון הוא?

[שו"ר כעת מציינים ללקט הקמח החדש, סימן קמט. ואינו לפני].

תוכן
הודעות: 5147
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

חקירה בענין זקן ואינו לפי כבודו

הודעהעל ידי תוכן » ה' יוני 18, 2020 1:04 am

קיי"ל דזקן ואינו לפי כבודו פטור מהשבת אבידה. והנה יש לחקור בטעם הפטור. האם הוא משום שמותר לו להיות בעל גאוה ולהקפיד על כבודו, וכגון הא דאמרינן בחכם שצריך שיהיה לו שמיני בשמינית, וה"נ בזקן. או דילמא, דכך הוא מנהגו של עולם, שאדם שזקן מתנהג באופן נעלה יותר, ואינו מחויב לרדת מדרגתו. ונפק"מ למי שרוצה לעבוד על מדותיו, שאם ההיתר הוא משום מידת הגאוה, א"כ ראוי להחזיר את האבידה מכל מקום, אבל אם ההיתר הוא משום שכך הוא מנהג העולם, אז לכאורה עדיף שלא יתנהג באופן אחר ממה שגילו מחייב.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1769
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: חקירה בענין זקן ואינו לפי כבודו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' יוני 18, 2020 1:28 am

מח' הרמב"ם והרא"ש.

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יוני 19, 2020 9:04 am

שלחן ערוך אורח חיים רסז - ב

מקדימין להתפלל ערבית יותר בימות החול ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפל' ערבי' ולאכול מיד: (וע"ל סי' רנ"ג כיצד משערין שיעור פלג המנחה):

משנה ברורה: (ה) ולאכול - הטעם דכיון דקבל עליו שבת והוסיף מחול על הקודש נחשב כשבת לענין זה דיכול לקדש ולאכול מיד ויוכל לגמור סעודתו מבע"י ויש חולקין וסוברין שיזהר למשוך סעודתו עד הלילה ויאכל כזית בלילה וטעמם דכיון דהג' סעודות ילפינן ממה דכתיב אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגו' בעינן שיקיים אותם ביום שבת עצמו ולכתחלה נכון לחוש לדבריהם:

יש להסתפק אם גם כזית של פת הבא בכיסנין מועיל לזה. אשמח בגמרא או סברא.

עזריאל ברגר
הודעות: 8043
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 19, 2020 11:15 am

מסברא: פת הבאה בכיסנין (וכל אלו הראויים לברך עליהם המוציא באם קבע עליהם סעודתו) - נקראת פת, אלא שחכמים הקילו לברך עליה מזונות ומעין ג' כאשר אוכלם בלא קביעות סעודה (ובסידורו של אדמו"ר הזקן מכנה אותם בשם "לחם שאינו גמור").
אבל כאשר אוכל אותה בתוך הסעודה - ודאי קיים אכילת "פת" בשבת עצמה.

גמרא: איכא למ"ד שאפשר לקיים סעודת שבת בפת הבאה בכיסנין אף בלא קביעות סעודה (בעל התניא בזקנותו - הובאו דבריו בהערה לשו"ע שלו בהלכות ברכת המזון קפח,י (בדפוס החדש - עמוד תקכט הערה פב)).

ועוד: אם מדובר בדבר שנחלקו בו הפוסקים אם לחם גמור הוא או לחם שאינו גמור (דהיינו הרבה מסוגי הפת הבאה בכיסנין) - הרי יש לנו כאן ג ספקות לקולא: שמא לחם גמור הוא, ושמא יוצאים ידי חובת סעודת שבת במה שאכל מבעוד יום, ושמא יוצאים ידי חובת סעודת שבת בפת הבאה בכיסנין.

שמואל דוד
הודעות: 5444
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יוני 19, 2020 4:22 pm

יישר כח גדול הרב עזריאל!

יענקלה הכונס
הודעות: 53
הצטרף: ג' מאי 19, 2020 11:48 pm

ימין קודם

הודעהעל ידי יענקלה הכונס » ש' יוני 20, 2020 10:43 pm

מצינו בגמ' שבת להקדים ימין לשמאל ברחיצת גופו [ונחלקו בגמ' האם גם בקשירת מנעלים יש להקדים ימן לשמאל]. אשמח לשמוע האם יש בכל דבר ענין להקדים ימין לשמאל או רק בגוף האדם עצמו, ואכתוב דוגמא, באם רוצה להלביש בובת משחק וכדו', האם יש ענין להקדים להלבישה ימין קודם לשמאל או אין בזה שום ענין?

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

שיטת רב האי גאון בזמן בין השמשות

הודעהעל ידי מלבב » א' יוני 21, 2020 12:21 am

יש מחלוקת מה דעת הגאונים לגבי בין השמשות, שיטת המהרם אלשקר היא שחולק על ר"ת ומיד בשקיעה מתחיל בין השמשות, דעת המהרי"ף שאין הגאונים חולקים על ר"ת, ולכאורה מפורש הדבר באורחות חיים הלכות יום כיפור שאחר שמביא מהרמבן שזמן תוספת שבת הוא מהשקיעה הראשונה עד שקיעה שנייה, רצה לעשות כולו קודש רצה יכול לעשות קצתו קודש ובלבד שיוסיף קצת, וכתב על זה שכן כתב רבינו האי בתשובה, א"כ מפורש שדעת רב האי הוא דלא כמו שהבין המהרם אלשקר, אם כן על מה יש לנוהגים כהמהרם אלשקר לסמוך?

ברוך00
הודעות: 292
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

שלום למורה לפני התפילה

הודעהעל ידי ברוך00 » א' יוני 21, 2020 10:13 am

בבית ספר לבנות נהגו כל בוקר, כשהמורה נכנסת לכיתה, לקום לפניה ולומר "שלום למורה".
ויל"ע האם יש איזהו היתר לומר זאת לפני התפילה?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 198 אורחים