מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שלום למורה לפני התפילה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 22, 2020 12:29 am

ברוך00 כתב:בבית ספר לבנות נהגו כל בוקר, כשהמורה נכנסת לכיתה, לקום לפניה ולומר "שלום למורה".
ויל"ע האם יש איזהו היתר לומר זאת לפני התפילה?

כמדומני שתלוי במחלוקת הפוסקים בגדרי הקדמת שלום לפני התפילה.

לבי במערב
הודעות: 3599
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שלום למורה לפני התפילה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יוני 22, 2020 12:43 am

אם מברכות ברכות השחר בביתן מקודם לכן, לכאורה יש מקום לצדד לקולא.

עובדיה חן
הודעות: 1309
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' יוני 22, 2020 9:29 am

לאחרונה שמעתי שיש בעיה בשבת לסגור בקבוק ריק ולהשליכו לאשפה,עדיין לא הבנתי מה הבעיה בזה .אשמח למקור מוסמך לאסור.

יענקלה הכונס
הודעות: 51
הצטרף: ג' מאי 19, 2020 11:48 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יענקלה הכונס » ב' יוני 22, 2020 2:15 pm

עובדיה חן כתב:לאחרונה שמעתי שיש בעיה בשבת לסגור בקבוק ריק ולהשליכו לאשפה,עדיין לא הבנתי מה הבעיה בזה .אשמח למקור מוסמך לאסור.

עי' סי' שי"ג ס"ו בגדרי השרוי"ף, וכשאינו פותחו תדיר אין בזה היתר. עי"ש.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 598
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

להניק אחר יציאה מבית הכסא

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ב' יוני 22, 2020 7:08 pm

ישנו חידוש אשר לא מפורסם כ"כ (כפי ששמעתי מכמה וכמה שהי' הדבר לחידוש בעיניהם) - מרבינו הגרעק"א (יומא עז, ב) אשר כתב בשם הערוך שיש רוח רעה (הנקראת שיבתא - והוזכר כבר בתוס' ביומא שם) שמזיקה לתינוקות מבן ב' חדשים עד ז' שנים, והיא באה ממה שבשעה שאמו באה מבית הכסא או מנהר, מינקת לבנה לאלתר.

וצ"ע האם למעשה אפשר להקל בזה בזמננו. ושמעתי ממרן הגר"י זילברשטיין שליט"א שכ"ז היה אמור בזמנם שבית הכסא היה מלוכלך, אבל בזמננו שבתי הכסאות נקיים, והם כעין בתי כסאות דפרסאי, יש פחות חשש, ולכן אם הילד בוכה, ורוצה לינוק יכולה להניקו.

[והוסיף ואמר שמנהג העולם להמתין תשע דק', ואינו ברור מנין שזה חשיב שיעור לאלתר, וטפי מסתבר שהמכוון הוא שמניקה ללא נטילת ידיים, ואם נוטלת ידיים שפיר דמי, עיי"ש בתוס'].

עוד מצאתי בספר "הליכות תינוקות וקטנים" להגרי"י פוקס שליט"א (פ"ה ס"ח) שהביא ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א האם גם בזמן הזה יש להקפיד ע"כ, וכתב לו ע"ז "יש ליזהר". וע"ע בדעת נוטה (ח"א עמ' צג).

רק שבאמת צ"ע דאם טעם הדבר משום רוח רעה, אז מאי נפק"מ אם נקי או לא. ובאמת שי"א שהטעם משום שעושה צרכיה (ונפק"מ באשה שנכנסה לבית הכסא ולא עשתה צרכיה, האם גם צריכה להקפיד שלא להניק התינוק לאלתר, יעויין בדעת נוטה שם).

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: להניק אחר יציאה מבית הכסא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 22, 2020 8:36 pm

להמתין 9 דקות אחר יציאה מבית הכסא - כך כתוב לגבי תשה"מ, שיש להמתין כדי הילוך חצי מיל.

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 22, 2020 9:12 pm

שאלה שכמדומני נידונה במקום אחר בפורום, אך לא מצאתיה לע"ע:
כידוע נחלקו רבותינו המחבר והרמ"א בדיני קרה"ת בחנוכה ובחול המועד סוכות, שהמחבר אומר לקרוא שוב ושוב את פרשת היום, והרמ"א אומר לקרוא את פרשת מחר כדי לא לכפול עליות.
ועד"ז ישנה מחלוקת בקרה"ת דר"ח האם לכפול את הפסוק הג' או את ג הפסוקים האחרונים בפרשת התמיד.

וכאן הבן שואל: כיצד ראוי לקרוא בתורה במנייני "שטיבלאך"? האם יש ללכת לפי רוב הציבור, או לפי מנהג רוב העולם, או שכל בעל-קריאה יכול לעשות כמנהגו?

היום התפללתי בבית כנסת ששמו נקרא "בית הכנסת החסידי", ורוב הקהל היה כמדומני מעדות המזרח, ועכ"פ בצירוף החסידים - בוודאי אנחנו היינו הרוב, אבל ניגש בעל-קריאה ליטאי וקרא כדעת הגר"א, וזה מפריע לי...

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2666
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בית דין עונשין שלא מן הדין

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יוני 24, 2020 1:00 am

נהר שלום כתב:סנהדרין מו.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:

נשאלתי אם יש לזה מקור בתורה שבכתב או ששמעתי היינו הלכה למשה מסיני?

viewtopic.php?p=372358#p372885

מלבב
הודעות: 2505
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בסוכה שיש בה מדרגה

הודעהעל ידי מלבב » ד' יוני 24, 2020 3:51 pm

בפסקי תשובות מביא מספר ארחות רבינו שהחזו"א הכשיר עד י' טפחים, אבל שם כתוב שהחזו"א הסתפק בזה, רק ששם מיירי שלא היה ז' טפחים בלי מקום המדרגה, אבל מסברא לכאורה אין חילוק, כי ממ"נ אם זה נחשב לרשות אחד למה שלא יצטרף, ואם זה נחשב לשתי רשויות או שתי סוכות כי שתי קרקעות שיש ביניהם שלש טפחים לא יכולים לחשב כקרקע אחד וממילא גם הסוכות נפרדות, אז גם כשיש ז' טפחים יפסול עכ"פ חלק המדרגה.

גם יש להוכיח מהט"ז שפסול, שכתב בסוף סימן תרלג על מה שמשמע בטור שחוץ לחקק פסול, ותמה הב"י למה לא נימא פסל היוצא מן הסוכה, ע"ז כתב הט"ז שכיון שהוא דירה סרוחה אין אומרים פסל היוצא, וכתב הפרמ"ג שאפילו בדיעבד פסול, ולכאורה תמוה דמאי שנא מוכה כצריך שכשר גם במקום שפחות מי', בע"כ צריך לחלק שבחקק זה מקום בפני עצמו, וכיון שהמקום הוא דירה סרוחה לא מועיל פסל היוצא מן הסוכה.

ואין להוכיח שלהב"י זה כן נחשב למקום אחד, כי יש לומר שהב"י סבר שפסל היוצא מועיל גם ברשות אחרת אם מחובר לסוכה, וגם לדירה סרוחה.

ואין להוכיח מהמג"א שחולק על זה ממה שהקשה על הב"ח שכתב שטעם הפסול חוץ לחקק הוא בגלל שאין דפנות שם מסוכה כצריף, והרי המג"א כתב שבקרן זווית פחות מז' לא אמרינן פסל היוצא בגלל שצר לשבת שם, ובע"כ זה רק אם נחשב למקום בפני עצמו, כי הרי בסוכה כצריף גם צר לשבת, וכן כשיש סכך פסול יותר מד' באמצע מצטרפים שני הצדדים לז' אם יש חיבור מהצדדים, א״כ מה קשה לו מסוכה כצריף, הרי שם זה רשות אחד, בע״כ שגם חוץ לחקק נחשב רשות אחד, כי יש לומר שהמג״א חולק על הב״ח דוקא כשפחות מד׳ טפחים שאינו יכול ליחשב כמקום בפני עצמו, אבל כשיש מדרגה של ד טפחים מודה להב״ח, ויתכן שזה גם טעם הב״י ולא משום שאמרינן פסל היוצא גם ברשות אחרת.

צביב
הודעות: 1851
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: להניק אחר יציאה מבית הכסא

הודעהעל ידי צביב » ה' יוני 25, 2020 4:19 pm

עזריאל ברגר כתב:להמתין 9 דקות אחר יציאה מבית הכסא - כך כתוב לגבי תשה"מ, שיש להמתין כדי הילוך חצי מיל.


ואם מיל 22.5 דק',
11.25 דקות, ( שמעתי מחכם אחד שנוהג כך בלי נדר)

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

האם מצוות מעקה דוחה שבת?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 26, 2020 10:06 am

שמעתי רב א' אומר ברדיו, שאם יש בריכת-מים, ויש ילד שעלול ליפול אליה ח"ו - מותר בשבת לעשות גדר סביב הבריכה!
(אלא שלכתחילה כמובן היה צריך לעשות זאת מערב שבת)
עד כאן דבריו.

ואני תמה מאוד: מהו ההיתר לחלל שבת?!
שיעמדו ההורים במשך כל השבת סביב הבריכה וישמרו שהילד לא יבוא!!!

נ.ב. אותו רב גם אמר שמי שהולך בלי מסכה בתקופת הקורונה - הוא "קל דעת" שאי אפשר לצרף אותו למנין...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1725
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' יוני 26, 2020 2:52 pm

אולי גדר באופן המותר

יענקלה הכונס
הודעות: 51
הצטרף: ג' מאי 19, 2020 11:48 pm

המוריד שערות מהאף

הודעהעל ידי יענקלה הכונס » ש' יוני 27, 2020 11:01 pm

אדם המוריד שערות מע"ג אפו, האם עובר ב"לא ילבש"?

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 8:51 am

עזריאל ברגר כתב:שאלה שכמדומני נידונה במקום אחר בפורום, אך לא מצאתיה לע"ע:
כידוע נחלקו רבותינו המחבר והרמ"א בדיני קרה"ת בחנוכה ובחול המועד סוכות, שהמחבר אומר לקרוא שוב ושוב את פרשת היום, והרמ"א אומר לקרוא את פרשת מחר כדי לא לכפול עליות.
ועד"ז ישנה מחלוקת בקרה"ת דר"ח האם לכפול את הפסוק הג' או את ג הפסוקים האחרונים בפרשת התמיד.

וכאן הבן שואל: כיצד ראוי לקרוא בתורה במנייני "שטיבלאך"? האם יש ללכת לפי רוב הציבור, או לפי מנהג רוב העולם, או שכל בעל-קריאה יכול לעשות כמנהגו?

היום התפללתי בבית כנסת ששמו נקרא "בית הכנסת החסידי", ורוב הקהל היה כמדומני מעדות המזרח, ועכ"פ בצירוף החסידים - בוודאי אנחנו היינו הרוב, אבל ניגש בעל-קריאה ליטאי וקרא כדעת הגר"א, וזה מפריע לי...

כתב לי א' החברים בהודעה פרטית:
בחנוכה ובחוה"מ סוכות כמדומה בא"י כולם נוהגים כהשו"ע. (אולי יש חסידויות שנוהגות אחרת?)
אבל בר"ח אכן יש חילוקי מנהגים. בדר"כ בשטיבלאך כ"א נוהג כמנהגו, אבל כיון שמנהג הגר"א אינו נפוץ כ"כ, (גם הרבה מבני ליטא נוהגים כהשו"ע, וכך נהג החזו"א), אזי לענ"ד גם מי שמנהגו כהגר"א אינו מן הראוי שינהג באופן שיתמיה רבים מהמתפללים. כן נלע"ד. (אמנם אם המנהג היה מוכר וידוע, איני רואה פגם בכך).
ביום ראשון של חנוכה הספרדים וחלק מהחסידים מתחילים מברכת כהנים, פשוט שראוי להתחשב בהם ולהתחיל משם גם מי שלעצמו נוהג כהרמ"א. (באיצקוביץ הגבאי מורה לכל הבעלי קוראים לנהוג כך).
יש כאלו שנוהגים שלא להפסיק במסעות גם בשני וחמישי. כך שבפרשת מסעי וקראים את כל המסעות. בהחלט ניתן לומר שמי שרוצה לנהוג כך שיתפלל בביהכנ"ס הקבוע שלו, ולא ילך להיות בעל קורא במקום שכל שאר הציבור לא נוהג כך ולעכב אותם לצורך קיום מנהג רבותיו.
ככלל ראוי לעורר על הצורך להתחשבות בציבור במניני השטיבלאך. נניח יש מישהו שלא נוהג לומר תחנון ביום מסויים, עקב יא"צ של מורו ורבו. אך מדוע הוא צריך לכפות את מנהגו על הציבור שלא אמרו לנהוג כך, ואף בשני וחמישי? אם אינו רוצה לומר, שלא יאמר, אך לא יתחיל קדיש רק יתן לציבור לומר לבד, והוא יכול לפתוח ספר בינתיים...
כמו כן המנינים שלפני השקיעה בהרבה מקומות מורכבים בעיקר מחסידים וספרדים הנוהגים בוידוי וי"ג מידות. אם מישהו שלא נוהג בכך נזדמן להיות ש"ץ בכזה מנין, לענ"ד מן הראוי שינהג כמנהג רוב המתפללים, ולא יפסיד מכך מאומה.
וכן ע"ז הדרך, ותן לחכם ויחכם עוד.

ותגובותי:
א. אכן בחנוכה אנו (חב"ד) נוהגים כשיטת הרמ"א (ובסוכות - יש מחלוקת בין רבני חב"ד).
ב. בחו"ל לכאורה עדיין יש מחלוקת אשכנזים וספרדים, ומסתמא בערים הגדולות יש שטיבלאך מעורבים...
ג. לגוף הענין - דעתי מסכימה לדעתו, ועל כן אני משתמט מלקרוא בתורה במשך ימי החנוכה הרגילים בשטיבלאך וכדו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: המוריד שערות מהאף

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 9:29 am

יענקלה הכונס כתב:אדם המוריד שערות מע"ג אפו, האם עובר ב"לא ילבש"?

צריך לברר אם זה מנהג נשים או גברים ואם השואל הוא איש או אשה...

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 9:30 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אולי גדר באופן המותר

הוא לא אמר מצד "אופן המותר" אלא "מחשש פיקוח נפש".

צביב
הודעות: 1851
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: האם מצוות מעקה דוחה שבת?

הודעהעל ידי צביב » א' יוני 28, 2020 11:13 am

עזריאל ברגר כתב:שמעתי רב א' אומר ברדיו, שאם יש בריכת-מים, ויש ילד שעלול ליפול אליה ח"ו - מותר בשבת לעשות גדר סביב הבריכה!
(אלא שלכתחילה כמובן היה צריך לעשות זאת מערב שבת)
עד כאן דבריו.

ואני תמה מאוד: מהו ההיתר לחלל שבת?!
שיעמדו ההורים במשך כל השבת סביב הבריכה וישמרו שהילד לא יבוא!!!



שאלה יותר מצויה,
חוטי חשמל קרועים ברחוב,
באים עובדים של חברה יהודית לתקן, בשבת
למחות בהם או להניחם משום פיקוח נפש,
וגם לי היה נראה כדברי הרב עזריאל שאין פיקו''נ ( בימות החמה, שאיו חשש גשם)
יעמידו משמרות כל השבת.
( ונפק''מ קצת להמשך שימוש בשבת, אם נעשה לצורך פיקו''נ אולי נר לאחד נר למאה,
ואיני יודע)

יוצא פוניבז'
הודעות: 1190
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: האם מצוות מעקה דוחה שבת?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' יוני 28, 2020 11:30 am

עזריאל ברגר כתב:שמעתי רב א' אומר ברדיו, שאם יש בריכת-מים, ויש ילד שעלול ליפול אליה ח"ו - מותר בשבת לעשות גדר סביב הבריכה!
(אלא שלכתחילה כמובן היה צריך לעשות זאת מערב שבת)
עד כאן דבריו.

ואני תמה מאוד: מהו ההיתר לחלל שבת?!
שיעמדו ההורים במשך כל השבת סביב הבריכה וישמרו שהילד לא יבוא!!!

נ.ב. אותו רב גם אמר שמי שהולך בלי מסכה בתקופת הקורונה - הוא "קל דעת" שאי אפשר לצרף אותו למנין...


אינני יודע במי מדובר, אבל פשוט שאם אכן אמר כך, אותו אחד אינו ראוי להקרא רב לשום דבר וענין, אלא קל דעת גמור ויותר מכך.
מובן לכל שלא מדובר בחשש אמיתי שהתעורר לפתע בשבת, ושהפתרון היחיד בשבילו הוא לבנות גדר בעיצומה של השבת.
(אא"כ הדברים לא נאמרו הלכה למעשה, אלא כדוגמא (לא מוצלחת) להיתר פיקו"נ בשבת).

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1725
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' יוני 28, 2020 2:51 pm

זית ואורז מה קודם?

תלמיד-חכמים
הודעות: 119
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

האם "תלמיד" יודע לדרוש או לאו?

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » א' יוני 28, 2020 4:03 pm

ביומא פ"א מ"ו איתא: אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. ופירש הרע"ב, שאם היה תלמיד שיודע לתת לב לשמוע דבר הלכה, אבל אינו יודע לדרוש, דורשין לפניו ( נראה שהיתה לפני הרע"ב נוסחת הרמב"ם: "אם היה חכם דורש, ואם תלמיד חכמים - דורשין לפניו").

אך בברכות ספ"א איתא "עד שדרשה בן זומא". ובן זומא תלמיד היה, כמוכח בקדושין (מט) וכמש"כ רש"י (שם), שהוא ובן עזאי תלמידים היו ובחורים היו ולא הגיעו לכלל סמיכה. ומשמע שגם תלמיד יודע לדרוש.

ושמא יש לחלק בין דרשות הכתובים לבין לדרוש בדבר הלכה. ונמצאו אם כן שתי הבנות ללשון "לדרוש".

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 6:13 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זית ואורז מה קודם?

אינני מוצא סיבה שלא להקדים את הזית, וכפי שכתבתי באשכול אביעה חידות - viewtopic.php?f=7&t=541&p=584751&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96#p584751

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1725
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' יוני 28, 2020 6:17 pm

אז בהלכה ברורה כתב לברך על האורז קודם עיי"ש היטב.

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 6:22 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אז בהלכה ברורה כתב לברך על האורז קודם עיי"ש היטב.

נשמח אם תביא את דבריו לתועלת הלומדים.

לבי במערב
הודעות: 3599
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » א' יוני 28, 2020 10:31 pm

עזריאל ברגר כתב: . . לגוף הענין - דעתי מסכימה לדעתו . .
אף לענין תחנון?

יענקלה הכונס
הודעות: 51
הצטרף: ג' מאי 19, 2020 11:48 pm

האם יש היום אפיקורסים?

הודעהעל ידי יענקלה הכונס » א' יוני 28, 2020 10:36 pm

האם שייך כיום אפיקורס שאמרו עליו חז"ל שמורידין ואין מעלין, דהרי ידוע שהחזו"א ורבים ס"ל שחילונים כיום דינם כתינוקות שנשבו, ובמי שייך היום דין אפיקורס?

עקביה
הודעות: 3621
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: האם יש היום אפיקורסים?

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 28, 2020 10:59 pm

לא הבנתי מה הבעיה.
אף אחד לא דן דין אפיקורס בתינוק שנשבה. דין אפיקורס, אז והיום, שייך במי שאינו תינוק שנשבה.

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 28, 2020 11:38 pm

לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב: . . לגוף הענין - דעתי מסכימה לדעתו . .
אף לענין תחנון?

כן. אא"כ במקום שברור שהציבור לא מקפיד וכיו"ב.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1725
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' יוני 30, 2020 6:53 pm

עזריאל ברגר כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:זית ואורז מה קודם?

אינני מוצא סיבה שלא להקדים את הזית, וכפי שכתבתי באשכול אביעה חידות - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 96#p584751

בהליכות ברכות(מלכה) כתב כדבריך.

אחד התלמידים
הודעות: 189
הצטרף: ג' פברואר 07, 2017 7:18 pm

היתר למחיקת השם, ע"י הוספת ד לפני ה בתרא, טרם מחיקת "יהודה"

הודעהעל ידי אחד התלמידים » ד' יולי 01, 2020 1:10 am

מותר?
הדברים נשאלים במיוחד על הבאת רעיון זה כעיצה, למי שרוצה למחוק את השם מהמסך, אליבא דמ"ד, שגם כתיבה על מסך נחשבת כתיבה ושממילא גם מחיקה מהמסך נחשבת מחיקה.
ואם מדובר על קלף, ואין מקום להוספת ד לפני ה בתרא, אז מה לגבי הפיכת האות ו לאות ג (או נ), טרם מחיקת "יהגה" (או "יהנה")? ומה לגבי הפיכת האות ה קמא לאות ח, טרם מחיקת "יחוה" (דעת)?

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: היתר למחיקת השם, ע"י הוספת ד לפני ה בתרא, טרם מחיקת "יהודה"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יולי 01, 2020 10:52 am

בקצרה: לא מועיל.
עיין שו"ע יו"ד רעו,יב, ועיין קסת הסופר בהלכות מחיקת השם, ובספרים רבים שדנו בכעין זה.
ואפילו לשנות את המילים שלפניו ושלאחריו באופן שתשתנה משמעות השם - אסור, למיטב זכרוני.
כגון מי שכתב את הפסוק "ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי" וגו' וטעה ודילג תיבות "אל יוסף" וכתב "אל" כשם הקודש - אסור לו לכתוב אחריו "יוסף", משום שנמצא מוריד מקדושת השם.


משכיל אל דל
הודעות: 195
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

בין כתפיו של שמשון ששים אמה. מאי משמע?

הודעהעל ידי משכיל אל דל » ה' יולי 02, 2020 11:32 pm

... הרי זה לא כפשוטו. הבו טעימה מהעולם הנסתר מן העין הגשמית.
(הגמרא - סוטה דף י')

לבי במערב
הודעות: 3599
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: בין כתפיו של שמשון ששים אמה. מאי משמע?

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' יולי 03, 2020 3:43 am

להעיר מלישנא דקרא (שה"ש ג, ז): "שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל". וראה אוה"ת ויקרא ח"א (קה"ת, תשנ"ב) הוספות ע' רלג.

משכיל אל דל
הודעות: 195
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

Re: בין כתפיו של שמשון ששים אמה. מאי משמע?

הודעהעל ידי משכיל אל דל » ש' יולי 04, 2020 11:41 pm

סודי סודות. תודה.

בם חיתנו
הודעות: 3
הצטרף: א' יולי 05, 2020 12:04 am

כללי פסק במשנה ברורה

הודעהעל ידי בם חיתנו » א' יולי 05, 2020 10:13 am

כשיש שינויי לשון במשנ"ב בין מה שכתב במשנ"ב ובין מה שכתב בביה"ל או בשעה"צ [כגון שבמשנ"ב כותב "אין למחות בידו" ובביה"ל כותב "יש לסמוך להקל" (סי' ש"כ ס"ה עי"ש)], כמו מה פוסקים, כמשנ"ב או כביה"ל?
כמו"כ באם המשנ"ב מכריע במקום אחד כשיטה מסוימת, ובמקום אחר הוא מכריע דלא כשיטה זו, כמאן פסקינן?

עזריאל ברגר
הודעות: 7970
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: כללי פסק במשנה ברורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 05, 2020 11:16 am

לא ראיתי כתוב בזה, אך הדעת נוטה שעיקר הפסק למעשה - אמןר להיות כתוב במשנה ברורה.

דעת_האברך
הודעות: 565
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: כללי פסק במשנה ברורה

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' יולי 05, 2020 11:34 am

עיין בקבצי ישורון לג, לד, לו, במאמרי הרב יעקב טריביץ שהאריך אריכות עצומה ונפלאה בכל כללי המשנה ברורה מתוך בקיאות נפרזה ועיון דק.

לשאלתך עיין בעיקר בקובץ לו עמוד קסב בדפי הספר (156 באוצר החכמה) ואילך.

פרנקל תאומים
הודעות: 3106
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

הסתפקתי: "ברכת שהחיינו על בגד, קרוב לבר מצווה".

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 06, 2020 12:41 am

האם יש עניין לנער קרוב לבר מצווה שימתין עם ברכת שהחיינו על החליפה החדשה וכיו''ב עד שיהיה בן מצוות?
האם יש עניין שיברך שהחיינו כשיהיה כבר ''מצווה ועושה''?

לבי במערב
הודעות: 3599
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הסתפקתי: "ברכת שהחיינו על בגד, קרוב לבר מצווה".

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 06, 2020 1:08 am

לכאו' כדאי שיברך ביום הברמ"צ גופי', ויכוון גם על כל המצוות שמתחייב בהן (ובפרט תפילין - לנוהגים שרק אז מתחיל להניחן).

אראל
הודעות: 1577
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: הסתפקתי: "ברכת שהחיינו על בגד, קרוב לבר מצווה".

הודעהעל ידי אראל » ב' יולי 06, 2020 1:17 am

פרנקל תאומים כתב:האם יש עניין לנער קרוב לבר מצווה שימתין עם ברכת שהחיינו על החליפה החדשה וכיו''ב עד שיהיה בן מצוות?
האם יש עניין שיברך שהחיינו כשיהיה כבר ''מצווה ועושה''?

קודם כל תברר אם יש בכלל חיוב לקטן לברך ברכת 'שהחיינו', מטעם חינוך?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים