עמוד 1 מתוך 1

שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 12:13 am
על ידי ש. ספראי
מדוע פרשת האזינו מוגדרת כשירה?
רק בגלל המבנה שלה שנכתב בסגנון שיר?
הרי הפרשה עמוסה בקללות נמרצות על כלל ישראל והבטחה להסתר פנים.
אדם ששומע קללות כאלה, אמור לשיר?
"אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה" (רש"י בערכין בסוגי' דשיר). הלא כן?

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 12:24 am
על ידי נוטר הכרמים
בשבת האזינו שאלתי את השאלה הזאת שנתקשיתי בה מכבר בפני א' מגדולי הת"ח,
הוא הגיב, מה אתה אומר,

עניתי שההרגשה שלי היא שהשירה היא שאחרי שעוברים את כל התוכחות והעונשים,
תמצית כל ההסתר פנים של כי תבוא ונצבים - וילך,
עדיין 'חצי כלים ואתם לא כלים'.
עם ישראל חי וקיים, ואף נשאר - לפחות בחלקו - נאמן ודבוק בבוראו.
זוהי שירת הנצח היהודית.

הוא הסכים לדברים.

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 12:36 am
על ידי יהודה בן יעקב
הרמב"ן [דברים פרשת וילך לא, יט] פירש כפשוטו
ויקראה שירה, כי ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה:

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 5:04 pm
על ידי יוצא פוניבז'
ש. ספראי כתב:מדוע פרשת האזינו מוגדרת כשירה?
רק בגלל המבנה שלה שנכתב בסגנון שיר?
הרי הפרשה עמוסה בקללות נמרצות על כלל ישראל והבטחה להסתר פנים.
אדם ששומע קללות כאלה, אמור לשיר?
"אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה" (רש"י בערכין בסוגי' דשיר). הלא כן?


ולמה עשרת בני המן מוגדרת כשירה?

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 5:58 pm
על ידי עליך עיננו
יוצא פוניבז' כתב:ולמה עשרת בני המן מוגדרת כשירה?

דוקא זה,לא שאלה משום שיש בזה הודאה על הנס על ידי שתלו אותם ובזה נסתימה גזירת המן ולכן חשיב שירה..
לגבי שירת האזינו אפשר לבאר ששירה זה צורה של העברת מסר דרך שיר.. (כמו שמצינו שיר שמח ושיר עצוב..)ומאהבת ה' לעמו גם את התוכחה רצה שנבין אותה דרך שירה ולא דרך דבר אחר...

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 7:39 pm
על ידי סגי נהור
דברי הרמב"ן כבר צוינו. בעיקר הנדון האריך בלקו"ש (חכ"ד האזינו, ומתורגם באוצר לקו"ש במקומו).

Re: שירת האזינו

פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 7:40 pm
על ידי שש ושמח
יהודה בן יעקב כתב:הרמב"ן [דברים פרשת וילך לא, יט] פירש כפשוטו
ויקראה שירה, כי ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה:

[מה שכתב הרמב"ן "ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה", הביאו כאן במקו"א שכנראה כוונת הרמב"ן למנהג המובא ברמב"ם תפלה פ"ז הלי"ג "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע, ויש מקומות שקורין שירת האזינו, ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג"]
וכנראה הרשב"ם סוף וילך חולק עליו:
השירה - סידור דברים קרוי שירה:


והגרח"ק בדרך חכמה טוען שגם שירת הלויים לא היתה במנגינה כלל [אלא בטעמים לחוד], וכבר הביא שם שכמה אחרונים הבינו לא כן.

Re: שירת האזינו

פורסם: ד' אוקטובר 14, 2020 12:04 am
על ידי רון
ש. ספראי כתב:מדוע פרשת האזינו מוגדרת כשירה?
רק בגלל המבנה שלה שנכתב בסגנון שיר?
הרי הפרשה עמוסה בקללות נמרצות על כלל ישראל והבטחה להסתר פנים.
אדם ששומע קללות כאלה, אמור לשיר?
"אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה" (רש"י בערכין בסוגי' דשיר). הלא כן?


רגיל אנוכי לבאר בזה ומסתמא שקדמוני בזה,
עפ"י היערות דבש הידוע [שמעתיו כמה פעמים מהגאון המופלא לשמו ולזכרו תאות נפש בעל המשמר הלוי זצלה"ה]
לבאר דברי הגמ' ששאלה על הפסוק מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, הלא קינה לדוד מיבעי ליה? עונה הגמ' שאמר דוד בתחילה סברתי שכאשר הקב"ה היבטחני שאענש בכך שמתוך ביתי תבא עלי רעה, חשבתי שמא עבד או ממזר, וכעת שרואני שזה בני הרי ש"מזמור לדוד".

וכאן הבן שואל,
הרי ההיפך הוא האמת, וכי מה יותר אסון לאדם שעבד ירצה להורגו או שבנו ירצה להורגו.
וביאר היערות דבש, שישנם ב' דרכים איך הקב"ה מעניש את האדם. אופן אחד שמסיר את ההשגחה הפרטית ממנו ומשאיר אותו לחסדי הטבע. ואופן שני, שנותן לו עונש מידו ית' ממש. והנפ"מ שבאופן הראשון העונש בא כתוצאה מריחוק, ואילו האופן השני העונש בא על ידי קירוב. והסימן לידע באיזה אופן העונש, הוא ע"י שאם הוא עונש שלא מצינו כמותו בסדר הבריאה הרי שע"כ לא ניתן למהלך הבריאה הטבעית, שהרי אין כזה מהלך בסדר הבריאה וע"כ שהיה כאן עונש להדיא מהקב"ה מתוך קירבה ולא מתוך ריחוק.
ומעתה חשש דוד המלך שמא הקב"ה יתן לו עונש ע"י ריחוק, ומזה שבנו אבשלום בא להורגו שאין דבר כזה באופן טבעי, הרי שאדרבא מזה מוכח שהקב"ה לא עזבו גם בעת העונש ולכן אמר מזמור לדוד.

ובקצרה,
זה עומק הפשט גם במה שאמר ריב"ז לאותה ריבה בכתובות סו' ב' "אשריכם ישראל כשאתם עולים וכו' וכשאתם יורדים אתם נמסרים בידי אומה שפלה וכו'" והמהרש"א כבר מעיר על אתר מהו ה"אשריכם" בכך שנמסרים בידי אומה שפלה.
רק ההסבר הוא כנ"ל שאצל כלל ישראל אין באמצע, רק מושגחים בעינא פקיחא מאיתו ית', וכאשר יורדים יש מיד תגובה, ולא סתם תגובה אלא תגובה חריפה כל כך שחייב להיות שזה ממתוך קירבה.

ומעתה זה הפשט גם מדוע האזינו נקראת שירה,
ואדרבא,
לרוב עצמת היסורים המשתקפים בפסוקים שם מוכח שהעונשים יבואו להדיא מאיתו ית' ולא מתוך ריחוק, והסימן לזה שהרי העונשים חריפים מאד שאין דוגמתם מימות עולם.
ובאותה מידה שמזמור לדוד בברחו בפני אבשלום בנו, כך שירת האזינו

Re: שירת האזינו

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2020 9:07 am
על ידי ש. ספראי
יפה.ישר כח.

מעניין גם שהלווים היו שרים את שירת האזינו בשעת הקרבת קרבן מוסף בשבת. כבר"ה דף לא. חולקים לששה פרקים... הרביעי: וירא ה' וינאץ....

הלווים היו עומדים ושרים על הדוכן, בשבת, ביום שמח בו אין אבלות, את הפסוקים הבאים:
"וַיַּ֥רְא יְקֹוָ֖ק וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו: וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם: הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם: כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים: אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם: מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר: מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה: אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם".

Re: שירת האזינו

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2020 12:17 pm
על ידי סגי נהור
זה לפי החלוקה של רש"י. להרמב"ם (פי"ג מהל' תפלה ה"ה) ועוד ראשונים חלוקה שונה של הזי"ו ל"ך, באופן שאין יום אחד שכולו פורענות בלבד (ראה לקו"ש שם).