יונת אלם כתב:בבית וגן נפטר הגאון ר' מאיר אריה לב זצ"ל חתנו של הגר"מ הרשלר זצ"ל (וגיסו של הגר"ח פרוש מה"פירוש חי" שנפטר רק בסוכות האחרון) בנו של הצדיק רבי יוסף זצ"ל מבני ברק (רח' הרב וסרמן למי שזוכר) תלמידו של מרן הגר"ש שקאפ.
אחיו היה הגאון ר' יעקב זצ"ל ת"ח מיוחד שנלב"ע בקיצור ימים ושנים והספיק בשנותיו הצעירות לחבר כמה וכמה חיבורים חשובים על קדשים היה ר"מ בבאר יעקב וראש כולל קדשים בקרית ספר תלמיד מובהק למרן רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל.
המנוח רבי מאיר היה מפורסם בבית וגן כשקדן עצום וכבקיא במיוחד בסדר קדשים גם חיבר כמה חיבורים על יומא ותמורה ועוד
חבל על דאבדין
הנה נא לא זקנתי לא ידעתי יום מותי, לכן ארשום קצת מהנהגותי בברור הלכה למען יהיו הדברים למזכרת.
כשאני ניגש לשאלה חדשה או חמורה, אני עובר תחילה על הסוגיות ועל דברי הראשונים והאחרונים ברפרוף,
גם אם טרם עמדתי על דבריהם,
ואחר כך חוזר עליהם בשניה ובשלישית וכו' ובכל פעם מדייק יותר.
נמצאים אצלי הרבה מספרי הראשונים ואני מנסה לעיין כולם וכן באחרונים,
ומדפדף הרבה וגם נעזר בספרים כמו אור הישר, בני ציון על אורח חיים שנדפס מחדש, גליוני הש"ס, יד תמר על הירושלמי, מרגליות הים, משנת אברהם על ספר חסידים ועל הסמ"ג,
שכל אלה מציינים מקורות וספרים אחרים.
בחלק ג' השתמשתי בתכנית מחשב שנים או שלושה פעמים ובחלקים א' וב' אף פעם לא.
לפעמים אני יודע מראש את המסקנה שאגיע אליה,
ולפעמים איני יודע אלא שוקל ובודק את הדברים תוך כדי כתיבה, פושט צורה ולובש צורה על שיוצאת סולת נקיה.
בהרבה מקומות שחדשתי בעצמי ואחר כך מצאתי הדברים בספרים, כתבתי "וכן כתב פלוני",
ואילו בכמה מקומות שראיתי תחילה אצל אחרים כתב "וכמו שכתב פלוני".
ובהרבה מקומות שחדשתי דבר ולא ראיתיו בספר אחר, כתבתיו בסתם, כי אי אפשר לכתוב לע"ד בכל משפט,
גם לפעמים תרצתי איזה קושי דרך אגב בלי לציין מה היה הקושי, ורק הקורא המשכיל יבחין.
כשאני עסוק בתשובה, אני מהרהר בה בחלום ובהקיץ,
בלכתי בדרך ובשכבי ובקומי,
וקם באמצע הסעודה ויורד מעל מטתי בלילה לעיין שוב בספרים או לרשום איזה רעיון,
כי היא כאש עצור בעצמותי.
זכרה לי אלקי לטובה,
והאר עיני בתורתך
והנאני מזיו שכינתך בזה ובבא
וזכני בבני בנים העוסקים בתורה וזיכוי הרבים
אליהו חיים כתב:יונת אלם כתב:בבית וגן נפטר הגאון ר' מאיר אריה לב זצ"ל חתנו של הגר"מ הרשלר זצ"ל (וגיסו של הגר"ח פרוש מה"פירוש חי" שנפטר רק בסוכות האחרון) בנו של הצדיק רבי יוסף זצ"ל מבני ברק (רח' הרב וסרמן למי שזוכר) תלמידו של מרן הגר"ש שקאפ.
אחיו היה הגאון ר' יעקב זצ"ל ת"ח מיוחד שנלב"ע בקיצור ימים ושנים והספיק בשנותיו הצעירות לחבר כמה וכמה חיבורים חשובים על קדשים היה ר"מ בבאר יעקב וראש כולל קדשים בקרית ספר תלמיד מובהק למרן רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל.
המנוח רבי מאיר היה מפורסם בבית וגן כשקדן עצום וכבקיא במיוחד בסדר קדשים גם חיבר כמה חיבורים על יומא ותמורה ועוד
חבל על דאבדין
הספר על תמורה 'מאור הקודש' נראה מקיף ועמוק עם הרבה טעם וגישמאק, נמצא באוצר החכמה.
הספר על יומא ('עבודת היום'?) כנראה לא נמצא באוצר החכמה, וחבל, ובפרט לי חסר כעת שאני לומד יומא, ואולי היה אפשר לקיים 'דובב שפתי ישנים', וספרו ודאי היה מביא לי ולרבים תועלת.
פלוריש כתב:מתוך הקדמתו לשו"ת בני בנים חלק ג:הנה נא לא זקנתי לא ידעתי יום מותי, לכן ארשום קצת מהנהגותי בברור הלכה למען יהיו הדברים למזכרת.
כשאני ניגש לשאלה חדשה או חמורה, אני עובר תחילה על הסוגיות ועל דברי הראשונים והאחרונים ברפרוף,
גם אם טרם עמדתי על דבריהם,
ואחר כך חוזר עליהם בשניה ובשלישית וכו' ובכל פעם מדייק יותר.
נמצאים אצלי הרבה מספרי הראשונים ואני מנסה לעיין כולם וכן באחרונים,
ומדפדף הרבה וגם נעזר בספרים כמו אור הישר, בני ציון על אורח חיים שנדפס מחדש, גליוני הש"ס, יד תמר על הירושלמי, מרגליות הים, משנת אברהם על ספר חסידים ועל הסמ"ג,
שכל אלה מציינים מקורות וספרים אחרים.
בחלק ג' השתמשתי בתכנית מחשב שנים או שלושה פעמים ובחלקים א' וב' אף פעם לא.
לפעמים אני יודע מראש את המסקנה שאגיע אליה,
ולפעמים איני יודע אלא שוקל ובודק את הדברים תוך כדי כתיבה, פושט תורה ולובש צורה על שיוצאת סולת נקיה.
בהרבה מקומות שחדשתי בעצמי ואחר כך מצאתי הדברים בספרים, כתבתי "וכן כתב פלוני",
ואילו בכמה מקומות שראיתי תחילה אצל אחרים כתב "וכמו שכתב פלוני".
ובהרבה מקומות שחדשתי דבר ולא ראיתיו בספר אחר, כתבתיו בסתם, כי אי אפשר לכתוב לע"ד בכל משפט,
גם לפעמים תרצתי איזה קושי דרך אגב בלי לציין מה היה הקושי, ורק הקורא המשכיל יבחין.
כשאני עסוק בתשובה, אני מהרהר בה בחלום ובהקיץ,
בלכתי בדרך ובשכבי ובקומי,
וקם באמצע הסעודה ויורד מעל מטתי בלילה לעיין שוב בספרים או לרשום איזה רעיון,
כי היא כאש עצור בעצמותי.
זכרה לי אלקי לטובה,
והאר עיני בתורתך
והנאני מזיו שכינתך בזה ובבא
וזכני בבני בנים העוסקים בתורה וזיכוי הרבים
בפשטות, הכוונה לדרז"ל בב"מ פה, א (מהצד המעשי).איש_ספר כתב:מעניין שהתפלל לזכות לבני בנים העוסקים בתורה ולא לבנים...?!
יונת אלם כתב:בבית וגן נפטר הגאון ר' מאיר אריה לב זצ"ל חתנו של הגר"מ הרשלר זצ"ל (וגיסו של הגר"ח פרוש מה"פירוש חי" שנפטר רק בסוכות האחרון) בנו של הצדיק רבי יוסף זצ"ל מבני ברק (רח' הרב וסרמן למי שזוכר) תלמידו של מרן הגר"ש שקאפ.
אחיו היה הגאון ר' יעקב זצ"ל ת"ח מיוחד שנלב"ע בקיצור ימים ושנים והספיק בשנותיו הצעירות לחבר כמה וכמה חיבורים חשובים על קדשים היה ר"מ בבאר יעקב וראש כולל קדשים בקרית ספר תלמיד מובהק למרן רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל.
המנוח רבי מאיר היה מפורסם בבית וגן כשקדן עצום וכבקיא במיוחד בסדר קדשים גם חיבר כמה חיבורים על יומא ותמורה ועוד
חבל על דאבדין
פלוריש כתב:מתוך הקדמתו לשו"ת בני בנים חלק ג:..... יד תמר על הירושלמי,
דרופתקי דאורייתא כתב:פלוריש כתב:מתוך הקדמתו לשו"ת בני בנים חלק ג:..... יד תמר על הירושלמי,
עלי תמר
ועז"א יהללך זר, ואם לא - פיך.
פרנקל תאומים כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:פלוריש כתב:מתוך הקדמתו לשו"ת בני בנים חלק ג:..... יד תמר על הירושלמי,
עלי תמר
ועז"א יהללך זר, ואם לא - פיך.
נו באמת. לא במקום.
משוש דורים כתב:ברוך דיין האמת: בירושלים הסתלק לבית עולמו הגאון רבי אברהם קנריק זצ"ל מראשי ישיבת 'חפץ חיים' בירושלים
נוטר הכרמים כתב:...אם יש באפשרות מישהו לאתר את ההקלטה עם דבריו המלאים,
ולזכות את הרבים בהתעוררות רבה, יעמוד על הברכה, ויהיו הדברים לעילוי נשמתה.
"בורא עולם! זה לא הבת שלי, זה הבת שלך, לא לקחת לי כלום בורא עולם, אתה רק נותן לי, אני שלך והכל שלך. אתה אוהב אותנו מאוד, כמה השגחה פרטית, כמה אהבה". כך המשגיח הגרמ"ט פולק בהלווית בתו שנפטרה בגיל 21 בתוך השנה של אשתו ע''ה.
אבא, תודה!". קהל רב ליווה אמש (חמישי) למנוחת עולמים, את הבחורה מרת אסתר בילה פולק ע"ה, בתו של המשגיח הגאון רבי מאיר טוביה פולק, ששיכל בשנה שעברה גם את רעייתו מרת חיה ורדה ציפורה פולק ע"ה לאחר מחלה קשה.
עין לא נותרה יבשה בעת הספדו המרטיט של האב השכול ל"ע. אמש במסע הלוויה רווי הכאב והיגון.
אסתר מן התורה מנין"? התורה היא תורה אור, אסתר מן התורה, גם בזמן של הסתר, זמן של חושך, נדע שהכל נובע מפי האור.
"מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך", עמוק מאוד, אי אפשר להבין את זה. אולי יש הסתר פנים, אבל לעולם אין החשכת פנים. אין כזה דבר. יש רק הסתר פנים.
הקב"ה מאיר תמיד, לא תמיד אנחנו רואים את זה. יש "משגיח מן החלונות" ויש "מציץ מן החרכים", בחרכים הוא רואה אותנו ואנחנו לא רואים אותו. אבל תמיד הוא רואה אותנו. "הנה זה עומד אחר כותלנו", הוא תמיד נמצא ורואה ואוהב אותנו מאוד מאוד.
לא מבינים, לא מבינים, אנחנו בורג קטן במערכת. פרשה זו סתומה. מה הפשט? צעירה כל כך, עשרים ואחד שנים. הקב"ה יודע טוב טוב מה הוא עושה. אנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות.
אבא הטוב, אתה לא לוקח אף פעם, אתה רק נותן. לא לקחת לנו שום דבר, הכל שלך, כולנו שלך. זכינו בפיקדון, איזה פקדון יקר, עשרים ואחד שנים, פיקדון טהור, פיקדון נקי. נכון, יש כאן צער גדול מאוד, אבל אנחנו מבינים גם עכשיו שהכל שלו.
בורא עולם! זה לא הבת שלי, זה הבת שלך, לא לקחת לי כלום בורא עולם, אתה רק נותן לי, אני שלך והכל שלך. אתה אוהב אותנו מאוד, כמה השגחה פרטית, כמה אהבה.
זה אתה של החומש, זה אתה של הר סיני, עליך אנחנו מברכים כל יום "אוהב עמו ישראל", עליך אנחנו מברכים "הבוחר עמו ישראל באהבה", אתה שומר, אתה מגן, אתה מציל אותנו כל הזמן. אין לנו כוח להבין, כוח לחיות. הכל ממך, אתה כזה אבא טוב, אתה כל החיים שלנו.
זה לא שאלה עם תשובה, אין בכלל שאלות, זה אתה בורא עולם. אתה כל החיים שלנו!
תודה רבה, תודה רבה! אין מילים להודות על הכל, כל הזמן. איזה מלך טוב, איזה אבא טוב. אבא, אתה מתוק! אבא, אתה טוב! צריך להרגיש את זה עם כל הלב. אבא, אין כלום חוץ ממך! מי לוקח? - אבא, זה אתה. הכל זה מאיתך.
תודה אבא! אבא, תודה! איזו מתנה, איזו מתנה. עשרים ואחד שנה. נתת לנו עשרים ואחד שנה. איזה בת, איזה יראת שמים, איזה שמחה, איזה חכמת חיים, איזה שכל, איזה טהרה, איזה צניעות!
אף פעם לא ראיתי דבר כזה. איזה צניעות, איזה שמחה, איזה מאור פנים, איזה מצב רוח, איזה לשמח כל אחד, איזה כוח תפילה, איזה תפילות. הסידור שלה שחור מרוב דמעות, מרוב תפילות, שלוש תפילות כל יום, קמה לפנות בוקר להתפלל, מתפללת כל הזמן.
תודה רבה בורא עולם, לא מגיע לנו כלום. אתה נותן ונותן ושומר. תודה רבה!
איזה לב זהב, איזה אמונה, איזה אמת. היא אמרה לי פעם שהיא לא מסכימה להעתיק במבחנים, כי עדיף לה לקבל מאה למעלה, בשמים, מאשר מאה למטה. איזה רגש יהודי. בורא עולם תודה רבה על הנחת, איך היא נזהרה מלשון הרע, איך היא ברחה מעבירות.
היא עמדה פעם בכיור כמה דקות והקיאה, והיא חשבה שמא זה עבירה. איזו מתנה. תודה לך בורא עולם!
צריך לחזק את עם ישראל, הנה עכשיו בשבוע הזה הכמות של החיזוקים שהיו בעם ישראל, בפרט בדברים האלו שהיו כל החיים שלה: צניעות, צניעות, צניעות, זה הכי חשוב. הדבר השני, כמה שמחה, כמה חסד. גם האמונה, להתפלל כל הזמן.
תודה בורא עולם, אין לי מילים להודות, אתה אוהב אותנו כל הזמן!
אין הוה אמינא שאתה לא אוהב אותנו, אתה אוהב אותנו תמיד. תודה על הכל!
אבא היקר, אמרתי לה כל הזמן, איזה מאושר יהיה מי שיזכה בך. בורא עולם, אתה מאושר! אתה זכית בה! אתה מאושר! אני נותן לך אותה עם כל הלב. איך אתה שמח. כל החיים שלנו שלך. כל החיים שלנו זה כלום, רק לשמח אותך. תודה שנתת לנו לשמח אותך. כזו צדקנית, כזו טהורה.
אבא, תעזור לנו הלאה לעבוד אותך באמונה, בשמחה, בביטחון. אין לך שום בעיה לחזק את כולם, "ובידך לגדל ולחזק לכול", הכל בידים שלך. אנחנו מבקשים עוד, כדי שנוכל להתקרב אליך יותר.
בתנו היקרה, סליחה כמובן בשם כל המשפחה, בשם כולנו, כל הידידים. אם פגענו חלילה, את תמיד שמחת ושימחת. את תעלי לשמים עכשיו, את תפגשי את אמא היקרה בשמים, איזה כיף לך, את קרובה למלך! את רואה את המלך המתוק! כמה טוב לך!
אבא היקר, יש לי בקשה אחת. אבא, יש לי בקשה מעומק הלב, אבא אני מתחנן: יש לי רק בקשה אחת, אבא בבקשה תקיים אותה. אבא! אין מי שיגיד קדיש. אבא, תגיד אתה את הקדיש! איך תגיד את זה? - שכולם ידעו שאתה המלך וכולם יחזרו בתשובה. אבא, תגיד אתה את הקדיש ואנחנו נענה אמן בכל הכוח! אתה עושה את זה הכי טוב, אתה יודע מה שאתה עושה.
אבא, תודה על העבר, אבא אני מתפלל על העתיד שתתן לנו כוחות, כמו שתמיד נתת, הכל לכבודך, הכל בשבילך, תעזור לכל עם ישראל, לכל המשפחה היקרה, לכל האחים היקרים, לאחות היקרה, לסבתות, לסבא היקר, לכל הדודים והדודות, הם כולם כואבים, שכולם יהיו שמחים ומאושרים, תן לנו כוחות לאהוב אותך תמיד, תעזור לנו הלאה והלאה רק לעשות רצונך בלבב שלם.
את הקדיש אתה תגיד, ואנחנו נכריז אמן! הקב"ה יעזור, מלך אהוב ואוהב, תעזור לנו עוד לאהוב אותך. אתה חלק מאיתנו, בשר מבשרנו, תן לנו את הכוחות!
תעזור לנו להמשיך הלאה והלאה להגדיל תורה ולהאדירה ולהיות עבדי ה' באמת. אבא, תודה! תודה! תודה!
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת".
כמה פעמים בקשתי מר' טוביה לשאת דברים בפני תלמידים(גיל 13-14) ותמיד היתה עוצמה מיוחדת בדבריו. התלמידים מאד התפעלו אך לעיתים היה קשה להם עם הדרישות והתביעות שהעמיד בפניהם.
המוקד של השיחות היה תמיד האמונה בבורא עולם. תמיד הרגשתי שהוא לא דורש מהם ישיבישקייט אלא הרבה יותר : תהיו יותר יהודים!
תלמידים שלמדו אצלו בישיבה הפכו למעריצים שלו למרות סף הדרישות.
מידי פעם אני שומע על עוד ועוד בחורים מבוגרים שנקשרים אליו בזכות ה"ועדים" שמוסר ובפיהם תמיד התחושה שמדובר באדם נעלה הרבה מעבר לתפקידו כמשגיח בישי"ק, ויחד עם זה מבין היטיב את נפש הנוער בדורנו זה שרבים מסוכסכים ומבולבלים בנפשם.
נוטר הכרמים כתב:עוד בקשר להרב פולק,
נוטר הכרמים כתב:אני לא מכיר את הרב טוביה פולק,
אך בסיעתא דשמיא נסעתי בעש"ק האחרון עם מישהו,
וסיפרתי לו על הטרגדיה וכו'.
הוא היה המום ונסער, וסיפר לי קצת על ר' טוביה של מלפני עשרים שנה ויותר.
ההגדרה עליו היתה איש האמונה. הסיפור לא התחיל עכשיו או מלפני שנה.
הוא ממש נושם וממשש אמונה ביום יום, וכך הוא מצליח הצלחות כבירות עם בני הנוער.
מיד צפו לנגד עיני דברי המדרש הידועים על הקנקנים החזקים שהאומן מקיש אליהם.
רבש"ע, האר פניך בנו.
נוטר הכרמים כתב:עוד בקשר להרב פולק, כתב לי חכ"א:מידי פעם אני שומע על עוד ועוד בחורים מבוגרים שנקשרים אליו בזכות ה"ועדים" שמוסר ובפיהם תמיד התחושה שמדובר באדם נעלה הרבה מעבר לתפקידו כמשגיח בישי"ק, ויחד עם זה מבין היטיב את נפש הנוער בדורנו זה שרבים מסוכסכים ומבולבלים בנפשם.
לפי פשוטו כתב:.
פרנקל תאומים כתב:כדאי לתקן את זה, כי זה דיוק יפה ומאיר.
לפי פשוטו כתב:לבקשת-רבים-ההספד-המלא-והמתוקן-של-האלמן-הטרי-המשגיח-הרב-טוביה-פולק-על-בתו-עה-להדפסה.pdf
משוש דורים כתב: מאחרוני תלמידיו של מרן בעל ה'ברכת שמואל' מקמניץ, הגרב"ד ליבוביץ' זצ"ל
נוטר הכרמים כתב:בד"ה.
הגאון רבי אברהם בנדיקט זצ"ל
ר"מ בישיבת מחנה אברהם חוג חתם סופר ובעל 'באר המועדים'.
נפטר בשנת הפ"ה לחייו לאחר מחלה קשה.
יהודי מיוחד, ידען גדול ואיש אשכולות.
תלמיד ישיבות כפר סבא ופוניבז'.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אלעזר1 ו־ 119 אורחים