מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג התחפושות בפורים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » ו' מרץ 27, 2020 4:42 pm

התעוררתי לחשוב בפורים האחרון אודות מנהג התחפושות, מה טעם וריח יש בו.
ולא נתיישבו על לבי כל הטעמים הקלושים שטענו חברי, שנועד כדי להרבות השמחה וכדו'. מפני שיש בידי מספר עצות מעולות פי כמה להרבות שמחה ש"כל השומע ישחק לי"
ואוי לי אם אעז להציע אחת מהם. ופתאום נשתרבב לו מנהג משונה שכזה תחת אמתלאה זו.
וע"כ הסקתי שזהו מנהג נוצרי מובהק מיום חגם המכונה "ליל כל הקדושים" החל ב-31 לאוקטובר. (תאריך שחל בתחילת החורף).
בחג זה לובשים כולם תחפושות של דמויות מפחידות ומשונות או דמויות מפורסמות וכן מפסלים דמויות בדלעות. (כל תעשיית ייצור התחפושות באמריקה וסין היא עבור חג זה ולא עבור פורים. כולם מוזמנים לחפש מכירות עודפים מאמריקה באמצע החורף ברשת)
כמובן שלא קיבלו ממני את הזלזול במנהג יהודי ואף הראוני שמופיע ברמ"א (אח"כ ראיתי תשובת מהר"י מינץ) אך לא ראיתי שם שכתב שיש לנהוג בתחפושות, אלא שמה שנהגו...
אין בזה משום לא ילבש כיון שאינו עשוי להתנכר. דבר שמעצם הסברא וודאי נכון אך לא נאמר דבר על זה שיש לנהוג כל.

דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » ו' מרץ 27, 2020 4:43 pm

דברי האליה רבה בתרצ"ו הם תימה, כיון שמרדכי לא נתחפש אלא לבש בגדי מלכות באמת.
וא"כ אינו טעם מספק.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1633
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מרץ 27, 2020 4:50 pm

כבר עמד והעיר על כך הרב הנאמ"ן בספרו סנסן ליאיר

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1633
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מרץ 27, 2020 5:18 pm

הנה באדיבות המקוון, לא הצלחתי להוריד בפי די אף, אבל זה עיקר דבריו, מצד שמאל ובהערה

אבל זה נחתך באמצע ההערה

מי שיוכל להעלות ולהביא כל דבריו שם סי' יב תע"ב
קבצים מצורפים
סנסן ליאיר.PNG
סנסן ליאיר.PNG (796.26 KiB) נצפה 1798 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 9559
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' מרץ 28, 2020 9:16 pm

עי' מאמר במנהגי ישראל ח"ו ובספרות המצוינת שם.

דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » ש' מרץ 28, 2020 11:20 pm

מהו מאמר זה.
חיפשתי במקוון ולא היה כל תוצאה.
יעשה חסד עם הקוראים ויצטט את דבריו.

באר בשדה
הודעות: 156
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי באר בשדה » ש' מרץ 28, 2020 11:48 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:הנה באדיבות המקוון, לא הצלחתי להוריד בפי די אף, אבל זה עיקר דבריו, מצד שמאל ובהערה

אבל זה נחתך באמצע ההערה

מי שיוכל להעלות ולהביא כל דבריו שם סי' יב תע"ב

מוסג"פ קישור לגוף הספר.
נערך לאחרונה על ידי באר בשדה ב א' מרץ 29, 2020 12:07 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 604
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' מרץ 29, 2020 12:05 am

ראשית כל יש לזכור מה שכתב הרמ"א (סימן תר"צ סי"ז) "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו". ובאמת מנהג זה דלבישת פרצופין, מוזכר כבר בספרים, ואביא מקורו בקצרה:

דהנה בספר המנהגים דק"ק וורמיישא (ח"א, עמוד ר"ס) אי' 'גם בחורים ונערים משנין בגדיהם ומשימין פרצופים על פניהם, שקורין ואר שטלעט (מחופש)'.

ובשו"ת מהר"י מינץ (סימן י"ז) דן לגבי איסורא דלא ילבש, וכתב 'על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וכו', זקנים עם נערים בפורים וכו'', מסיק שם דמותר כיון שאינו עושה כן אלא משום שמחת פורים ואין בו איסור דלא ילבש, וסיים שם שהיה המנהג הזה מצוי אצל 'גדולים וחסידי עליון ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלתיהם לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכו''. וכבר הובא ברמ"א (סימן תרצ"א ס"ח), אך בדרכי משה (הארוך) כתב דאי"ז לכתחילה, וטוב להחמיר ולעבוד את השי"ת בשמחה ולהיות גילה ברעדה. וכן דעת הלבוש והחסד לאברהם דשרי בדיעבד, אבל דעת האליה רבה (ס"ק ט"ו) דודאי יש לבעל נפש להחמיר בכולהו, אך לבטל המנהג אין שומעין. ובב"ח (יו"ד, סו"ס קפ"ב) פליג על המהר"י מינץ ואסר ללבוש בגדי אשה, וכ"ד הט"ז שם (ס"ק ד'), ועי' בבאר הגולה שם (לפני אות ח') דהרבה חורבנות נולדו מזה ואשרי המבטלם, וכ"פ המשנ"ב (סימן תרצ"ו ס"ק ל'), והביא בשם הכנה"ג והשל"ה דהזהירו להרחיק מזה. והגרב"צ פלמן זצ"ל בספרו 'שלמי תודה' (סימן ל"א אות ג') הביא מהחזו"א שאסר דבר זה אף לתינוקות. ועיי"ש עוד שנסתפק ספק גדול, מי שרי ללבוש בגדי עכו"ם בפורים משום שמחה, או דיש בזה משום איסור התורה ד'ובחוקותיהם לא תלכו' (ויקרא, י"ח, ג'), והדבר מצוי גם בהלובשים בגדים הדומים לבגדי משכילים וחולצות ומכנסיים שונים ומשונים אשר מקורם מהרחוב, דג"כ יש בזה משום 'בחוקותיהם לא תלכו', ועמד בצ"ע, וספק דאורייתא לחומרא.

ובטעם מנהג התחפושות, כתב האליה רבה (סו"ס תרצ"ו) בשם הכנה"ג, דהרמז למנהגינו בשינוי בגדים חשובין, דהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות, והוא זכר לושתי שפרחה בה צרעת או נעשה לה זנב [בחז"ל לא מצאנו אלא רק שגדל לה זנב או שפרחה בה צרעת (מגילה י"ב:). ובקיצור אלשי"ך כתב דצמח לה זנב במצחה, ואולי מזה טעו וחשבו שהיינו קרן, ויש שטענו דמקורו מאחד משירי ההבל שמשוררים בגני הילדים של אינם שומרי תומ"צ, ושבשתא כיון דעל על (ב"ב כ"א. ופסחים קי"ב.), אך באמת ברבנו בחיי בספרו 'כד הקמח' (ערך פורים, והוא פי' המגילה ע"ד הדרש, עמוד של"ג) כתב 'במתניתא תנא, בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יותרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך הנס', וכעי"ז כתב בפירוש המיוחס להרמב"ם על המגילה (א', י"א) 'אמרו חז"ל, שבא גבריאל ועשה לה שנב במצחה, היינו דבר בולט בפניה וכו'', וכעי"ז ברשב"א במגילה (הו"ד בפירוש 'הכותב' על העין יעקב במגילה י"ב:, ד"ה מצאתי)].

והמהר"ם חאגיז (בספרו 'אלה המצוות', מצוה תקמ"ג; והו"ד בבני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט' אות א') כתב דנהגו לכסות הפנים לזכר מה שאחז"ל (מגילה י"ב.) דמפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ומקשינן התם, וכי משא פנים יש בדבר, ואיך זכו לנס, ומשני, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו', וא"כ זכר לדבר שהכל לא היה אלא לפנים, לובשים צורות ומשנים פרצוף הפנים בזמן השמחה, ולא ניכר הפנים של מי הוא. וגם להראות שמה שישראל חוטאים ומתדמים לאוה"ע, הוא רק למראית העין.

ועוד כתבו דגם מהלך הנס היה בדרך הסתר פנים, וכדורשי רמוזות מהא דאיתא בחולין (קל"ט:), אסתר מן התורה מניין, שנאמר (דברים, ל"א, י"ח) ואנוכי הסתר אסתיר פני וגו', וכדכתיב בקרא (שיר השירים, ב', ט') 'הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (כ"כ הגרב"צ פלמן זצ"ל, בספרו שלמי תודה, פורים, סימן ל"א אות ג').

ועוד יש שכתבו דהוא מצד התשובה וההתקרבות בפורים שהרי הוא כיום הכיפורים, שנהפך לאיש אחר (כ"כ בשם ה'ייטב לב'). ועוד כתבו שהוא מצד עבודת האדם, שכל חיצוניות האדם אינה אלא מסווה והסתר (יעויין בקונטרס 'ימי הפורים', עמוד ק"ו, וב'לקח טוב', חיים של תורה, ח"ב, עמוד ר"י).

ובשו"ת שיח יצחק (סימן ש"פ) כתב עפ"ד הרמב"ן בסו"פ תולדות, דעשו עשה עצמו כאילו אינו שונא ליעקב ולכן בא אליהו בדמות חרבונא (עי' במגילת אסתר, ז', ט', ובמדרש רבה, י', ט', ועי' מגילה ט"ז.) שלא היכרוהו, וע"י בא הנס, ולפיכך גם אנו משנים צורתינו.

ויש שכתבו שהוא זכר לעניינין שבמגילה, לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה, או על שם 'ופני המן חפו' (אסתר, ז', ח')- שפניו נשתנו משמחה לאבל, או על שם 'ונהפוך הוא' (אסתר, ט', א') דהנרדפים נהפכו לרודפים. ובמנהגי קול אריה כתב שהוא תקנה כדי שכל הפושט יד לא יתבייש.

והגרב"צ פלמן זצ"ל ביאר עוד בתרי אנפי (בספרו 'שלמי תודה', סימן ל"א אות ג'), דהנה בפרשת חוקת כתיב (במדבר, כ"א, א') 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל', ופירש"י שם 'יושב הנגב, זה עמלק, שנאמר (במדבר, י"ג, כ"ט) עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (במדבר, כ"א, ב') אם נתן תתן את העם הזה בידי', עכ"ד רש"י ז"ל. ובתוס' בר"ה (ג'., ד"ה וישמע) מבואר ג"כ ששינו לבושיהם 'במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור, כסות וברכת שינה, היות כמלך ערד', וא"כ מאחר דעמלק שינה עצמו לבא בדמות מלך ערד גם בכסותו וגם בלשונו, גם אנחנו זכר לזה משנים עצמינו לדמות אחרת. ועוד ביאר עפ"ד הגר"א באסתר (ח', י"ז) 'ורבים מעמי הארצות מתייהדים. פי' כל לא קיבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי (עי' יבמות כ"ד: וע"ז ג':), ועוד, שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים' עכ"ל, וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשין הפרצופין ועושים עצמינו כדמות אחרת.

וראיתי בגליון 'דברי שי"ח' ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א (גליון 219) שכתבו בזה"ל 'ענין תחפושת בפורים נזכר ברמ"א סימן תרצ"ו ס"ח, ואמר רבנו כי שמע טעם לזה היות ובפורים הכל חייבים ליתן מתנות לאביונים, ולכן היו הרבה גוים מתחפשים אז כמו יהודים כדי שיתנו להם גם, ואמנם כתוב בגיטין דף ס"א א' מפרנסים לעניי נכרים עם עניי ישראל, מ"מ הם לא ידעו מזה, ומזה השתרש הענין הזה (שבא מעכו"ם). סח רבנו, כי שמע מאביו מרן הקהילות יעקב זצ"ל שבישיבה שלמד בנובהרדוק בכל שנה לכבוד פורים היו רגילים להציג את המעשה של המן ומרדכי וכל הענין, ובכל שנה, אותו בחור שהיה מתחפש ומעמיד עצמו כהמן, לא היה סופו טוב ובמשך הזמן יצא לתרבות רעה ויש ליזהר מתחפושת שאינה של צדיקים'. עכ"ל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9559
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' מרץ 29, 2020 12:14 am

ולא לשכוח שיש מי שסיפר (עי' לה"ע) שהרמ"א עצמו נהג ללבוש פרצוף בפורים.

דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » א' מרץ 29, 2020 12:46 am

אשרי יושבי ביתך כתב:ראשית כל יש לזכור מה שכתב הרמ"א (סימן תר"צ סי"ז) "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו". ובאמת מנהג זה דלבישת פרצופין, מוזכר כבר בספרים, ואביא מקורו בקצרה:

דהנה בספר המנהגים דק"ק וורמיישא (ח"א, עמוד ר"ס) אי' 'גם בחורים ונערים משנין בגדיהם ומשימין פרצופים על פניהם, שקורין ואר שטלעט (מחופש)'.

איני מתכוין ח"ו לעקור המנהג. רק ציינתי שברוב המקומות נכתב אודות מה שנהגו... אין בזה משום שעטנז ואין בזה משום לא ילבש ולא שכתבו ונהגו ללבוש וכו'.
אשרי יושבי ביתך כתב:ובטעם מנהג התחפושות, כתב האליה רבה (סו"ס תרצ"ו) בשם הכנה"ג, דהרמז למנהגינו בשינוי בגדים חשובין, דהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות, והוא זכר לושתי שפרחה בה צרעת או נעשה לה זנב [בחז"ל לא מצאנו אלא רק שגדל לה זנב או שפרחה בה צרעת (מגילה י"ב:).

אין המנהג מתייחד בעליל בבגדים חשובין. וכמו שכבר כתב הרב הנאמן אצל מרדכי לא הייתה זו תחפושת.
אשרי יושבי ביתך כתב:והמהר"ם חאגיז (בספרו 'אלה המצוות', מצוה תקמ"ג; והו"ד בבני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט' אות א') כתב דנהגו לכסות הפנים לזכר מה שאחז"ל (מגילה י"ב.) דמפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ומקשינן התם, וכי משא פנים יש בדבר, ואיך זכו לנס, ומשני, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו', וא"כ זכר לדבר שהכל לא היה אלא לפנים, לובשים צורות ומשנים פרצוף הפנים בזמן השמחה, ולא ניכר הפנים של מי הוא. וגם להראות שמה שישראל חוטאים ומתדמים לאוה"ע, הוא רק למראית העין.

ועוד כתבו דגם מהלך הנס היה בדרך הסתר פנים, וכדורשי רמוזות מהא דאיתא בחולין (קל"ט:), אסתר מן התורה מניין, שנאמר (דברים, ל"א, י"ח) ואנוכי הסתר אסתיר פני וגו', וכדכתיב בקרא (שיר השירים, ב', ט') 'הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (כ"כ הגרב"צ פלמן זצ"ל, בספרו שלמי תודה, פורים, סימן ל"א אות ג').

ועוד יש שכתבו דהוא מצד התשובה וההתקרבות בפורים שהרי הוא כיום הכיפורים, שנהפך לאיש אחר (כ"כ בשם ה'ייטב לב'). ועוד כתבו שהוא מצד עבודת האדם, שכל חיצוניות האדם אינה אלא מסווה והסתר (יעויין בקונטרס 'ימי הפורים', עמוד ק"ו, וב'לקח טוב', חיים של תורה, ח"ב, עמוד ר"י).

ובשו"ת שיח יצחק (סימן ש"פ) כתב עפ"ד הרמב"ן בסו"פ תולדות, דעשו עשה עצמו כאילו אינו שונא ליעקב ולכן בא אליהו בדמות חרבונא (עי' במגילת אסתר, ז', ט', ובמדרש רבה, י', ט', ועי' מגילה ט"ז.) שלא היכרוהו, וע"י בא הנס, ולפיכך גם אנו משנים צורתינו.

ויש שכתבו שהוא זכר לעניינין שבמגילה, לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה, או על שם 'ופני המן חפו' (אסתר, ז', ח')- שפניו נשתנו משמחה לאבל, או על שם 'ונהפוך הוא' (אסתר, ט', א') דהנרדפים נהפכו לרודפים. ובמנהגי קול אריה כתב שהוא תקנה כדי שכל הפושט יד לא יתבייש.

כל אלו טעמים יפים, אך הם רק ליישב המנהג בדוחק, או ליתן טעם כדרך חידושים ופרפראות הנאמרים בסעודת פורים. ואינם מצדיקים התפשטות רבתי של המנהג כמאפיין ברור של פורים.
אשרי יושבי ביתך כתב:והגרב"צ פלמן זצ"ל ביאר עוד בתרי אנפי (בספרו 'שלמי תודה', סימן ל"א אות ג'), דהנה בפרשת חוקת כתיב (במדבר, כ"א, א') 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל', ופירש"י שם 'יושב הנגב, זה עמלק, שנאמר (במדבר, י"ג, כ"ט) עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (במדבר, כ"א, ב') אם נתן תתן את העם הזה בידי', עכ"ד רש"י ז"ל. ובתוס' בר"ה (ג'., ד"ה וישמע) מבואר ג"כ ששינו לבושיהם 'במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור, כסות וברכת שינה, היות כמלך ערד', וא"כ מאחר דעמלק שינה עצמו לבא בדמות מלך ערד גם בכסותו וגם בלשונו, גם אנחנו זכר לזה משנים עצמינו לדמות אחרת. ועוד ביאר עפ"ד הגר"א באסתר (ח', י"ז) 'ורבים מעמי הארצות מתייהדים. פי' כל לא קיבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי (עי' יבמות כ"ד: וע"ז ג':), ועוד, שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים' עכ"ל, וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשין הפרצופין ועושים עצמינו כדמות אחרת.

וראיתי בגליון 'דברי שי"ח' ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א (גליון 219) שכתבו בזה"ל 'ענין תחפושת בפורים נזכר ברמ"א סימן תרצ"ו ס"ח, ואמר רבנו כי שמע טעם לזה היות ובפורים הכל חייבים ליתן מתנות לאביונים, ולכן היו הרבה גוים מתחפשים אז כמו יהודים כדי שיתנו להם גם, ואמנם כתוב בגיטין דף ס"א א' מפרנסים לעניי נכרים עם עניי ישראל, מ"מ הם לא ידעו מזה, ומזה השתרש הענין הזה (שבא מעכו"ם). סח רבנו, כי שמע מאביו מרן הקהילות יעקב זצ"ל שבישיבה שלמד בנובהרדוק בכל שנה לכבוד פורים היו רגילים להציג את המעשה של המן ומרדכי וכל הענין, ובכל שנה, אותו בחור שהיה מתחפש ומעמיד עצמו כהמן, לא היה סופו טוב ובמשך הזמן יצא לתרבות רעה ויש ליזהר מתחפושת שאינה של צדיקים'. עכ"ל.

ועל האחרונים ג"כ יש לציין דיברי הרב הנאמן, כי לא נראה שעושים מנהג זכר למה שהגויים עשו באותו הזמן. השייכות ליהודים קצת רופפת.
אם כי, הטעם שהובא בשם הגרב"צ פלמן, נאה ביותר ואכן מתקבל על הדעת אף שזה זכר למה שעשו הגויים. בכל זאת זה היה עיקר המעשה שם.
אך יש לסייג שאם טעם זה אינו מפורסם כטעם מרכזי למנהג, לא מפני זה נתפשט מנהג זה.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2669
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי נהר שלום » א' מרץ 29, 2020 5:40 am

גם על אזני המן אומרים שבא מהגוים [אגב לגבי התחפושות לקחת המנהג מהגוים מובן מפני שבחגם גם עושים משלוח מנות עם התחפושות, רק להבדיל אצלם לוקחים מנות...]

דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » א' מרץ 29, 2020 9:37 pm

אוזני המן לא צריך לבוא מהגויים זה בסך הכל סתם עוגיה.
במקור קראו לה 'טאשן מוהן' היינו 'כיסני פרג' והמוהן נתחלף ב'הומן' (הברה חסידית).
מקורו בבנימין חינקיס

יוסף בניהו
הודעות: 82
הצטרף: ב' אוקטובר 28, 2019 3:36 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי יוסף בניהו » ב' מרץ 30, 2020 12:12 am

דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות
נדפסו ג"כ בהערות איש מצליח על המשנ"ב בסוף הספר

כמדומני שספר זה מצוי יותר.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2669
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' מרץ 30, 2020 12:47 am

דוק וחלד כתב:אוזני המן לא צריך לבוא מהגויים זה בסך הכל סתם עוגיה.
במקור קראו לה 'טאשן מוהן' היינו 'כיסני פרג' והמוהן נתחלף ב'הומן' (הברה חסידית).
מקורו בבנימין חינקיס

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8671#p77261

דוק וחלד
הודעות: 47
הצטרף: א' דצמבר 29, 2019 5:52 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דוק וחלד » ב' מרץ 30, 2020 3:11 pm

אכן כדברי פחות או יותר.
ובכל אופן לדעתי אין השוואה כ"כ בין משקלם של שני המנהגים.
וכמו שקישרת, לאוזני המן כבר יש אשכול בפנ"ע.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1633
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מנהג התחפושות בפורים

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' אפריל 13, 2020 9:30 pm

רבי משה כהן בספר חסידים שלו (דף כ ע"א) כתב:
טובה תנחל ושלוה תירש אם תשמור מלאו דלא ילבש גבר שמלת אשה, כגון בחורים הנותנים צעיף בראשיהם ולובשים בגדי נשים בחנוכה ובפורים...
ע"ש עוד.
(מעניין שמדבר אף על "חנוכה"!).


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים