מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
בן אדם
הודעות: 369
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי בן אדם » ב' אפריל 20, 2020 7:27 pm

האם יש מי שעמד בזה, למה אין בעיה של "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" בספירת העומר, בזמן הזה שאין מקריבים עומר?
איך יתכן לומר שקר בריש גלי ובמצח נחושה שהיום כך וכך ימים לעומר, בשעה שלא היה לנו הקרבת העומר?
האם עמדו על זה?

קו ירוק
הודעות: 4612
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אפריל 20, 2020 8:09 pm

לא אומרים להקרבת העומר.
ובלשון המשנה הוא נקרא בזמן הזה 'יום הינף', כלומר יום הינף העומר, ועליו אנו מונים.

ויש לזה משקל חשוב בקביעת המועדים. שהרי גם אחרי חורבן הבית וקידוש החודש ע"י הראיה, חג השבועות הוא אחרי 50 יום מהספירה, ולא בו' סיון בדוקא.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' אפריל 20, 2020 9:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוסף בניהו
הודעות: 82
הצטרף: ב' אוקטובר 28, 2019 3:36 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי יוסף בניהו » ב' אפריל 20, 2020 8:52 pm

או לספירת העומר

בן אדם
הודעות: 369
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי בן אדם » ב' אפריל 20, 2020 9:10 pm

לא הבנתי

האם יש הבדל בין "ספירת העומר" לבין "ספירה לעומר"?

קו ירוק
הודעות: 4612
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אפריל 20, 2020 9:40 pm

שאלת האשכול היתה על הלשון היום כו"כ בעומר.
לא על לשון הברכה, שמצוות חכמים היא הספירה ולק"מ.

בן אדם
הודעות: 369
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי בן אדם » ב' אפריל 20, 2020 10:40 pm

קו ירוק כתב:שאלת האשכול היתה על הלשון היום כו"כ בעומר.
לא על לשון הברכה, שמצוות חכמים היא הספירה ולק"מ.


השאלה איך שייך להגיד ספירה/כו"כ "לעומר", למרות שאין עומר.

קו ירוק
הודעות: 4612
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' אפריל 20, 2020 11:26 pm

הכוונה: כך וכך ליום העומר.
ויום העומר לא פג - הרי הוא יום הינף.

בן אדם
הודעות: 369
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי בן אדם » ג' אפריל 21, 2020 12:52 am

הא גופא השאלה
למה זה נקרא "יום הבאת/הנפת העומר", הרי לא הביאו ולא הניפו את העומר
אולי יום שהיינו 'אמורים' להביא את העומר אילו היה לנו בית המקדש, אבל זה כבר העמסת מדי הרבה מילים

צורב מתחיל
הודעות: 491
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ד' מאי 27, 2020 11:09 am

בשיחה מר' יצחק אזרחי (דרך מערכת קול הלשון) הקריא דברים נשגבים בשאלה זו מהכתב והקבלה בפרשת אמור. (וכמדומ' שהוא מקשה אף בזמן הבית שהקריבו העומר).

ונתנו ידידים
הודעות: 742
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: היום יום ... לעומר/בעומר - דובר שקרים?!

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ה' מאי 28, 2020 12:21 am

צורב מתחיל כתב:בשיחה מר' יצחק אזרחי (דרך מערכת קול הלשון) הקריא דברים נשגבים בשאלה זו מהכתב והקבלה בפרשת אמור. (וכמדומ' שהוא מקשה אף בזמן הבית שהקריבו העומר).

וז"ל הכתב והקבלה:
ומזה יפתח לנו שער בינה לדעת טעם שקראה התורה מנחה זו בשם עומר שהוא ע"ש המדה כמ"ש והעומר עשירית האיפה, שלא מצינו דוגמא זו בשאר מנחות שנקראו רק ע"ש הכלי כמנחת מאפה תנור מרחשת וכדומה, אבל להקרא ע"ש המדה לא מצינו, ולמה לא קראה בשם מנחת בכורים כאשר כינה בשם זה (בויקרא ב') ואם תקריב מנחת בכורים אביב, ושם זה יותר נכון לפי הזמן; אמנם אחרי שתכלית המכוון בתנופת מנחה זו להתבונן בינה שלא נייחס שפע הטובות הזמניות אל ההנהגה הטבעית רק אל ההנהגה העליונה ית' היא אשר הכין לפנינו כל טובות זמניות להיותינו מוכנים לפניו לעבודתו, הנה אל כוונת ההשתעבדות למצותיו קראה מנחה זו בשם עומר שנכלל בו גם כן לשון ההשתעבדות (אונטערווירפיגקייט, דיענסטבארקייט), מן והתעמר בו ומכרו שפי' ענין תשמיש העבודה, שאנו מודים בעומר התנופה שהצלחות הזמניות אינם לתכלית עצמותן כ"א להיותן אמצעים המביאים אל תכלית האמתי להחזיק את ידינו להיות פנויים לעבודת ה'; ובחנת ותדע מזה ג"כ המכוון בענין ספירת העומר, אשר יקשה על הדעת מאד, שתקנו לנו מתקני הברכות לברך וצונו על ספירת העומר, וכן נוסח ספירת הימים והשבועות שבידינו שהוא קשה המכוון ע"ד הפשט בלשון. היום כך וכך בעומר, מהו המכוון ממנו, לספור שעברו כך וכך ימים מן היום שהיה ראוי בזמן הבית להקריב מנחה שהיתה שיעור מדתה מדת עומר; אמנם לפי המבואר במ"ש שאין טעם הנחת שם עומר על שיעור המדה לבד וגם ענין ההשתעבדות נכלל בו, לשונות אלו מיושבים ג"כ, כי כל הימים שמפסח ועד עצרת הם באמת ימי הכנת ההשתעבדות, להיות מוכשר וראוי אל ההשתעבדות האמתי והוא יום מ"ת, אשר לתכליתו היתה היציאה ממצרים כמ"ש בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את אלהים על ההר הזה, והימים האלה נקראו ימי העומר, ירצה ימי ההשתעבדות (טאגע דער אונטערווירפיגקייט, גאטטעסדיענסטליכע טאגע), ונצטוינו על ספירת יום יום מימי הכנת השתעבדתנו זו, והוא הנקרא ספירת העומר, ואין המכוון בזה לידע כמות הימים לבד כענין ספירות העם (ש"ב כ"ד), כמה וכמה ימים עברו, אבל עיקר מכוונו ההשגחה והעיון על איכות הימים, כענין כי עתה צעדי תספור (איוב י"ד), וכל צעדי יספור (שם ל"א), שאין ענינם לדעת כמות מצעדי רגליו, אבל ענין השגחה ועיון על איכות צעדי והנהגותי, והמכוון האמתי במלות ספירת העומר, השגחה ושימת עין על איכות השתעבדותנו אליו ית', להכין לבבינו להתקדש ולהתטהר יום יום בימים האלה (ולזה הנהיגו קדמונינו להגות מפסח עד עצרת בס' משלי ומס' אבות, להתקדשות וטהרות המדות), ובאמרינו היום כך וכך בעומר המכוון בו הוראת שמחת תודה במה שעברו עלינו כמות ימים אלה אשר השתעבדנו בהם תאות ומחשבות לבבינו לעבודתו ית', אם הוצאת דברים על התקוה והתוחלת שבנפשינו, וההסכמה על להבא עד בואנו אל העבודה התכליתית שהוא יום מ"ת, כדאיתא במכדרשב"י וספרתם לכם, לכם דייקא וכו' לכם לעצמכם ולמה בגין לאתדכאה ולקבלא אורייתא, וזה מסכים עם דעת חכמי האמת מתקוני פגמי הספירות בימי העומר כל יום ויום לפי מדרגותו, ובמכדרשב"י (תצוה קפ"ב ב'), בעי לכפרא על ביתי' ולקדשא לון, ובמה מקדש לון בחושבנא דעומר.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים