מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אהרן תאומים
הודעות: 979
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' יולי 31, 2020 7:00 am

שמואל דוד כתב:הבנתי, אבל מדוע לא נקט דג מליח?

לשון המשנה הוא "מליח הישן" שזה עצמו דבר הצריך בירור אמנם שיטת רש"י שזה דג ישן שנמלח ויש שמסבירים אחרת, עכ"פ בשביל להסביר בקצרה הדיח קולייס מאי , זה יותר נכון מלכתוב הדיח מליח מאי

שמואל דוד
הודעות: 5443
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 31, 2020 9:30 pm

קמו.

רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.

אהרן תאומים
הודעות: 979
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ש' אוגוסט 01, 2020 12:20 am

שמואל דוד כתב:קמו.
רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.
רש"י כתב "מקום" ולא "שם מקום"
בדף קכא ברש"י על המשנה שענינה כפיית כלי על עקרב ד"ה חוששני לו מחטאת. כיון דלא היה עקרב רץ אחריו איני יודע אם חייב משום צידה אם לאו וחוששני לומר חייב חטאת הוא:
ומאחר שבהמשך הגמרא יש דיון לגבי מקומות שונים בענין זה ובענין סוגי עקרבים והגמרא פותחת - רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר רבא איקלעו לבי אבין דמן נשיקיא לרב יהודה ורב ירמיה בר אבא וכו' ובעמוד ב' א''ר יהושע בן לוי כל המזיקין נהרגין בשבת מתיב רב יוסף חמשה נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וצירעה שבנינוה ועקרב שבחדייב ונחש שבא''י וכלב שוטה בכל מקום
ואפשר שאכן בכל "מקום" הדין יהיה אחרת וכפי שהסביר רש"י "אני יודע"
בדף קכו על המשנה שענינה חבית ומגופה ומירוח שעוה פיר' רש"י מחטאת. שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב: כך שהספק הוא בכל מקום שמא מירח, כתב רש"י "מדינה" להורות שאינה ענין התלוי דווקא במקום מסויים אלא שכך היה מעשה במדינה זו

אהרן תאומים
הודעות: 979
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' אוגוסט 03, 2020 1:40 am

דף קמז : מי הם אוליירין ועל מה הם חשודין? רש"י טורח פעמיים להסביר מה אוליירין, פעם אחת על לשון הברייתא תנו רבנן מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודים על אותו דבר ופעם נוספת על לשון האמורא א''ר חייא בר אבא אר''י האוליירין מביאין בלרי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן ורש"י מפרש שהם בלנים והפלא שלשון האמוראים נכתב אוליירין ולא בלנין כפי שנאמר במסכתינו שבת דף מ ע"א דא''ר שמעון בן פזי אמר ריב''ל משום בר קפרא בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מע''ש התחילו הבלנים להחם בשבת ואומרים מערב שבת
והנה רבינו חננאל מפרש שהאוליירין הם שמשים בבית המרחץ וחשודים על הזימה שיטמאו את המגבות בש"ז וכן סובר הערוך, ורש"י חלק עליהם וסובר שהחשש הוא איסור דרבנן של סחיטת המגבת כי הם היו עמי הארץ וחשודים על דרבנן וכפי שרואים שהתירו להם לטלטל דרך רשות הרבים את המגבות של הנשים (שהם ככל הנראה גדולים יותר מאלטוניות של גברים) אלא שאמרו שילכו איתם דרך מלבוש ואין חושדים בהם שיטלטלו ממש, וזה שהאמורא משתמש באותו לשון של הברייתא "אוליירין" זה ההוכחה שעל אותם אנשים שהם "בלנים" מדובר, ומינה וביה זה גם ראיה איך נתנו לאנשים שחשודים על זימה להביא את מגבות הנשים לבית המרחץ.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים