מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 14, 2016 4:39 pm

ר"י אבן שועיב דרשה לחג הסוכות כתב:ועוד אמר במדרש שלשה המה נפלאו ממני אלו פסח מצה ומרור, וד' לא ידעתים אלו ד' מינין שבלולב, ועוד אמרו ד' המה קטני ארץ, שדומה עניינם קטן והוא גדול, ואלו הן ארבע מינין שבלולב והמה חכמים מחוכמים, כלומר נראה טעמם קטן ויש בהם כמה חכמות. ואף על פי שהר"ם ז"ל אמר בהם טעם נקל בעבור שבאו לארץ בשמחה ויצאו מן המדבר לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון אל מקום אילנות לקח לזכרון זה הפרי הנאה וריחו טוב ובעליו בעוד שעומדים ברעננותם יותר מפרי אחר עד כאן. ואין ספק שאמר זה כדי לשכך האוזן למדברים על אלה המינין למה באו, אבל היה בדעתו שיש טעם אחר נכבד בענין, וגם כן נתנו רז"ל טעם בהם להמון העם ואפילו שהיה בהם טעם אחר אתרוג כנגד הלב ולולב כנגד השדרה, הדס כנגד העינים, ערבה כנגד השפתים לקיים כל עצמותי תאמרנה. וגו'. ואלו שהזכירו ז"ל הם כלים נכבדים שבגוף, שהלב והעינים הם סרסורי העבירה והשדרה, כלל כל הגוף והשפתים כנגד הדיבור ועם כלם אנחנו מרוצים לפני השם יתעלה עם האיברים שהם סיבת החטא. ועוד מדרש אחר כי בישראל יש ד' כתות. יש מהן עושין פירות והם החכמים והצדיקים ובעלי המעשה כאתרוג שיש להם טעם וריח ומראה. ומהם עושין פירות, אבל אינן בעלי מעשה כלולב, ויש מהם בעלי מעשה ואינן עושין פירות כהדס. ויש שאין בהם לא מעשה ולא פרי. וצוה לנו לעשות מהן אגודה אחת ולרצות לפניו עם כלם, כי כלם צריכין לשם יתעלה לכפר עליהם, וכן נמשלו ישראל לגפן שיש בה אשכלות ושריגים ועלים וקנקנות, וכמו שאמרו ליבעי רחמי אתכליא על עליא וכו' וכמו שאמרו ז"ל במסכת חולין פר' גיד הנשה ובגפן שלשה שריגים, אמר ריש לקיש אומה זו לגפן נמשלה שנאמר גפן ממצרים תסיע, זמורות שבה אלו בעלי בתים שהם גומלי חסדים ומחזיקי ידי עניים ומפזרין ממונם למלכות בשביל אחיהם ומתקיימין הם על ידי כך, ופירש רש"י ז"ל אשכלות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ. פירוש העלין מגינין על האשכולות מרוח וברד ושלא יכם שרב ושמש, כן עמי הארץ זורעין וקוצרין ותלמידי חכמים אוכלין, קנקנות שבה אלו ריקנים שבהם דלא חזו למידי שאינן מתעסקין לא בתורה לא במצות לא בדרך ארץ, והיינו דשלחי מתם ליבעו רחמי אתכליא על עליא וכו', וכל אלו הדברים אמרו חכמים לשכך האוזן, אבל יש להם בכל ד' מינין סודות אחרים תלויים במרכבה. אמרו שם פרי עץ הדר, זה אברהם אבינו שהדרו הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה, כמו שנאמר ואברהם זקן, וכתיב והדרת פני זקן. כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות על גבי המזבח. וענף עץ עבות זה יעקב, מה הדס זה עבות בעלים אף יעקב עבות בבנים יותר מן האבות. ערבי נחל זה יוסף מה ערבה זאת כמושה ומתייבשת יותר מן שאר המינין, כך מת יוסף קודם אחיו. הנה בכאן רמז ד' מינין לאבות שהן המרכבה כנגד ד' מחנות שכינה שהעולם מתקיים בהן וכנגדן דגלי השבטים שהן כנגד ד' חיות שראה יחזקאל, ומזה הענין תדע למה ערבה בשמאל והדס בימין ולולב באמצע ואתרוג לבדו. ויש שם מי שהמשיל אתרוג לשרה לולב לרבקה הדס ללאה ערבה לרחל, וכלם מתכוונין לענין אחד, אלא שכל אחד ואחד נתכוון להסתיר הסודות, כמו שאמר שלמה כבוד אלקים הסתר דבר. ויש במדרש מי שגילה יותר הענין והעלה אותו למעלה מן הראשונים, ואמר הדס זה הקדוש ברוך הוא שנאמר הוד והדר לבשת. כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנ' צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמ' והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה. ערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנא' סולו לרוכב בערבות ביה שמו, בכאן גלו יותר הענין, והמבין זה ידע כי לא לחנם דקדקו חכמים ז"ל באלו המינין בהכשירן או בפיסולן שהן מעכבין זה את זה, ולא לחנם קנאו ר' גמליאל באלף זוז...

יבנה
הודעות: 2355
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי יבנה » ו' אוקטובר 14, 2016 4:52 pm

דברי הרמב"ם מיושבים מאד על פי דרך ההגיון וכמבואר למעיין שם, ולא באו רק למינים. עיקר כוונת ר"י שועיב הוא לומר שיש בזה טעם ע"פ הקבלה וא"כ הוא טעם יותר אמיתית. וכידוע הרמב"ם לא היה מצוי בקבלה כדי שנאמר שנתכוון לכך.

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 15, 2016 10:55 pm

יבנה כתב:דברי הרמב"ם מיושבים מאד על פי דרך ההגיון וכמבואר למעיין שם, ולא באו רק למינים. עיקר כוונת ר"י שועיב הוא לומר שיש בזה טעם ע"פ הקבלה וא"כ הוא טעם יותר אמיתית. וכידוע הרמב"ם לא היה מצוי בקבלה כדי שנאמר שנתכוון לכך.
בלא"ה לא נראה שהר"י אבן שועיב סבר שכך היא דעת הר"מ לכתוב טעם נקל וכו' לשכך וכו' ולהסתיר וכו', הרי לש' הר"מ חריפה מאד, הא לך ציטוט:
אמנם ארבעה מינים שבלולב כבר זכרו ז"ל בו קצת סבה על צד הדרשות שדרכם ידוע למי שהבין דרכיהם, וזה שהם אצלם כדמות מליצת השיר, לא שהדבר ההוא הוא ענין הפסוק ההוא, ונחלקו בני אדם בדרשות לשני חלקים, החלק האחד, ידמה שהם אמרום על צד באור ענין הפסוק ההוא, והחלק השני, הוא מבזה אותם ויחשבה לשחוק אחר שהוא מבואר נגלה שאין זה ענין הפסוק, והחלק הראשון נלחם ונתגבר לאמת דרשות לפי מחשבתו ולשמרם ויחשוב שהם ענין הפסוק, ושמשפט הדרשות כמשפט הדינין המקובלים, ולא הבינה אחת משתי הכתות שהם על צד מליצת השיר אשר לא יספק ענינם על בעל שכל, והתפרסם הדרך ההוא בזמן ההוא, והיו עושים אותה הכל כמה שיעשו המשוררים מזמרי השיר, אמרו רז"ל תני בר קפרא ויתד תהיה לך על אזניך, אל תקרי אזניך אלא אזניך, מלמד שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו בתוך אזנו, ואני תמיה אם זה התנא אצל אלו הסכלים כן יחשוב בפירוש זה הפסוק, ושזאת היא כונת זאת המצוה, ושהיתד הוא האצבע, ואזניך הם האזנים, איני חושב שאחד ממי ששכלו שלם יחשב זה, אבל היא מליצת שיר נאה מאד, הזהיר בה על מדה טובה, והוא כי כמו שאסור לומר דבר מגונה, כן אסור לשמעו, וסמך זה לפסוק על צד המשל השיר, וכן כל מה שיאמר במדרשות אל תקרי כך אלא כך, זהו ענינו, וכבר יצאתי מן הכונה אלא שהיא תועלת יצטרך אליה כל בעל שכל מאנשי התורה הרבנים, ואשוב אל סדר דברינו, והנראה לי בארבעת מינים שבלולב, שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות, אל מקום האילנות נותני פרי והנהרות, ולקח לזכרון זה הנאה שבפירות האדמה, והטוב שבריחו, והיפה שבעלין, והטוב שבעשבים ג"כ, ר"ל ערבי נחל, ואלו הארבעה מינין הם אשר קבצו שלשת הדברים האלה, האחד מהם, רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם, והענין השני, טוב מראה ורעננותם ויש מהם טובים בריחם והם אתרוג והדס, אבל לולב וערבה אין להם ריח לא טוב ולא רע, והענין השלישי, עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים, מה שאי אפשר זה באפרסקים ורמונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא בהן:
אולי היה לפניו תרגום עדין יותר ל"מליצת השיר", אבל מ"מ הר"מ כאן דן בחדא מחתא על דרשות לא לפי פשוטו של מקרא יחד עם טעמי המצוות על דרך דרש, אף שלכאו' יש חילוק רב בין הדברים. וצ"ע.

איתן
הודעות: 977
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי איתן » א' אוקטובר 16, 2016 12:09 am

עושה חדשות כתב:
יבנה כתב:דברי הרמב"ם מיושבים מאד על פי דרך ההגיון וכמבואר למעיין שם, ולא באו רק למינים. עיקר כוונת ר"י שועיב הוא לומר שיש בזה טעם ע"פ הקבלה וא"כ הוא טעם יותר אמיתית. וכידוע הרמב"ם לא היה מצוי בקבלה כדי שנאמר שנתכוון לכך.
בלא"ה לא נראה שהר"י אבן שועיב סבר שכך היא דעת הר"מ לכתוב טעם נקל וכו' לשכך וכו' ולהסתיר וכו', הרי לש' הר"מ חריפה מאד, הא לך ציטוט:
אמנם ארבעה מינים שבלולב כבר זכרו ז"ל בו קצת סבה על צד הדרשות שדרכם ידוע למי שהבין דרכיהם, וזה שהם אצלם כדמות מליצת השיר, לא שהדבר ההוא הוא ענין הפסוק ההוא, ונחלקו בני אדם בדרשות לשני חלקים, החלק האחד, ידמה שהם אמרום על צד באור ענין הפסוק ההוא, והחלק השני, הוא מבזה אותם ויחשבה לשחוק אחר שהוא מבואר נגלה שאין זה ענין הפסוק, והחלק הראשון נלחם ונתגבר לאמת דרשות לפי מחשבתו ולשמרם ויחשוב שהם ענין הפסוק, ושמשפט הדרשות כמשפט הדינין המקובלים, ולא הבינה אחת משתי הכתות שהם על צד מליצת השיר אשר לא יספק ענינם על בעל שכל, והתפרסם הדרך ההוא בזמן ההוא, והיו עושים אותה הכל כמה שיעשו המשוררים מזמרי השיר, אמרו רז"ל תני בר קפרא ויתד תהיה לך על אזניך, אל תקרי אזניך אלא אזניך, מלמד שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו בתוך אזנו, ואני תמיה אם זה התנא אצל אלו הסכלים כן יחשוב בפירוש זה הפסוק, ושזאת היא כונת זאת המצוה, ושהיתד הוא האצבע, ואזניך הם האזנים, איני חושב שאחד ממי ששכלו שלם יחשב זה, אבל היא מליצת שיר נאה מאד, הזהיר בה על מדה טובה, והוא כי כמו שאסור לומר דבר מגונה, כן אסור לשמעו, וסמך זה לפסוק על צד המשל השיר, וכן כל מה שיאמר במדרשות אל תקרי כך אלא כך, זהו ענינו, וכבר יצאתי מן הכונה אלא שהיא תועלת יצטרך אליה כל בעל שכל מאנשי התורה הרבנים, ואשוב אל סדר דברינו, והנראה לי בארבעת מינים שבלולב, שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות, אל מקום האילנות נותני פרי והנהרות, ולקח לזכרון זה הנאה שבפירות האדמה, והטוב שבריחו, והיפה שבעלין, והטוב שבעשבים ג"כ, ר"ל ערבי נחל, ואלו הארבעה מינין הם אשר קבצו שלשת הדברים האלה, האחד מהם, רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם, והענין השני, טוב מראה ורעננותם ויש מהם טובים בריחם והם אתרוג והדס, אבל לולב וערבה אין להם ריח לא טוב ולא רע, והענין השלישי, עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים, מה שאי אפשר זה באפרסקים ורמונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא בהן:
אולי היה לפניו תרגום עדין יותר ל"מליצת השיר", אבל מ"מ הר"מ כאן דן בחדא מחתא על דרשות לא לפי פשוטו של מקרא יחד עם טעמי המצוות על דרך דרש, אף שלכאו' יש חילוק רב בין הדברים. וצ"ע.

לכאורה אכן ר"י אבן שועיב מוציא את דברי הרמב"ם מפשוטם.
מה רצית לחלק בין דרשות חז"ל לא לפי פשוטו של מקרא וטעמי המצוות על דרך דרש?
נ.ב. בעניין דומה תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן קח:
לפי טעם סמ"ג מכח שני עדים, מי שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת. נראה דאין לחלק כלל בשביל טעם זה, דמפרש סמ"ג דרך אגדה בעלמא ולא מחלקינן משום אותו טעם. כי הא דאמרינן פ' המפלת: /נדה לא:/ אמרה תורה מילה לשמנה פרש"י אבל לא לשבעה, ומפרש הטעם שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים, פי' שהן אסורין בתשמיש המטה. ולפי זה אם ילדה בזוב שצריכה ז' נקיים לאחר שבעת ימי לידה, וכי ס"ד שיהא הבן נימול לארבע עשר? וכאלה רבות בתלמוד.

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 16, 2016 1:41 am

איתן כתב:מה רצית לחלק בין דרשות חז"ל לא לפי פשוטו של מקרא וטעמי המצוות על דרך דרש?
קשה לי להאריך ע"ז בכתיבה, אבל אדרבה אמור אתה - האם הקשר בין רמזי מצות הלולב אל המצוה עצמה, הוא כדוגמת הקשר בין האצבע והאוזן לפסוק הנ"ל? האם מי שיסבור שעיקר מצות לולב היא על דרך הדרשות שאמרו חז"ל וכו' ולא כביאורו של הר"מ, ייאמר עליו "איני חושב שאחד ממי ששכלו שלם יחשב זה".

איתן
הודעות: 977
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי איתן » א' אוקטובר 16, 2016 8:43 am

עושה חדשות כתב:
איתן כתב:מה רצית לחלק בין דרשות חז"ל לא לפי פשוטו של מקרא וטעמי המצוות על דרך דרש?
קשה לי להאריך ע"ז בכתיבה, אבל אדרבה אמור אתה - האם הקשר בין רמזי מצות הלולב אל המצוה עצמה, הוא כדוגמת הקשר בין האצבע והאוזן לפסוק הנ"ל? האם מי שיסבור שעיקר מצות לולב היא על דרך הדרשות שאמרו חז"ל וכו' ולא כביאורו של הר"מ, ייאמר עליו "איני חושב שאחד ממי ששכלו שלם יחשב זה".

זה אכן אפשרי. אני לא רואה הבדל גדול. כמובן, שתרבויות ודעות משתנות, ומה שבשביל הרמב"ם היה בלתי יעלה על הדעת, בתקופה אחרת יהיה נורמלי לגמרי.
נ.ב. יש עוד הסברים פשטניים למצוות אברבעת המינים. לא רק ביאורו של הרבמ"ם.
נ.ב.ב. רמב"ם עצמו כותב בהקדמה לפרק חלק שרוב המוחלט של אנשים מבינים את האגדות כפשוטם. ואף שרוב אנשים בימינו באמת מבינים הרבה אגדות כמשל, בוודאי מבינים חלק ניכר מהם כפשוטם. אבל בוודאי שכמעט כולם יזדהו עם דברי רבינו שם.

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 27, 2016 10:43 pm

הרב איתן,
מן הסתם תוכל לקדם אותי בהבנת ד' הר"מ דלהלן, (וכעי"ז במאירי), עם הידוע לנו מדברי חז"ל בענין.
מורה הנבוכים ח"ג פכ"ו כתב:ואשר ראוי להמשיל באמת מענין החלקים הוא הקרבן, כי המצוה בהקרבת הקרבן יש לה תועלת גדולה מבוארת כמו שאני עתיד לבאר, אבל היות הקרבן האחד כבש והאחד איל והיות מספרם מספר מיוחד, זה א"א לתת לו עלה כלל, וכל מי שמטריד עצמו לתת סבה לדבר מאלו החלקים הוא בעיני משתגע שגעון ארוך ואינו מסיר בזה ההרחקה אך מוסיף הרחקות, ומי שידמה שאלו יש להם סבה, הוא רחוק מן האמת כמי שידמה שהמצוה כולה היא ללא תועלת נמצאת. ודע שהחכמה חיבה, ואם תרצה אמור שהצורך מביא, להיות שם חלקים שאין להם סבה, וכאלו הוא דבר נמנע בחק התורה שלא יהיה בה דבר מזה הכת, ואפני ההמנעות בו שאמרך למה היה כבש ולא היה איל, השאלה ההיא בעצמה היתה מתחייבת אלו נאמר איל מקום כבש, שא"א מבלתי מין אחד, וכן למה היו שבעה כבשים ולא היו שמנה כן היו שואלים אם היו שמונה או י' או ך' שא"א מבלי מספר בהכרח, וכאלו ידמה זה לטבע האפשר אשר א"א מבלתי היות האחד מן האפשרים, ואין ראוי לשאל למה היה זה האפשר ולא היה זולתו מן האפשרים, כי זאת השאלה תתחייב אלו היה הנמצא האפשר האחר מקום זה, ודע זה הענין והבינהו, ואשר אמרו בו תמים מהיות לכל מצוה סבה, ואשר ידע מהם שלמה הוא תועלת המצוה בכלל לא חקירת כל חלקיה


מאירי אבות ג-יא כתב:והשני שאין ראוי בהאמנתם רק הנגלה לבד כענין המצות השכליות שאלו לא נכתבו היו ראויות לקיימם לכל אדם כרציחה וגניבה וגזילה וכבוד אב ואם ודומיהן שאין כונתם כלל אלא לעצמן לא לשום דבר זולתן וכן מה שבא בסיפור חידוש העולם ושאר המופתים ומזה המין פרטי קצת חלקי המצות כמו שתאמר למה הקריבו ביום זה שבעה כבשים ובזה ב' כבשים וביום זה כך וביום זה כך וכן למה נעשה דבר זה בדרך זה ודבר [זה] בדרך זה שעכ"פ היה ההכרח מביא להניחה על איזהו מן התכונות ומזה המין קצת ספורי התורה כמו ותמנע היתה פלגש וכיוצא באלו מן הפרטים שלא יצא לנו מהם שום מדה או צד מוסר והמצייר בזה נסתר או תוך הוא מהביל ופתי וסכל ומתיגע לריק כ"ש במה שיצורף עם פתיותו וסכלותו צד כפירה

גבול ים
הודעות: 723
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי גבול ים » ו' אוקטובר 28, 2016 12:57 am

מה כוונת הר"י אבן שועיב 'ולא לחנם קנאו ר' גמליאל באלף זוז' אם אין הטעם של המצוה עפ"י נסתר אינה מצדיקה אלף זוז ?

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 28, 2016 10:36 am

גבול ים כתב:מה כוונת הר"י אבן שועיב 'ולא לחנם קנאו ר' גמליאל באלף זוז' אם אין הטעם של המצוה עפ"י נסתר אינה מצדיקה אלף זוז ?
אולי בגלל המבואר בב"ח סי' תרנו, וע"ע כאן.

===

לגבי דברי הר"מ במורה ח"ג פכ"ו, ראיתי כעת שהרמ"א נקט שאין הדברים תואמים עם דברי חז"ל. ועצ"ע.

1.png
1.png (77.62 KiB) נצפה 4285 פעמים

איתן
הודעות: 977
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי איתן » ו' אוקטובר 28, 2016 11:00 am

עושה חדשות כתב:הרב איתן,
מן הסתם תוכל לקדם אותי בהבנת ד' הר"מ דלהלן, (וכעי"ז במאירי), עם הידוע לנו מדברי חז"ל בענין.
מורה הנבוכים ח"ג פכ"ו כתב:ואשר ראוי להמשיל באמת מענין החלקים הוא הקרבן, כי המצוה בהקרבת הקרבן יש לה תועלת גדולה מבוארת כמו שאני עתיד לבאר, אבל היות הקרבן האחד כבש והאחד איל והיות מספרם מספר מיוחד, זה א"א לתת לו עלה כלל, וכל מי שמטריד עצמו לתת סבה לדבר מאלו החלקים הוא בעיני משתגע שגעון ארוך ואינו מסיר בזה ההרחקה אך מוסיף הרחקות, ומי שידמה שאלו יש להם סבה, הוא רחוק מן האמת כמי שידמה שהמצוה כולה היא ללא תועלת נמצאת. ודע שהחכמה חיבה, ואם תרצה אמור שהצורך מביא, להיות שם חלקים שאין להם סבה, וכאלו הוא דבר נמנע בחק התורה שלא יהיה בה דבר מזה הכת, ואפני ההמנעות בו שאמרך למה היה כבש ולא היה איל, השאלה ההיא בעצמה היתה מתחייבת אלו נאמר איל מקום כבש, שא"א מבלתי מין אחד, וכן למה היו שבעה כבשים ולא היו שמנה כן היו שואלים אם היו שמונה או י' או ך' שא"א מבלי מספר בהכרח, וכאלו ידמה זה לטבע האפשר אשר א"א מבלתי היות האחד מן האפשרים, ואין ראוי לשאל למה היה זה האפשר ולא היה זולתו מן האפשרים, כי זאת השאלה תתחייב אלו היה הנמצא האפשר האחר מקום זה, ודע זה הענין והבינהו, ואשר אמרו בו תמים מהיות לכל מצוה סבה, ואשר ידע מהם שלמה הוא תועלת המצוה בכלל לא חקירת כל חלקיה


מאירי אבות ג-יא כתב:והשני שאין ראוי בהאמנתם רק הנגלה לבד כענין המצות השכליות שאלו לא נכתבו היו ראויות לקיימם לכל אדם כרציחה וגניבה וגזילה וכבוד אב ואם ודומיהן שאין כונתם כלל אלא לעצמן לא לשום דבר זולתן וכן מה שבא בסיפור חידוש העולם ושאר המופתים ומזה המין פרטי קצת חלקי המצות כמו שתאמר למה הקריבו ביום זה שבעה כבשים ובזה ב' כבשים וביום זה כך וביום זה כך וכן למה נעשה דבר זה בדרך זה ודבר [זה] בדרך זה שעכ"פ היה ההכרח מביא להניחה על איזהו מן התכונות ומזה המין קצת ספורי התורה כמו ותמנע היתה פלגש וכיוצא באלו מן הפרטים שלא יצא לנו מהם שום מדה או צד מוסר והמצייר בזה נסתר או תוך הוא מהביל ופתי וסכל ומתיגע לריק כ"ש במה שיצורף עם פתיותו וסכלותו צד כפירה

מן החז"ל - איני יודע.
אני מכיר את הרמב"ן הידוע בפירושו לדברים כב,ו. וכן ואת המהר"ל בתפארת ישראל פ"ז:
ובודאי אין טעם לפירוש הזה. כי על כל התורה אמר הכתוב (ר' דברים ד, ח) "כי מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת". ואמר עוד (שם שם ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים אשר ישמעון כל החוקים האלה וגו'". והרי כי כל דבר שבתורה, בכלל ובפרט, הכל דברי חכמה. ולא כמו שחשב הוא (הרמב"ם) כי לדברים הפרטיים אין טעם כלל, כי לא היה זה תורה של חכמה.

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 27, 2016 12:50 am

ע"ע כאן.

דעת_האברך
הודעות: 583
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' אוקטובר 01, 2017 3:54 pm

ביחס לדברי הרמב"ם במורה נבוכים שאין טעם לפרטי המצוות והקרבנות, כמדומני שהמתנגד הכי גדול הוא הרש"ר הירש שנותן טעם דווקא לאותם דברים שהרמב"ם קורא להם משתגעים, למה בזה פר ובזה איל ובזה כבש ולמה שבע ולא שמונה וכו'.
על כל פנים, מישהו שאל אותי פעם על דברי הרמב"ם הללו בהיותו כולו נרעש מכך שהרמב"ם כביכול חושב שאין בפרטי המצוות כל חשיבות, ואף הצהיר שכאילו אין זה אותו הרמב"ם שכתב משנה תורה עם דקדוק עצום בכל פרט ופרט.
התשובה שעניתי לו היא שיתכן וגם הרמב"ם מודה שיש חשיבות וטעם בכל פרט אלא שטעמים אלו לא שייכים לעולמנו אלא הינם טעמים נסתרים וטמירים, ובוודאי כשם שאמר רבי ישמעאל לרבי מאיר כשבא לכתוב ספר תורה, היזהר בני שמלאכתך מלאכת שמים, ואם החסרת אות אחת נמצאת מחריב את העולם כולו, כך גם בפרטי ודקדוקי המצוות, מי שמחסיר פרט אחד כאילו החריב את העולם. כוונת הרמב"ם רק שביחס לטעמים הנגלים של התורה, שמטרתם להוסיף במושכלות של עם ישראל ולכוונם לדרך ה', אין למצוא טעם לכל פרט ופרט אלא לכללי המצוות. תשובה זו ודומה לה ניתנת להאמר לגבי דברים רבים במורה נבוכים שנראים זרים ותמוהים לאוזננו.
ראיה לדבר מטעמי הקרבנות, שבמורה כתב שהטעם הוא כדי להרחיק מעבודה זרה, והרמב"ן התווכח על כך בחריפות רבה והביא ראיות רבות שמצוות קרבנות לא קשורה להרחקת עבודה זרה אלא היא לריח ניחוח, וכבר נשתברו קולמוסים רבים להבנת דברי הרמב"ם בזה. ובאמת גם ברמב"ם עצמו במשנה תורה כתוב שטעם הקורבנות גבוה ונסתר.
והתשובה לכל זה היא כנ"ל, שוודאי גם הרמב"ם מודה שטעם הקרבנות שגיב ונעלם, ופעולת הקרבנות רבה להעלאת האדם למעלות העליונות, אלא שלעניין הטעם הנגלה - איזו מטרה משרתים הקורבנות ביחס להשכלת עם ישראל בדרכי ה', על זה כתב הרמב"ם את הטעם של הרחקת עבודה זרה ולא בא לשלול שאר טעמים.

דודי צח
הודעות: 635
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי דודי צח » א' אוקטובר 01, 2017 5:01 pm

המילים 'גבוה ונסתר' לא יכולים לצאת מ'מקלדתו' של הרמב"ם !!!

בדיוק על זה הוא נלחם

עושה חדשות
הודעות: 9789
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 27, 2020 1:17 pm

בדברי הרמב"ם שם - "רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם",
לעומת הגמ' בסוכה - "השתא עבות שלשה לא משכחינן",
האם זה הבדל בין זמנים או בין ארצות, או דסגי בזה שההדס מצוי הגם שהשלמת תנאיו לא משכחינן.

לבי במערב
הודעות: 6263
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' נובמבר 27, 2020 2:49 pm

הרי בפירוש כתב הרמב"ם: 'בארץ ישראל (ולא בבבל), בעת ההיא (ולא בזמן חכמי הגמ')'.
ולמה לנו לדחוק דבריו שלא בצורך?!

דורשי יחודך
הודעות: 1108
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' ינואר 19, 2021 10:01 pm

הרמב"ם מדבר על רעננותו של האתרוג כו'.
רבנו בחיי כותב גם על כך אבל כותב שכל ארבעת המינים נשארים רעננים כל השנה יותר מכל צמח אחר, ולכך נבחרו על ידי התורה כדי להיות לסימן לדרכי החיים כו'.

אשמח מאד אם יש למישהו ידע האם זה תואם את המציאות המוכרת לנו, האם יש משהו מיוחד ברעננותם וחיותם של ד' המינים יותר מצמחים אחרים? הדבר חשוב לי כעת. תודה.

לבי במערב
הודעות: 6263
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.

Re: התייחסות לטעם ה'מורה' על ארבעת המינים

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' ינואר 20, 2021 7:06 am

בערבה - הלא עינינו הרואות; אך ההדסים אכן נותרים זקופים ורעננים משך זמן די־ארוך, כמצוין אף בערך שב'המכלול' (מויקי'. איני יודע כיצד ניתן לבחון זאת בלולב).

[ולהעיר מד"ה 'וחג האסיף' תשמ"ג ס"ב (סה"מ מלוקט - תשרי ע' קעג), וש"נ].


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים