מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

הודעהעל ידי סליחות » ב' דצמבר 02, 2019 4:06 am

מטרת האשכול הזה - לרכז שאלות בנושא השוואת מילים מלשון הקודש והעברית החדשה, וכל הכלול בכך כמו פתרונות למילים הקיימות בעברית החדשה בלבד לכאורה (איך לומר כביש? גם באידיש אין מילה לכך...) או שאלה על הדרך שבה השתמשו הראשונים לבטא דברים (לדוגמה: מה הייתה האלטרנטיבה למילה "גיל" במשמעות של ימינו - מספר שנותיו של אדם?).

הראשון החלוץ בעבודה השוואתית שיטתית בנושא השוואת מילים בין לשון הקודש לעברית החדשה ויצירת חיבור שעדיין לא נדפס עד כה - הוא הרב אמיתי בן דוד בעל השיחת חולין, הספר נקרא: "לעגי שפה" וניתן להורידו מכאן (כל הקודם זוכה...). הספר הזה - עשיר בציטוטים מהמקורות ומהראשונים ובהיקפו, ובכל זאת כדאי אולי שהדברים יתבררו ויוגהו על ידי הציבור ושאלותיו.


הספר השני, המבוסס בחלקו על עבודתו של הרב הנ"ל, אך בעל 'מגמה שונה' (ראו הקדמה שם) הוא הספר בנין שלם / שפה ברורה של הרב כהנא (נמצא באוצר).

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

הודעהעל ידי סליחות » ב' דצמבר 02, 2019 4:14 am

בנושא המשמעות של המילה "כהה". האם זה נכון להתייחס לדבר הנוטה לשחור ככהה לפי המחבר הנ"ל? לא כל כך ברור לי.

הנה דבריו:
אוצר.png
בנין שלם
אוצר.png (61.37 KiB) נצפה 220 פעמים


והנה דברי המילון:
כֵּהֶה
1.[תנ] מפסיק להיות בּהיר, נוטֶה לגָוֶון קודֵר ואָפֵל יותר: לא פשתה בעור והיא כהה (ויקרא יג 28) (שימו לב להבדל בין כהה לבין קהה)
2. [עח] מטוּשטָש, נעשֶׂה אַפלוּלי ועָמוּם, לא מבריק
3. [תנ] נחלָש, רָפֶה: לא יכהה ולא ירוץ (ישעיה מב 4); ועין יְמִינוֹ כָּהֹה תִּכְהֶה, (זכריה יא 17), וכן בפסוק: "ועיניו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת" (שמואל א, ג, 2)

האותיות [תנ] מציינות למשמעות בתנ"ך.
האות [עח] מציינות למשמעות של עברית חדשה.

כֵּהֶה
1.[תנ] שאינו בהיר, עמוּם, צבע לא בהיר, לא עַז, כאמור בפסוק: "לא פָּשתָה בָּעוֹר והִיא כֵהָה" (ויקרא, יג, 28)
2. [תנ] קָדוּר: קנה רצוץ לא ישבֹּר, ופשתה כהה לא יכבנה (ישעיהו מב 3)
3. [תמ] שחור כולו או בחלקו, נמצא בצל עמוק: הוכהה (הנגע) ממראיתו (רש"י ויקרא יג 6)

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

הודעהעל ידי סליחות » ב' דצמבר 02, 2019 4:23 am

אוצר.png
אוצר.png (15.58 KiB) נצפה 220 פעמים


לפי המילון, המילה שיזוף אינה קיימת כלל בלשון הקודש, אלא בעברית החדשה.
שיזוּף, שִׁזוּף
שיזוּף, שִׁזוּף [עח] קַבּלת צֶבע שָחוּם מֵחשׂיפה לשֶמש או לאמצעי מלאכותי, השחמה: שיזוף מוגזם עלול להזיק לעור

לעומת זאת שוזפ/ת היא מילה הקיימת בלשון הקודש, ודברי המילון בזה:
שׁוֹזֵף [תנ]

1.(בהשאלה) רואה, מַבּיט, מִתבּונן, בּבּיטוּי: לֹא שזָפַתוּ עַיִן: עַין שזָפַתוּ ולא תוסִף (איוב כ 9)
2. מַשחים (סִפרוּתי): אל תראני שאני שחרחרת ששזפתני השמש (שיר השירים א 6)
3. צורב, שׂורף

האם המשמעות הנפוצה בימינו היא שגויה כשהיא מסתמכת על שיר השירים - לכאורה?

סופר-סתם
הודעות: 86
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

הודעהעל ידי סופר-סתם » ב' דצמבר 02, 2019 7:09 am

קטע נאה ממאמרו של בועז לוי
מקור: אתר מידה https://mida.org.il/2013/11/06/%D7%98%D7%95%D7%96%D7%99%D7%92-%D7%A6%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A4%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94/
גם התנ”ך הסתדר בלי האקדמיה ללשון
מנגנוני השחיקה וההתכה מגוונים, וביניהם נמצא למשל הצורך בהדגשה ובהבלטה של תוכן, או הצורך לקצר ולפשט את ההגייה. כך לדוגמה, מילה שעד תקופה מסוימת העבירה מסר בצורה אפקטיבית, עשויה להישחק ולהפסיק למלא את הפונקציה. כדי לחזק את המילה שנחלשה, תוצמד לה מילה חדשה שתהפוך אותה שוב לאפקטיבית, עד שבחלוף הזמן הן עשויות לעבור התכה ולהפוך למילה אחת – בגלל הצורך לקצר את ההגייה – שגם היא בתורה תתבלה, וחוזר חלילה.

במשפט “אפילו אם תעשה כך וכך…” שרווח היום, ה’אם’ באה לחזק את ה’אפילו’ שאיבד מכוחו, ולהדגיש את המסר. שכן, בעבר הסתפקו במילים “אפילו תעשה כך וכך…” בדיוק לאותו מסר. למרבה ההפתעה, ה’אפילו’ עצמו הוא התכה של צורה קודמת, שמופיעה במשנה הארץ-ישראלית כך: “אף-אילו”. שתי המילים התמזגו לצורה “אפילו”. אך זה לא נעצר כאן: צירוף המילים “אף אילו”, הוא למעשה חיזוק של הצורה ‘אילו’ לבדה, שגם היא הביעה בעבר מסר דומה, כאשר ה’אף’ נחלץ לעזרתה של ה’אילו’. ואם לא די בכך, הצורה ‘אילו’ גם היא התכה של שתי מילים בעלות אותו מטען, ‘אם’ ו-‘לו’, שיכולות לשמש גם הן באותה צורה במשפט. או בקיצור: אם לו ← אילו ← אף אילו ← אפילו ← אפילו אם ← אפילים?

האטימולוגיה של מילים היא אינסופית, ונסתפק רק בחידה אחת נוספת, גם היא בהשראת ספרו של דויטשר. המשפט “למרות שהפוסק השנון התחבט בסוגיה, הוא הכריע לבסוף באופן נחרץ”, ברור לכל ישראלי בן ימינו. אולם, איזו משמעות תתקבל למשפט אחרי עבודה בלשנית “ארכאולוגית”? לוּ הוא היה נאמר כפי שהוא בנקודת זמן רחוקה בהיסטוריה, כך הוא היה מובן: “למרוד שהחותך החד הרביץ לעצמו בהליכה, הוא הוריד לברכיים לבסוף באופן שרוט”.

ברור שהמשפט לפי פרשנותו ההיסטורית חסר מובן כיום, בדיוק בגלל תהליכי השחיקה שעברו על המילים הללו: משמעותה המקורית של המילה ‘למרות’ היא למרוד, ובאופן די ברור היא התגלגלה למילה שמביעה לעומתיות. ‘פוסק’ פירושו בארמית ‘חותך’, וגם כאן ההיגיון ברור – חיתוך היא מטאפורה ליכולת קבלת החלטות שנדרשת מפוסק. ‘שנון’ כיום עניינו סרקסטי, או חד מחשבה, ויש להניח שהדבר נלקח במטאפורה מ’שיניים’, שבטבע הן חדות וגם נושכות. הקשר ברור. הלאה: ‘התחבט’ הוא פעולה עצמית משורש ח.ב.ט, שהקשר בינו ובין התלבטות לא מופרך – בדומה לביטוי “אכול ספקות”. ‘סוגיה’ היא הצורה הארמית של הליכה, בדומה למשמעות שקיבלה המילה ‘הלכה’. ‘הכריע’ מלשון כ.ר.ע – הוריד מישהו אחר על ברכיו. גם כאן הקשר ברור, הכרעה היא סוג של הכנעה (המתבטאת בהורדה על הברכיים) – הכנעת הספק. ‘אופן’ – אפשר לדון האם הוא גלגול של המילה התנ”כית המבטאת גלגל (“אופני מרכבותיו”). ‘נחרץ’ – מלשון חריצים, שריטות. ניתן להבין גם פה את הקשר: דבר חד יכול לחתוך ולחרוץ.

גם כאן, איש לא קבע שהמילים הללו יישחקו ויחליפו משמעות, או ישמשו מטאפורות למילים אחרות. זהו תהליך שנמשך שנים ונוצר באופן ספונטי על-ידי דוברי שפה רבים, שהופכים אותה לאתר זיכרון חי למילים ומושגים מהעבר.


זאב ערבות
הודעות: 3361
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: לשון הקודש לעומת העברית החדשה - אשכול השוואת מילים ומשמעויות

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' דצמבר 02, 2019 8:47 pm

סליחות כתב:מטרת האשכול הזה - לרכז שאלות בנושא השוואת מילים מלשון הקודש והעברית החדשה, וכל הכלול בכך כמו פתרונות למילים הקיימות בעברית החדשה בלבד לכאורה (איך לומר כביש? גם באידיש אין מילה לכך...) או שאלה על הדרך שבה השתמשו הראשונים לבטא דברים (לדוגמה: מה הייתה האלטרנטיבה למילה "גיל" במשמעות של ימינו - מספר שנותיו של אדם?).

הראשון החלוץ בעבודה השוואתית שיטתית בנושא השוואת מילים בין לשון הקודש לעברית החדשה ויצירת חיבור שעדיין לא נדפס עד כה - הוא הרב אמיתי בן דוד בעל השיחת חולין, הספר נקרא: "לעגי שפה" וניתן להורידו מכאן (כל הקודם זוכה...). הספר הזה - עשיר בציטוטים מהמקורות ומהראשונים ובהיקפו, ובכל זאת כדאי אולי שהדברים יתבררו ויוגהו על ידי הציבור ושאלותיו.


הספר השני, המבוסס בחלקו על עבודתו של הרב הנ"ל, אך בעל 'מגמה שונה' (ראו הקדמה שם) הוא הספר בנין שלם / שפה ברורה של הרב כהנא (נמצא באוצר).

אתה כותב שהראשון החלוץ בעבודה זו הוא... כל מילון הראוי לשמו של השפה העברית מביא דוגמאות מהמקורות החל בקדמונים ביותר ועד לזמנו ומביא את משמעותם לפי זמנם, אמנם בלי טבלאות וכדומה אך התוצאה אותו דבר. תעיין למשל במילון אבן שושן שהוא כמדומני המקיף ביותר.
בקשר לספרו של רב אפרים כהנא, אמרתי לו פעם שלעשות כאלו השוואות ולנסות להחזיר עטרה ליושנה זו ברכה לבטלה. למשל אצל חסידי סאטמאר נמנעים מלהשתמש מכל מילה שהתחדשה מאז בן יהודה ושבדו להם הציוניים, אך הדבר גורם שהספרים והמאמרים שהם כותבים מלאים במילות לעז ולשונות שציבור הלומדים ברובו לא רגיל בהם ולא תמיד מובן מה הם רוצים לומר ולכן מקשה את הקריאה בהם. ויפה הדברים שהעלה סופר סתם שלשנות את דפוסי השפה זה כמו להלחם בטחנות רוח.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים