מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' מרץ 17, 2019 1:37 am

השבוע יקראו את הפטרת פרשת צו "עולותיכם ספו על זבחיכם".
הפטרה זו היא נדירה כיון שבשנים פשוטות שבת פרשת צו היא שבת הגדול, ונוהגים להפטיר אז וערבה לה'.
כך שמפטירים הפטרה זו רק בשנה מעוברת, ובאופן שפסח חל בשבת, או ביום א' - שאז חל בשבת פרשת צו פורים משולש, והפרזים קוראים את הפטרת פרשת השבוע. (כשפסח חל ביום אחר חל בפרשת צו אחד מד' פרשיות).
בפועל הפעם הבאה שנפטיר הפטרה זו תהיה עוד 3 שנים בשנת תשפ"ב, והפעם שלאחריה לאחר 21 שנה נוספות בשנת תת"ג.
יש לציין שבנזירות שמשון (סי' תכח) מחדש שבאופן שלא קראו בפרשת ויקרא את הפטרת עם זו יצרתי לי, יש לקוראה בפרשת צו. ולדבריו אין כלל מציאות של קריאת הפטרת עולותיכם לפי המנהג לקרוא וערבה בשבת הגדול. (כדבריו פסק בשו"ת אבן ישראל ח"ח סי' מט ע"ש).


בהפטרה זו מופיעים פסוקי תוכחה קשים:
גָּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְקֹוָ֔ק וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ: כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻם־יְקֹוָ֑ק שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ: וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי: לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֙פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם: וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד: וְהִשְׁבַּתִּ֣י מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ: בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְקֹוָ֡ק ויציאו יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת׀ עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם: וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ: וְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ מֵֽחַיִּי֔ם לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל־הַמְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת:

וכבר מצינו בתשובות קדמונים (מובא בפרדס לרש"י ובאו"ז ח"ב סי' שצג) שהתייחסו לכך ונתנו בכך טעם שאין מפטירין הפטרה זו בערב פסח וקורין במקומה "וערבה":
"...ואני מנחם רוח אחרת עמי מחמת וערבה ולקיים מנהג אבותינו שהוא תורה ושימשו גדולי הדור, ורואה אני את דבריהם, ואומר אני כשחל י"ד בניסן להיות בשבת שאי איפשר להפטיר אשר לא ציויתי ולא עלתה על לבי ביום שחיטת הפסח משום דכתיב במועדו, ואי איפשר להפטיר ביום שחיטת הפסח גזי נזרך והשליכי ושאי על שפיים קינה בשבת שהוא ערב הפסח ולהפיל ליבן של ישראל עולי רגלים..."

(בזכרוני ששמעתי או קראתי איזו השערה שהפטרת וערבה במקורה לא באה אלא כתחליף להפטרת עולותיכם של פרשת צו, (ועי' או"ז הנ"ל שהביא מספר ישן על הפטרת וערבה שהיא הפטרת פרשת צו ע"ש), ונבחרה הפטרת וערבה שהיא לפי מנהג א"י הפטרת סדר "זה קרבן אהרן ובניו" - שהוא הסדר הראשון בפרשת צו. (והיא אכן הפטרת פרשת צו למנהג רומניא שהפטרותיהם הם ע"פ מנהג א"י). ובדומה לזה הפטרת "הבאים ישרש יעקב" לפרשת שמות היא כתחליף להפטרה שברמב"ם "הודע את ירושלים את תועבותיה", וגם שם נלקחה ממנהג א"י בסדר ואלה שמות. ולפי זה יש מקום לשער שהסיבה שנדחתה הפטרת עולותיכם היא מפני הפסוקים הקשים הנ"ל. ויבואו היודעים ויחכימו אם השערה זו תיתכן).


והנה בגמ' מבואר הדין דאין מפטירין בפחות מכ"א פסוקים, ואיתא שם, "מתקיף לה רבא, והרי עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן, שאני התם דסליק עניינא".
וכבר העירו (ועי' שיירי כנסת הגדולה סי' רפד בהגה"ט אות א) שבעוד למעלה מעשרים הפטרות ג"כ אין כ"א פסוקים, וא"כ צ"ב מדוע נקטה הגמ' את ההפטרה הנ"ל יותר מכל ההפטרות.

אכן ביאור הענין על נכון, דהנה לפי מנהגינו ההפטרה כוללת 19 פסוקים. מ"עולותיכם" (ירמיה ז, כא) עד "נאום ה' צבקות" (שם ח, ג), שהם 17 פסוקים, ומדלגים וקורים עוד ב' פסוקים "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו..." (שם ט, כב - כג).
אמנם לפי מנהג ספרד המובא באבודרהם, וכ"ה מנהג תימן עד היום, ועוד קהילות, מסיימים את ההפטרה בפסוק "ונכרתה מפיהם" (ז, כח), ואח"כ מדלגים וקורין הב' פסוקים הנוספים, ולפי מנהג זה עולה שאין בהפטרה זו אלא עשרה פסוקים בלבד כולל הדילוג. וא"כ הפטרה זו הינה באמת מהקצרות ביותר, וניחא מה דנקטה הגמ' הפטרה זו.
(יש גם את "רני עקרה" - שאף היא 10 פסוקים. ויש הפטרות קצרות יותר: "הלוא כבני כושיים" - 9 פסוקים, "שובה ישראל" אם לא נכלול את התוספות הנהוגות - 9 פסוקים, "ויהי אחרי מות משה" לספרדים - 9 פסוקים. וכל אלו תלויים בחילוקי מנהגים, ואף רני עקרה בפרשת נח תלוי במנהגים, ובכי תצא ג"כ עי' ברמב"ם דיש שאין מפטירין בז' דנחמתא).
ואם נניח שב' הפסוקים הנוספים "כה אמר ה' אל יתהלל" היא תוספת מאוחרת שלא נהגו בה בזמן הגמרא, א"כ הפטרה זו היא היא ההפטרה הקצרה מכל שאר ההפטרות - 8 פסוקים בלבד.


והנה לפי מנהג זה שמסיימים ב"ונכרתה מפיהם" עולה, שכלל לא נמצאים בהפטרה כל הפסוקים הקשים דלעיל.

ועי' בס' פורים משולש לגר"ש דבליצקי זצ"ל (פ"ד מו"ה אות ה) שכתב, שאם יש חתן בביהכנ"ס לא יקראו הפסוקים הנ"ל דלא מסמנא מילתא לקרוא בנוכחותו הפסוק "והשבתי מערי יהודה ומחוצת ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה", אלא יקראו כפי המנהג שקורין עד "ונכרתה מפיהם". ושהסכים עמו הגרח"ז גרוסברג זצ"ל.
ובספרו וזרח השמש הוסיף, שבשנת תשס"א שחל פורים משולש באותה שבת, ג"כ קראו אצלם רק עד "ונכרתה מפיהם" כיון שהוא פורים בירושלים ולא מסמנא מילתא לקרוא הפטרה קשה כזאת ביום זה.
נערך לאחרונה על ידי יוצא פוניבז' ב ד' מרץ 20, 2019 12:25 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

דרומי
הודעות: 7129
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 17, 2019 10:41 am

לכאורה יש בדברי הגר"ש ז"ל פלא, כי אם אכן רואים בדברים דברים קשים שאינם ראויים לשומעם, למה לא ינהגו תמיד כנוהגים להשמיטם ובא לציון גואל.

עוד יש להעיר, שיש קהילות שנוהגות שקוראים 'וערבה' רק כשחל ערב פסח בשבת, ולפי מנהגם הפטרה זו אינה נדירה כלל. ואולי הא בהא תליא (כלומר, שיש קשר בין השיטה להשמיט את פסוקי הפורענות, לבין השיטה שקוראים הפטרה זו בכל שבת הגדול ובמילא לא מתאים כנ"ל).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי משולש » א' מרץ 17, 2019 5:41 pm

ומנהג פפד"מ שאין מפטירין וערבה לעולם

שלמה משלם
הודעות: 79
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי שלמה משלם » א' מרץ 17, 2019 7:11 pm

יש להוסיף שהגרש"ד כתב בחריפות נגד האבן ישראל, ושאין לשנות.
אמנם כפי שצויין בשחל בפורים המשולש [פעם הבאה רק בתת"ג] הנהיג שיקראו רק עד ונכרתה

מרדכי וינטרויב
הודעות: 395
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' מרץ 17, 2019 7:57 pm

יוצא פוניבז' כתב:(בזכרוני ששמעתי או קראתי איזו השערה שהפטרת וערבה במקורה לא באה אלא כתחליף להפטרת עולותיכם של פרשת צו, (ועי' או"ז הנ"ל שהביא מספר ישן על הפטרת וערבה שהיא הפטרת פרשת צו ע"ש), ונבחרה הפטרת וערבה שהיא לפי מנהג א"י הפטרת סדר "זה קרבן אהרן ובניו" - שהוא הסדר הראשון בפרשת צו. (והיא אכן הפטרת פרשת צו למנהג רומניא שהפטרותיהם הם ע"פ מנהג א"י). ובדומה לזה הפטרת "הבאים ישרש יעקב" לפרשת שמות היא כתחליף להפטרה שברמב"ם "הודע את ירושלים את תועבותיה", וגם שם נלקחה ממנהג א"י בסדר ואלה שמות. ולפי זה יש מקום לשער שהסיבה שנדחתה הפטרת עולותיכם היא מפני הפסוקים הקשים הנ"ל. ויבואו היודעים ויחכימו אם השערה זו תיתכן).


השערה זו שיער פרופ' יוסף עופר כאן

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' מרץ 18, 2019 12:20 am

שלמה משלם כתב:יש להוסיף שהגרש"ד כתב בחריפות נגד האבן ישראל, ושאין לשנות.
אמנם כפי שצויין בשחל בפורים המשולש [פעם הבאה רק בתת"ג] הנהיג שיקראו רק עד ונכרתה

צ"ל בתתי"ב (וסיים שם הגרש"ד: "ועד אז כבר נקדש ע"פ הראיה בס"ד אס"ו")
נערך לאחרונה על ידי יוצא פוניבז' ב א' מרץ 24, 2019 3:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 7129
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי דרומי » ב' מרץ 18, 2019 10:49 am

ואולי עד אז "כל הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל"

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 19, 2019 1:17 am

עוד לגבי חתן שעולה למפטיר בשבת זו, שהובא לעיל דעת הגר"ש דבליצקי לסיים ההפטרה ב"ונכרתה מפיהם".
כעת הודיעוני שישנם שמועות שונות מהגר"ח קניבסקי שנשאל השבוע בענין זה, לפי אחת השמועות הורה שאעפ"כ יפטירו כרגיל, ולפי שמועה אחרת הורה שיפטירו הפטרת ויקרא "עם זו יצרתי" וכדעת הנזירות שמשון. (אמנם מסתמא לא נשאל אודות האפשרות שהעלה הגרש"ד, ולכאו' היא עדיפא מכולהו).

סמל אישי של המשתמש
הכל בכתב
הודעות: 91
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2016 7:48 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי הכל בכתב » ג' מרץ 19, 2019 5:50 am

בדרך אגב יש חידוש גדול בהפטרה זו, כי כמדומה היא הפטרה היחידה של פרשיות השנה, שנזכר ההפטרה שלה בגמ'. כי בגמ' לא נזכר רק ההפטרות של המועדים, ד' פרשיות, ובתוס' (סוף מגילה) הביאו בשם הפסיקתא הפטרות דתלת דפורענותא ושבע דנחמתא, אבל ההפטרת של כל פרשיות השבוע אינם מסודרים בגמ', וכבר כתב הכסף משנה (הל' תפילה פי"ב הי"ב) וז"ל: ונראה שלא היה להם באותו זמן הפטרות קבועות כמונו היום אלא כל אחד היה מפטיר ענין שנראה לו שהוא מתייחס לפרשה וגם בזמננו זה יש חילוק מנהגים בהפטרות עכ"ל,
וראה מש"כ בשו"ת צמח צדק (הקדמון, סי' קכ"ו) הובא במג"א (תכ"ח סק"ט) וז"ל: דכל הפטרה השנה חוץ הפטרת מועדים ופרשיות ור"ח, אעפ"י שהן מדברי רבותינו ז"ל שיש לקרות הפטרה בכל שבת ושבת, כדתנן ריש פרק הקורא את המגילה עומד וכו', אבל מ"מ לא קבעו רז"ל איזה הפטרה שיהיו קורין לשבת זה ואיזה לשבת זה, אלא הניחו את זה לחכמי הדורות שיהיו מסדרין לפי דעתם לכל שבת ושבת הפטרה לפרשה הסדורה לאותו שבת, רק למועדים ור"ח ופרשיות וכו' קבעו רבותינו ז"ל איזהו הפטרה שיהיו קובעים, אבל לכל שבתות השנה לא קבעו, ולאפוקי לאותן שבתות שמן י"ז בתמוז ואילך קבעו רבותינו ז"ל איזה הפטרה שיהיו קורין בכל שבת ושבת זו אחר זו כמו שכתבו התוספות פרק בני העיר דף ל"א בד"ה ר"ח אב וכו' על שם הפסיקתא וכו', עכ"ל.
והשתא מצינו כי ההפטרה של פ' צו אכן נזכר בגמ', הגם דבגמ' לא נזכר לאיזה פרשה שייכא הפטרה זו, אבל מ"מ מוכח בגמ' דהוא הפטרה של איזה מן הפרשיות.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 19, 2019 8:53 pm

אפשרות נוספת לחתן שעולה לתורה הביא בגליון רוממות האחרון (עמ' 11), לקרוא הפטרת "שוש אשיש" (כפי שהיה מנהג ישן בכל עת שיש חתן) ושכן עשו מעשה בא' מבתי הכנסת ברמות בשנת תשע"ו. וע"ש מה שנו"נ בזה. עוד הצעה הציע שם שיעלה החתן לעלייה אחרת ולא למפטיר.

נמצא נכון לעכשיו חמשה הצעות כיצד לנהוג כשיש חתן:
לא לחוש לסימנא מילתא ולא לשנות כלל.
לסיים ב"ונכרתה מפיהם" (כמנהג כמה קהילות).
לקרוא הפטרת ויקרא (כדעת הנזירות שמשון).
לקרוא שוש אשיש.
שיעלה החתן לעליה אחרת.

חד ברנש
הודעות: 4060
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מרץ 19, 2019 9:18 pm

לא קראתי את כל האשכול. אבל לפני כמה שעות נכנס לבית הכנסת שבשכונתי אדם מעניין, ובידו עלון עם הרבה טענות, מענות, ראיות והוכחות על המנהג הנכון (שלצערי איני זוכר מהו). אולי מחר אמצא עוד את העלון ואעלהו לכאן.

דרומי
הודעות: 7129
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי דרומי » ג' מרץ 19, 2019 10:55 pm

בינתיים אני הולכים לישון מתוך הידיעה שיש אדם מעניין בשכונתך...

חד ברנש
הודעות: 4060
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מרץ 19, 2019 11:28 pm

בשכונתי יש יותר אנשים מעניינים מאשר לא מעניינים...

ביקורת תהיה
הודעות: 2310
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 20, 2019 2:14 am

מפי השמועה: פעם אחת היה חתן בבית הכנסת ד'זכרון משה' בשבת פרשת צו שהפטירו בה 'עלותיכם ספו על זבחיכם', והורה הגרי"י פישר נ"ע לדלג את הפסוק 'והשבתי קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה', כדין מדלגין בנביא.
[ובהכרח היה זה לפני שנת תשנ"ב, שאז יצאה מלפניו ההוראה להפטיר 'עם זו יצרתי לי'.]
ולא ידענא, אם היה זה בשבת 'אויפרוף', וטעם הדילוג משום שהחתן היה המפטיר, או בשבת שבתוך ימי המשתה, וטעם הדילוג מפני החתן והכלה הנמצאים בבית הכנסת.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 20, 2019 12:27 pm

ביקורת תהיה כתב:מפי השמועה: פעם אחת היה חתן בבית הכנסת ד'זכרון משה' בשבת פרשת צו שהפטירו בה 'עלותיכם ספו על זבחיכם', והורה הגרי"י פישר נ"ע לדלג את הפסוק 'והשבתי קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה', כדין מדלגין בנביא.

הרי הצעה שישית...

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 20, 2019 12:39 pm

הראשונים שנהגו לסיים ב"ונכרתה":

אבודרהם
צו את אהרן. עולותיהם ספו על זבחיכם עד ונכרתה מפיהם. ומסיים אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' והיא בירמיה.

רבינו מנוח (פי"ג מתפילה הי"ב)
כגון הפטרת עולותיכם ספו על זבחיכם שאין בה כי אם עשרה פסוקים עם הדלוג דכיון דסליק ענינא שפיר דמי

ר' ישמעאל בן חכמון (מגילה כג ע"ב, נדפס בחצי גבורים ח"י)
ואי סליק ענינא בבציר מעשרים ואחד. פי'רוש ואם גמר הענין בפחות מעשרים ואחד פסוקים כגון (ירמיה ז,כא) "עולתיכם ספו על זבחיכם" שבה מפטירין בשבת צו את אהרון, עד "כי באלה חפצתי", שאין בה כי אם עשרה פסוקים מתחילתה עד "כי אבדה האמונה ונכרתה מפיהם" ושני פסוקים אחרים והם "כה אמר יי' אל יתהלל חכם בחכמתו" וכו' ופסוק שאחריו (והם) [והוא] "כי אם בזאת יתהלל המתהלל" וכו'. לא בעינן עשרים וחד פסוקי. דהא סליק עניינא.


בס' השלחן (מהד' בלוי עמ' שב) הביא להוסיף עוד ג' פסוקים אחרי ונכרתה. וע"ש.

(ברמב"ם כתוב מעולותיכם עד כי באלה חפצתי, ולא יתכן כפשוטו דלפי"ז הוא 60 פסוקים וכולל בתוכו גם את כל הפטרת תשעה באב, וע"כ בדילוג אלא שלא פורש מהיכן לדלג).

ביקורת תהיה
הודעות: 2310
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 20, 2019 2:39 pm

יוצא פוניבז' כתב:הרי הצעה שישית.
טָבָא חֲדָא פִּלְפֶּלְתָּא חָרִיפְתָּא מִמְּלֵי צַנָּא דְּקָרֵי.

נוטר הכרמים
הודעות: 7862
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 22, 2019 2:19 pm

היום יצא לי לראות בקובץ 'מבקשי תורה' קונטרס שלם בענין זה מאת הרה"ג יהושע דב דרוק, בו מופיעות התשובות הנזכרות של הראב"ד מקודש הגרי"י פישר זצ"ל ושל הג"ר שריה זצ"ל עם המון ידיעות ומשא ומתן, גם סביב איזו הפטרה קוראים, וגם אם מדלגים. יבורך מי שיעלה הדברים.

אגב, בכניסה למקוה חפץ חיים פגשתי את הגאון הצדיק ר' ישראל יואל הלפרין שליט"א, ממקורבי הגרש"ד זצ"ל. לאחר שהאיר לי פנים בברכת שלו' משל ידידו הותיק הנני, סחתי עמו אודות ר' שריה ובדבר חילוקי הדעות הנ"ל בקשר להפטרה, תוך שציינתי ללשונו של ר' שריה (מצוטט בערך) באותה התשובה, ש'ללמוד לא זכיתי, אבל בעניני מנהגים יש לי ידיעה לא מעט'. אמר לי ר' ישראל יואל, ששמע בהקלטה בקול הלשון הספד של ר' עזריאל אויערבאך שליט"א על ר' שריה בו העיד כי כבר לפני ארבעים שנה התבטא הגרש"ז כי מנהגים יש לברר אצל ר' שריה...

הגרי"י שליט"א ציין בפני, שזכה לראות כמה גדולים וצדיקים, אמנם לא כ"כ מקרוב, ואצל אף אחד אחר לא ראה כזה דקדוק וחשבון על כל דיבור ועל כל תנועה, ל'מלומדה' לא היה דריסת הרגל אצלו, ע"כ דפח"ח.

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מרץ 23, 2019 7:52 pm

ועכ"פ צ"ב מה הענין בהפטרה זו, הרי לא בתלתא דפורענותא קיימינן, ואם קראנו בתורה אודות הקרבנות וכו', למה התואם לזה בנביא הוא התוכחה הנוראה הזו.

אגב, הרמב"ם בהל' תשובה הביא גם את הפס' האלו כמקור לכך ש"עושה מצוות וטורפין אותן בפניו". ובאמת יל"ע מה הביאור בלש' הנביא "כי לא ציויתי על דבר עולה וזבח", ואיך שנפרש, ע"פ הרמב"ם זה כולל גם את שאר המצוות, דהיינו שאין ה' חפץ במצוותיהם של הרשעים, ולא ציוה אותנו מעולם באיזה ענין שהוא בתורת דבר בפנ"ע אלא רק בתורת חלק מההליכה בדרך ה'. וע"ע כאן, וכאן.

מעט דבש
הודעות: 3447
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' מרץ 23, 2019 9:40 pm

יוצא פוניבז' כתב:אפשרות נוספת לחתן שעולה לתורה הביא בגליון רוממות האחרון (עמ' 11), לקרוא הפטרת "שוש אשיש" (כפי שהיה מנהג ישן בכל עת שיש חתן) ושכן עשו מעשה בא' מבתי הכנסת ברמות בשנת תשע"ו.

יש לציין, כי המנהג לקרוא 'שוש אשיש' הוא בשבת שבע ברכות (כמבואר באבודרהם שהובא כאן), ולכאורה לא יועיל לשבת אויפרוף, שאין בה מנהג זה.

וידוע לי על שני בתי כנסת בירושלים שקראו השבוע את הפטרת ויקרא, עקב שבת אויפרוף.


שלמה משלם
הודעות: 79
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי שלמה משלם » א' מרץ 24, 2019 8:08 pm

לזכרון:
בישיבת פוניבז' [רג"א] קראו השבת עולותיכם ספו ושני החתנים קבלו עליה רגילה מז"ק.
בלדרמן הפטירו עולותיכם כרגיל
בהליגמן היה חתן והפטירו עם זו יצרתי
ברוממה אצל הרב קופשיץ כנ"ל חתן ועם זו יצרתי,
ואני הק' הייתי בע"ק בביהכ"נ בירושלים שגם היה בו ברית, וחדשתי [מנהג שביעי] היות וקראו בנביא הנדפס, אחרי שסיימתי הפטורת צו כרגיל בלי דילוגים דלגתי לפרק ל"ג וקראתי פס' י' וי"א: י כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. יא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת-הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר יְהוָה.
ובזה נתנחמו הציבור מנבואה העתידה, דבר הא' בפי הנביא, כן עוד נחזה בב"א ועיננו רואות.

מעט דבש
הודעות: 3447
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי מעט דבש » א' מרץ 24, 2019 10:22 pm

שלמה משלם כתב:ואני הק' הייתי בע"ק בביהכ"נ בירושלים שגם היה בו ברית, וחדשתי [מנהג שביעי] היות וקראו בנביא הנדפס, אחרי שסיימתי הפטורת צו כרגיל בלי דילוגים דלגתי לפרק ל"ג וקראתי פס' י' וי"א:

יפה כתב מר, שדוקא בנביא הנדפס שרי לעשות כן, אבל לא בנביא מקלף, לפי שאסור לדלג אם שוהה בדילוג יותר מכדי שיפסוק המתורגמן (שו"ע או"ח קמד, א ובמשנ"ב שם סק"ו).

לענין
הודעות: 3463
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי לענין » ב' מרץ 25, 2019 1:45 pm

יוצא פוניבז' כתב:ואם נניח שב' הפסוקים הנוספים "כה אמר ה' אל יתהלל" היא תוספת מאוחרת שלא נהגו בה בזמן הגמרא, א"כ הפטרה זו היא היא ההפטרה הקצרה מכל שאר ההפטרות - 8 פסוקים בלבד.


כך ראיתי במבוא לפיוטי רבי יהודה בריבי בנימין (עמ' 31), שלא פייט אלא לשמונה פסוקים.

נוטר הכרמים כתב:היום יצא לי לראות בקובץ 'מבקשי תורה' קונטרס שלם בענין זה מאת הרה"ג יהושע דב דרוק, בו מופיעות התשובות הנזכרות של הראב"ד מקודש הגרי"י פישר זצ"ל ושל הג"ר שריה זצ"ל עם המון ידיעות ומשא ומתן, גם סביב איזו הפטרה קוראים, וגם אם מדלגים. יבורך מי שיעלה הדברים.


אולי זה זה.
אליבא דהלכתא פ - עולותיכם.PDF
(3.86 MiB) הורד 140 פעמים

חיימקה
הודעות: 1204
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי חיימקה » ב' מרץ 25, 2019 2:10 pm

לא אולי - בדיוק, ייש"כ.

מעט דבש
הודעות: 3447
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' מרץ 25, 2019 2:18 pm

מתוך עלון 'רוממות':

הפטרת צו - עלון רוממות תשע''ט.PNG
הפטרת צו - עלון רוממות תשע''ט.PNG (98.71 KiB) נצפה 5506 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 26, 2019 11:22 am

שלמה משלם כתב:ואני הק' הייתי בע"ק בביהכ"נ בירושלים שגם היה בו ברית, וחדשתי [מנהג שביעי] היות וקראו בנביא הנדפס, אחרי שסיימתי הפטורת צו כרגיל בלי דילוגים דלגתי לפרק ל"ג וקראתי פס' י' וי"א: כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. יא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת-הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר יְהוָה.
ובזה נתנחמו הציבור מנבואה העתידה, דבר הא' בפי הנביא, כן עוד נחזה בב"א ועיננו רואות.


אין חדש תחת השמש...
מתוך לוח דבר בעתו (תשס"ה, וכ"ה בתשס"ח) אחר שהביא דעת הגרש"ד דלעיל. ושם הוסיף הצעה שמינית בשם הגריש"א.
דבר בעתו.JPG
דבר בעתו.JPG (97.41 KiB) נצפה 5471 פעמים

.השוחט
הודעות: 676
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - חידה. היכי תימצי שמוציאין חמש ספרים !

הודעהעל ידי .השוחט » ג' מרץ 26, 2019 4:26 pm

איידי הנידון עם חתן והפטרת שוש אשיש, נזכרתי בחידה ששמעתי לפני עשרות שנים מת"ח מעניין ששאל איך משכח"ל שיש דין להוציא ה' ס"ת, בלי טעות חלילה הנמצאת.

וצריך לזה כמה הקדמות.

מנהג עתיק בכמה קהילות, מובא במג"א ועוד, גם בארץ יש ממנה שרידים, כשיש חתן בש"ב מוציאין ספר נפרד וקורין לו בפרשת וה' ברך את אברהם בכל.

עוד מג"א נדיר, וציור מעשי נדיר, שאם שכחו ולא קראו פרה, מוציאין עוד ספר ומשלימים לשבת הבאה.

וא"כ משכח"ל ששכחו פרה, ולשבת הבאה הוא ר"ח ניסן (כהאי שתא), וגם יש חתן בבית הכנסת, ויקראו: א. פרשת השבוע. ב. ראש חודש. ג. החודש. ד. פרה. ה. חתן.

.השוחט
הודעות: 676
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - ביאור נורא מהרמב"ם על "אל יתהלל".

הודעהעל ידי .השוחט » ג' מרץ 26, 2019 4:38 pm

מרן הרב שך היה מביא הרבה מהרמב"ם (דומני במורה) ביאור מכונן בפסוק זה.
מסתמא קצת בתוספת נופך מדיליה, ואולי בלי כוונה קצת מדילי.

אל יתהלל עשיר בעשרו, זה פשיטא, שהרי הוא ועשרו תרי נינהו. דבר חיצוני. ומה שייך להתהלל בו בכלל.

גבור בגבורתו, סלקא דעתן דחד הוא. כי כאיש גבורתו.
קא משמע לן דעדיין דבר חיצוני הוא. האדם אינו גופו, אלא שכלו ורוחו. גופו רק מלבוש.
וקנה מדה נפלא להיווכח בכך, בזה שאדם יכול להשתמש בגבורת רעהו.
הרי שאין זה בהכרח צריך להיות חלק ממנו.

חכם בחכמתו, לכאורה אין פתחון פה נגד המתהלל.
ולא היא.
רוב החכמות שימושיות הנה.
אדם יכול בהחלט להשתמש בחכמת חברו.
חברו אגר ידיעות רפואה, והוא ישכור אותו לרפאו.
וכך בכל ידיעות המדע למיניהן.
אפשר לשכור כל אומן בעל ידע בכל תחום שיעשה עבורי.
המהנדס ישתמש בידיעותיו עבורי וכן הנגר וכו' וכו'.
אם כן נמצא שמדובר על מחסן ידיעות. האנושות צריכה שיהיו ידיעות הללו מאוחסנות אצל אנשים זמינים. ותו לא.
גם בעל הידיעות אינו אלא המחסן. גם כשהוא משתמש עבור עצמו.
אם כן, מה יש להתהלל בכך?

במה כן יתהלל המתהלל?
בידיעות של רגש ותחושה. השכל וידוע אותי.
לא יועיל לי מה שהשני מאמין בה', אוהב את ה' וירא ממנו ודבק בו. וכדומה.
זה משמעותי אך ורק לגביו.
אני צריך ומוכרח להגיע לכל אלו ודומיהן מתחומי המידות הטובות לבדי.
הענווה שלי היא שלי. ההתגברות על הכעס. האמת וכו'.
נמצא שרק זה הוא דבר עצמי אמיתי, לא מחסן.
על כן, כי אם בזאת יתהלל המתהלל - השכל וידוע אותי !!

ישנו
הודעות: 628
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - ביאור נורא מהרמב"ם על "אל יתהלל".

הודעהעל ידי ישנו » ה' מרץ 28, 2019 1:07 am

.השוחט כתב:מרן הרב שך היה מביא הרבה מהרמב"ם (דומני במורה) ביאור מכונן בפסוק זה.

דומה לזה, בפרק האחרון במורה.

יושב סתר
הודעות: 557
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - חידה. היכי תימצי שמוציאין חמש ספרים !

הודעהעל ידי יושב סתר » ו' מרץ 29, 2019 4:30 pm

.השוחט כתב:איידי הנידון עם חתן והפטרת שוש אשיש, נזכרתי בחידה ששמעתי לפני עשרות שנים מת"ח מעניין ששאל איך משכח"ל שיש דין להוציא ה' ס"ת, בלי טעות חלילה הנמצאת.

וצריך לזה כמה הקדמות.

מנהג עתיק בכמה קהילות, מובא במג"א ועוד, גם בארץ יש ממנה שרידים, כשיש חתן בש"ב מוציאין ספר נפרד וקורין לו בפרשת וה' ברך את אברהם בכל.

עוד מג"א נדיר, וציור מעשי נדיר, שאם שכחו ולא קראו פרה, מוציאין עוד ספר ומשלימים לשבת הבאה.

וא"כ משכח"ל ששכחו פרה, ולשבת הבאה הוא ר"ח ניסן (כהאי שתא), וגם יש חתן בבית הכנסת, ויקראו: א. פרשת השבוע. ב. ראש חודש. ג. החודש. ד. פרה. ה. חתן.

החידה יכלה להיות מאד מוצלחת אם המג"א עצמו [קמ"ד] לא היה כותב את הדברים הברורים הבאים: ובכ"ה סי' שפ"ב האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית עכ"ל.
סליחה שהרסתי.

.השוחט
הודעות: 676
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - חידה. היכי תימצי שמוציאין חמש ספרים !

הודעהעל ידי .השוחט » ו' מרץ 29, 2019 5:13 pm

החידה יכלה להיות מאד מוצלחת אם המג"א עצמו [קמ"ד] לא היה כותב את הדברים הברורים הבאים: ובכ"ה סי' שפ"ב האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית עכ"ל.
סליחה שהרסתי.[/quote]

אכן נודע הדבר שסתר מלשון סתירה. סתירת היושבים והזקנים. יישר כח.
יתכן שהשואל ההוא - מדובר בבקי עצום -הביא שיטה שסוברת שכן מוציאים עוד אחד.

יושב סתר
הודעות: 557
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי יושב סתר » ש' מרץ 30, 2019 11:49 pm

אספר לך גופא דעובדא: שאלתי חידה זו למו"ר בעל 'צבא הלוי' והראה לי שבקונטרס הפרפראות שהוציא כתב חידה - היכי דמי שמוציאים ד' ס"ת, והתשובה - פר' החודש בר"ח ותשלומין לפרה, וא"ל שהוא תמה שנשמט ממנו המג"א ההוא, וביקש שאבדוק לו בפנים היכן הוא, כיון שבדקתי ראיתי הדברים ובשרתיו שאכן לא יתכן שתצא טעות מתח"י...

יוצא פוניבז'
הודעות: 1427
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' מרץ 31, 2019 12:04 am

יושב סתר כתב:אספר לך גופא דעובדא: שאלתי חידה זו למו"ר בעל 'צבא הלוי' והראה לי שבקונטרס הפרפראות שהוציא כתב חידה - היכי דמי שמוציאים ד' ס"ת, והתשובה - פר' החודש בר"ח ותשלומין לפרה, וא"ל שהוא תמה שנשמט ממנו המג"א ההוא, וביקש שאבדוק לו בפנים היכן הוא, כיון שבדקתי ראיתי הדברים ובשרתיו שאכן לא יתכן שתצא טעות מתח"י...


דברי המג"א מחודשים ומוקשים, ובפרט שמנהג זה לא נהג במקומו. ובדברי הכנה"ג לא נתבאר אלא בבחור שנשא אלמנה שלא להוציא ס"ת נוסף ביום שיש בו ב' ס"ת. ע"ש.

לעצם ה'חידה' יעו"ש בכנה"ג שכשיש כמה חתנים בביהכנ"ס המנהג שמוציאין ספרי תורה כמנין החתנים, וקורא כ"א בס"ת שלו פרשת ואברהם זקן, א"כ משכח"ל גם להוציא שבעה או עשרה ספרי תורה...

עושה חדשות
הודעות: 9768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: על הפטרת השבוע הנדירה - עולותיכם ספו על זבחיכם, וכיצד לנהוג כשיש חתן

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 12, 2019 2:13 am

עושה חדשות כתב:אגב, הרמב"ם בהל' תשובה הביא גם את הפס' האלו כמקור לכך ש"עושה מצוות וטורפין אותן בפניו". ובאמת יל"ע מה הביאור בלש' הנביא "כי לא ציויתי על דבר עולה וזבח", ואיך שנפרש, ע"פ הרמב"ם זה כולל גם את שאר המצוות, דהיינו שאין ה' חפץ במצוותיהם של הרשעים, ולא ציוה אותנו מעולם באיזה ענין שהוא בתורת דבר בפנ"ע אלא רק בתורת חלק מההליכה בדרך ה'. וע"ע כאן, וכאן.


אבל במו"נ ג,לב הרמב"ם מפרש את זה בדוקא על ענין הקרבנות, וכמובא באורך באשכול שבהפניה השניה.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים