מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סדר הפועל והנפעל

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ד' אפריל 03, 2019 3:15 pm

מצוי במקראות שמופיעה רשימה של צמדי פועל-נפעל, כשבצמד הראשון מופיע הפועל לפני הנפעל ובצמדים הבאים מופיע הנפעל לפני הפועל, לדוגמא, ויקרא יט, ט-י:
לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר ("לא תכלה" לפני "פאת שדך")
וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט (לקט קצירך" לפני "לא תלקט")
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל
וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט

האם יש כלל דקדוקי מוגדר בעניין?
אשמח למקור אצל המדקדקים הראשונים / מפרשי המקרא.
תודה.

סעדיה
הודעות: 1484
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי סעדיה » ד' אפריל 03, 2019 3:29 pm

הכוה"ק ויקרא י"ז י"ג
אילת השחר כלל קפ"ד
אהל יהושע דרוש א' סי' ט' הקדמה ו'
הרח"ד בראשית מ"ג ט"ז

חגי פאהן
הודעות: 300
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי חגי פאהן » ה' אפריל 04, 2019 10:17 am

סעדיה כתב:הכוה"ק ויקרא י"ז י"ג
אילת השחר כלל קפ"ד
אהל יהושע דרוש א' סי' ט' הקדמה ו'
הרח"ד בראשית מ"ג ט"ז

בבקשה אם אפשר להביא פה דבריהם.

לבי במערב
הודעות: 4026
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אפריל 26, 2020 4:27 am

תפסת מועט תפסת.

הכתב והקבלה (ויקרא יז, יג) כתב:וכסהו בעפר. אמרו (בת"כ ובחולין פ"ח) וכסהו יכול יכסנו באבנים או יחפה עליו את הכלי ת"ל בעפר, מנין לרבות זבל הדק וכו' תלמוד לומר וכסהו, ופירש"י בפ"ע נדרש מדלא כתיב ושפך דמו ובעפר יכסנו דהוי משמע לא בדבר אחר, דלא כתיב כסוי אלא לבתר עפר אבל השתא מדרש וכסהו באנפי נפשי', ע"כ. וביאר בעל קרבן אהרן את דבריו, דכשאמר המכסה ואחר כך אמר הכסוי אז לא נוכל לפרש בכסוי דבר אחר זולת המכסה שאמר, כגון אלו יאמר בעפר יכסנו דאז בהכרח הדר יכסנו לעפר, ואין לנו להביא מכסה אחר אלא עפר, אבל השתא דכתיב וכסהו מבלי באור במה יכסנו הרי נוכל לפרש וכסהו לחודי בכל מה דבעי לכסות, יעו"ש. ואשר אני אחזה דעת רבותינו בזה מיוסדת על משפטי הלשון, כי באמת יש לתיבות כל מאמר ומאמר סדר מיוחד, ד"מ כתיב (מ"א כ') ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום, הנה תיבת תפשום פעל (ווערבום) ותיבת חיים תאר הפעל (אדווערבום), ובלה"ק פעמים שיקדם הפעל לתארו ופעמים שיקדם התאר אל הפעל כפי אשר יהי' עיקר כוונת האומר, מעתה כח המאמר הזה ועיקר כוונת האומר ע"י סדר התיבות, פעם יאמר תפשום חיים ופעם יאמר חיים תפשום, כי אם לשלום יצאו אין בזה חדוש שלא ימיתום ואף על פי כן צוה לתפשום, לכן אמר תפשום בראשונה שהוא עיקר הכוונה; ואולם אם למלחמה יצאו אין ספק שיתפשום אלא אף על פי כן צוה להניחם בחיים לכן אמר חיים תפשום, כמ"ש ר"מ בנתיבת שלום, וכבר העירותי ע"ז בוירא במה שנאמר שם פעם בן לשרה ופעם ולשרה בן. עמכדרשב"י ויקרא י"ד ב' יעשה שלום לי שלום יעשה לי. וכן כאן אילו תפס המקרא בלשון תחלה מלת בעפר, אז היתה עיקר הכוונה בו, ולא הי' ראוי אל הכסוי רק ממה שיש בהוראת מלת עפר בהנחה ראשונה דוקא והוא עפר הארץ, אבל כאשר הקדים פעל וכסהו הורה לנו בזה שעיקר המכוון הוא בפעולת הכסוי רק שיהי' הדם מכוסה, ומזה ידענו שבמלת עפר המאוחר במאמר המכוון בו כל הדברים שבדרך מושאל יקרא עפר אף על פי שאינו מעפר הארץ, וכבר מצאנו שיקראו הדברים הדקים בשם עפר אף על פי שאינם מעפר הארץ כמו ועפרות זהב לו (איוב כ"ח), ששוה לעפר הארץ בבחינת הקטנות, וכן יקרא עפר מה שהי' ראוי לקרות אבק, ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר שהנטחן טחון היטב הוא דק כאבק, גם יקרא עפר מה שהי' ראוי להקראות אפר שהוא מדבר הנשרף כמו וישרפם מחוץ לירושלים ונשא את עפרם (מ"ב כ"ג) ושם וישרוף אותה וישלך את עפרה, ויקרא ג"כ עפר מה שהי' ראוי להקראות דשן שהוא משריפת דבר שמנונית כמו מעפר שריפת החטאת (במדבר י"ט); ודע שבשם עפר אין העיי"ן עיקר שרשו אבל יסודו שתי אותיות פר מלשון התפוררות (צערריבען, צערברעקעללט, צערשטייבט), והם החלקים הדקים שהאדמה מורכבת מהם, ושרש פר משמש ג"כ הוראת גידול הצמחים והפירות (פרוכטבאר), ולזה אמרו רבותינו מה עפר שהוא מיוחד שמגדל צמחים ומכסים בו אף כל דבר שמגדל צמחים מכסים בו, יצא דבר שאינו מגדל צמחים אין מכסין בו, לכן אין מכסין בעפר המדבר שהיא ארץ מלחה ואינה מצמחת, וברפ"ז דב"ב בית כור עפר המכוון בעפר להורות על הקרקע הראוי לזריעה, ובד"ז יתבארו שאר דרשת רבותינו כמו בפסחים (ד' מ"א) על פסוק ובשל מבושל במים שאמרו במים אין לי אלא במים שאר משקין מנין ת"ל ובשל מבושל מ"מ, (וברי' פ"ח דגיטין) אמרו ונתן בידה אין לי אלא בידה גנה חצירה וקרפיפה מנין ת"ל ונתן מ"מ, ואמרו עוד המצא תמצא בידו הגניבה אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל המצא תמצא מ"מ, שכוונתם בזה שאם היו השמות האלה קודמים לפעל היתה עיקר הכוונה עליהם, ולא הי' הבשול אסור רק במים לפי ההוראה הפרטית לבד (וואססער) ולא בשאר משקין, וכן נתינת הגט רק באבר היד ממש (האנד) וכן מציאת הגנבה, עכשיו שהפעולות קודמות לשמות, הנה עיקר המכוון על הפעולות לבד, והשמות יתבארו לפי ההוראה הכללית שבהן, כי שם מים כולל כל דבר הנוזל (כמ"ש בבא), ושם יד יורה ג"כ על כל מה שהוא ברשות האדם לעשות בו כחפצו כמו ויקח את כל ארצו מידו, (ומצאתי בעה"י בשיטה מקובצת (ב"מ ד' יו"ד) שהביא בשם מהור"י אבוהב בשם המעיינים שהתעוררו ע"ז), הנה התבאר כי כל דברי רבותינו נכוחים הם למביני הלשון וישרים למוצאי דעת משפטי':


אילת השחר (להמלבי"ם) כלל קפד כתב:וכל המלות הנמצאים במשפטים יש להם סדר. ויש בזה כללים וחוקים איזה תקדים לחברתה. למשל מתי יקדים השם אל הפעל ומתי יקדים הפעל אל השם, שביארנו כלליהם (בפרק י"ב). ומתי יקדים שם הצדדי ומתי בהפך. וכן כל מלה ומלה שבאה במשפט.
ואחר הדיוק הכל מיוסד על חוק אחד, שדרך בעל הלשון להקדים את המלה שהוא עיקר כוונתו ולאחר את הטפל אליו; בין שיהי' שם או פעל או מלה, בין שהוא נושא או נשוא או מלת היחוס וכדומה. ומה שכתבנו עד הנה בזה – כמו בקדימת התואר והמתואר (כלל נט, כלל ס), בשמות הסמוכים (כלל סא), בקדימת המספר (כלל עח), וכן (כלל צב, כלל קט, כלל קיט, כלל קכ, כלל קכא) – הכל מיוסד על כלל הזה. ועוד בו פרטים רבים כמו שנבאר.
וכן בפרשיות, ראוי להקדים הקודם במעלה ובלימוד. והפרשה שפרשיות שאחריו נלמדים ממנה – לה משפט הקדימה. ומה שהקדימה פרשת המשיח לפרשת העדה יש בו דרוש (ויקרא ס' רמ)

יאיר אתמר
הודעות: 421
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' מאי 01, 2020 1:46 am

ראה רש"ש קידושין לח א וגיטין עז א (ויל"ד בדבריו).

יאיר אתמר
הודעות: 421
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' מאי 04, 2020 8:59 am

לגוף הדבר ראה גזנ' פרקים 140-143.

יואל שילה
הודעות: 1308
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: סדר הפועל והנפעל

הודעהעל ידי יואל שילה » ב' מאי 04, 2020 12:57 pm

הרב יחיאל יעקובסון בשיעורו על 'סדין עשתה ותמכור' ביאר שבלשה"ק סדר המילים מחייב את המשמעות, שהמילה הראשונה היא מה שמתכוונים להדגיש:
יעקב הלך לים - מבאר שדוקא יעקב הלך ולא שמעון.
הלך יעקב לים - מבאר שהוא הלך ולא נסע.
לים הלך יעקב - מבאר שהלך לים ולא לגינה.
ובכך ביאר שכוונת הפסוק שאשת החיל עשתה סדין ולא בגד, כלומר דבר גולמי, ובכך ביאר את ההקשר למדרש חז"ל שזה מקביל לאמא של שמשון [אינני זוכר את כל המהלך].


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים

cron