מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"עד ישקיף וירא.."

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
בן_אליעזר
הודעות: 1136
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

"עד ישקיף וירא.."

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ו' אוגוסט 16, 2019 6:04 pm

משהו שהתעורר מהקריאה באיכה (ג, נ): ".. עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם". [הדברים שיבואו כאן, אמנם הבאתי מכבר לפני כמה ימים בפורום המיוחד של בין המצרים, אבל כנראה אחרי שתם עידנו -- לא קוראים בו כל השנה.. ע"כ הבאתיו כאן שוב, ע"מ לקבל עכ"פ איזו מענה לעניין, פשוט ככל שיהי'].

מבלי עיון כלל בפרשני המקרא וכיו"ב (רק הי' תח"י הקינות המבואר של עוז והדר, וכן עוד מהדו' של קינות מבוארות שורה-שורה [לא זוכר שמו כעת, אבל בתבנית דומה לזו של שי למורא, אבל לא בהוצאתם]), חשבתי על דברי רש"י בפירושו עה"ת, שכל 'השקיפה' שבמקרא הוא במובן שלילי, מלבד "השקיפה ממעון קדשך" שבפ' כי תבוא. -- והלא פסוק זה שבאיכה הוא במובן חיובי כמובן בפשטות.

וכאמור, לא עיינתי בדבר (וגם לא לפרשנים על פרש"י שם). ייתכן שהמכוון בפרש"י הוא דוקא למטבע-הלשון "השקיפה", ולא צורות דומות כ"ישקף" וכיו"ב. וכן, ייתכן שכאן המכוון "מקרא" הוא דוקא לתורה ולא לנ"ך ג"כ.

ייתכן שהענין פשוט הוא עד מאד, אך אני בעניותי ובפנאי שבידי - לא ידעתי. בתודה מראש למסייעים, אם מתוך הפרשנים השונים, אם מתוך הנימוק וכו'.

הגהמ
הודעות: 1337
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: "עד ישקיף וירא.."

הודעהעל ידי הגהמ » ו' אוגוסט 16, 2019 6:21 pm

בן_אליעזר כתב:...ייתכן שהמכוון בפרש"י הוא דוקא למטבע-הלשון "השקיפה", ולא צורות דומות כ"ישקף" וכיו"ב. וכן, ייתכן שכאן המכוון "מקרא" הוא דוקא לתורה ולא לנ"ך ג"כ.

דברי רש"י במקורם נאמרו עה"פ בפר' וירא (יח:טז): 'וישקיפו על פני סדום', כך שהצעתך הראשונה לא יתכן.

קושיא זו הקשה החזקוני על אתר והביאוה מפרשי רש"י משמו, עיין עליהם. בפירוש הט"ז עה"ת תירץ כהצעתך השנייה:
הקשה החזקוני הא מצינו צדק משמים נשקף, כי השקיף ממעון קדשו, מי זאת הנשקפה. ויש לתרץ דבמקרא דנקט רש"י היינו בתורה לא בנביאים או כתובים

בן_אליעזר
הודעות: 1136
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: "עד ישקיף וירא.."

הודעהעל ידי בן_אליעזר » א' אוגוסט 18, 2019 10:26 pm

ייש"כ!

שמר
הודעות: 651
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

השקפה לטובה בסליחה

הודעהעל ידי שמר » ד' ספטמבר 23, 2020 1:23 am

בסליחה יא (ליום רביעי) אנו אומרים "סכרנו ביד אדונים קשים להוממה/עד ישקיף וירא ה' מן השמימה".
מדוע השתמש הפייטן בלשון השקפה שהיא לרעה, במקום שבו מבקשים על רחמי שמים.

האמת שנתעוררתי לזה מחמת הסליחות, אולם השאלה האמיתית היא על לשון הפסוק באיכה (ג, נ).

אחר העיון ראיתי שעמדו ע"ז ונכב"ב, עכ"פ המוסיף תע"ב.

שמר
הודעות: 651
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: "עד ישקיף וירא.."

הודעהעל ידי שמר » ד' ספטמבר 23, 2020 2:37 am

תו"ת דברים כו, טו אות עו.
ורש"י לשי' אזיל קידושין ל. ד"ה תורה.

שמואל כהנא
הודעות: 19
הצטרף: ג' מאי 26, 2020 4:13 pm

Re: השקפה לטובה בסליחה

הודעהעל ידי שמואל כהנא » ד' ספטמבר 23, 2020 4:17 pm

שמר כתב:בסליחה יא (ליום רביעי) אנו אומרים "סכרנו ביד אדונים קשים להוממה/עד ישקיף וירא ה' מן השמימה".
מדוע השתמש הפייטן בלשון השקפה שהיא לרעה, במקום שבו מבקשים על רחמי שמים.

האמת שנתעוררתי לזה מחמת הסליחות, אולם השאלה האמיתית היא על לשון הפסוק באיכה (ג, נ).

אחר העיון ראיתי שעמדו ע"ז ונכב"ב, עכ"פ המוסיף תע"ב.


בתפילה שאומרים הכהנים אחר ברכת כהנים "רבוש"ע וכו'" אומרים " השקיפה ממעון קדשך מן השמים"

שמר
הודעות: 651
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: השקפה לטובה בסליחה

הודעהעל ידי שמר » ד' ספטמבר 30, 2020 2:03 pm

שמואל כהנא כתב:
שמר כתב:בסליחה יא (ליום רביעי) אנו אומרים "סכרנו ביד אדונים קשים להוממה/עד ישקיף וירא ה' מן השמימה".
מדוע השתמש הפייטן בלשון השקפה שהיא לרעה, במקום שבו מבקשים על רחמי שמים.

האמת שנתעוררתי לזה מחמת הסליחות, אולם השאלה האמיתית היא על לשון הפסוק באיכה (ג, נ).

אחר העיון ראיתי שעמדו ע"ז ונכב"ב, עכ"פ המוסיף תע"ב.


בתפילה שאומרים הכהנים אחר ברכת כהנים "רבוש"ע וכו'" אומרים " השקיפה ממעון קדשך מן השמים"

אבל זו השקפה לטובה יוצאת דופן כידוע.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים