מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 22, 2020 12:02 pm

הרב פרי יהושע תיאר זאת בפשטות כאילו הסיפור עם נבות גרם לו יסורי מצפון. ואני לא זכרתי דבר כזה, לכן הערתי.

ולגבי הנבואה. הנבואה ההיא היא תקיפה כללית על כל מעשי אחאב (ונבות הוא רק המכה בפטיש), וכתוצאה ממנה חזר אחאב בתשובה על כל חטאיו לכאורה, לאו דווקא יסורי מצפון על הסיפור הספיציפי הזה (כפי שנראה מתיאורו של הרב פרי יהושע, שעם כל חטאיו היה אחאב בעל חוש צדק מפותח, והמעשה הזה דייקא גרם לו יסורי מצפון, בשונה משאר החטאים).

הנה לשון הכתוב:
(טז) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבוֹת וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתּוֹ:

(כ) וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק:
(כא) הִנְנִי מבי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל:
(כב) וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(כג) וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל:
(כד) הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם:
(כה) רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ:
(כו) וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ס

(כז) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט: ס
(כח) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר:
(כט) הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ:

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 12:51 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרי יהושע כתב:
מקדש מלך כתב:
פרי יהושע כתב:
מקדש מלך כתב:
פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!

מאיפה לקחתם את זה?

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃

הֲ‍רָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתוֹ׃

האמת הביטוי 'סר וזועף' נזכר לפני זה כשנבות לא רצה לתת לו, וגם שם הרי לא התמכר לעשות הרע מעצמו

בפשטות זה בגלל נבואת אליהו, ולא מיסורי מצפון (ונבואת אליהו היתה כללית על כל חטאיו, אלא שזה היה המכה בפטיש).


הפשטות לך אינה הפשטות שלי

(וכנראה ע"פ סגנון השאלה ורוח הפורום שכל אחד חייב להסתתר אחרי איזו מילה כתובה
היה עוזר אם הייתי מביא שהרב רוטברד למשל אומר כמוני
מצטער קשה עלי החיפוש כרגע בהזדמנות)


לא הבנתי למה יש כאן בכלל שתי דרכים-
נבואת אליהו עוררה אצל אחאב את ייסורי המצפון
והרי אחאב שקול היה

רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?

מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 22, 2020 1:30 pm

ובאותה מידה אפשר לומר שהוא גם המשיך להיות מושחת.
בקיצור, לא רואים מכאן הוכחה לאדם חוטא מצד אחד, אך בעל חוש צדק מפותח מצד שני.
רואים כאן אדם שקיבל נבואת איוב ותוכחה מאליהו, ועל כל פנים התחרט על מעשיו, גם אם נאמר שלא עזב אותם.
(נכון שרואים קודם שלא חשב על כזה מעשה ורק איזבל הסיתה אותו לזה, אבל גם לעבודה זרה היא זו שהסיתה אותו).

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ו' מאי 22, 2020 2:02 pm

יעקב בורלשטיין כתב:לגבי ערים מוקפות חומה, שים לב שכתבתי בדיוק כדבריך בשורה האחרונה שציטטת.

אמת, וגם ציטטתי את זה בהודעה. די היה בזה, ולא בפלפול חסר משמעות.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 22, 2020 2:13 pm

פרי יהושע כתב: רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?



אחאב שקול היה- סנהדרין קב:
ולמיטב זכרוני יש על בדברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים שבמצד הנפש היה רובו טוב ומצד הרוח היה רובו רע.


ולגבי תשובה- והמלבי"ם (ועוד מפרשים) מסביר שהוא עשה תשובה על ע"ז במעמד הכרמל, ולענ"ד זה הפשט הברור שם בפרשה.
רק אח"ג חזר וחטא בגלל איזבל

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 2:34 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרי יהושע כתב: רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?



אחאב שקול היה- סנהדרין קב:
ולמיטב זכרוני יש על בדברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים שבמצד הנפש היה רובו טוב ומצד הרוח היה רובו רע.


ולגבי תשובה- והמלבי"ם (ועוד מפרשים) מסביר שהוא עשה תשובה על ע"ז במעמד הכרמל, ולענ"ד זה הפשט הברור שם בפרשה.
רק אח"כ חזר וחטא בגלל איזבל


יישר כוח (נזכרתי בגמ')

ולגבי תשובה, אכן המעמד ההוא נראה שכולם אמרו ה' הוא אלוהים אבל זה עבר להם מאד מהר
(ככל מידת הדין), דברנו על 'החזרה בתשובה' אחרי מעשה דנבות

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 3:54 pm

מקדש מלך כתב:ובאותה מידה אפשר לומר שהוא גם המשיך להיות מושחת.
בקיצור, לא רואים מכאן הוכחה לאדם חוטא מצד אחד, אך בעל חוש צדק מפותח מצד שני.
רואים כאן אדם שקיבל נבואת איוב ותוכחה מאליהו, ועל כל פנים התחרט על מעשיו, גם אם נאמר שלא עזב אותם.
(נכון שרואים קודם שלא חשב על כזה מעשה ורק איזבל הסיתה אותו לזה, אבל גם לעבודה זרה היא זו שהסיתה אותו).

צריך לקרוא את הכל (המעשה של אחאב, על בסיס כל המציאות של מלכות ישראל כדי להבין ואי אפשר על רגל אחת
כתבתי פעם מאמר ארוך בעניין
לא בטוח ומסתמא לא תקבל גם אותו
כי זה הלא לא עניין של ויכוח


ומה שכתבת שהסיתה אותו גם לע"ז נכון
מי אמר שלא
והחוש צדק אתה רואה אצלו בגלל שהיה קרוב לעם
ופעל בשבילו
ולא עוד אלא שקרא לאליהו 'עוכר ישראל'

צביב
הודעות: 1698
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' מאי 24, 2020 12:36 am

הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.

עושה חדשות
הודעות: 8883
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 24, 2020 12:58 am

צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.
יש"כ, אם אפשר בבקשה ציון מקור מדוייק או ציטוט.
(מתאים עם דברי הנצי"ב על שבט יוסף שהיה ביסוד גמ"ח ולא בתורה כ"כ).

צביב
הודעות: 1698
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' מאי 24, 2020 1:20 am

בביאור הגר''א
עושה חדשות כתב:
צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירוו
יש"כ, אם אפשר בבקשה ציון מקור מדוייק או ציטוט.
(מתאים עם דברי הנצי"ב על שבט יוסף שהיה ביסוד גמ"ח ולא בתורה כ"כ).


בביאור הגר''א ע''ד הפשט
בפרק ו' פסוק ד'
יפה..כתרצה נאוה... כירושלים.
מביאור הגר''א
העולם עומד על תורה עבודה וגמ''ח...
ומלכי ישראל אע''פ שמהן היו רשעים מ''מ '' מלכי ישראל מלכי חסד המה'''
וכמ''ש רז''ל על איזבל שהיתה מרקדת לפני הכלה.
נערך לאחרונה על ידי צביב ב א' מאי 24, 2020 3:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 1:58 am

צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.

לגבי מלכי ישראל הדבר מפורש בחז''ל שלא היו בהם דילטורין ולכן היו נוצחים. אם כי אפשר לומר שהיה זה רק בדור מסויים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:50 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
/quote]
השליש לא הועמד כשומר שער סתמי! הוא הועמד בתפקיד מווסת כמויות המזון בזמן רעב.
מסכים איתך בהחלט שמשונה לומר שהוא עמד שם כשומר סתם (וכמו שציינתי). אם הרעיון שלך נכון, אזי יש בזה משום טעם מיוחד לעונש השליש, שהוא זה שעומד בין העם לבין המזון, ועצם נהירתו של ההמון אל מימוש ההבטחה האלוקית היא זו שרומסת אותו תחתיהם

יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.

ז כ. ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות. זהו סיום הפרשה, וסיימה בדבר רע. ובאמת כל ישועה זו היא בדרך של הסתר פנים וכמתוך הכרח, ולא ברצון ונפש חפיצה.
ראשית, כמו שהזכרנו המחיר המוזכר בכתוב לדגן אינו מחיר זול, אלא מחיר של בצורת, כך אם נניח שרמת המחירים לא השתנתה בהרבה במהלך אותם הדורות. (אם יש לאי מי מקור על כך אשמח לראות).

ההשוואה לגמרא אינה נכונה כלל (ולו רק בגלל שבתקופת התנ"ך לא מדובר בשימוש במטבעות, אלא במשקל). עכ"פ, זה אכן סכום גבוה.

יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע.

הצעקה אל המלך היא דרישה אל המוסר, ולא אל החוק. כלומר, למלך יש סמכות לעקיפת החוק, אם הוא רואה בכך צורך מבחינה מוסרית (השווה לצעקה של האשה שטבחה את בנה, ול"צעקת" האשה התקועית לדוד).
כמובן שזה לא מפרק את המוקש, כיצד יתכן שאשה שעברו רק שבע שנים מאז שעזבה את מקומה, לא היה לה אף אדם שיעמוד לימינה חוץ מסמכותו של המלך שהושפע בדיוק באותה שניה מסיפורי צדיקים של גיחזי
יעקב בורלשטיין כתב:ח י. לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות. פסוק זה אומר דרשני מדוע אומר אלישע לחזאל לשקר לאדונו אודות השאלה האם יחיה.
רש"י פירש 'חיה תחיה כלפי חזאל', כלומר אין כאן אמירה לבן הדד כלל, אך באמת ודאי שאין זה אלא דרש שהרי הכתוב אומר 'לך אמור'. רד"ק והמלבי"ם מסבירים שחיה תחיה הכוונה שלא ימות מן המחלה, וגם זה פלא שהרי בוודאי 'חיה תחיה' הכוונה היא שיחיה ובפרט שלא החלים ממחלתו אף שלא מת ממנה.
המצודות מפרש באופן אחר שאמר לו זאת לנחמו, ואם כן הוא בדרך שאומרים לחולים ומנחמים אותם אף שאין להם תקווה. אך גם זה דבר מפליא שהרי יש בדבר משום חילול ה' שאומר לו דבר שעומד להתגלות כשקר.

קיים כאן משחק בין הקרי לכתיב (ועיין בהקדמת הרד"ק לנביאים ראשונים), בין מה שאומר אלישע לחזאל, לבין מה שאלישע אומר לחזאל לומר למלכו.
הרד''ק כבר עומד על זה במקום. אבל לא הבנתי כיצד זה מועיל לרעיון של השקר.


לגבי ערים מוקפות חומה. כפשוט בחז''ל כזה פלפול הוא לחם חוק. ואני מבין בהחלט את הקושי שאתה מעלה בענין שלכאורה זה מיותר. אך זה זוקק דיון מיוחד ביחס לדברי חז''ל שחורג בהרבה מהדיון כאן, ובשביל לפרוש כאן את דעתי אצטרך להשקיע, בעז''ה בל''נ בעתיד.

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז ב. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו. באמת גם המלך לא האמין כל כך בדברי הנביא כמבואר להלן שהיה ברור לו כי חיל ארם ברחו בדרך רמייה בכדי לחזור ולהכותו, ונראה שלא לחינם מדגישה כתוב כי מדובר בשליש שהמלך נשען על ידו, אלא לומר שבדברים אלו ביטא השליש כביכול את כוונת אדונו.

שם. אשר למלך נשען על ידו. כמדומה שבא הכתוב להדגיש את עוצם השייכות והחיבור בין השליש למלך, ובכך להבהיר שחטאו של השליש הוא בעצם חטא של המלך במידת רבה. גם להלן בתיאור החטא בפעם השניה חוזר הכתוב ומדגיש עובדה זו.

ז ב. ויען השליש כו' ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה. מפליא הדבר שכאשר המלך נזעק למראה האשה שרוצה לאכול את בן חבירתה הוא מזדעק ואומר שהיום יוסר ראשו של אלישע, כביכול בידיו של אלישע לפתור את בעיית הרעב, ואילו כאשר הם מגיעים לפני אלישע, שלישו של המלך פשוט לא מאמין בפתרון אותו אלישע נותן לפניו. (וכמו שכתבנו, שלכאורה זה כולל גם את המלך במידת מה).

השליש מתבטל למלך (השווה לדברי נעמן בהשתחוויתי בית רמון), אבל לומר שהמלך מתבטל לשליש?!

היכן מצאת בדברי שהמלך מתבטל לשליש. השליש אומר בקול את מה שהמלך חושב בשקט.
זה שכיח עד היום אגב, כשפוליטיקאים שולחים את נעריהם לומר בקול את מה שאי אפשר להם לומר בעצמם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:55 am

ח יג. כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה. למרות שחזאל יודע שאלישע הוא נביא ישראלי, והוא בעצמו הולך לשחרו במשא ארבעים גמל, מכל מקום הוא לא מנסה לומר שחלילה לא יעשה זאת, ואדרבא, הוא מכנה את המעשים האלו בכינוי 'הדבר הגדול'.

ח טז. ובשנת חמש כו' ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה. והביאו המפרשים שיהורם מלך בחיי אביו. והדבר מפורש בדברי הימים שיהורם הומלך כבר על ידי יהושפט בחייו.

שם. יהורם בן יהושפט מלך יהודה. באופן כללי בכל מלכי יהודה הזכיר הכתוב את שם אמם ובמלכי בית ישראל לא הוזכרו אמותיהן (מלבד איזבל שקובעת קללה לעצמה).
גם במלכי יהודה יש שני מלכים שלא נזכר שם אמם, הראשון בהם הוא יהורם והשני אחז. ובאופן פשוט ההסבר הוא שיהורם היה כמלכי ישראל ולפיכך לא הזכיר הכתוב את שמו. (לכאורה זו גם הסיבה שהוא מקבל מכתב מאליהו הנביא ולא מהנביאים שהיו ביהודה, כיוון שהוא נספח על מלכי ישראל.
ולגבי אחז גם כן מצינו בכתוב 'בן עשרים שנה אחז במלכו כו' וילך בדרך מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים' (דברי הימים ב כח, א-ב).
אלא שיש להקשות על כלל זה משנים. מאחזיה וממנשה. אחזיה הלך בדרכי מלכי ישראל ובכל זאת הזכיר הכתוב את שם אמו, ויש ליישב זאת בכך שהיה צורך להזכיר את עתליה כיוון שכל המעשה של השמדת בית המלוכה נעשה על ידה.
ולגבי מנשה יש לעיין מדוע לא נהג בו הכתוב משפט מלכי ישראל. ויש לדחוק שלא הוא שהכניס את עבודת הבעל ליהודה אלא אחז, ואכן על מנשה לא מצינו לשון זו שהלך בדרכי מלכי ישראל. וצ"ת בכל ענין זה מדוע הזכיר הכתוב את שמות האמהות דווקא במלכי בית דוד. וצ"ת.

ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ח כד. ויקבר עם אבותיו בעיר דוד. צריך עיון שהרי בדברי הימים מבואר שלא נקבר בקברות המלכים, ואם כן מדוע אומר הכתוב שנקבר עם אבותיו. ואפשר שהסמיכוהו אליהם אך לא קברוהו בתוכם.
עוד צ"ע מדוע באמת נקבר שלא בקברות המלכים, והלא בנו לא היה טוב ממנו ומפני מה לא יקברנו בקברות המלכים. ועיי"ש בדברי הימים, שמשמע שאחזיה לא מלך מעצמו אלא היתה זו החלטת יושבי ירושלים להמליכו, ונראה שם שהיה קטן מכדי למלוך בעצמו, ואם כן אפשר לומר שהחלטת קבורתו לא היתה מסורה בידי אחזיה.
ואולי אפשר לומר אם כן שכאשר גדל אחזיה העביר את אביו לקבורת אבותיו בקברי המלכים בכדי לכבדו. ואם כן הכתוב כאן מדבר על קבורתו הסופית שכן היתה בקבורת המלכים.

ח כז. וילך בדרך בית אחאב כו' כי חתן בית אחאב הוא. חטאיו נבעו מקורבתו לבית אחאב, וכך גם התגלגל דבר מותו על ידי קרבתו לבית אחאב.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:56 am

ח כח. וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל ברמות גלעד וגו'. פסוק זה הוא בעצם פתיחת מעשה המלכת יהוא והריגת בית אחאב ובכללו אחזיהו בן יהורם מלך יהודה. והיה אפשר לספר את המעשה באופן אחר, שיקדים את משיחתו של יהוא וכאשר יגיע יהוא ויפגוש את אחזיהו יסביר הכתוב כיצד הגיע לשם מלך יהודה. וכמדומה שבמכוון סדר כן הכתוב, לומר שמשיחת יהוא המתינה עד שיהיה אפשר לכלול בה את הריגת שני המלכים כאחד, באשר שניהם צאצאים לאחאב והולכים בדרכו.

שם. ויכו ארמים את יורם. וזוהי תחילת מפלתו שעל ידי כך שעזב את שדה המערכה יכלו לפתח את המרד נגדו ולהמליך את יהוא מה שהביא בסופו של דבר למותו. וגלגל הקב"ה שגם הריגתו של יורם תהיה תחילתה על ידי חיל ארם, ויש בזה משום המשך גמולו של אחאב על שלא הרג את מלכי ארם, ונגזר עליו 'והיתה נפשך תחת נפשו'.

ט א. ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים וגו'. בכדי למשוח את חזאל למלך הלך אלישע בעצמו עד דמשק, ואילו כאן שהיה צריך לילך עד ליזרעאל לא הלך בעצמו. ואפשר שהוא מפני הסכנה ומחמת שהיה זקן, וכך משמע קצת מאזהרתו של אלישע לבן הנביאים לומר זאת ליהוא בהחבא ולברוח מיד לאחר מכן.

שם. וקח פך השמן. יהוא הוא היחיד מכל מלכי ישראל שנמשח בשמן על ידי הנביא. ויש לעיין מדוע ירבעם בן נבט לא נמשח על ידי אחיה אלא רק קיבל נבואה על כך, ובמבט ראשון היה נראה לומר שיותר ראוי ירבעם שקיבל מלכותו בראשונה להמשח.
וענינה של המשיחה הוא להפוך את האדם לקדוש לה', וזהו ענינו של שמן המשחה שעל ידו נתקדשו המשכן הכלים והכהנים, ועל ידו מתקדשים הכהנים הגדולים. ובהקמת המלוכה התחדש שהמלך נמשח לה'. (והארכנו בזה בספר שמואל, מדוע אין בזה משום 'אין נביא רשאי לחדש'). אך עיקר ענינה של המשיחה אינו בעבור המלכת המלך, אלא מכיוון שהמלך הוא מקודש לה'. וכיוון שכך יש לומר שהמלכתו של ירבעם באה רק בכדי להפקיע את מלכותו של בית דוד מעל עשרת השבטים, אך אין בה שליחות מיוחדת מעבר לעצם תפקיד המלוכה, ולא היה ירבעם מלך כשאול ודוד שפעלו להשכנת ה' בישראל (שאול במלחמת עמלק והכנת האוצרות למקדש, ודוד בקניית המקום והבקשה להקים את בית המקדש בפועל).
ורק יהוא שהיתה שליחות של קדושה בעצם מלכותו, והיא להשמיד את השפעת הבעל מעל מלכות ישראל נמשח בשמן לקדשו לכך. (ואף שמבואר בגמ' שהיה זה אפרסמא דכיא, כמדומה שאין הכוונה שאין לזה דמיון כלל למשיחה, אלא שאין זו כמשיחת מלכי בית דוד שהם מלכי ירושלים ובוני המקדש).

ט ב. ובאת והקמותו מתוך אחיו. להלן מבואר שישב בתוך שרי החיל ולא היו אלו אחיו כפשוטו. וכמדומה שדימה הכתוב בלשונו זו למשיחתו של דוד שנמשח בקרב אחיו. וכאן נעשה בדומה, ולהיפך, שאכן היה שרוי יהוא בתוך אחיו הם שרי החיל, אך נצטווה הנביא לקחתו מתוכם ובכך לנשאו למלכות.

שם. ובאת שמה וראה שם כו' ובאת והקמותו. כפל הכתוב את ביאתו של הנער. ועיין מלבי"ם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:56 am

שם. והבאת אותו חדר בחדר. לכאורה הוא משום הסכנה. אך נראה שיש בזה גם ענין נוסף, שאם היו הדברים נאמרים לפני כולם, לא היתה שום הכנה לבשורה המיוחדת, אך כאשר כולם ידעו שיהוא שומע בשורה מיוחדת חדר בחדר וכל השרים מצפים לשמעה, הדבר יוצר את הכנת הלבבות למהפך.

ט ג. ואמרת כה אמר ה' משחתיך למלך אל ישראל. הוא דרך כלל, ולאחר מכן במעשה עצמו נאמר הדבר בפירוט.

שם. ופתחת הדלת ונסת ולא תחכה. גם ציווי זה הוא מחמת הסכנה. אך נראה שגם בו יש תועלת בכך שכשיהוא חוזר הוא יכול להניח את הרעיון של המלוכה מתוך ביטול וזלזול ובכך לאפשר לשאר השרים להביע את דעתם על כך. (ומעין הנקרא בלשון ימינו בלון ניסוי שמאפשר להחדיר רעיון חדש על ידי זריקתו לחלל האויר באופן בלתי מחייב).

ט ד. וילך הנער הנער הנביא רמות גלעד. רצה הכתוב להדגיש את צעירותו של הנער (וכמבואר בתרגום וברש"י). וזה מועיל לכך שיוכל הנער להזדרז ולהסתלק. ולפי מה שכתבנו למעלה, הדבר מועיל בכך שאפשר לזלזל בדבריו כמו שעשה יהוא בתחילה ובכך להביא את הידיעה והרעיון החדשים בפני שרי החיל בלי להסתכן.

ט ה. ויאמר יהוא אל מי מכולנו. מה ששאלו דווקא יהוא, אפשר דמזליה חזי, ואפשר שהיה יהוא החשוב מבין שרי החיל וגם זו היתה מסיבת בחירתו.

ט ו. משחתיך למלך אל עם הוי-ה אל ישראל. בכל מקומות אחרים שמוזכרת משיחת מלך היא משוייכת אל ישראל ואילו כאן נער הנביא מדגיש שהמשיחה היא אל 'עם הוי-ה אל ישראל'. כאומר שעיקר משיחת יהוא היא בשביל להחזיר את עם ישראל מעבודת הבעלים לעבודת הוי-ה.

ט ז. והכיתה את בית אחאב אדוניך ונקמתי את דמי עבדי הנביאים וכו' מיד איזבל. גם בשעה זו של מימוש נבואת הריגת בית אחאב, מכל מקום מי שמואשמת בחטאים היא איזבל ולא אחאב עצמו.

ט יא. ויהוא יצא אל עבדי אדוניו. לעיל כינה הכתוב את שאר האנשים בשם 'אחים' או 'שרי החיל', וכעת הדגיש הכתוב שיהוא יצא אל 'עבדי אדוניו'. כאומר שיהוא חשש כאשר הגיע אליהם, בידעו שהם עבדי אדוניו ועלולים להרגו על עצם השמעת הרעיון הנלוז של מרד. רק כאשר הכריחו אותו לומר זאת, ואחרי שזלזל בנער הנביא בכך שאמר 'אתם ידעתם את האיש ואת שיחו' כאומר אין משמעות לדבריו, יכל לספר להם את הדברים בגלל שהכריחוהו ומבלי חשש שיהרגוהו. ומתוך כך יכלו הם לקבל את הרעיון ולהמליכו על ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:57 am

ט יג. וימהרו ויקחו איש בגדו כו' ויאמרו מלך יהוא. המהירות שבה החליטו את הדבר מורה שמלכתחילה לא היו נאמנים לחלוטין לבית אחאב.
יתכן גם שברגע שהיו מהם שהביעו איזו תמיכה ביהוא, שוב לא היתה ברירה ביד איש מהם לחזור בו, מחשש שמא ימיתהו יהורם, וממילא הוכרחו גם האחרים לתמוך בדבר שמא יהרגום תומכי יהוא.

ט יז. ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום. נראה שלא היה חשש בליבו ממרד, כי אם כן לא היה רוכב בעצמו לקראת יהוא אלא עורך כנגדו מערכה. אלא היה סבור שמא יש בידיו בשורות רעות אודות המלחמה ברמות גלעד.

ט כ. והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג. דבר זה יכול לבאר סיבה נוספת מדוע נבחר יהוא להנהיג את המרד, וזאת מפני שהיה אכן מתנהג בשגעון, מה שאין כן אדם מיושב בדרך כלל לא ינהיג מרד בתוך כמה שעות.

ט כד. ויהוא מלא ידו בקשת. נקט הכתוב לשון עבר במקום לשון הוה. ולכאורה הסיבה לכך היא שתוך כדי דבריו אל יהורם כבר בא להורות בקשת בכדי שלא יספיק לברוח, אלא שעדיין הספיק יהורם להסתובב ולזעוק אל אחזיה מלך יהודה, ולכן קטע הכתוב את יהוא, ולאחר מכן כאשר השלימו הרי זה כבר בלשון עבר שעד שסיים יהורם להסתובב ולצעוק כבר היה החץ תקוע בליבו.

שם. ויצא החצי מליבו. מבואר שהחץ יצא מליבו, ולכאורה זה אומר שהחץ נכנס בגבו ויצא מחזהו. וכמו שאומר הכתוב שיהורם הספיק להסתובב.

ט כה. ויאמר אל בדקר שלישו שא השליכהו. לא ידעתי אם בדקר הוא שלישו של יהוא או של יהורם. ויתכן מאוד שליהוא עדיין לא היה שליש

ט כו. אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש. לעיל במעשה עצמו לא נזכרה הריגת בניו של נבות. ולכאורה הטעם שהזכירה הכתוב כאן הוא בכדי להדגיש את המידה כנגד מידה בהריגת בני אחאב על הריגת בניו של נבות.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 24, 2020 7:19 am

יעקב בורלשטיין כתב: שם. יהורם בן יהושפט מלך יהודה. באופן כללי בכל מלכי יהודה הזכיר הכתוב את שם אמם ובמלכי בית ישראל לא הוזכרו אמותיהן (מלבד איזבל שקובעת קללה לעצמה).
גם במלכי יהודה יש שני מלכים שלא נזכר שם אמם, הראשון בהם הוא יהורם והשני אחז. ובאופן פשוט ההסבר הוא שיהורם היה כמלכי ישראל ולפיכך לא הזכיר הכתוב את שמו. (לכאורה זו גם הסיבה שהוא מקבל מכתב מאליהו הנביא ולא מהנביאים שהיו ביהודה, כיוון שהוא נספח על מלכי ישראל.
ולגבי אחז גם כן מצינו בכתוב 'בן עשרים שנה אחז במלכו כו' וילך בדרך מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים' (דברי הימים ב כח, א-ב).
אלא שיש להקשות על כלל זה משנים. מאחזיה וממנשה. אחזיה הלך בדרכי מלכי ישראל ובכל זאת הזכיר הכתוב את שם אמו, ויש ליישב זאת בכך שהיה צורך להזכיר את עתליה כיוון שכל המעשה של השמדת בית המלוכה נעשה על ידה.
ולגבי מנשה יש לעיין מדוע לא נהג בו הכתוב משפט מלכי ישראל. ויש לדחוק שלא הוא שהכניס את עבודת הבעל ליהודה אלא אחז, ואכן על מנשה לא מצינו לשון זו שהלך בדרכי מלכי ישראל. וצ"ת בכל ענין זה מדוע הזכיר הכתוב את שמות האמהות דווקא במלכי בית דוד. וצ"ת..


כי זה מלכות לדורות, אז צריך להדגיש שמיוסד משני צדדים
לגבי מנשה-
אולי כי הוא חזר בתשובה ואולי כדי להדגיש את עניין בהדי כבשי.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 24, 2020 5:32 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
/quote]
השליש לא הועמד כשומר שער סתמי! הוא הועמד בתפקיד מווסת כמויות המזון בזמן רעב.
מסכים איתך בהחלט שמשונה לומר שהוא עמד שם כשומר סתם (וכמו שציינתי). אם הרעיון שלך נכון, אזי יש בזה משום טעם מיוחד לעונש השליש, שהוא זה שעומד בין העם לבין המזון, ועצם נהירתו של ההמון אל מימוש ההבטחה האלוקית היא זו שרומסת אותו תחתיהם

יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.

ז כ. ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות. זהו סיום הפרשה, וסיימה בדבר רע. ובאמת כל ישועה זו היא בדרך של הסתר פנים וכמתוך הכרח, ולא ברצון ונפש חפיצה.
ראשית, כמו שהזכרנו המחיר המוזכר בכתוב לדגן אינו מחיר זול, אלא מחיר של בצורת, כך אם נניח שרמת המחירים לא השתנתה בהרבה במהלך אותם הדורות. (אם יש לאי מי מקור על כך אשמח לראות).

ההשוואה לגמרא אינה נכונה כלל (ולו רק בגלל שבתקופת התנ"ך לא מדובר בשימוש במטבעות, אלא במשקל). עכ"פ, זה אכן סכום גבוה.

יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע.

הצעקה אל המלך היא דרישה אל המוסר, ולא אל החוק. כלומר, למלך יש סמכות לעקיפת החוק, אם הוא רואה בכך צורך מבחינה מוסרית (השווה לצעקה של האשה שטבחה את בנה, ול"צעקת" האשה התקועית לדוד).
כמובן שזה לא מפרק את המוקש, כיצד יתכן שאשה שעברו רק שבע שנים מאז שעזבה את מקומה, לא היה לה אף אדם שיעמוד לימינה חוץ מסמכותו של המלך שהושפע בדיוק באותה שניה מסיפורי צדיקים של גיחזי
יעקב בורלשטיין כתב:ח י. לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות. פסוק זה אומר דרשני מדוע אומר אלישע לחזאל לשקר לאדונו אודות השאלה האם יחיה.
רש"י פירש 'חיה תחיה כלפי חזאל', כלומר אין כאן אמירה לבן הדד כלל, אך באמת ודאי שאין זה אלא דרש שהרי הכתוב אומר 'לך אמור'. רד"ק והמלבי"ם מסבירים שחיה תחיה הכוונה שלא ימות מן המחלה, וגם זה פלא שהרי בוודאי 'חיה תחיה' הכוונה היא שיחיה ובפרט שלא החלים ממחלתו אף שלא מת ממנה.
המצודות מפרש באופן אחר שאמר לו זאת לנחמו, ואם כן הוא בדרך שאומרים לחולים ומנחמים אותם אף שאין להם תקווה. אך גם זה דבר מפליא שהרי יש בדבר משום חילול ה' שאומר לו דבר שעומד להתגלות כשקר.

קיים כאן משחק בין הקרי לכתיב (ועיין בהקדמת הרד"ק לנביאים ראשונים), בין מה שאומר אלישע לחזאל, לבין מה שאלישע אומר לחזאל לומר למלכו.
הרד''ק כבר עומד על זה במקום. אבל לא הבנתי כיצד זה מועיל לרעיון של השקר.


לגבי ערים מוקפות חומה. כפשוט בחז''ל כזה פלפול הוא לחם חוק. ואני מבין בהחלט את הקושי שאתה מעלה בענין שלכאורה זה מיותר. אך זה זוקק דיון מיוחד ביחס לדברי חז''ל שחורג בהרבה מהדיון כאן, ובשביל לפרוש כאן את דעתי אצטרך להשקיע, בעז''ה בל''נ בעתיד.

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז ב. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו. באמת גם המלך לא האמין כל כך בדברי הנביא כמבואר להלן שהיה ברור לו כי חיל ארם ברחו בדרך רמייה בכדי לחזור ולהכותו, ונראה שלא לחינם מדגישה כתוב כי מדובר בשליש שהמלך נשען על ידו, אלא לומר שבדברים אלו ביטא השליש כביכול את כוונת אדונו.

שם. אשר למלך נשען על ידו. כמדומה שבא הכתוב להדגיש את עוצם השייכות והחיבור בין השליש למלך, ובכך להבהיר שחטאו של השליש הוא בעצם חטא של המלך במידת רבה. גם להלן בתיאור החטא בפעם השניה חוזר הכתוב ומדגיש עובדה זו.

ז ב. ויען השליש כו' ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה. מפליא הדבר שכאשר המלך נזעק למראה האשה שרוצה לאכול את בן חבירתה הוא מזדעק ואומר שהיום יוסר ראשו של אלישע, כביכול בידיו של אלישע לפתור את בעיית הרעב, ואילו כאשר הם מגיעים לפני אלישע, שלישו של המלך פשוט לא מאמין בפתרון אותו אלישע נותן לפניו. (וכמו שכתבנו, שלכאורה זה כולל גם את המלך במידת מה).

השליש מתבטל למלך (השווה לדברי נעמן בהשתחוויתי בית רמון), אבל לומר שהמלך מתבטל לשליש?!

היכן מצאת בדברי שהמלך מתבטל לשליש. השליש אומר בקול את מה שהמלך חושב בשקט.
זה שכיח עד היום אגב, כשפוליטיקאים שולחים את נעריהם לומר בקול את מה שאי אפשר להם לומר בעצמם.


החידוש הוא גדול, ולו בגלל שאין בדברי הנביא מאומה על כך שהשליש בעצם מדובב את אדונו. כדי לומר כן, אי אפשר להוכיח מדברי הפוליטיקאים היום.
לגבי חמסה של האשה, ברור שהיא נחמסה, ומצבה לא היה טוב לולא הסיפור של גיחזי וכו' (ושוב, אם זה לא היה בדיוק ככה, "לא היה סיפור"...).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 8:36 pm

בעיני, כאשר השליש מדבר בפני המלך והמלך שותק, הרי שמדובר בסוג של הסכמה.

לגבי האשה, זה בדיוק מה שרציתי להצביע, שהיה שם פשע מאורגן עם רחיצת ידיים של גורמי השלטון

צביב
הודעות: 1698
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » ב' מאי 25, 2020 12:41 am

יעקב בורלשטיין כתב:
ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

כך נהג המלך הראשון שמלך על ישראל ( שופטים ח ה)

פרי יהושע
הודעות: 3020
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' מאי 25, 2020 12:11 pm

יישר כוח הרב צביב
ברוכים מקורתיך

עקביה
הודעות: 3458
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 25, 2020 1:25 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ר' יעקב, אתה מתייחס אל הפשע הנורא והמזעזע הזה כאל משהו שמלך אמור לעשות, ואחזיה לא היה צריך לעשות אותו...

אף אדם לא חשוד להעפיל לדרגת רשעות ושחיתות שכזו. מי שכן הגיע לשם, כמו יהורם, הוא מיחידי סגולה...

מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מאי 25, 2020 1:39 pm

עקביה כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ר' יעקב, אתה מתייחס אל הפשע הנורא והמזעזע הזה כאל משהו שמלך אמור לעשות, ואחזיה לא היה צריך לעשות אותו...

אף אדם לא חשוד להעפיל לדרגת רשעות ושחיתות שכזו. מי שכן הגיע לשם, כמו יהורם, הוא מיחידי סגולה...

לא מדברים בשפה כזו על מלכי ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' מאי 25, 2020 3:18 pm

עקביה כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ר' יעקב, אתה מתייחס אל הפשע הנורא והמזעזע הזה כאל משהו שמלך אמור לעשות, ואחזיה לא היה צריך לעשות אותו...

אף אדם לא חשוד להעפיל לדרגת רשעות ושחיתות שכזו. מי שכן הגיע לשם, כמו יהורם, הוא מיחידי סגולה...

להזכיר
אחזיה היה בנו של יהורם, עתליה אימו של אחזיה נקטה גם כן באותה השיטה.

השמדת האחים היא פרקטיקה ידועה במלכויות העכו''ם, ומסתבר שצאצאים של איזבל ייבאו אותה. (יהורם ועתליה שנהגו כך)

אכן, אתה צודק שהניסוח שלי מעט מטעה, כביכול הוא רצה לעשות ולא עשה.

עריכה: העירני הרב לייטנר שלא בהכרח שאיזבל היתה אימה של עתליה. ע''כ.
אך ודאי שיהורם ועתליה הלכו בדרכי עבודת הבעל בהשפעת איזבל הכללית על מלכות ישראל.
נערך לאחרונה על ידי יעקב בורלשטיין ב ב' מאי 25, 2020 8:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 3458
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 25, 2020 4:44 pm

מקדש מלך כתב:
עקביה כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ר' יעקב, אתה מתייחס אל הפשע הנורא והמזעזע הזה כאל משהו שמלך אמור לעשות, ואחזיה לא היה צריך לעשות אותו...

אף אדם לא חשוד להעפיל לדרגת רשעות ושחיתות שכזו. מי שכן הגיע לשם, כמו יהורם, הוא מיחידי סגולה...

לא מדברים בשפה כזו על מלכי ישראל.

לדעתך אם רוצח שפל הוא גם מלך ישראל, כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו?

עקביה
הודעות: 3458
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עקביה » ב' מאי 25, 2020 4:48 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
עקביה כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ר' יעקב, אתה מתייחס אל הפשע הנורא והמזעזע הזה כאל משהו שמלך אמור לעשות, ואחזיה לא היה צריך לעשות אותו...

אף אדם לא חשוד להעפיל לדרגת רשעות ושחיתות שכזו. מי שכן הגיע לשם, כמו יהורם, הוא מיחידי סגולה...

להזכיר
אחזיה היה בנו של יהורם, עתליה אימו של אחזיה נקטה גם כן באותה השיטה.

השמדת האחים היא פרקטיקה ידועה במלכויות העכו''ם, ומסתבר שצאצאים של איזבל ייבאו אותה. (יהורם ועתליה שנהגו כך).

מסתבר כדבריך, שזה קשור לאיזבל.
מאד בולט אצל אחאב, שרוצה מאד את כרם נבות, אבל אינו יודע מה לעשות אל מול סירובו הנחרץ של נבות, עד שבאה איזבל ומסדרת לו את העניינים בדרכה שלה.
ועוד יש לציין את העובדה שנבות לא חשש לסרב לאחאב. כלומר הוא היה בטוח שלמרות שאחאב הוא מלך, הוא לא ייגע בו לרעה. וגם צדק בכך, אלא שכאמור, איזבל באה וקלקלה.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ב' מאי 25, 2020 4:54 pm

אגב, לא בהכרח שעתליה היתה בתה של איזבל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:47 am

ט א. ואלישע הנביא. נתכנה כאן 'הנביא' בכינוי לשמו על ידי הספר. ואפשר שהוא בגלל שכאן הוא מצווה על הוראה שאינה קשורה לניסים ופלאות אלא כנביא המוזכר בתורה שעיקרו לצוות את דבר ה'. (ובדרך כלל התכנה איש האלוקים. ויש לציין שהארמים קוראים לו גם כן 'אלישע הנביא').
עוד אפשר שהוא מפני שבא לנקום את נקמת נביאי ה'.

ט יד. ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם וגו'. מפסוק זה ואילך הכתוב מתאר באריכות רבה ומפורטת מאוד את תהליך ההשתלטות על הממלכה עד שהוא מסתיים לחלוטין בסוף פרק יא עם הריגת עתליה ביהודה והמלכתו של יואש.
ובמלכים הקודמים התיאור הזה לקח פסוקים בודדים 'ויקשור עליו בעשא כו' וימיתהו בעשא כו' ויהי כמלכו היכה את כל בית ירבעם'. שלשה פסוקים בלבד.
ולכאורה האריכות כאן היא בגלל שלא מדובר בהסרת המלך בלבד, אלא בתהליך השמדת עבודת הבעל מישראל, שזה היה מורכב יותר מאשר ההשתלטות על עצם המלוכה. וצ"ת.

ט כא. ויאמר יהורם אסור ויאסור רכבו כו' ויצאו לקראת יהוא. לכאורה יש לפרש שהסיבה שיצאו לקראתו היתה נעוצה בכך שבאופן רגיל שרי החיל לא היו אמורים להגיע להודיע הודעות בעצמם, (ובפרט אם נניח שיהוא היה החשוב מביניהם כמו שדקדקנו לעיל). וברגע ששמעו שיהוא עצמו הגיע נע לבבם מי יודע מה אירע, ולפיכך יצאו לקראתו שני המלכים בעצמם.

ט כג-כד. ויהפוך יהורם ידיו וינוס כו' ויכרע ברכבו. מיתת יהורם דומה לאחאב בהרבה דברים, ובחלקם הם דומים על דרך ההיפוך. שניהם מתים על ידי חץ, שניהם מתים ברכבם, שניהם נמצאים באותה שעה יחד עם מלך יהודה, יהורם הופך את ידיו וכמוהו אחאב מצווה את הרכב 'הפוך ידיך', שניהם מתים תוך כדי מלחמה בארמים. וההבדלים ביניהם, אחאב מעמיד את עצמו ברכבו במשך כל היום ואילו יהורם כורע ברכבו, אצל אחאב מלך יהודה זועק לה' וניצל ואילו אצל יהורם גם מלך יהודה מת, אצל אחאב החץ נשלח בתמימות וביהורם הוא נועד דווקא אליו, נקט הכתוב כאן שלשה פרטים הדומים למות אחאב אביו של יהורם. ראשית שניהם מתו ברכבם, יהורם הופך ידיו ונס, ואחאב אביו מורה לרכבו 'הפוך ידיך'

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:47 am

ט כה. כי זכור אני ואתה וה' נשא עליו את המשא הזה. כאן מבואר סיבה נוספת לכך שיהוא נבחר, והיא מפני שהוא שמע את נבואת אליהו בעצמו, ומכוח זה יוכל להרהיב עוז להשמיד את בית אדונו.

ט כז. וינס דרך בית הגן. ובדומה לצדקיהו שברח 'דרך שער בין החומותיים אשר על גן המלך'. וכנראה שהיה לארמונות המלך גן, שבאחוריו היה שער מלבד השער הראשי דרכו היו נכנסים בדרך כלל.

שם. וינס מגידו. אף שמגידו עדיין בתוך שטחם של עשרת השבטים וקרובה ליזרעאל, מכל מקום מסתבר שלקח זמן עד שתפס יהוא את השלטון בכל ערי ישראל.

ט כט. ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה. פסוק זה הוא פלאי, מה ענינו כאן. ועוד פלאי הוא ההפסק פרשה שבין מיתתו של אחזיה לבין פסוק זה.

י א. וישלח שומרון אל שרי יזרעאל. המפרשים ביארו ששלח לשרי יזרעאל כיוון שהיו בשומרון, אך עדיין יש לבאר מדוע שלח אליהם. ונראה שכוונתם היא שכיוון שברחו מפניו וידעו את כוחו, היה זה הדרך להשפיע דרכם על כל המערכת השלטונית בשומרון.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:47 am

ט כז. וינס דרך בית הגן. ובדומה לצדקיהו שברח 'דרך שער בין החומותיים אשר על גן המלך'. וכנראה שהיה לארמונות המלך גן, שבאחוריו היה שער מלבד השער הראשי דרכו היו נכנסים בדרך כלל.

ט כט. ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה. פסוק זה הוא פלאי, מה ענינו כאן. ועוד פלאי הוא ההפסק פרשה שבין מיתתו של אחזיה לבין פסוק זה.

ט ל. ותשם בפוך עיניה. רש"י ועוד מפרשים פירשו שרצתה למצוא חן בעיניו. אך לכאורה דברים אלו קשים למאוד מאמירתה הבוטה 'ותאמר השלום זמרי הורג אדוניו'. ויש לפלפל בדבריהם.

שם. שם. הנה הצדיקה את כינויה בפי יהוא 'זנוני איזבל אמך'.

ט לא. ותאמר השלום זמרי הורג אדוניו. ראוי לו לבית עמרי לומר ביקורת זו, כי בשונה מהמלכים שקדמו לו, לא בא עמרי למלוכה על ידי רצח אדוניו.

ט לב. וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים. סריס בא במקרא על אחד משתי לשונות, מי שאינו יכול להוליד, או משרת בדרגות שונות של חשיבות. ומסתבר שנשות המלוכה היו נוהגות להשתמש בסריסים שמקיימים את שני הפירושים כאחד, ומזה הגיע גם לשון סריס כמשרת באופן כללי.

ט לג. ויאמר שמטוה וישמטוה. מידה כנגד מידה על סקילת נבות, ועמדו בזה רד"ק ורלב"ג.

ט לד. ויבוא ויאכל וישת. לכאורה יש בזה משום טעם לפגם, שלאחר כל ההריגות שעשה הלך לאכול ולשתות, ובסנהדרין מצינו שביום שדנים דיני נפשות צמים בשארית היום, ואילו יהוא הלך לאכול ולשתות. וכמדומה שזה הפגם הראשון במעשיו של יהוא, עד שבסופו של דבר מרשיע אותו הושע בשפיכות דמם של בית אחאב.

ט לד. פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא. ולגבי יהורם לא מצאנו שציווה לקברו, ולכאורה עצם הציווי על בדקר לקחת את גווית יהורם לחלקת נבות יזרעאלי כולל בתוכו גם את קבורתו. ורק לגבי איזבל שרמסה בסוסו ולא אמר עליה כלום היה צורך לצוות במפורש.
שוב התבוננתי שמלשון 'שא השליכהו', לא משמע שכלולה בפקודה זו קבורה, ואם כן חוזרת ומתעוררת השאלה מדוע לא ציווה עליו.

ט לה. וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגולגולת והרגליים וכפות הידיים. בחז"ל שבחוה על כך שהיתה משמחת חתנים בידיה רגליה וראשה בריקוד וכשכוש, ולפיכך זכתה שבאו לקבורה. ומשמע קצת מדבריהם שאין בזה חסרון שאשה תעשה כן לפני איש, ויש לפלפל בזה לכאן ולכאן.
נערך לאחרונה על ידי יעקב בורלשטיין ב ד' מאי 27, 2020 10:48 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:47 am

י א. ולאחאב שבעים בנים. חבירו של אחאב בזה הוא גדעון שהיו לו שבעים בנים. ואינני יודע לבאר, אך האירועים מקשרים אותם זה עם זה. לשניהם שבעים בנים, בשניהם נהרגים שבעים בניהם, בשניהם הדבר מתרחש על רקע של מאבק בין עובדי הוי-ה לעובדי הבעל, אלא שהדבר מתהפך, אצל גדעון טובחים עובדי הבעל את שבעים בניו של גדעון שעובדים להוי-ה, ואילו כאן נשחטים שבעים בניו של אחאב שעבד לבעל על ידי יהוא שבא לקנאות את קנאת הוי-ה.
עוד דמיון יש ביניהם הוא המכתב ששולח יהוא אל שרי שומרון בו הוא מציע להם לשים את אחד מבני אדוניהם על כסא מלכות אביו, ויש בזה דמיון לדברי אבימלך ששכנע את בעלי שכם שבמקום שימלכו עליהם שבעים בני גדעון עדיף שימלוך עליהם הוא עצמו.

שם. שבעים. לבד ממה שציינו לרצח שבעים בני גדעון, יש עוד דמיון למעשה אחר בנ"ך וגם בזה איני יודע לפרשו. ישמעאל בן נתניה כאשר בא בעורמה על גדליה בן אחיקם והרגו, והוא כעין הפיכה, פוגש בשמונים אנשים הנמצאים בדרכם לירושלים ושוחט שבעים מתוכם.
ועולה מכך, שבשלשה מקומות בתנ"ך אנו מוצאים רצח המוני שלא בדרך מלחמה אלא בהתמרדות כנגד השלטון, ובשלשתם מדובר במספר שבעים.

שם. וישלח שומרון אל שרי יזרעאל. המפרשים ביארו ששלח לשרי יזרעאל כיוון שהיו בשומרון, אך עדיין יש לבאר מדוע שלח אליהם. ונראה שכוונתם היא שכיוון שברחו מפניו וידעו את כוחו, היה זה הדרך להשפיע דרכם על כל המערכת השלטונית בשומרון.

י ב. ואתכם בני אדוניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק. לכאורה צדק יהוא בדבריו אליהם, שיכולים הם להלחם בו מכוח היותם בעיר מבצר מלאה נשק וצבא עם ההכרה של העם כולו בזכות מלכותה של משפחת אחאב. אלא שדווקא העובדה שיהוא הכיר במפורש בכל כוחם ובכל זאת לא חת מפניו, הוא זה שהביאם לאבד עשתונותיהם ולהכנע לפניו.

י ד. ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו. לעיל יש סתירה בין מלכים לדברי הימים, שבמלכים מבואר שאחזיה ברח למגידו, ואילו בדברי הימים משמע שברח לשומרון, ומלבי"ם ביאר לעיל שראשית ברח לשומרון ולאחר מכן למגידו. ואם כן יש לפרש 'לא עמדו לפניו' היינו שמלך יהודה ברח, שהרי עדיין לא נהרג.

י ו. קחו את ראשי בני אדוניכם. ציווה אותם בציווי לא מפורש, שכנראה לא חייב אותם לשחוט את בני אחאב, אך ודאי הכירו הזקנים והשרים מבין אותיותיו שהכוונה היא להרגם. אך עם כל זאת היתה כסות ליהוא לומר שלא הוא זה שהרגם, מה שהיה עלול לעורר עליו את כעסו של העם.

שם. ובואו אלי כעת מחר יזרעאלה. מלבד הדרישה לקבל את בני אחאב, יהוא דורש מאותם השרים שברחו מפניו לחזור ולשוב אליו, ובכך לקבל את סמכותו ומלכותו.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:48 am

שם. ובני המלך שבעים איש את גדולי העיר מגדלים אותם. משמע כביכול בני המלך היו כנערים קטנים שגדלים אצל אנשים אחרים, וכן משמע לעיל 'האומנים אחאב'. והדבר מפליא מעט, שהרי בוודאי היו לאחאב בנים מבוגרים, ושני מלכים כבר היו מבניו, ואילו כאן משמע כביכול כל ילדי אחאב היו נערים שמסורים לשלטונם של זקני העיר. ובלשון אחרת, המצב של בני המלך שבעים איש וגדולי העיר מגדלים אותם, הוא מפליא כשלעצמו, ומלמד שבני המלך לא היו גדולי העיר בעצמם. (הלשון 'ויקחו את בני המלך', משמע קצת כביכול לא היתה שום התנגדות, וכי בני אחאב לא שמעו את השמועה על ההתנקשות ביהורם ביחד עם כל בני העיר? וכי לא התעוררו מעצמם להגן על חייהם ומלכותם עוד קודם לספר ששלח יהוא?).

י ז. ויהי כבוא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וגו'. אף אמנם שיהוא עשה את מעשיו לשם שמים (בעיקרו של דבר, אם כי נתבע עליהם כמו שהבאנו לעיל מדברי הושע), מכל מקום מעשיהם של זקני שומרון אינם מעשים טובים ולא נעשו אלא מתועלת עצמית, בגידה במלכם והצלת עורם על ידי רצח בני המלך המסורים בידם.

י ז. וישחטו. יש לידע מתי המקרא במילה זו לציין הריגה, ואפילו אם מדובר בהריגה שלא בשעת מלחמה. ואם החלוקה נעוצה בשאלת דרך ההמתה האם היתה בצורה של שחיטה, הרי שיש להבין מתי נהגו כן.
כך 'ויקם גדעון ויהרוג את זבח', 'ויפגע בו וימות', 'ויכהו וימות', 'ויכוהו וימיתוהו' לא הוזכרה שחיטה. לעומת זאת שחיטה מוזכרת בפליטי אפרים במעברות, בקנאתו של אליהו בהר הכרמל שהמשכה וסיומה הוא בפרשה דידן, בנבוכדנצר ששחט את בני צדקיהו ונכבדים רבים, וישמעאל בן נתניה ששחט את שבעים האיש שמצא.

י ט-י. ויאמר אל כל העם כו' וה' עשה את אשר דיבר ביד עבדו אליהו. כאן פירש יהוא לפני כל העם (העומד שם), שמעשיו באו כקיום נבואתו של אליהו, ויש לעיין בזה להלן במזימה שקשר על עובדי הבעל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:48 am

י יח. אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה. יש לידע כיצד עלו הדברים בקנה אחד עם אמירתו של יהוא עצמו לעיל שהריגת כל בית אחאב מוצדקת על פי נבואת אליהו.

י כד. ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו. סגנון אזהרה תקיף כל כך, כמדומה שלא מצאנו בכל מלכי יהודה וישראל.

י כה. ויהי ככלותו להעלות העולה. המצודות פירש בזה שהם עשו את העולה על ידו, וכמדומה שהטעם לפירושו זה הוא בגלל שלולי כן יוצא שיהוא עצמו הקריב לבעל. ולענ"ד שאם עשה זאת בעקבה אין בזה חטא עבודה זרה (לולי ברית כרותה לשפתיים וכדומה), וצל"ת.
(ויש לידע בדיני עבודה זרה היכן שהוא כלל לא מכוון לכלום, ולמשל אם מציג עובדי עבודה זרה, וידוע לכולם שאין בזה שום דבר, ומאידך ברור שכאשר עכומ"ז מחייבים אותו לעבוד עבודה זרה, אינו יכול לומר שלא התכוון לעבוד אלא סתם להתכופף).

י כט. רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן. והדבר מפליא כיצד מלך זה שבא ועשה מהפכה מסוכנת לכבוד שם הוי-ה לא סיים אותה בהסרת העגלים. וחז"ל עמדו על כך ואחת התשובות היא שטעה בחותמו של אחיה השילוני.
והטעם שלא שלחו אלישע גם על הסרת העגלים. יש לומר שכיוון שאחיה השילוני הכשירם שוב אין משמעות לנבואה נגדם שהרי לא בשמים היא, וכיוון שכביכול יש פסק להתירם, שוב אין הנביא יכול להתיצב נגדם. (ובזה מבואר מדוע לא מצאנו את אליהו ואלישע מנסים להסיר את ישראל מעבודת העגלים, ויש עוד להאריך בזה בנבואות תרי עשר הנוגעות לשומרון).

י ל. בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל. ברש"י כתב שיהא כמו בית עמרי שמלך ארבעה דורות. אך אין זה ממש ארבעה דורות אלא ארבעה מלכים.
עוד יש לפרש בזה, שבדווקא הבטיחו על ארבעה דורות, כי בזה יוכר ההפרש בינו לבין בית עמרי שמלך שלשה דורות.

י לב. בימים ההם החל ה' לקצות בישראל. קצת צריך ביאור שהרי גם אם נאמר שהסיפור לעיל על המצור הוא מאוחר בזמן מן הכתובים פה (כמו שהערנו לעיל מדברי רש"י), הרי שכבר בימי אחאב מצינו את ארם צרים על שומרון. ואפשר שכוונת הכתוב היא שעד עתה היה מצבם של ישראל מתנודד והולך כאשר עיתים ארם גוברים ולעיתים ישראל. ומימי יהוא ואילך ה' קיצה בישראל הלוך וחסר וכמבואר להלן.

שם. בימים ההם החל ה' לקצות בישראל. אם סדר הכתובים כפי שכתבנו לעיל, הרי שדווקא מלכות יהוא היא תחילת נפילתה של מלכות ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:49 am

יא א. ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. קצת מפליא באיזה כח יכלה עתליה לשלוט ביהודה כאשר היא ממיתה את זרע הממלכה הותיק של מלכות בית דוד. ונראה שהיו לה כוחות ישראלים שלא היו נאמנים לבית דוד, ובלעדי כן קשה להבין כיצד יכלה לעשות זאת.

שם. ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. לא נתפרש לשם מה עשתה זאת, והלא אם היא מאבדת את זרעה המשותף עם זרע בית דוד, הרי היא מנתקת את עצמה מהזכות למלכות יהודה, ומסכנת את עצמה בכך שתוסגר ליהוא על ידי בני יהודה, והיה ראוי לה יותר להעמיד את אחד מנכדיה למלכות, ומה הועיל לה להשמידם.
ואפשר, שביהודה כעסו על בית דוד שהכניסו את עבודת הבעל ליהודה וירושלים (=מקום מקדש הוי ה), וברגע שהיו יודעים שהמלך מת, היו לוקחים את בניו הקטנים וממליכים אותם, ומחנכים אותם לעבודת הוי ה, ולצורך כך היו ממיתים את עתליה בכדי שלא תמשיך להשפיע את עבודת הבעל, ואם כן זו היתה הדרך היחידה שעמדה בפני עתליה להשאר בחיים.
שוב ראיתי בדברי הימים שהיו בנים לעתליה שעזרוה, ואם כן הרי שלא איבדה את כל זרע הממלכה ממש, אלא רק בחלקו, ואת מי שלא היה נאמן לה. והדבר מיישב גם את העובדה שנשאר לה זרע המשותף עם בית דוד, וגם מובן כיצד יכלה לתפוס במלוכה. ועדיין מפליא הדבר, שאם היו לה בנים המסייעים בידה, מה תסתכן אם תשאיר בחיקם את הנכד הרך שיגדל אף הוא ויהיה נאמן אליהם. וצ"ע.

יא ב. בת המלך יורם אחות אחזיהו. מכפילות זו משמע קצת שהיתה גם אחותו מן האם. וכן משמע קצת בדברי הימים, שם עובדת אחוותה לאחזיה היא הסיבה לכך שהצילה את יואש, 'ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו'. ומה טעם להדגיש עובדה זו כסיבה להצלתו כאשר כבר ידענו שהיא בת המלך יהורם. (ומה שלא פירש שהיתה בת עתליה, אפשר בגלל שפעלה כנגדה).

שם. יואש בן אחזיה. הוא המשך מלכות בית דוד. והערנו לעיל שהדבר מפליא, שנצחיות מלכות בית דוד התקיימה בנצר למשפחת אחאב, ולכאורה מלך המשיח אמור לבוא מזרעם של אחאב ואיזבל.

שם. אותו ואת מינקתו. כאן נתבאר שהיה קטן, ולפיכך לא יכלו להמליכו מיד, ולכן היה צורך להמתין שש שנים.

שם. בחדר המיטות כו' ויהי איתה בית ה'. מדרש חז"ל הובא במפרשים. ועל דרך הפשט יש לפרשו שהחביאתו בחדר המיטות שלה עצמה, והוא גופו היה בסמוך לבית ה', כראוי לבית הכהן הגדול, ובבית הכהן הגדול לא הגיעה ידה של עתליה. (וכמבואר בדה"י שהיתה אשת יהוידע הכהן).
ומכל מקום כלול בזה דרשת חז"ל, בעצם מה שהמלך היה תחת כנפיו של הכהן הגדול המקודש קדש קדשים לה'. ולהלן ארחיב מעט במשמעות עובדה זו.

יא ג. ויהי איתה בית ה'. דוד ושלמה בנו לה' בית, והנה זרעם ניצל בהתחופפות תחת אותו הבית שבנו לה'. וחטאו של בית דוד בדורות הקודמים היתה בהתחברות למלכות ישראל עובדת הבעל, והנה כעת אותו החיבור עצמו לבעל הוא זה שמשמיד את מלכות בית דוד, וההצלה היחידה היא למי שחסה בצל מקדש הוי-ה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:49 am

שם. ועתליה מולכת על הארץ. לא כינה אותה הכתוב כמלכה בשם תואר אלא רק כפועל, ואפילו לא כינוה 'ותמלוך עתליה' בלשון עבר אלא רק בלשון הווה. ונראה שטעם הדבר הוא שמלכותה לא היתה לרצון העם אלא נגדו, ולפיכך לא היה זה אלא מכוח העובדה שמלכה על כרחו של העם, אך מעולם לא קיבלה את הזכות לכך. וכן משמע להלן מכך שבשעת הקמתו של יואש 'שמח כל עם הארץ'.

יא ד. ויבא אותם אלי בית ה' כו' וישבע אותם בית ה'. לא היה צריך להדגיש המקום שהרי לעיל נכתב כבר. ונראה שבא הכתוב להחמיר את השבועה, כמבואר בתפילת שלמה שהאלה באה אל מזבח ה', וכאלתה של הסוטה שנעשית בבית ה', ומבית המקדש גם יוצא עונשה של שבועת שוא כמבואר בזכריה.

יא ז. ושמרו את משמרת בית ה' אל המלך. כאן קראו כבר מלך, ויש בזה בכדי להתחיל את ההמלכה.

יא טו-טז. כי אמר הכהן אל תומת בית ה' כו' ותומת שם. לא נראה שהיה אי מי שקם לעזרתה, עד כדי כך שלא היה חשש להמתין ליציאתה מבית ה'. ומשמע מכך שכמעט ולא היתה תמיכה למלוכתה של עתליה.

שם. אל תומת בית ה'. שאין זה מקום הראוי להנפת חרב, כמו שבשעת בנית הבית 'כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו', והסיבה שדוד לא יכל לבנות את הבית היתה כי דמים רבים שפך, כל שכן שאין מן הראוי להמית בבית ה' עצמו. ועוד יש בזה משום דמיון לעיר מקלט, וכמו שהמזבח קולט, וערי הלויים קולטות.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 1:49 am

יא יז. ויכרות יהוידע את הברית בין הוי-ה ובין המלך ובין העם להיות לעם להוי-ה. ומדרש שמו 'יהוידע' שהוא זה שידע את ה' וחיבר את העם והמלך להוי-ה, והבדילם מעבודת הבעל.

שם. ויכרות יהוידע. במידת מה נתהפך כאן היחס שבין הכהונה למלוכה, ובמידת מה התחדד.
בנבואת איש האלוקים לעלי הכהן מבואר שהחל מן העת הזאת ימשח אדם אחר בשמן המשחה, והכהן החדש שיבחר יתבטל במידת מה לפני המלך, וכלשון הכתוב 'והקימותי לי כהן נאמן כו' והתהלך לפני משיחי כל הימים'.
ואצל יואש שהוצל על ידי אותה שושלת כהונה שמתהלכת לפני המשיח, באים שני פנים. מחד הכהונה היא זו שמצילה אותו ומשמרת את זרעו של המשיח החדש, ובכך מקיימת את הנבואה של 'והתהלך לפני משיחי', ומאידך בכך היא גם מקבלת זכות כביכול במלוכה, ואכן יואש עושה כל ימיו כאשר מורה אותו יהוידע הכהן, והוא מתבטל אליו.
ועיין בדברי הימים שם מודגש 'וישא לו יהוידע נשים שתים', למרות שאין זה חלק מדברי ימי מלכי יהודה, וזאת מפני שיהוידע הוא חלק מן המלוכה, ובפרט שמעשה זה של נשיאת שתי נשים הוא מסממני מלוכה (כאשר אין הדבר נעשה מכורח כמו עקרות האשה הראשונה). (ועיין מלבי"ם שם, ודבריו דחוקים, וצ"ע).
ולכאורה עובדה זו הביאה לכך שזכריה בן יהוידע יכל להתחזק כנגד יואש (כמבואר בדה"י), ומאידך היא זו שגם גרמה לכך שיואש נזקק להרוג את בן מיטיבו בכדי שיוכל לצאת מתחת ידיו כביכול.

יא יח. ויבואו כל עם הארץ בית הבעל. יהוא היה צריך לעשות את מסע השמדת הבעל עם אנשיו, אך לא השתתפו בזה שאר העם, ואילו כאן זה נראה תגובה טבעית של העם, והדבר מלמד שלא היתה עבודת הבעל ביד הרבים.

שם. ואת מתן כהן הבעל הרגו. לעומת ישראל שם יצא יהוא למסע הרג גדול בעובדי הבעל, נראה שבירושלים לא הרגו אלא את הכהן הראשי של הבעל בלבד. וכנראה הדבר נבע מכך שהבעל לא הצליח להשתרש בירושלים ולא היה אלא מנת חלקם של עתליה ועוזריה ולפיכך לא היה צורך להרוג המונים.

יא יט. ויורידו את המלך מבית ה' כו' וישב על כסא המלכים. נראה שהקפידו להשמיד את הבעל קודם להבאת המלך לבית מלכותו. (או שרצו להקדים את מתן כהן הבעל שלא יעלם או יקח לו תומכים).

יא כ. וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה. שני דברים אלו לא הוזכרו ביהוא, לא היתה שמחה בישראל על מסע השמדת הבעל, וגם לא נתבאר שהארץ שקטה. ויש בזה שני פנים, האחד שאכן בישראל היה זה עצב לרבים, ומאידך, שירושלים כל ימות עתליה לא היתה שקטה כיוון שמעשיה נעשו כנגד הרבים, וממילא ברגע שמתה שקטה העיר.

חרסון
הודעות: 734
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי חרסון » ד' מאי 27, 2020 1:59 am

יעקב בורלשטיין כתב:יא יח. ויבואו כל עם הארץ בית הבעל. יהוא היה צריך לעשות את מסע השמדת הבעל עם אנשיו, אך לא השתתפו בזה שאר העם, ואילו כאן זה נראה תגובה טבעית של העם, והדבר מלמד שלא היתה עבודת הבעל ביד הרבים.


ע"ד צחות, צ"ל שזה לא מוכרח. עם ישראל מספיק הפכפך כדי לרדוף באף ובחימה שפוכה את שמי שרק אתמול העריץ וכיבד והחזיק בידו...

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 27, 2020 9:44 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ט ל. ותשם בפוך עיניה. רש"י ועוד מפרשים פירשו שרצתה למצוא חן בעיניו. אך לכאורה דברים אלו קשים למאוד מאמירתה הבוטה 'ותאמר השלום זמרי הורג אדוניו'. ויש לפלפל בדבריהם.

הדברים קשים גם מפערי הגילאים ועוד.

אלא שאיזבל רצתה למות בגבורה, בהישירה למוות פנים (ולכן גם אין עניין באמירה שהצדיקה את ביטויו של יהוא 'זנוני איזבל אמך'), ואילו יהוא עושה הכל כדי שתמות בצורה בזויה.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ד' מאי 27, 2020 10:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 27, 2020 10:22 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ט כז. וינס דרך בית הגן. ובדומה לצדקיהו שברח 'דרך שער בין החומותיים אשר על גן המלך'. וכנראה שהיה לארמונות המלך גן, שבאחוריו היה שער מלבד השער הראשי דרכו היו נכנסים בדרך כלל.

סביר יותר שבית הגן הוא שם מקום, כמתבקש מהמשך הפסוק שם. יש המזהים אותו עם 'ג'נין'.

יעקב בורלשטיין כתב:י א. ולאחאב שבעים בנים. חבירו של אחאב בזה הוא גדעון שהיו לו שבעים בנים. ואינני יודע לבאר, אך האירועים מקשרים אותם זה עם זה. לשניהם שבעים בנים, בשניהם נהרגים שבעים בניהם, בשניהם הדבר מתרחש על רקע של מאבק בין עובדי הוי-ה לעובדי הבעל, אלא שהדבר מתהפך, אצל גדעון טובחים עובדי הבעל את שבעים בניו של גדעון שעובדים להוי-ה, ואילו כאן נשחטים שבעים בניו של אחאב שעבד לבעל על ידי יהוא שבא לקנאות את קנאת הוי-ה.

אכן. אגב, גם לעבדון בן הלל הפרעתוני היו שבעים בנים.

יעקב בורלשטיין כתב:י ז. וישחטו. יש לידע מתי המקרא במילה זו לציין הריגה, ואפילו אם מדובר בהריגה שלא בשעת מלחמה. ואם החלוקה נעוצה בשאלת דרך ההמתה האם היתה בצורה של שחיטה, הרי שיש להבין מתי נהגו כן.
כך 'ויקם גדעון ויהרוג את זבח', 'ויפגע בו וימות', 'ויכהו וימות', 'ויכוהו וימיתוהו' לא הוזכרה שחיטה. לעומת זאת שחיטה מוזכרת בפליטי אפרים במעברות, בקנאתו של אליהו בהר הכרמל שהמשכה וסיומה הוא בפרשה דידן, בנבוכדנצר ששחט את בני צדקיהו ונכבדים רבים, וישמעאל בן נתניה ששחט את שבעים האיש שמצא.

אכן, כל שחיטת בני אדם בתנ"ך, היא הריגה שאינה מתוך קרב, וכשאין אפשרות לנשחט להתגונן.
אגב, קיים משחק מילים בין השחיטה 'לעקד' הרועים.

יעקב בורלשטיין כתב:י כד. ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו. סגנון אזהרה תקיף כל כך, כמדומה שלא מצאנו בכל מלכי יהודה וישראל.

ראה מלכים א כ לט.

יעקב בורלשטיין כתב:יא א. ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. קצת מפליא באיזה כח יכלה עתליה לשלוט ביהודה כאשר היא ממיתה את זרע הממלכה הותיק של מלכות בית דוד. ונראה שהיו לה כוחות ישראלים שלא היו נאמנים לבית דוד, ובלעדי כן קשה להבין כיצד יכלה לעשות זאת.

שם. ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. לא נתפרש לשם מה עשתה זאת, והלא אם היא מאבדת את זרעה המשותף עם זרע בית דוד, הרי היא מנתקת את עצמה מהזכות למלכות יהודה, ומסכנת את עצמה בכך שתוסגר ליהוא על ידי בני יהודה, והיה ראוי לה יותר להעמיד את אחד מנכדיה למלכות, ומה הועיל לה להשמידם.
ואפשר, שביהודה כעסו על בית דוד שהכניסו את עבודת הבעל ליהודה וירושלים (=מקום מקדש הוי ה), וברגע שהיו יודעים שהמלך מת, היו לוקחים את בניו הקטנים וממליכים אותם, ומחנכים אותם לעבודת הוי ה, ולצורך כך היו ממיתים את עתליה בכדי שלא תמשיך להשפיע את עבודת הבעל, ואם כן זו היתה הדרך היחידה שעמדה בפני עתליה להשאר בחיים.
שוב ראיתי בדברי הימים שהיו בנים לעתליה שעזרוה, ואם כן הרי שלא איבדה את כל זרע הממלכה ממש, אלא רק בחלקו, ואת מי שלא היה נאמן לה. והדבר מיישב גם את העובדה שנשאר לה זרע המשותף עם בית דוד, וגם מובן כיצד יכלה לתפוס במלוכה. ועדיין מפליא הדבר, שאם היו לה בנים המסייעים בידה, מה תסתכן אם תשאיר בחיקם את הנכד הרך שיגדל אף הוא ויהיה נאמן אליהם. וצ"ע.

אם יש צאצא לבית דוד, הוא יומלך, כפי שאכן קרה בפועל, ולכן היה חשוב לעתליה להשמיד את זרע המלוכה (הראוי למלוך). 'נאמנות' מאן דכר שמה?

אגב, אם יהושבע היא אחות אחזיה מן האם, כי אז היא בתה של עתליה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' מאי 27, 2020 10:46 pm

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ט כז. וינס דרך בית הגן. ובדומה לצדקיהו שברח 'דרך שער בין החומותיים אשר על גן המלך'. וכנראה שהיה לארמונות המלך גן, שבאחוריו היה שער מלבד השער הראשי דרכו היו נכנסים בדרך כלל.

סביר יותר שבית הגן הוא שם מקום, כמתבקש מהמשך הפסוק שם. יש המזהים אותו עם 'ג'נין'.
מה כוונתך במודגש?

יעקב בורלשטיין כתב:י ז. וישחטו. יש לידע מתי המקרא במילה זו לציין הריגה, ואפילו אם מדובר בהריגה שלא בשעת מלחמה. ואם החלוקה נעוצה בשאלת דרך ההמתה האם היתה בצורה של שחיטה, הרי שיש להבין מתי נהגו כן.
כך 'ויקם גדעון ויהרוג את זבח', 'ויפגע בו וימות', 'ויכהו וימות', 'ויכוהו וימיתוהו' לא הוזכרה שחיטה. לעומת זאת שחיטה מוזכרת בפליטי אפרים במעברות, בקנאתו של אליהו בהר הכרמל שהמשכה וסיומה הוא בפרשה דידן, בנבוכדנצר ששחט את בני צדקיהו ונכבדים רבים, וישמעאל בן נתניה ששחט את שבעים האיש שמצא.

אכן, כל שחיטת בני אדם בתנ"ך, היא הריגה שאינה מתוך קרב, וכשאין אפשרות לנשחט להתגונן.היתה לי תחושה שמדובר במשהו מעבר לזה, גדעון למשל לא שוחט, וכך גם בעוד הרבה מקומות שאינם דרך מלחמה. שחיטה נשמעת יותר מבוזה, או יותר אכזרית וגסה, ובפרט שזוהי הצורה הרגילה להמתת בהמה
אגב, קיים משחק מילים בין השחיטה 'לעקד' הרועים.מעניין

יעקב בורלשטיין כתב:י כד. ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו. סגנון אזהרה תקיף כל כך, כמדומה שלא מצאנו בכל מלכי יהודה וישראל.

ראה מלכים א כ לט.זכרתי זאת. אבל עדיין שם יש אופציה של כסף

יעקב בורלשטיין כתב:יא א. ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. קצת מפליא באיזה כח יכלה עתליה לשלוט ביהודה כאשר היא ממיתה את זרע הממלכה הותיק של מלכות בית דוד. ונראה שהיו לה כוחות ישראלים שלא היו נאמנים לבית דוד, ובלעדי כן קשה להבין כיצד יכלה לעשות זאת.

שם. ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה. לא נתפרש לשם מה עשתה זאת, והלא אם היא מאבדת את זרעה המשותף עם זרע בית דוד, הרי היא מנתקת את עצמה מהזכות למלכות יהודה, ומסכנת את עצמה בכך שתוסגר ליהוא על ידי בני יהודה, והיה ראוי לה יותר להעמיד את אחד מנכדיה למלכות, ומה הועיל לה להשמידם.
ואפשר, שביהודה כעסו על בית דוד שהכניסו את עבודת הבעל ליהודה וירושלים (=מקום מקדש הוי ה), וברגע שהיו יודעים שהמלך מת, היו לוקחים את בניו הקטנים וממליכים אותם, ומחנכים אותם לעבודת הוי ה, ולצורך כך היו ממיתים את עתליה בכדי שלא תמשיך להשפיע את עבודת הבעל, ואם כן זו היתה הדרך היחידה שעמדה בפני עתליה להשאר בחיים.
שוב ראיתי בדברי הימים שהיו בנים לעתליה שעזרוה, ואם כן הרי שלא איבדה את כל זרע הממלכה ממש, אלא רק בחלקו, ואת מי שלא היה נאמן לה. והדבר מיישב גם את העובדה שנשאר לה זרע המשותף עם בית דוד, וגם מובן כיצד יכלה לתפוס במלוכה. ועדיין מפליא הדבר, שאם היו לה בנים המסייעים בידה, מה תסתכן אם תשאיר בחיקם את הנכד הרך שיגדל אף הוא ויהיה נאמן אליהם. וצ"ע.

אם יש צאצא לבית דוד, הוא יומלך, כפי שאכן קרה בפועל, ולכן היה חשוב לעתליה להשמיד את זרע המלוכה (הראוי למלוך). 'נאמנות' מאן דכר שמה?

אגב, אם יהושבע היא אחות אחזיה מן האם, כי אז היא בתה של עתליה.

אתה יוצא מנקודת הנחה שעתליה חיפשה למלוך ולכן היא הרגה את כולם, נקודת המוצא שלי היתה שעתליה רצתה לחיות וכיוון שבישראל לא היה לה תוחלת, היתה מוכרחת למלוך ביהודה בכדי להמשיך לחיות.
לפי האמור בדה''י שהיו לה בנים, הקושי מחריף מה היה הענין להמית את הנכד, אלא אם כן נאמר שהיו אלה בניה מאדם אחר ואחרי כן נישאה למלך, מה שבוודאי דחוק מאוד.

לגבי היות יהושבע על פי דברי בתה של עתליה, הזכרתי זאת במפורש. (אך באמת קשה לשים לב לזה בים המלל שהעליתי)


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים