מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

תפילת עננו בתעניות - 'תפילה בעת צרה'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5929
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

תפילת עננו בתעניות - 'תפילה בעת צרה'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 01, 2019 9:15 pm

במאמרי 'לתקנת ברכת המינים' שנדפס בקובץ ישורון כה הבאתי בשם הגאון ר' אברהם ישעיה ברגמן שליט"א לבאר שברכת המינים נתקנה בגדר תפילה בעת צרה, שלפי שיטת הרמב"ן זוהי התפילה המחויבת מן התורה. ואולי יש להעמיס כן בדברי הרמב"ם הל' תפילה (פ"ב ה"א), וז"ל: בימי רבן גמליאל רבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני ה' לאבד האפיקורסין וקבע אותה בתפילה וכו'.

והוסיף לפי דברי הירושלמי (ברכות פ"ד ה"ג) ומדרש תנחומא (פרשת וירא סי' א), די"ח ברכות כנגד י"ח מזמורים שמראש ספר תהילים עד יענך ה' ביום צרה, ומעתה מסתבר שברכת המינין שנוספה אח"כ היא מכוונת כנגד יענך ה' ביום צרה, ע"כ דבריו.

ולפי"ז נמצא שבעת התקנה ביבנה לא חידשו עצם ענין תפילה להכנעת המינים, אלא שמשום שגברה עליהם צרתם, תקנו לה ברכה מיוחדת, וקבעו לה מקום בתפילה.

ונתבאר עוד, דהנה ידוע שעמלק הוא שטנו של עשו, ולגבי הצרה של עשו מובא משם מרן הגרי"ז, שהקשה למה אין מזכירים בפרשת מקרא בכורים את צרת עשו בהדי שאר צרות כצרת לבן וצרת מצרים, וביאר שאנו מזכירים רק צרות שהיו בעבר ועתה חלפו ואינם, אבל צרת עשו עדיין היא קיימת ועומדת עד לעתיד לבוא. וכמפורש בקרא: עד אשר אבא אל אדני שעירה. ופירש"י: ואימתי ילך בימי המשיח.

ומעתה מבואר היטב, דאמנם ברכה זו היא בגדר תפילה בעת צרה, שהרי עד ביאת משיח צרה זו קיימת, ובכלל זה צרת המינים והמשומדים, וכמש"נ.

ויעו"ש שהרחבנו במקורות ובראיות לרעיון נפלא זה.

ועתה הרחיב ד' לנו לבאר שזהו גם הגדר בתפילת עננו הנאמרת בתעניות ציבור, ונקדים דאיתא בסידור ר"ש מגרמייזא (עמ' ר):
וביסודו של הר"ר אלעזר בהר"ר יב"ק ז"ל מצאתי שיש בברכה זו ס"ג תיבות כנגד אותיות שבאותו פסוק וירא יעקב מאד ויצר לו (בראשית לב ז), וזהו שחותמין בא"י העונה בעת צרה, והחותמין ושומע תפילה טעות הוא בידם, כך נמצא ביסודו של הר"ר משה כהן ז"ל, וראיותיו ושמועותיו מפורשין על העיקר עכ"ל.
וכן נמצא בארחות חיים הל' תענית סי' כב ובכל בו שם סי' סא:
ובעננו יש ס"ג תיבות כנגד ס"ג אותיות שיש בפסוק ויירא יעקב מאד, כ"מ. ולפנינו רומז הרוקח כנגד ס"ג תיבות מן אלקי אבי וכו'.

ומעין זה איתא בפירושי סידור התפילה להרוקח:
בתפלת עננו יש ס"ג תיבות, כמו כן בתפלת יעקב מן אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק עד לא יספר מרב.

ועי' בשו"ת תורה לשמה להבא"ח (סי' תקכא) שביאר הדברים שהרי לכאורה בנוסח תפילת עננו שלפנינו, וכן הועתק בארחות חיים שם נמצאו רק ס"א תיבות.

ובאליה זוטא (סי' תקסד ס"ק א) הביא דברי הכל בו והוסיף עליהם: ו
באגודה פרק קמא דתענית ראיתי נגד ס"ג אותיות בשלשה אבות וי"ב שבטים. ונ"ל לכוין בזה מה שמצאתי בספר ת"ל על תהלים מזמור נ"ג כלו ס"ג יחדיו, במזמור ראשון אמר סר וכאן סג, נגד ס"ג אומות שבאו עם טיטוס על ירושלים ע"כ. ונ"ל דלזה נרמז בפסוק ויירא יעקב מאד ס"ג תיבות, כי טיטוס היה בן בנו של עשו הרשע, והיינו שיש באותיות שבטים ובענינו ס"ג תיבות להגן מאלו, כנ"ל וק"ל.

[וכן העתיק בשנית באליה רבה סי' תקסה, ושם איתא: בחיבורי לקט על תהילים. באיזה חיבור מדובר?].

והנה בנוסח תפילת עננו המובא בירושלמי פ"ד דברכות ופ"ד דתענית ה"ב איתא: ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה ה' עונה בעת צרה וכו', [ונוסף עוד: ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם].
ונראה שזה עיקר תפילת עננו, [ומה שאומרים 'טרם נקרא אליך עננו וכו', נראה שזה תוספת מאוחרת מענינה של ברכת שומע תפילה, כמו שמוכח מנוסח ברכת הביננו שמרומזת ברכת שומע תפילה 'טרם נקרא אליך עננו, ובאמת ליתא גם בנוסח תפילת עננו שהעתיק הרמב"ן בחידושיו לתענית טו, א].

ולכאורה צ"ב, באיזה צרה גדולה הננו נמצאים עתה, ובע"כ דהיינו צרת הגלות שהיא צרתו של עשו הרשע שנלחם עם יעקב אבינו.

ולכן נרמז בתפילה זו הפסוקים המדברים בענין צרת והצלת יעקב אבינו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5929
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 01, 2019 9:20 pm

ונראה שענין זה שאנו בצרה תמידית מפני עשו הרשע מרומז ג"כ בנוסח קידוש לבנה, דאיתא במסכת סופרים (פי"ט ה"י) אחר נוסח הברכה:
ורוקד שלש רקידות כנגדה, ואומר שלש פעמים, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי, תפול עליהם אימתה ופחד.
וצ"ב מה ענין דבר זה של הצלה מן האויבים לכאן.
והנה בנוסח שלפנינו במס' סופרים איתא: ואומר שלש פעמים, סימן טוב, סימן טוב, סימן טוב, תיהוי לכל ישראל, ברוך בוראך, ברוך יוצרך, ברוך מקדשך. וכן מובא במחז"ו וברבנו בחיי פרשת בא ונוסח אחד בטור, וזה מיוסד ע"פ מדרש ויק"ר פל"ו ד: אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו עולמי עולמי אומר לך מי בוראך מי יוצרך, יעקב בוראך יעקב יוצרך ככתוב בוראך יעקב ויוצרך ישראל (ישעיה מג א) עכ"ל, אבל בכל בו סי' מג, אבודרהם, הטור בשם י"א ועוד קדמונים איתא: ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך, וסימן יעק"ב והוא רמז לו.

ונראה הביאור לפי מה דאיתא במדרש בראשית רבה (פרשת בראשית ו, ד):
רבי לוי בשם רבי יוסי בר אלעאי אמר דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול, והקטן מונה לקטן, עשו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, א"ר נחמן והוא סימן טב, עשו מונה לחמה שהיא גדולה, מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה, כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום, כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא.


ומעתה נראה שזוהי התפילה שאנו מתפללים מפני הרדיפות של זרעו של עשו שלא יוכלו לנגוע בנו לרעה. כי צרתו של זרעו של עשו כנגד זרעו של יעקב היא תמידית עד כי יבוא גואל, וכאמור.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים