מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בית מדרש הגר"א

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ג' ינואר 28, 2020 8:31 am

א_צאנזער כתב:לגבי הגרמ"ה הירש שליט"א, ישנם שמועות סותרות בתכלית.

היו שמועות לגבי הגר"ד לנדו, ולגבי המשגיח הגר"ש ברויאר. שניהם הכחישו וביקשו לפרסם שמעולם לא אמרו דברים כאלו.

לגבי הגרמ"ה הירש לא היו שמועות. אתה בדבריך מנסה לייצר את השמועות בשמו כנגד בימ"ד הגר"א. זה לא יצליח לך. התמיכה שלו ברב ענבל מאד ברורה, והוא עומד לצדו כנגד המקטרגים (כמובן, מדובר על מקטרגים ת"ח. לא על קווי נייעס/השקופה ושומעיהם שלזה אי"צ כלל להתייחס).
ומי שיודע, מדובר בהרבה יותר מזה, ואכמ"ל.

לעולם יהיה אדם
הודעות: 470
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 11:30 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לעולם יהיה אדם » ג' ינואר 28, 2020 10:09 am

לפי פשוטו כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:אני שמח שאנו מסכימים שהנושא הוא גיבויים של הזקנים

תוכל לראות את הגיבוי המדובר באופן אישי וללא תיווך של גורמים איטרסנטים ומשמיצנים שמגבבים הבל ומוציאים שם רע.

גיבוי, ראוי שיבוא מדמויות יותר מרכזיות כמו הגרמ''ה הירש והגריג אדלשטיין שהם העוסקים המרכזיים בענייני חינוך.
ובמיוחד שחצי מהמסתובבים והמדברים בבית מדרש הגר"א באים מפוניבז'
ומסתבר שאם ראשי הביהמ''ד היו יכולים להשיג גיבוי, היו עושים זאת.

בדיוק להפך.
ההתנגדות ראוי שתבוא מדמויות מרכזיות יותר.
במיוחד שבחורים שבאים לבית מדרש הגר"א הם כאלה שחשים צורך וחשים שמקבלים שם מענה.
ומסתבר שאם הרודפים היו יכולים להשיג מתנגדים רבים יותר, היו עושים זאת.

לעולם יהיה אדם
הודעות: 470
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 11:30 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לעולם יהיה אדם » ג' ינואר 28, 2020 10:10 am

ח. רוזנברג כתב:לגבי הגרמ"ה הירש לא היו שמועות. אתה בדבריך מנסה לייצר את השמועות בשמו כנגד בימ"ד הגר"א. זה לא יצליח לך.

אל תהיה כל כך בטוח,
זו שיטה ישנה וטובה.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ג' ינואר 28, 2020 12:06 pm

ישא ברכה כתב:...
בנקודה הזו אני חושב שאתה מציג משהו לא מדויק, כי מן התורה ומן הנביאים והכתובים יש מבט מאד מרכזי של נברא העומד כלפי הבורא הגדול והנורא, והאמת לא תמיד זה בהכרח כלפי הנקודה של בורא עולם, אלא הרבה פעמים זה כלפי הנקודה של הכח העצום של ה', מה ה' יכול לעשות, לדוגמא כשעם ישראל אמר שירה אחרי קריאת ים סוף, שירה מיוחדת כל פסוק עם הגוון שלו, אבל מה שבולט זה שבחים על כוחו וגבורתו ושבחים על טובו וחסדו. וכך במקומות רבים בתורה ובנביאים, הנה דוגמא למשל לראות איך ירמיהו פונה לה' ''אֲהָהּ֘ אֲדֹנָ֣י ה' הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־ יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר. עֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֹ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְקֹוָ֥ק צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ. גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו. אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה. וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל". וכהנה רבות. אגב, הרבה פעמים כשאני אומר פסוקי דזמרה אני מתפעל מהעושר של דוד המלך, איך הוא משבח את ה' על כל כך הרבה פרטים, גם בפן של כוחו וגבורתו וגם בפן של טובו וחסדו.

א. אני בכוונה דיברתי בעיקר על התורה, שם בולט לעין שלא מדברים כמעט בכלל על בורא, אלא על גואל ומלך וכו'. בנביאים אכן יש יותר לגבי בורא, אבל כמדומני זה עדיין שולי ביחס ליציאת מצרים, גואל וכו'.
(אפשר לומר הרבה ביאורים בזה, אבל עדיין תמונת הבסיס היא בתורה.)
נקודה נוספת, היא שיש הבדל בין אזכור יצי"מ\בריאת העולם כדי לשבח או להראות יכולת של הקב"ה כביסוס לבקשה, לבין אזכור כמקור היחס. אשמח אם תפנה אותי לשלושה פסוקים בתורה שבהם יש יחס של בורא לנברא.
ישא ברכה כתב:
2. אתה כל הזמן כותב שיציאת מצרים מוזכרת יותר מאשר בריאת העולם. ואני לא מבין מה אתה רוצה לומר מכך. אמת שלמחפש בפרויקט השו"ת המילה מצרים מופיעה בתורה יותר פעמים ברא או בורא. באמת זה לא מדויק כי שמות ה' ובוודאי חלקם (וחלק תלוי בפירושים השונים) משמעותם 'בורא עולם', אבל נניח לזה. יציאת מצרים זה משהו שיש לו הרבה משמעויות והוא מופיע בהקשרים שונים, שלא בהכרח זה אומר משהו כלפי השאלה איך אני מתייחס לה'. למשל הפסוק שאנחנו אומרים כל יום 'אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים', המשמעות הפשוטה של הפסוק הקב"ה הוציא אותנו ממצרים כדי שהוא יהיה האלהים שלנו - המנהיג שלנו. בפשטות הכתובים זה מדובר כלפי המצוות והגזירות שהוא ציוה אותנו. ואם לא נקיים את מצוותיו אנחנו פוגעים במטרת היציאה שהיא מחייבת, אבל האם זה אומר שלכן כאשר אני לובש ציצית אז אני נזכר בה' המוציאינו ממצרים או אולי בה' הבורא (או שניהם יחד)? זאת אומרת יציאת מצרים יכולה להיות כמקור המחויבות והעבדות אליו, אבל מהי העבודה עצמה? יתירה מכך פעמים רבות גם יציאת מצרים מופיע כמקור לשבח על כוחו וגבורתו, כלומר לא בחלק של הגאולה אלא בחלק של הגבורה, כמו למשל איך שמשה רבינו פונה אל ה' 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. אתה החילותך להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך'. והראשונים רגילים לפרש כך את המקראות של יציאת מצרים.

התורה כולה עוסקת ביחס שלנו עם הקב"ה (ספר הברית), הן בחובות האיברים והן בחובות הלבבות. עדוׂת, מצוות, חוקים, משפטים. העובדה היא שלאורך התורה יש עיסוק מתמיד ביציאת מצרים (כמקור מחייב לקיום מצוות, כמכוננת את היחס בינינו לקב"ה ועוד) ואין דיבור על יחס של בורא ונברא.

א_צאנזער
הודעות: 81
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי א_צאנזער » ג' ינואר 28, 2020 12:10 pm

אם כבר, זו קטנ'ס.
להתווכח מה אמר הרב'ה...
אני כתבתי מה ששמעתי, ממישהו קרוב קצת, לא נראה לי ששיקר אותי, או שהיה לו איזה סיבה לשקר.
אתה יודע להיפך, לחיי.
לדידי הדבר ספק, ודל מהכא דעת הגרמ"ה הירש. עד שלא תהיה לי ידיעה אישית.
מה שכן ברור, ולית מאן דפליג, זה דעת הגר"ד כהן.

א_צאנזער
הודעות: 81
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי א_צאנזער » ג' ינואר 28, 2020 12:12 pm

הרואה כתב:רק נציין שאם הצנזער החצוף היה חי לפני 80 שנה, היה מדבר בצורה חריפה יותר על מרן החזו"א שעם כל הכבוד צץ לו משום מקום ומחלק הוראות כאילו שהוא אחד ממעתיקי השמועה.
מדשתקי רבנן ש"מ ניחא להו.


האם זה הוצאת שם רע (על ניק), או"ד דמגוגיה בגרוש?

הרואה
הודעות: 1641
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הרואה » ג' ינואר 28, 2020 2:02 pm

א_צאנזער כתב:
הרואה כתב:רק נציין שאם הצנזער החצוף היה חי לפני 80 שנה, היה מדבר בצורה חריפה יותר על מרן החזו"א שעם כל הכבוד צץ לו משום מקום ומחלק הוראות כאילו שהוא אחד ממעתיקי השמועה.
מדשתקי רבנן ש"מ ניחא להו.


האם זה הוצאת שם רע (על ניק), או"ד דמגוגיה בגרוש?

זה היה מענה להודעתך החצופה (אפרופו דמגוגיה בגרוש) שבינתיים נמחקה בצדק על ידי ההנהלה.
הדרך לנהל דיון ענייני הוא בוודאי לא על ידי הקטנת גדולים (הזכירו פה השוואת קטן וגדול?) סתם כי הם לא רוקדים לפי החליל שלך.

הגיונות
הודעות: 920
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הגיונות » ג' ינואר 28, 2020 5:58 pm

סגי נהור כתב:
יותם כתב:היחס של בורא ונברא, עליו מבקש סגי נהור לבסס את כל הקשר בינינו לקב"ה, איננו מרכזי בכלל בתורה.

בורא ונברא איננו היחס אלא הנתון, שעל פיו יש להבין את היחס, כל יחס.

יפה כתבת.

אגדיר זאת יותר: בורא-נברא הוא פשוט הקיום הבסיסי של שניהם ללא יחס אמיתי ביניהם. זהו רק קשר מטפיזי/הגדרתי. מנגד, עבד-אדון, בן-אבא וכדומה, הוא כבר יחס בו יש אינטראקציה מסויימת

ישא ברכה
הודעות: 1871
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ישא ברכה » ג' ינואר 28, 2020 8:44 pm

הגיונות כתב:
סגי נהור כתב:
יותם כתב:היחס של בורא ונברא, עליו מבקש סגי נהור לבסס את כל הקשר בינינו לקב"ה, איננו מרכזי בכלל בתורה.

בורא ונברא איננו היחס אלא הנתון, שעל פיו יש להבין את היחס, כל יחס.

יפה כתבת.

אגדיר זאת יותר: בורא-נברא הוא פשוט הקיום הבסיסי של שניהם ללא יחס אמיתי ביניהם. זהו רק קשר מטפיזי/הגדרתי. מנגד, עבד-אדון, בן-אבא וכדומה, הוא כבר יחס בו יש אינטראקציה מסויימת


לא מדויק. בורא ונברא זה לא רק נתונים אלא יש לזה משמעות עצומה [ישירה. עוד לפני אדון ועבד, אבא, וכו' וכו']. הרבה מהראשונים בונים את כל המושג של אהבת הרוממות ויראת הרוממות על בסיס הגדלות של הבורא, כבורא מול הנבראים.

שומע ומשמיע
הודעות: 2600
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' ינואר 28, 2020 9:08 pm

עושה חיל כתב:מה זה הקטנעס' הזאת,
מי אנחנו שנחליט מי הוא גדול ומי הוא קטן?

ובאיזה מיני כלים -
תכלת לא תכלת?!
פרהסיה לא פרהסיה?!

וכביכול מי שהולך עם תכלת לא שימש 'גדולים' - שקר ועיוות ביסודו!
[וכבר מורינו ראש ישיבת חברון מטיל תכלת (בצנעה)]

מה זו הרמה הזאת?
לאן הגענו?

אם בית מדרש הגר"א הוקם רק בשביל להוציא תלמידי חכמים שהמשא ומתן שלהם יגבה מעט מ שיח כזה - דיינו.

לא כל משפט באשכול הוא 'כוס התה' שלי, אבל כמובן לתכלת יש משמעות, יען היא אחד מהשאלות של שמרנות מול חידוש בבית המדרש כיום.

הגיונות
הודעות: 920
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הגיונות » ג' ינואר 28, 2020 9:18 pm

ישא ברכה כתב:
הגיונות כתב:
סגי נהור כתב:
יותם כתב:היחס של בורא ונברא, עליו מבקש סגי נהור לבסס את כל הקשר בינינו לקב"ה, איננו מרכזי בכלל בתורה.

בורא ונברא איננו היחס אלא הנתון, שעל פיו יש להבין את היחס, כל יחס.

יפה כתבת.

אגדיר זאת יותר: בורא-נברא הוא פשוט הקיום הבסיסי של שניהם ללא יחס אמיתי ביניהם. זהו רק קשר מטפיזי/הגדרתי. מנגד, עבד-אדון, בן-אבא וכדומה, הוא כבר יחס בו יש אינטראקציה מסויימת


לא מדויק. בורא ונברא זה לא רק נתונים אלא יש לזה משמעות עצומה [ישירה. עוד לפני אדון ועבד, אבא, וכו' וכו']. הרבה מהראשונים בונים את כל המושג של אהבת הרוממות ויראת הרוממות על בסיס הגדלות של הבורא, כבורא מול הנבראים.

אכן. וכפי שכתבתי בדבריי, יש לכך השלכות מטפיזיות מרחיקות לכת, אבל זה קודם לאינטראקציה. בעצם, זה כל כך יסודי ומרחיק לכת, בגלל שזה קודם לאינטראקציה. ודו"ק

לענין
הודעות: 3142
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 28, 2020 10:03 pm

ובחזרה לנושא האשכול.
באמת חשוב לפתוח בפני הצעירים דרכי חשיבה מחודשות, מכמה וכמה טעמים חשובים, שלא לשמה ולשמה [ואכן יודעני באיזהו מקומן שבכדי להשביע רצון הבחורים הראש ישיבה הביא לישיבה אברך היודע לישא וליתן במלחמתה של תורה ב'שפה החדשה'].
ניסיתי קצת להבין במה דברים אמורים, ופתחתי בספר 'בינה להשכיל' את הקונטרס 'דרשו משפט' בו הוא בונה סוללה לעומת משנתו של בעל ה'מעין גנים' שליט"א.
אודה ולא אבוש כי לצערי הרב ולבושתי ולחרפתי לא הבנתי דבר וחצי דבר. היש מבין מהו ענין הפלוגתא אם 'הדינים הם מחילים החלויות' או שמא 'תוכן החלויות עצמן גורמים לדינים'?
יש איזה שהם קיצורי דרך להבין את השפה הזאת, או שאני סתם מבזבז את הזמן?
ואגב, אם יש למישהו את הספר 'דברי הרב' של הרב איתמר לוי, בו הוא מקים דברי רבו ומיישב ההשגות של הבינה להשכיל, אשמח מאד אם יוכל להעלות כאן, או לפחות בפרטי.

יהושפט
הודעות: 42
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יהושפט » ג' ינואר 28, 2020 10:27 pm

לענין כתב:ובחזרה לנושא האשכול.
באמת חשוב לפתוח בפני הצעירים דרכי חשיבה מחודשות, מכמה וכמה טעמים חשובים, שלא לשמה ולשמה [ואכן יודעני באיזהו מקומן שבכדי להשביע רצון הבחורים הראש ישיבה הביא לישיבה אברך היודע לישא וליתן במלחמתה של תורה ב'שפה החדשה'].
ניסיתי קצת להבין במה דברים אמורים, ופתחתי בספר 'בינה להשכיל' את הקונטרס 'דרשו משפט' בו הוא בונה סוללה לעומת משנתו של בעל ה'מעין גנים' שליט"א.
אודה ולא אבוש כי לצערי הרב ולבושתי ולחרפתי לא הבנתי דבר וחצי דבר. היש מבין מהו ענין הפלוגתא אם 'הדינים הם מחילים החלויות' או שמא 'תוכן החלויות עצמן גורמים לדינים'?
יש איזה שהם קיצורי דרך להבין את השפה הזאת, או שאני סתם מבזבז את הזמן?
ואגב, אם יש למישהו את הספר 'דברי הרב' של הרב איתמר לוי, בו הוא מקים דברי רבו ומיישב ההשגות של הבינה להשכיל, אשמח מאד אם יוכל להעלות כאן, או לפחות בפרטי.

שמעתי שהרב המחבר מקפיד על הפצת חוברת זו. מחקתי, ואבקש מהמורידים לא להפיץ.
נערך לאחרונה על ידי יהושפט ב ד' ינואר 29, 2020 1:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 3142
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 28, 2020 10:33 pm

תודה רבה מאד!

לוצאטי
הודעות: 588
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 1:41 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לוצאטי » ד' ינואר 29, 2020 9:06 pm

הרב איתמר לוי כתב לי בזה"ל:
מה שעלה שם זה מהדורה שלא הוצאתי [עם הקדמה שלא אני כתבתי] ויש שם ציטוטים מבינה להשכיל במהדורה שלא יצאה בסוף, וזה הושמט במה שיצא בסוף, מה שהועלה שם מעולם לא יצא מתחת ידי.
ומלבד זאת דברי הרב זה ספר שאינו מוגה ולמטה מזה.

לענין
הודעות: 3142
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לענין » ד' ינואר 29, 2020 10:12 pm

זיבורית דידיה כעידית דעלמא.
נהניתי והיתה לי תועלת. השפה הקולחת עדיפה עשרת מונים על ההתנסחויות הגבוהות של מעין גנים - שהן נהירות רק לשומעי הלקח. החכמתי.
ואדרבה ואדרבה יעלה מר משאר פירותיו המשובחים של הרב לוי אשר ניכר כי מרא דשמעתתא הוא!

יהושפט
הודעות: 42
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יהושפט » ה' ינואר 30, 2020 12:45 am

לוצאטי כתב:הרב איתמר לוי כתב לי בזה"ל:
מה שעלה שם זה מהדורה שלא הוצאתי [עם הקדמה שלא אני כתבתי] ויש שם ציטוטים מבינה להשכיל במהדורה שלא יצאה בסוף, וזה הושמט במה שיצא בסוף, מה שהועלה שם מעולם לא יצא מתחת ידי.
ומלבד זאת דברי הרב זה ספר שאינו מוגה ולמטה מזה.


אני שב ומיצר על המכשול שיצא תחת ידי.
בשעתו החוברת הזו הופצה בפרסום גדול, וקבלתיה מכמה וכמה מקורות, ולכן לתומי סברתי שהדברים פורסמו על ידי הרב המחבר, וניחא ליה בפרסומם, וצר לי מאד על הצער שגרמתי להרב המחבר בשגגה.
ואני לכשעצמי למדתי לקח מן הענין, להיות זהיר הרבה יותר בהעברת וכ"ש העלאת דברים שהגיעו לידי, גם כשאין לי כל סיבה לחשוב שמחברם אינו מעונין בכך.

אליסף
הודעות: 323
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אליסף » ה' ינואר 30, 2020 8:56 pm

לא ראיתי תשובה על השאלה מיהם רבותיו של "הרב אוריה שליט"א" שמהם שאב את תורתו

יאיר
הודעות: 10403
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ה' ינואר 30, 2020 11:03 pm

אליסף כתב:לא ראיתי תשובה על השאלה מיהם רבותיו של "הרב אוריה שליט"א" שמהם שאב את תורתו

ענבל למד בישיבות אור ישראל ובישיבת סלבודקה הליטאיות.

לאחר נישואיו התגורר למד כאברך בכולל ואחרי כן היה שותף להקמת ישיבת דרך השם בירושלים.
https://webcache.googleusercontent.com/ ... clnk&gl=il

היא שיחתי
הודעות: 3492
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' פברואר 01, 2020 9:34 pm

תכל'ס, עברה תקופה, וחוץ מהגר"ד כהן אף אחד לא מדבר בגלוי ולא תוקף בגלוי, הכל שמועות בלי ביסוס.

לכאורה זה מוכיח שאין באמת מי שמתנגד לבית מדרש המדובר חוץ מהגר"ד כהן.

ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ש' פברואר 01, 2020 9:56 pm

היא שיחתי כתב:תכל'ס, עברה תקופה, וחוץ מהגר"ד כהן אף אחד לא מדבר בגלוי ולא תוקף בגלוי, הכל שמועות בלי ביסוס.

לכאורה זה מוכיח שאין באמת מי שמתנגד לבית מדרש המדובר חוץ מהגר"ד כהן.

סיפרו לי השבת בחורים מפוניבז', שהגרח"פ ברמן שלח בשבוע שעבר (בגלוי ובפרסום) בחורים לשמוע את הוועדים שמוסר הגרא"מ פייבלזון בסמוך לפוניבז'.
וכולם יודעים שזה היה אחרי שהגר"ד כהן שוחח איתו...

שמחו
הודעות: 272
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי שמחו » ש' פברואר 01, 2020 10:51 pm

היא שיחתי כתב:תכל'ס, עברה תקופה, וחוץ מהגר"ד כהן אף אחד לא מדבר בגלוי ולא תוקף בגלוי, הכל שמועות בלי ביסוס.

לכאורה זה מוכיח שאין באמת מי שמתנגד לבית מדרש המדובר חוץ מהגר"ד כהן.

להתנגדותו של הגר"ד כהן יש משקל עצום, ולו מפני שהוא מייצג את דרך האמצע.
הוא לא 'קנאי' המתנגד לכל מה שלא ראינו לפני עשרים שנה, ולא בכל יום שומעים ממנו על התנגדויות למיזם כזה או אחר.
בנוסף הוא שרוי עמוק בעסק האגדה עם החידושים של עשרות השנים האחרונות [הגרמ"ש ולמעלה בקודש]. אם בכל זאת הוא מתנגד כנראה שיש דברים בגו.

למען עמי
הודעות: 71
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי למען עמי » א' פברואר 02, 2020 12:26 am

שמחו כתב:
היא שיחתי כתב:תכל'ס, עברה תקופה, וחוץ מהגר"ד כהן אף אחד לא מדבר בגלוי ולא תוקף בגלוי, הכל שמועות בלי ביסוס.

לכאורה זה מוכיח שאין באמת מי שמתנגד לבית מדרש המדובר חוץ מהגר"ד כהן.

להתנגדותו של הגר"ד כהן יש משקל עצום, ולו מפני שהוא מייצג את דרך האמצע.
הוא לא 'קנאי' המתנגד לכל מה שלא ראינו לפני עשרים שנה, ולא בכל יום שומעים ממנו על התנגדויות למיזם כזה או אחר.
בנוסף הוא שרוי עמוק בעסק האגדה עם החידושים של עשרות השנים האחרונות [הגרמ"ש ולמעלה בקודש]. אם בכל זאת הוא מתנגד כנראה שיש דברים בגו.

עיין כאן:
viewtopic.php?f=51&t=48996&p=596972#p596972

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1939
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' פברואר 02, 2020 1:32 am

איני מעורה הרבה בענין בהמ"ד הגר"א אבל אני יודע שבתוך חברון יש הרבה ביקורת גם על הגר"ד כהן .
אז מותר לחוות עוד דעות נגד דעתו.

היא שיחתי
הודעות: 3492
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' פברואר 02, 2020 8:55 am

עם כל הכבוד לגר"ד כהן, ויש הרבה הרבה כבוד, הוא לא הרב שך, ואי אפשר לבנות 'התנגדות' על סמך דבריו לבד.
אגב, לגבי הרב שרייבר לדוגמא, גם אם נעמיד את מתנגדיו [החיים עמנו כהיום הזה] היינו הגר"ד כהן והגר"א דויטש בצד אחד, והוא בצד השני, למכירים את האישים הפועלים בהחלט יעלה שהרב שרייבר הוא סמכות יותר גדולה מהם [היינו במכלול הנתונים בכדי לסמוך עליו, לאו דווקא בשליטה בירושלמי מסכת דמאי], וממילא אין להם היכולת לשפוט אותו.

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 02, 2020 9:01 am

היא שיחתי כתב:עם כל הכבוד לגר"ד כהן, ויש הרבה הרבה כבוד, הוא לא הרב שך, ואי אפשר לבנות 'התנגדות' על סמך דבריו לבד.
אגב, לגבי הרב שרייבר לדוגמא, גם אם נעמיד את מתנגדיו [החיים עמנו כהיום הזה] היינו הגר"ד כהן והגר"א דויטש בצד אחד, והוא בצד השני, למכירים את האישים הפועלים בהחלט יעלה שהרב שרייבר הוא סמכות יותר גדולה מהם [היינו במכלול הנתונים בכדי לסמוך עליו, לאו דווקא בשליטה בירושלמי מסכת דמאי], וממילא אין להם היכולת לשפוט אותו.

זה לא כ"כ חשוב להזכיר נשכחות,
אבל למי שמתמצא, היו עוד מתנגדים רבים להגרח"י, ביניהם רבי אביעזר פילץ ועוד ראשי ישיבות חשובים.
וכבר רמזתי לעיל שהגראי"ל זצוק"ל לא עודד את ההולכים לשם, וד"ל ואכמ"ל.

מקדש מלך
הודעות: 3110
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' פברואר 02, 2020 10:40 am

מישהו יכול להסביר ברחל בתך הקטנה לבור שכמוני, המכיר את ההווי הליטאי כמעט רק מתוך הפורום... מה הקשר בין שיטתו של הרב (ח"י?) שרייבר לבית מדרש הגר"א?
האם חלק מעיסוקי אותו בית מדרש הם משנת הרב שרייבר?

הרב דוד שמואל עינבל, נחשב כתלמיד של הרב שרייבר רק חולק עליו מיניה וביה, או שהוא יונק ממקורות אחרים לגמרי, והקשר ביניהם מסתכם רק בנגטיב?

ובכלל, הרב אוריה והרב פייבלזון מוצגים כדבר אחד, בו בשעה שלפי הנשמע הרב אורייה בעצם מתנגד לשיטותיו במילים חריפות (הם מיודדים ונותנים במה וכבוד זה לזה, אך לא באותה דעה).

אז מה הם חידושיו המסעירים של הרב אוריה? עצם העיסוק במחשבה ולימוד מהיר? או שיש באמתחתו חידושים נוספים?

היא שיחתי
הודעות: 3492
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' פברואר 02, 2020 6:58 pm

אין קשר בין הרב שרייבר לבית מדרש הגר"א/הרב פייבלזון, הנקודה המשותפת היא בכך שהם מחדשים בתוך בית המדרש, למרות שלהבנתי [הלא מוכרחת] הרב ענבל לפחות מביא כלים חיצוניים מסויימים.
הרב דוד ענבל לא נראה לי תלמיד של הרב שרייבר.
לפי הבנתי [ואני לא שמעתי ממנו שיעורים מעבר למפי השמועה והאתר של בית המדרש] יש לרב אוריה כמה מאפיינים, ויבואו החכמים ויתקנוני:
1 הסתכלות ביקורתית על הגמרא מתוך הגמרא, כלומר להסתכל על הגמרא ודברי חז"ל מתוך קבלה מוחלטת ושלמה, אך מאידך לנסות להבין את דרכי חשיבתם מדוע אמרו כך ולא אחרת, בעולם הישיבות הרגיל, גם בזה השואל 'למה' ולא רק 'מה' נוהגים לשאול למה הדין הוא כך וכך אבל בצורה מוגבלת, הוא ממשיך עם ה'למה' גם לרמה של מניעים גבוהים יותר.
2 פילוסופיה, להבנתי [ושוב-אשמח לתיקון] הוא דן עם השומעים במהות ההכרה האנושית, מיהו ומהו האני השומע והמצווה, דברים המשיקים לתורות האפיסטמולוגיה, שאלות מוסריות ובחינת המוסר שבתורה כנגד המוסר הכללי כפי שאני חושב שציינו כאן מהרצאה שנתן באיזו אוניברסיטה, דיונים בפוסטמודרניזם ודמוקרטיה והשקתם לתורה, כפי שמופיע באתר בית המדרש.
3 הגות על כל חלקיה, כפי שניתן לראות לאורך האתר הלוך וחזור, יסודות האמונה, כוזרי, המחוייבות שלנו לציוויי התורה ולחז"ל.
נערך לאחרונה על ידי היא שיחתי ב ד' פברואר 19, 2020 10:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 2:34 am

דיברו כאן הרבה על כמות האזכורים בתנ"ך להיות הקב"ה בורא העולם ומתן/דרישת היחס של בורא, כמה מקום זה תופס, היכן נזכר שזה אמור להיות היחס הבסיסי שלנו לקב"ה שרק עליו בנוי כל יחס אחר וכו' (ובגדול נגד מה שייסד הרמב"ם בנושא, בסהמ"צ וביסוה"ת ובמו"נ. חושבני שהיסוד הזה עכ"פ של הרמב"ם התקבל בישראל ללא עוררין, כולל אצל המקובלים).

ואני הקטן משתומם ולא מבין את הויכוח: מה קל מזה. צאו וספרו כמה פעמים מוזכר בתנ"ך שם הויה והרי לכם מספר האזכורים, והרי לכם הנפח של הדבר, והרי לכם מקומו כבסיס לכל דבר אחר. זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור.

(הייתי מוסיף גם את האזכורים של שם "אלקים", ובפרט בצירוף "הויה אלקים", ובפרט שאחד היסודות הכי גדולים שמשרישה התורה, והוא הוא יסוד אמונת ישראל, הוא ש"הויה הוא האלקים". אבל מן הסתם יתחילו להתווכח מה משמעות שם "אלקים" לכן לא נכנסתי לזה. רק אומר שהיסוד הכי גדול באמונה של התורה הוא שאלקים - הכוח הפועל בבריאה, המנהל והמשגיח וכו' ובכל הופעה אחרת של כוח ופעולה ותנועה בבריאה וכו' - אינו מנותק לא במציאות ולא בתפיסה מהויה, אלא הויה הוא הוא האלקים. ממילא בעיניי כל אזכור של שם אלקים הוא אוטומטית אזכור של הויה דוקא. אבל כאמור, אני מבין שיש שיתווכחו לכן לא נכנסתי לזה).

אולי יטענו לי מהציווי שלא להזכיר בפה שם הויה, אלא זה שמי לעלם, להעלימו, ולקראו בשם אדנות דיקא. ועד כדי שיטת הגר"א באו"ח סימן ה שגם בכוונת השמות אי"צ לכוון בשם הנכתב אלא רק בשם הנקרא, וא"כ יטענו שכאן כתוב שלא זה אמור להיות היחס וכו', שהרי הקב"ה בעצמו "העלים" את זה ומורה לנו להתעלם מזה.

אבל זו טענה מוזרה לדעתי. לכתוב את השם הזה אלפי אלפי פעמים - ולצוות להעלימו עד כדי מחיקה מהתודעה? לא מסתבר. אם רצון ה' ששם זה יהיה מחוק מהתודעה ולא יתייחסו אליו - א"כ למה לכתוב דוקא אותו לאורך כל התנ"ך? תגלה אותו פעם אחת עבור יודעי ח"ן ומעתה אל תשתמש בו בכלל גם בכתיבה.

אלא פשוט שאי-אפשר להתעלם מהשם הנכתב כל הזמן. ולדעת השו"ע צריך גם לכוון את כוונת כתיבתו, הלכה למעשה. (וגם הגר"א לא שולל את מי שירצה לכוון את כוונת כתיבתו, עיי"ש, "ואם בא לכוון כתיבתו" וכו', ורק טוען שכוונת כתיבתו אחרת), ואדרבה, בכתיבה - וציווי לא להזכיר בפה - בזה גופא מלמדים אותנו שאמנם איננו יכולים לעסוק בתוכן שם הויה, מכל הטעמים הידועים והמובנים, ולכן אנו עוסקים כסדר בשם אלקים ובשם אדנות, כי בזה יש לנו איזה תוכן מושג ומובן ויחס וחוויה וכו' (דיבור), אבל תמיד תמיד מוכרח להיות מונח ברקע מול העיניים (כתיבה/קריאה) שם הויה. ודוק.

הרואה
הודעות: 1641
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הרואה » ב' פברואר 03, 2020 7:30 am

שם הויה התגלה רק ביציאת מצרים.
בריאת העולם לא נושא מרכזי בשם הויה, עד שחז"ל שואלים למה בכלל מסופר מעשה בראשית ולא מתחילים מהחדש הזה לכם, וגם כל הדרשות על בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל, ולא מוזכר דבר על היחס הבסיסי של בורא ונברא, וכן בכל הברכות והתפילות אינו מופיע (כיחס אליו, מופיע ביוצר ועוד כגדלותו ושבחו) אלא בעיקר שם הויה שהתגלה ביציאת מצרים.

דורשי יחודך
הודעות: 915
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' פברואר 03, 2020 8:12 am

ראה מצורף.
קבצים מצורפים
בן מלך שרשי חובת עבודת ה'.PDF
(662.95 KiB) הורד 76 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 8:50 am

לא הבנתי מה בכך ששם הויה התגלה רק ביציאת מצרים. אנחנו מדברים על מה מתאר שם זה מרגע שהתגלה. זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור. הקב"ה להדיא רוצה שנכיר אותו כך.

ובכל מקרה שם הויה (ובאופן של הצירוף "הויה אלקים") מוזכר בתורה כבר מפרק ב' בבראשית והלאה, כך שמרגע שקיבלנו תורה - וכך היא כתובה - מורה לנו הקב"ה להכיר אותו כהויה החל מהפרק השני בתורה.

ומה ז"א שבריאת העולם אינה נושא מרכזי בשם הויה? איזה עוד פירוש יש לשם הויה, חוץ מהגר"א (נמצא קיים), השו"ע (היה הוה ויהיה), והרמב"ם (מצוי אמת מחויב המציאות סיבה ראשונה עילת העילות וסיבת הסיבות)?

ובוא נדבר על שם אלקים. הוא בודאי מופיע מיד בפסוק הראשון של התורה והתגלה כבר לאבות. מה תוכן שם אלקים? מלשון אל וברבים, לאמר: בעל הכוחות כולם, או כוח הכוחות. האם שם זה מתאר מערכת יחסים או את היותו היחיד הפועל בעולם - דבר שנגזר בהכרח מהיותו בורא העולם?

שם אלקים לא מתאר שום מערכת יחסים שלו איתנו כישראל, אלא מתייחס לעולם. שהוא בעל הכוחות, או עכ"פ מנהיג ומנהל העולם, הפועל בעולם וכו'. זהו לא שם שמתייחס למערכת היחסים שלנו עמו כאבא או כגואל וכו'. ונכון ששם זה מקבל שייכות, אלקינו וכו' וכבר עמדו בזה רבים, ויש משמעות של אלקינו במובן של מנהלנו הדואג לנו וכו', אבל עכ"פ רק בצירוף השייכות אפשר להתחיל לדבר על משהו נוסף (וגם אז יש ראשונים שמסבירים שהכוונה שאנחנו מאמינים בכך שהוא בעל הכוחות כולם, ויש שמסבירים שהוא זה שאנחנו עובדים), אבל עצם שם אלקים פירושו בעל הכוחות, ככתוב בשו"ע. הרי שתחילה באה תפיסת הקב"ה כבורא העולם וכמנהל העולם וכוחו (אלקים), רק אח"כ באות מערכות היחסים שלנו עמו (אלקינו).

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 9:12 am

יש בתנ"ך פסוקים הממחישים זאת היטב כאשר הם נוקטים את הצירוף "אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" או "אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ".

ויש פסוק בתהלים שמסדר ממש את הכול לפי הסדר ואומר: בָּרוּךְ יְהוָה - אֱלֹהִים - אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.


בקיצור, אני אומר דבר פשוט מאד:

איך אפשר להתחיל לבדוק את הנושא ממאורעות התורה ומתוכן הנבואות, ולהתעלם משמות ה'?

("ואמרו אלי מה שמו מה אומר אליהם". למה שהם ישאלו דבר כזה בכלל? מי צריך שֵם אם אתה חי בתוך התרחשות יציאת מצרים ונודע לך דרכה שיש לך מלך גואל וכו'? ובתורה רואים שעוד לפני כל התרחשות הגאולה במצרים, דבר ראשון דחוף למשה ולישראל לדעת "מה שמו", כלומר מה התפיסה הבסיסית שאמורה להיות לנו באותו אחד שגואל אותנו כרגע. וגם לאחר היציאה "עבידנא לכו מילתא כי היכי דידעיתו דאנא הוא דאפיקית יתכון", כדי שתדעו מי זה שהוציא אתכם ומה שמו: אני הויה אלקיך אשר הוצאתיך. גם השכינה במשכן היא עבור "וידעו כי אני הויה אלקיהם המוציא אותם").

אין הגדרה/תוכן/בסיס גדול יותר ליחס/תפיסה המבוקש בינינו לקב"ה מעצם שמות ה'. הם הם ההתגלות היסודית. (כל המושג "שם" הוא התגלות לזולתו כנודע). הם הם האופנים היסודיים שבהם רוצה הקב"ה שנכיר אותו. כך הוא מופיע ומתואר תוך כדי תיאורי המאורעות / תכני הנבואות עצמם. לא משנה מה יהיה תוכן המאורע או הנבואה - תמיד הקב"ה יתואר שם כהויה או אלקים.

ואדרבה, עיקר גדול במטרת כל המאורעות הגדולים של יציאת מצרים הוא שעל ידי כל זה "וידעתם כי אני הויה" וכו', וככתוב בתורה שלנו (כלימוד אלינו) סביב המכות "למען תדע כי אני הויה, כי אני הויה בקרב הארץ, כי אין כמוני בכל הארץ" וכנודע). והמצוות כולן פותחות ב"אנכי הויה".

אין שום דבר קודם לזה. בכל מה שרוצה התנ"ך לומר על או סביב הקב"ה, לא משנה מה, תמיד יתואר שם הקב"ה בשם הויה או אלקים.

אני פשוט לא מבין איך אפשר להתעלם מזה. כאילו שמות ה' הם איזה נתון סתמי או מילה שרירותית, (מעין X לציון ומצביע בעלמא) והעיקר הוא לדון מה המאורעות או הנבואות שסביבם - ולא לראות בשמות עצמם תוכן והגדרה ותפיסה מבוקשת, כמובן מאליו ונפסק בשו"ע.

ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' פברואר 03, 2020 9:41 am

ר' צופה ומביט
אין ספק שאתה צודק.

ומה תכלית האמונה, כפי שאתה מציג אותה, להאמין שבורא העולם הוא בורא העולם? שבורא העולם הוא גם משגיח ומנהל העולם?
מה נעשה עם ידיעה - בסיסית ואמיתית - זו? במה היא אמורה להשפיע על האדם?
עי' ספורנו שמות ג, יד, שמתקדם שלב נוסף.
ואכמ"ל.

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 10:36 am

הרב רוזנברג, פשוט שיש המשך, ולא עוצרים ב"הויה אלקים" לחוד. גם התנ"ך לא עצר... הרי כבר בשמות עצמם ישנו הצירוף "אלקינו", וישנו שם אדנות, ושם שד-י ועוד שמות. וישנם כל המאורעות והנבואות בתנ"ך שדיברו בהן לעיל.

אותו "הויה אלקים" קשר אותנו אליו במערכת יחסים בעלת פנים רבות: מלך, אבא, אדון, גואל, בעל ועוד.

אבל אשתמש במילותיו של סגי נהור לעיל:

"בורא ונברא איננו היחס אלא הנתון, שעל פיו יש להבין את היחס, כל יחס".


לכשעצמי איני בטוח לגבי מילותיו "איננו היחס". אפשר בהחלט להבין שעצם התיאור הנ"ל בשמות מביע / דורש/ מחייב /גוזר גם יחס תואם, כך שלמצער זהו "עוד" יחס במערכות היחסים.

(כך אפילו לגבי שם הויה, וכפי שאכתוב מיד. וכל שכן לגבי שם אלקים שמתאר מציאות/הנהגה הגלויה לנו יחסית. והיינו שכל הכוחות שאנו רואים וחווים בבריאה - הינם הוא. הוא כוח הכוחות. הוא בעל הכוחות. זה לא רק "נתון", אלא זה בעצמו יחס. ביתר חידוד: בלי הקביעה ש"הויה הוא האלקים" - שם אלקים לבדו מתאר פשוט את "סך הכוחות". או "בעל הכוחות", או "כל הכוחות כאחד - כוח הכוחות". זהו יחס פר-אקסלנס. כל מה שהופך את "אלקים" למשהו שגם הוא נעלם ביסודו - הוא הקביעה שאותו "אלקים" - הוא הויה דיקא).

החיים/חוויה בפועל הם תמיד של מערכת היחסים, אבא, מלך וכו'. אבל תמיד תמיד פתוכה שם מציאות האמת הזו, של נברא ובורא, עלול ועילה.

כאן אנו נכנסים כבר להגדרות דקות מאד, ראה בפתח אליהו, ש"עילת העילות וסיבת הסיבות" לית לך שם ידיעא כי אנת הוא ממלא כל שמהן. (ובזוהר שאפילו כתר עליון אוכם הוא לגבי עילת העילות. אנחנו כעלולים לא שייך שנשיג באופן חיובי וישיר את עילתנו, אלא אנו יודעים עליה באופן עקיף מחמת היותנו אנו). ולענייננו כפי ערכנו בדרך עבודה היינו שזהו מין יחס נלווה לכל יחס אחר, יחס שעומד ברקע של כל יחס אחר, ותמיד בהכרח "צובע" אותו בצבעו המיוחד של בורא ונברא, עילה ועלול.

למשל: היחס הגלוי הוא של "אבא" - אבל מתוך שתופסים מה שתופסים ביחס הגלוי "אבא" - ישנה אחיזה גם ברקע (הבלתי נתפס ישירות) שלו שהוא "בורא ונברא". זה לא "אבא" רגיל, זה "אבא" ייחודי מאד, "צבוע" בצבע של "עילת העילות". וכעין דברי הרמ"ק על "אליו ולא למידותיו - דרך מידותיו".

אין לנו דרך אחרת. את הנעלם הנסתר הכולל שמחוץ למציאותנו והוא סיבתנו - אין לנו איך לתפוס אם לא מתוך מציאותנו והנהגתו הגלויה עמנו. אבל ח"ו להישאר רק בחלק הגלוי. אם ח"ו מוחקים את הרקע הנ"ל - אין בינינו לאלילות מאומה. כל מאמיני האלילות יש להם אל/כוח גלוי בבריאה ובמציאותם שעמו יש להם מערכת יחסים, ולא בהכרח אל פרטי אלא גם תפיסה של אל כולל אחד שהוא "הכול" ואכמ"ל. עיקר העיקרים שמעמיד התנ"ך מבחינת יסודות האמונה, והיא היא עיקר אמונת ישראל, הוא: הויה הוא האלקים. זה שיש "אלקים" - יהיה מי שיהיה - זה דבר פשוט (ואכמ"ל), העיקר הוא לדעת שאלקים אינו סוף דבר, אלא הויה - ושהויה הוא הוא האלקים הזה הגלוי לנו.

כל הנקודה של היהדות היא הפלא הזה, שיש אלקים, ויש הויה, והויה הוא האלקים. (ומכאן לא כמאמיני האלילות מצד אחד, ולא כאפיקורוס מצד שני). יש מושג אלקים, התפיסה וההשגה במה שגלוי. ויש מושג הויה, הידיעה אודות הנעלם מהווה הכול שמחוץ למציאותנו כי הוא היווה אותה. עד כאן אין שום חידוש ליהדות, דברים ממש דומים יש באלילות מחד ובפילוסופיה מאידך. כל נקודת היהדות היא: הויה הוא האלקים.


לסיכום:

אם לא באו כל דבריי אלא כדי שנתחיל (כמוך) לדבר על השילוב בין היסודות של השמות, "הויה אלקים", לבין מערכות היחסים הגלויות שלנו עם הקב"ה - דייני והיה זה שכרי. לא ביקשתי ולא רציתי יותר.

הדברים האלה עמוקים, יש כמה וכמה דברים לגשת אליהם ולהסבירם ולהמחישם, ואכמ"ל. מבחינת מה שנגע לדיון דלעיל באשכול חושבני שדי בזה.

כל דבריי לא באו ח"ו כנגד המקום העצום שיש בתנ"ך וביהדות ובחיים למערכות היחסים השונות עם הקב"ה כנגזר מהנהגתו עמנו. חס ושלום, כל החיים שלנו הם בזה, ואין לנו כלל גישה אחרת לקב"ה. דבריי היו כנגד ההתעלמות מהשמות שסביבם נארג כל המארג של המאורעות והנבואות, ולקיים את דברי סגי נהור שציטטתי בהודעה זו, שהם אמת וצדק לדעתי (למעט הסתייגותי לגבי "איננו יחס" כנ"ל), וכפי שהעמיד הרמב"ם בסהמ"צ וביסוה"ת ובמו"נ את הדברים שזהו יסוד הכול (שקודם לכול ונשאר אחרי הכול והוא בלול ופתוך בכול) ואין לזוז ממנו, והתקבלו בזה דבריו ללא עוררין, כולל אצל המקובלים.

[ואדרבה, ככל שעוסקים יותר ויותר בחלק של מערכת היחסים ושל ההנהגה ושל הבחינות וכו' עוד יותר ועוד יותר חשוב שיהיה קבוע בנפש כל הזמן האמיתות שהעמיד הרמב"ם, כי זו אבן הבוחן והמצפן והביטחון לוודא שאינך פשוט גולש לאלילות פר-אקסלנס מבלי משים. לכן דוקא המקובלים הכי גדולים מזכירים הרבה את האמיתות האלה של הרמב"ם ובשם אומרם, כאבן יסוד שאין לזוע ממנה. איך משתלבות האמיתות האלה עם כל החלק הגלוי? איך מתקיימים שני הדברים בנפש זה לצד זה בשכונה מזגית אחת ממש בלי סתירה? כמו שכתוב בפתח אליהו הנ"ל וברמ"ק הנ"ל ועוד ועוד והדברים ארוכים ועתיקים ואכמ"ל. וכנ"ל שבזה עסקה הודעתך ואילו לא באתי אלא לעורר את המחשבה לזה - שהוא הדיון האמיתי והנכון בעיניי - דייני].

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ב' פברואר 03, 2020 12:30 pm

הנושא לא היה האם ברור ומפורש היות הקב"ה בורא, כמובן, אלא השאלה במה עוסקת התורה. במה עוסקים המצוות ודיבורי ה' לבנ"י.

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 12:56 pm

אכן כן, על זה בדיוק גם אני דיברתי.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ב' פברואר 03, 2020 1:55 pm

עובדה היא שלא נאמר על מצוות כמעט שבאו להזכיר הבריאה, ולא עוסקים בבריאה בשום מקום, רק בשמו של הקב"ה (בלי להיכנס לכל הפירושים). דהיינו שזה נוכח כנתון בסיסי אבל לא כמשהו שעוסקים בו.

לפי פשוטו
הודעות: 60
הצטרף: ד' אוגוסט 22, 2018 1:51 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לפי פשוטו » ב' פברואר 03, 2020 2:06 pm

היא שיחתי כתב:עם כל הכבוד לגר"ד כהן, ויש הרבה הרבה כבוד, הוא לא הרב שך, ואי אפשר לבנות 'התנגדות' על סמך דבריו לבד.
אגב, לגבי הרב שרייבר לדוגמא, גם אם נעמיד את מתנגדיו [החיים עמנו כהיום הזה] היינו הגר"ד כהן והגר"א דויטש בצד אחד, והוא בצד השני, למכירים את האישים הפועלים בהחלט יעלה שהרב שרייבר הוא סמכות יותר גדולה מהם [היינו במכלול הנתונים בכדי לסמוך עליו, לאו דווקא בשליטה בירושלמי מסכת דמאי], וממילא אין להם היכולת לשפוט אותו.

ת''ח אינו נמדד במידת התפלספותו פישוט הדברים ובקירוב התורה אל השכל ,לשיטתכם מימות מרע"ה לא קם כהרב שרייבר.
אגב הרב שרייבר לא אוהד במיוחד את ביהמ''ד הגר''א.
נערך לאחרונה על ידי לפי פשוטו ב ב' פברואר 03, 2020 2:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 2:08 pm

התייחסתי והסברתי ועניתי כבר לעיל. הכול נמצא במה שכבר כתבתי ואין לי מה להוסיף וחבל לכפול.

אבל ביקשת מצוות. אז הנה כמה: כבר הפניתי לרמב"ם בהלכות מצוות יסודי התורה.

מצוות אנכי, שמע, לא יהיה לך, אהבת ה', יראת ה'. כולן עוסקות בידיעה/אמונה (לא ניכנס...) או תחושה כלפי "הויה אלקים". אמנם בשייכות אלקיך / אלקיכם, אבל עכ"פ לא כלפי "אבא / מלך / בעל / אדון" וכיו"ב.

ולמצוות האלה קורא הרמב"ם המצוות הכי יסודיות בתורה, שהן היסוד לכל הבנין של שאר המצוות שבא אח"כ.

אלה מצוות האמונה/ידיעה שמי שטועה בהן (לא ניכנס כרגע למזיד ושוגג וכו') אומר הרמב"ם שהוא יצא מכלל ישראל, והוא אפיקורס ואין לו חלק לעוה"ב וכו'.

אני חושב שהדברים ברורים, באמת.


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים