מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בית מדרש הגר"א

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 26, 2020 12:35 am

היא שיחתי כתב:
נוטר הכרמים כתב:
באתי לענות על הקושיא במה השתנה לרעה יהודי מתקופת הבית הראשון לעומת היהודי מתקופת בית שני, כלשון הרב אוריה:
המהפך בבית שני

ראשית, בבית ראשון לא הייתה היצמדות טוטאלית לכל חוקי התורה, העם נסחף פעמים רבות אחר האלילים, ותוכחות הנביאים לא הועילו, כפי שאומרים חז"ל 48 נביאים לא הועילו עד הסרת הטבעת [גם כאשר היו שינויים לטובה בזמן של מלכים צדיקים כמו חזקיהו ויאשיהו, הדבר נבע מהמלך ולא מתוך העם ומשום כך המצב השתנה מיד לאחר מות המלך].
לעומת זאת מתחילת בית שני העם צמוד באופן טוטאלי למסגרת של חוקי התורה, כפי שניכר בכל התחומים: כל דבר נקבע עפ"י סנהדרין, התפקיד של הנהגת העם והכה"ג הם חופפים, וכו'. [גם החטאים לא היו בבגידה בה', אלא שנאת חינם וכדומה (עי' בפרק על חטא המרגלים וחטאי בית שני)].
וכאן רבים תמהים כיצד חל מהפך אדיר כל כך בזמן קצר כ"כ. כיצד חל פתאום השינוי הגדול שבמשך מאות שנים לא הצליחו להטמיע אותו בעם. על מנת להבין זאת ננתח את ההבדלים שבין התקופות.




אם אני מבין נכון, קושייתו של הרב אוריה היא לא על עבודה זרה בדווקא, אלא על כלל שמירת המצוות בבית ראשון, כפי הנראה כוונתו היא שהתחושה העולה מלימוד הנ"ך הוא ששמירת המצוות ככלל, הן בע"ז הן ברציחה והן בהרבה דברים אחרים, לא הייתה תמיד מן המעולות.
תשובתך היא רעיון יפה לגבי עבודה זרה, איך זה מתקשר לכלל המצוות?

גם תשובתו (היפה, חייבים להודות) מתייחסת בעיקר לע"ז, ולא לרציחות ועריות
ואכן בנביאים זוהי העבירה הבולטת.

ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ד' פברואר 26, 2020 1:05 am

נוטר הכרמים כתב:ענין יצרא דע"ז יסודו הוא מהרצון הפנימי של האנשים לא לבטל את המציאות שלהם שכוללת גם את הגוף ותאוותיו בפני הקב"ה,
וזהו הביאור במה שאמרו לא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא (סנהדרין סג, ב).

הנבואה היא ההיפוך הגמור מיצרא דע"ז, התבטלות מוחלטת של הנביא והתעלותו מגשמיותו עד כדי הפיכתו ככלי לדבר ד'.
כך גם התפקיד של הנביא שהורה לכל אחד את דרכו המיוחדת לו בעבודת ד' כמבואר בד' הגר"א במשלי, הוביל בעצם לביטול העצמיות בפני דבר ד'.

מחמת הביטוי הגבוה של מציאות דבר ד', השראת השכינה בגלוי, אורים ותומים, נבואה וכו',
זה לעומת זה היה יצרא דע"ז, לבטא עצמיות, וזה גם ענין הבמות - אש זרה אשר לא צוה ד', לעבוד גם את ד' לפי הבנתו ורצונו,
ולא במקום אשר יבחר.

מעניין שאתה מסביר את הקשר בין נבואה לע"ז כקשר ניגודי - התבטלות מול ביטוי עצמיות.
יש כאן הנחה שאפשר לדון עליה: האם התבטלות האדם מול הקב"ה היא התכלית וביטוי עצמיות האדם הוא דבר שלילי? לכאו' כשאומרים כך מניחים שהאדם במהותו הוא רע ומנוגד לאמת/לקדושה וכיו"ב.

אני מבין שהיחס בין נבואה לע"ז איננו ניגודי במהותו, אלא אדרבה, שתיהן באות מאותו השורש, והוא התפיסה העמוקה [חווייתית] של המציאות, ואז זה מתפצל, שאם האדם תופס את המציאות כדבר אלוקי, כדבר ה', אז הוא מתקרב לצד הנבואה [שאותה עצמה אין לנו דרך להשיג]; ואם האדם תופס את המציאות נפרדת, דהיינו כל תופעה ככוח בפני עצמו, הוא מתקרב לצד של ע"ז.

אוהב תוכחה
הודעות: 167
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ד' פברואר 26, 2020 1:17 am

נוטר הכרמים כתב:ענין יצרא דע"ז יסודו הוא מהרצון הפנימי של האנשים לא לבטל את המציאות שלהם שכוללת גם את הגוף ותאוותיו בפני הקב"ה,
וזהו הביאור במה שאמרו לא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא (סנהדרין סג, ב).
הנבואה היא ההיפוך הגמור מיצרא דע"ז, התבטלות מוחלטת של הנביא והתעלותו מגשמיותו עד כדי הפיכתו ככלי לדבר ד'.
כך גם התפקיד של הנביא שהורה לכל אחד את דרכו המיוחדת לו בעבודת ד' כמבואר בד' הגר"א במשלי, הוביל בעצם לביטול העצמיות בפני דבר ד'.
מחמת הביטוי הגבוה של מציאות דבר ד', השראת השכינה בגלוי, אורים ותומים, נבואה וכו',
זה לעומת זה היה יצרא דע"ז, לבטא עצמיות, וזה גם ענין הבמות - אש זרה אשר לא צוה ד', לעבוד גם את ד' לפי הבנתו ורצונו,
ולא במקום אשר יבחר.
לכשימצי לומר, ניתן לבאר עוד כהנה וכהנה את התהליכים הנלמדים בתנ"ך, בצורה מובנת מאוד, תוך כדי השארת הדברים ברובד הגבוה,
ולא להוריד את האנשים ל'גובה העינים'.

לכאורה הדרך שבה אתה הולך היא בנתינת הסבר 'מטאפיזי' לתהליכי ההיסטוריה
ולכן אין לך בעיה לומר שקורים שני תהיליכים הפוכים - מבחינת התכונה האנושית - משום שהקב"ה עושה זה לעומת זה באמצעות 'איזון' של הפכים.
ואילו הרב אוריה , להתרשמותי, מחפש הסבר ברובד המציאותי. ולכן אדרבה, צריך למצוא שהתהליכים יהיו מקבילים ולא הפוכים. כלומר, למצוא איזה תכונה אנושית שמתחזקת בזמן מסוים ולראות איך היא עובדת במקביל במישור של קדושה ושל ההיפך.

סגי נהור
הודעות: 4372
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' פברואר 26, 2020 5:55 am

לא ראיתי את המאמר על בית ראשון, אבל לגופם של דברים יעויין בקטע הבא מתוך שערי אורה לאדמו"ר האמצעי.
זכורני שכשראיתי את הדברים לראשונה, השורות הבודדות הללו עשו הרבה סדר.
וכמו שאנו רואים בעקבות משיחא בדור האחרון, שתערובת טוב ורע יותר הרבה מדורות הראשונים, דגם שהיו בהם רשעים גדולים, אבל צדיקים שבהן היו צדיקים באמת קרובים לנבואה ורה"ק כו', כי הטוב נבדל לגמרי מן הרע, על כן היו אז צדיקים גמורים ורשעים גדולים. משא"כ בדורות האחרונים אין צדיקים גמורים ולא רשעים גמורים כ"כ כו', מצד שבחי' טוב ורע מעורבים...

כלומר: לפנים חטא היה חטא ומצוה היתה מצוה, שלא כדורותינו שבהם המצוות הן חטאים למחצה ואילו החטאים מתחפשים למצוות...

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ד' פברואר 26, 2020 10:10 am

סגי נהור כתב:לא ראיתי את המאמר על בית ראשון, אבל לגופם של דברים יעויין בקטע הבא מתוך שערי אורה לאדמו"ר האמצעי.
זכורני שכשראיתי את הדברים לראשונה, השורות הבודדות הללו עשו הרבה סדר.
וכמו שאנו רואים בעקבות משיחא בדור האחרון, שתערובת טוב ורע יותר הרבה מדורות הראשונים, דגם שהיו בהם רשעים גדולים, אבל צדיקים שבהן היו צדיקים באמת קרובים לנבואה ורה"ק כו', כי הטוב נבדל לגמרי מן הרע, על כן היו אז צדיקים גמורים ורשעים גדולים. משא"כ בדורות האחרונים אין צדיקים גמורים ולא רשעים גמורים כ"כ כו', מצד שבחי' טוב ורע מעורבים...

כלומר: לפנים חטא היה חטא ומצוה היתה מצוה, שלא כדורותינו שבהם המצוות הן חטאים למחצה ואילו החטאים מתחפשים למצוות...

ויש להקשות מבמות.

אוהב תוכחה
הודעות: 167
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ד' פברואר 26, 2020 10:38 am

סגי נהור כתב:לא ראיתי את המאמר על בית ראשון, אבל לגופם של דברים יעויין בקטע הבא מתוך שערי אורה לאדמו"ר האמצעי.
זכורני שכשראיתי את הדברים לראשונה, השורות הבודדות הללו עשו הרבה סדר.
וכמו שאנו רואים בעקבות משיחא בדור האחרון, שתערובת טוב ורע יותר הרבה מדורות הראשונים, דגם שהיו בהם רשעים גדולים, אבל צדיקים שבהן היו צדיקים באמת קרובים לנבואה ורה"ק כו', כי הטוב נבדל לגמרי מן הרע, על כן היו אז צדיקים גמורים ורשעים גדולים. משא"כ בדורות האחרונים אין צדיקים גמורים ולא רשעים גמורים כ"כ כו', מצד שבחי' טוב ורע מעורבים...

כלומר: לפנים חטא היה חטא ומצוה היתה מצוה, שלא כדורותינו שבהם המצוות הן חטאים למחצה ואילו החטאים מתחפשים למצוות...


אולי זה בנוי על הקטע הבא מתוך תורה אור (מקץ)

תורה אור מקץ.png
תורה אור מקץ.png (98.58 KiB) נצפה 6619 פעמים

מקדש מלך
הודעות: 3110
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' פברואר 26, 2020 11:15 am

לא הגבתי כאן יומיים, ויש תגובות להרבה אנשים.

הרב סגי נהור. קודם כל יישר כח על המאמר מהרבי האמצעי. ברור שבקיאותך בתורת חב"ד גדולה לאין ערוך משלי. אך עדיין אני על משמרתי אעמודה.

נכון שכתבתי שיצרא דעבודה זרה חייב ניתוק מוחלט מה', אבל זה שילבתי כאגב אורחא כדי לבאר גמרא מפורשת "ויעזבו את ה' ולא יעבדוהו, אפילו כהדין גרמיזא הבאה באחרונה".
אבל עיקר דבריי הם, על פי כל המהלך והשיח של הרבי הזקן, שבאותם דורות היה ברור היטב הקשר שבין כל המצוות לעבודה זרה. ולכן כל פגם התבטא מיד כעבודה זרה, כי כשאדם עבד את ה', הוא אכן עבד אותו.

וזאת גם תשובתי להרב צופה ומביט שהוכיח נכוחה שהיו באותם דורות מצבים של גם וגם. זה אכן נכון, אבל הפגמים שכן היו, התפרשו אוטומטית כעבודה זרה.

ולהיפך, ביסוד הדבר דברי הרב אוריה שטוען שהעבודה זרה היתה טקס מאגי סתמי, או כל טיעון אחר, אינו ברור כלל, כי ברור מכל התורה שאיסור עבודה זרה היה הקוטב של עבודת ה' (ואין צורך להכביר במובאות), וקשה מאוד להסביר את הזעם והקנאה כלפי טקס מאגי, או סתם רצון "למשוך שפע גשמי" (איני חולק חלילה על הרבי האמצעי. רק קשה לי לומר שהקטע הזה מבטא את כל ההסתכלות על עבודה זרה בבית ראשון, ולא היבט מסוים).

הרבנים פרי יהושע ובברכה המשולשת שהביאו מקורות לשיעור של הרב אוריה.
הידען מוצא תמיד את ידיעותיו (וגם אינו מפרגן לגאון שכן מחדש... זה אני אומר על עצמי...). ברור שהרב אוריה לא מחדש יש מאין. אבל כן יש לו גוון ייחודי שהוא נותן, והגוון הזה הוא החידוש, ובו התמקדתי. אני בסך הכל מקשקש בפורום, ולכן אני מרשה לעצמי להביע דעה לפני היכרות מעמיקה, על סמך חומרים מעטים. ובכל זאת אומר, ואני מזמין אנשים להוכיח אחרת (כלומר להביא ציטוטים!), שרעיון כמו של "אלוקות חוויתית" היא אלוקות חסרה שיכולה להשתוות לאלילות, כבר נכתב בבירור באיזה מקום כל שהוא.

החידוש כאן לטעמי הוא ההליכה יד ביד עם ההתרשמות הכי בסיסית בתנ"ך. וגם באיזה שהוא מקום הערצה של פעולות מעשית והחוויה האנושית הפשוטה, מתוך אמונה שזו באמת עיקר התורה, ואילו ההויה האלוקית האמיתית שייכת רק לעולמות העליונים (ומי שירצה יקשר זאת לצמצום כפשוטו...). אני שמבחינתי קוטב עבודת ה' היא החוויה האלוקית, לא יכול לקבל זאת. להיפך, ברור לי שאלוקות חוייתית היא הדבר הכי רחוק מאלילות. יותר מה"אלוקות" שלנו.

הרב צופה ומביט. איני נותן ציונים להרב ענבל. ולכן לא כיוונתי לא חיוב ולא לשלילה. רק להביע התרשמות.

הרב חרסון. טענת שהרב אוריה הולך על הרמוניה. מסכים. אבל החכמה היא לא לחפש בדבריו את כל מה שאתה כבר יודע ולראות איך הוא משלב את זה, אלא מה הגוון היחודי שלו. והגוון המחודש שלו (בינתיים, ממעט חומר שנחשפתי) הוא הפשוטו של מקרא. האמונה שלפני הכל ואחרי הכל הקב"ה רוצה את החויה האנושית, הרחוקה מאוד מהאינסופיות שלו (ואם תימצי לומר, זו התקפה מנומקת על החסידות).

הרב אוהב תוכחה לפני כמה תגובות הגדיר זאת יפה:
לכאורה הדרך שבה אתה הולך היא בנתינת הסבר 'מטאפיזי' לתהליכי ההיסטוריה
ולכן אין לך בעיה לומר שקורים שני תהיליכים הפוכים - מבחינת התכונה האנושית - משום שהקב"ה עושה זה לעומת זה באמצעות 'איזון' של הפכים.
ואילו הרב אוריה , להתרשמותי, מחפש הסבר ברובד המציאותי. ולכן אדרבה, צריך למצוא שהתהליכים יהיו מקבילים ולא הפוכים. כלומר, למצוא איזה תכונה אנושית שמתחזקת בזמן מסוים ולראות איך היא עובדת במקביל במישור של קדושה ושל ההיפך.


אצטט מאשכול ישן עוד מחידושי הרב ענבל viewtopic.php?f=19&t=29790&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%9C. גם כאן ניכרת המגמה לחבר את האמונה עם החויה האנושית הקטנה (וויכוח עם המבט החסידי),

...אתן דוגמה:
אדם נולד יתום. קשה לו עם זה מאד. ואז הוא אומר לעצמו: הקב"ה רצה שאני אוולד כך, ובודאי יש כאן מחשבות גבוהות ועמוקות כיצד להוביל אותי למה שאני צריך ויכול להיות, אף שזה מאד קשה לי. זה מסתמא מה שהבעש"ט היה אומר לו. אבל זה שלב מספר 2. אבל שלב מספר 1 כאשר היה פונה אל הרמב"ם: רבינו משה, קשה לי. הרמב"ם היה עונה לו: כיון שהקב"ה רצה לברוא בריאה שהיא לא אינסופית אלא חומרית ומוגבלת, כי אחרת הוא לא ברא כלום שהרי הקב"ה הוא אין סוף והוא רצה לתת לעוד מישהו זכות קיום, אז יצר בריאה שגם תוכל להרגיש לחשוב ולהיות, ובריאה זו נפרדת ממנו, היא אחרת, וזה כל הוורט - שיש כאן עוד מישהו שהוא גם נמצא, והוא מאד מוגבל, וההכרח הזה יוצר שהעולם לא יכול להיות מושלם ואנשים צריכים לפעמים להוולד בלי אבא, בלי אמא, בלי אשה, בלי רגל וכו'. כך כתוב בראשונים שעצם הרצון של הבריאה לעשות דבר שהוא לא אינסופי, זה עצמו הוא 'דין' והגבלה, חסרון. אתה לא רוצה את זה? אז אתה לא קיים ונכלל באינסופיות של ה'...


ובכן לפני העניין שה' חותר איך להיטיב לי את ההטבה המושלמת ביותר
חשוב להבין שלב נוסף, והוא שאני חלק קטן מהבריאה של ה', וממילא לא הכל יהיה לי, ויש כאן דברים יותר חשובים.
זה גם צדק, וגם אמונה בריאה,
ומי שמדלג על השלב הזה, ויודע רק שהכל ה' עושה בשבילו כל הזמן,
מפסיד את היושר הבסיסי של האמונה והיראה.
בסוף לפעמים הוא עלול לעקם את כל הייחס בינו לבין הקב"ה. וראיתי את זה כבר כמה פעמים.

ובנוסח חז"ל: אשר יצר אתכם בדין והמית אתכם בדין וכו', וכן דיין האמת. ולא אומרים רק שמיטיב לנו. וזה מה שרש"י על הפסוק של שמע, מחז"ל, שהיום לא אומרים מה שיגידו לעת"ל, שרק מטיבים, אלא מקבלים דין שמיים.


בסיום. אני שלא כדברי הרב חרסון, איני מכיר הרבה מחידושיו. וכמו כן, לצערי לא סיפק בידי לבדוק את המראי מקומות שציינו כדי לראות היעמדו דבריי או לא. ולכן אני רק מביע התרשמות לצורך דיון. לא קובע עמדה.

הכתב והמכתב
הודעות: 249
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » ד' פברואר 26, 2020 9:37 pm

צופה_ומביט כתב:
נוטר הכרמים כתב:הרב צופה ומביט,
אכן קבלת האר"י היא דוגמא לא טובה, שכן ישנם כאלו שאינם מתמצאים בה כלל.
אבל ישנם סוגיות שלת"ח ולמדן בעל שיעור קומה מספיק להתמצא קצת בשביל לקלוט אם אתה מדבר לענין,
לא כאשר מדובר על סיכום או מסקנות להלכה,
אלא על מבנה של טיעונים וסברות.

אברך ממוצע ומעלה מכיר מעט את התנ"ך ואת הנושאים בשביל התרשמות וזיהוי הסגנון.
לא מוכרחים להיות בקיאים בתחום.


אז זהו, שלא (לדעתי). לא סתם הבאתי את הדוגמה מקבלת האר"י ואף פתחתי בה.

המחשבה שתנ"ך הוא תחום קרוב יותר ללמדנות בש"ס ופוסקים מאשר קבלת האר"י - על זה בדיוק הנידון כאן. האם תנ"ך ומדרשי אגדה הם תחום לעצמו, או לא, והאם הם קרובים יותר לתורת הפשט או לתורת הפנימיות (ולא אכפת לי מי שיבחר בפילוסופיה אלוקית כ"פנימיות" לצורך הענין והדיון שלנו כעת). ובזה לדעתי (ואני חושב שלדעת העוסקים בתחום) חד משמעית דברי נבואה ותקופת הנבואה ותקופת יצרא דעבודה זרה ומהותם של ישראל והברית שיש בין הקב"ה לברואים ולישראל וגילויי שמותיו ושאר אופני ההתגלות שעל ידם יש לנו תנ"ך והם בעצמם חלק מתוכן התנ"ך וכו' וכו' (ופירושם של כל אלו בלשון חכמים וחידותם בחז"ל) קרובים יותר (בלשון המעטה) לתורת הפנימיות - שהיא העוסקת להסביר עניינים אלו ומציאויות אלו וזהו תחום עיסוקה באורך ורוחב - מאשר לתורת הפשט וההלכה, שלא עוסקת בזה כלל, (וגם כשעוסקת, למשל בהלכות קריאת שמע, זהו ברובד הכי פשט של הדברים, המעכב להלכה לקיום המצוה). זה עיסוק באלוקות - וזה עיסוק במצוותיו. (לכשתמצא לומר, ע"ד המשנה בברכות הנ"ל: זה קבלת עול מלכות שמים וזה קבלת עול מצוות).

אומר בקצרה כי זמני מוגבל: הרמה שבה אנו לומדים ומבינים תנ"ך - כאשר לא נזקקים לרבותינו המעמיקים בפשר דברי חז"ל והמקראות - היא בקיאות בעלמא. גם אם אנחנו לומדים תנ"ך עם כל המפרשים. אנחנו יכולים לדון לאורך ולרוחב על הפסוקים והפרקים - ולפספס לגמרי על מה מדובר בכלל, ביסודות היסודות. בהרבה מקרים אפילו את פירוש המילות אנחנו לא יודעים.

אני מעריך את רצינותך אז אתן לך דוגמה, ותתבונן בה בבקשה:

המילה הכי נפוצה בתנ"ך אני מניח, ובכל מקרה היא עיקרו של כל היגד שהוא בתנ"ך, היא: שמו של הקב"ה. הויה. אלקים. לפעמים "הויה הוא האלקים". כמה "פירוש המילות" יש לנו בדבר הזה? זו מילה, זהו שם. מהו? מה תוכנו? מה נוסף לנו על ידו מה שלא ידענו לפני שהתגלה לנו השם הזה? למה הדבר הראשון שהקב"ה אומר למשה לפני שמתחילים את גאולת מצרים היא מה שמו, ויש ע"ז שו"ט שלם בפסוקים? מה זה שם? מה זה גילוי? מה זו התגלות? מעבר לכל הדרשנות והפלפולים על מעמד הר סיני וגדרי "רואים את הקולות" וכו' - מהי התגלות בכלל? מהי נבואה? למה מתן תורה היה צריך להיות בהתגלות דוקא, וכזו דוקא? האבות קיבלו מצוות בלי התגלות ובלי שנודעתי להם בשם הויה. אז מה זה שם הויה ומה העיקריות שלו בכל פסוק ופסוק בתורה, וביציאת מצרים, ובכל דבר?

הרי לך "פירוש המילות" כפשוטו, של המילה הכי עיקרית בתנ"ך, שמי שבכלל עוסק בו כבית מדרש (על פי דברי חז"ל) הוא אך ורק תורת הפנימיות (כנ"ל, לצורך הדיון כולל פילוסופיה אלוקית). ומי שיבנה את חייו ואת זהותו ואת הדת והתורה שלו - בלי שיש לו שייכות למילה הזו, כי הוא פשוט לא יודע מה היא אומרת ולמה היא נחוצה וכו', אלא יש לו איזה מושג כללי (ולא משנה מהיכן ומהו) על "בורא העולם ומנהלו" - ואותו הוא משליך באופן קבוע כפירוש המילות ל"שם הויה". האם אין מזה נפק"מ? האם יתכן שהקב"ה טרח כ"כ לגלות איזה דבר, וקבע אותו בשם, מסוים דוקא, והתנ"ך מלא מזה ובנוי סביב זה - ואיש זה אין לו שום מבוא וגישה לדבר - ולא תהיה מזה שום נפק"מ?

כך גם אפשר לדעת כל הלכות קריאת שמע - ולא לדעת פירוש המילות של פסוק ראשון של שמע. ואפשר לדעת פירוש המילות של פסוק ראשון של שמע - ואין זה אלא דקלום מוחי ותו לא. ואפשר לקבל עול מלכות שמים בפסוק ראשון של שמע - ולטעות לגמרי מהו עול ומהם שמים ומהי מלכות ועל מה מדובר בכלל. מבחינת הגדר המעכב לקיום המצוה - יכול להיות שזה מספיק, יכולים להיות כל מיני גדרים. אבל מי שייכנס לבית מדרש שעוסק בסוגיות אלו ומעמיק בדברי רבותינו בהן - עשוי לגלות מציאות חדשה ועולם חדש לגמרי, שכלל לא ידע על קיומו, והוא עומד בו כעת כתינוק של בית רבו כמעט. מה הסיבה בכלל להעמיק בזה אם זה לא נוגע לקיום המצוה? קודם כל, זה נוגע להידור מצוה, ראה בחינוך במצוות אנכי ושמע, אבל לא זה הנושא, אלא עצם ההבנה שיש "קבלת עול מלכות שמים" כדבר נפרד מ"קבלת עול מצוות". ושההתגלויות בתנ"ך לא היו סתם ולחינם, והתנ"ך עצמו נמצא בידינו לא סתם ולחינם (למה צריך אותו אם יש שו"ע?), ושדברי נביאים במובהק הם "דברי אגדה" לעומת פרשיות המצוות בתורה שהם "דברי הלכה", ועובדה היא שהקב"ה טרח והתגלה והנביאים נצטוו לכתוב לדורות את כל דברי ה"אגדה" האלה, וכל זה לא לחינם.

ע"כ לע"ע. הדברים ראויים לכתיבה יותר מיושבת בהתבוננות ומחשבה וניסוח אבל כתבתי ממש בחופזי, מתנצל.


הרב צופה ומביט. נהניתי הזדהתי והתחברתי לכל מילה שכתבת.
ואוסיף מילה אחת. אם יבוא אברך בן 35 ויגיד שהוא יודע את ב"מ בגלל שהוא למד את זה בגיל 13, כל אחד יצחק, כי הרמת ההבנה וההיקף של בחור בן 13 היא כלום לעומת בן 35, אך משום מה תורה ונ"ך מסתפקים בשיעורים שנאמרו בת"צ וישיבה ולא יושבים מחדש לבדוק מה המסר שהבורא מסר לנו בתנ"ך. ונשארים עם המושכלות של אז

ישא ברכה
הודעות: 1871
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' פברואר 26, 2020 11:03 pm

דווקא אני די מסתייג מדברי הרב צופה ומביט.
יש לי הרגשה שהמסר הראשוני מהתנ"ך אמור לבוא מהקריאה הפשוטה של הספר. לקרוא ולהתבונן במה שכתוב, בדברים כמות שהם. בקיצור, להקשיב בקריאת התורה בשימת לב. בוודאי שיש הרבה מה להוסיף ולהעמיק, ובוודאי שגם יש פסוקים ואולי גם קטעים שההבנה שלהם לא ברורה בקריאה הפשוטה, אבל רוב התורה כן ברורה. ועוד לפני שבאים להעמיק בה צריך קודם כל להקשיב לה כמו שצריך, ולא רק לקרוא כדי לצאת ידי חובת שמוא"ת.
וכך גם לגבי שמותיו של הקב"ה, אין ספק שזה נושא מרכזי מאד, ובוודאי חשוב מאד להעמיק בזה, אבל דומני שגם מי שמסתפק שימיר את שמות ה' להגדרה הבסיסית של ה' יתברך: בורא עולם שמנהל את העולם, יקבל את המסר הראשוני ואולי גם העיקרי של התורה. דווקא משום שהשמות נכתבו בצורה קצת עמומה וסתומה, מעידה שזה כבר רובד גבוה יותר. וכך גם ביחס לשאר הדוגמאות, בוודאי שזה חשוב מאד, ובוודאי שמי שיעמיק בהם יזכה להבנה עמוקה ומלאה יותר של התורה, אבל קשה להגדיר את הדרישות הללו כדרישות בסיס. ולכן אם אני לא טועה ההבנה של הנושאים הללו, כפי איך שהרמב"ם מגדיר בהלכות ת"ת איננה שייכת למקרא אלא לתלמוד.

סגי נהור
הודעות: 4372
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' פברואר 26, 2020 11:10 pm

יעויין בדברי הרמ"ק הברורים שהעתקתי כאן (ע"ש בהמודגש).

צופה_ומביט
הודעות: 168
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 27, 2020 12:49 am

אני מוכן לקבל שהגישה שלי לתנ"ך כנ"ל במחלוקת שנויה ואין להזניח את הצד השני. אבל עכ"פ גם את הסוברים כגישתי אין להזניח. ומעתה - שניתן להראות פנים ומקור ובית אב לכל שיטה - הבוחר יבחר, ולא יתקוף אחרים על בחירתם.

אני חייב לציין בהקשר זה, (וכבר רציתי להזכיר זאת בהקשר הודעות כלשהן לעיל שכבר נשכח ממני מה היו) את המתקפות החריפות של הזוהר על בעלי הפשט. זה באמת דבר שמקפיץ מחשבה וזוקק ביאור ויש לבארו בכמה כיוונים.

[יש גם לזכור שעכ"ז, בפועל, וכפי שהציג וניתח זאת יפה הרב עמיאל בהקדמה לספרו המידות לחקר ההלכה - להלכה תמיד היה והווה משפט הבכורה בישראל על האגדה, (בפשטות וככה"נ גם בתקופת התנ"ך). ומנהיגי ישראל בכל הדורות (שהמנהיגים הם חכמי התורה, למעט בתקופת הנבואה שאז הנביא היה העיקר כמובן) תמיד היו הת"ח בעלי ההלכה ולא בעלי האגדה, המקובלים, (גם אם המקובלים הם מעין - או יותר ממעין - "בני נביאים". כולל רשב"י בעצמו, והאר"י). ומציאות זו אינה רק "מציאות" אלא זוהי אמירה בפני עצמה. של הקב"ה. של כלל ישראל. של גדולי ישראל. ולא יתכן בעולם שהזוהר יחלוק עליה. והא קמן שמוכרחה איזו תמונה שלימה ששני הדברים מתקיימים בתוכה כאחד ממש, כמרכיבים את אותו השלם].

ויל"ע האם נוגעת גישת הזוהר הזו לענייננו. כלומר:

א. האם ניתן לומר שברמת העיקרון בימ"ד הגר"א דורך בדרך זו של הזוהר (וע"ד שציטט הרב סגי נהור, וכמוזכר לעיל שהרב אוריה מדבר על הדברים כפי שהם ברמת עולם המעשה ממש), ואכן חשוב לו עד מאד העמקה ביסודות הדברים ובחיבורם בנפש ולא רק ידיעת גדרי המצוות ועשייתם למעשה. ואף אם בעלי הפשט וההלכה סבורים אחרת, אבל הרי לנו שיש שיטה כזו שאוחזת בתקיפות רבה אחרת. ואף אם אין לתת לשיטה זו את משפט הבכורה בהנהגת כלל ישראל (אגב, זה דבר שבעלי האגדה מאד נוטים אליו. לגזור מידיעותיהם והבנותיהם עניינים למעשה, ולא רק לעולמו/חייו של היחיד, אלא לעולם הכלל). אבל כתחום עיסוק תורני למבקשי הדבר - ודאי אין לצאת נגדם.
כ"ז מצד עצם העיסוק. איני מדבר כרגע על התכנים הספציפיים, וכבר חילקנו בין השניים לעיל באשכול. התכנים הספציפיים טעונים עיון אחר ונפרד לגמרי. אמנם יל"ע גם בנוגע לכך האם מחלוקת הזוהר ובעלי הפשט קשורה גם לזה. כמדומה שהם תקפו זה את זה לא (רק) על עצם העיסוק אלא (בעיקר) על התכנים הספציפיים.

ב. האם ניתן ללמוד מכאן שבעל שיטה יכול/ראוי/אמור לתקוף ככה את הסוברים אחרת ממנו.
דוקא הרב אוריה - כפי מה שאני מבין ממה שהובא ממנו לעיל בכגון דא - היה מן הסתם מסביר בפשיטות שזו תורה אחת, אין "בעלי נגלה" ו"בעלי נסתר" שחלוקים ביניהם בשיטה מהי תורה ואיך ללמוד תורה. אלא כשעוסקים בכל חלק של התורה - העיסוק בו אמור להיות - בשעת העיסוק - כבלעדי. ואח"כ באיש הכולל עצמו מתאחדים הדברים לכדי איזון והרמוניה ומשקל. וגם אם יש אישים כאלה שאכן היו חלוקים ממש ביניהם בזה - זה כי כל אחד מהם נשלח לעסוק ולפתח חלק אחר בתורה - אבל התורה עצמה אחת היא, ואלה פנים שונות של אותו דבר. ורק שהאיש שהתייחד משמיא להיות מאבות/עמודי כל שיטה מוכרח שיהיה מסור לה כל כולו ונאמן לה לגמרי ועד כדי לא להבין את הצד השני וכו'. אבל מצד האמת - אותה גמרא שאומרת לעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אומרת לעולם הוי רץ לגמרא יותר מן המשנה. (דוגמה אחת שיש מזמן במוחי היא רבי זעירא, שבירושלמי מעשרות ג, ד יש ממנו אמירות חריפות ביותר נגד לימוד האגדה ובעד לימוד ההלכה ה"יבש", והוא בעצמו יש ממנו מימרות באגדה).

אוהב עמו
הודעות: 787
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' פברואר 27, 2020 4:09 pm

העארת אגב כקורא מן הצד של כ-20 עמודים
אני יושב באחד המוקדים הפעילים עליהם מתקשרים בחורי ישיבות מכל הזרמים/גילאים/חוגים.

ומעולם!!! לא נתקלתי בשאלות של פוסטמודרניזם...

מעניין שכתובת שהיא בעיני רבים מן הבחורים טובה לשאלות בענייני חברה/קדושה/תלות/טעם בלימוד ועוד אינה מספקת לפוסט מודרניזם אם הוא קיים ותופס מקום רחב כ"כ....

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ה' פברואר 27, 2020 5:52 pm

א. כבר נתבאר שההתמודדות עם הפוסטמודרניזם (כמו עם זרמי מחשב מוקדמים, הומניזם ליברליזם וכו') בעיקרה איננה באופן ישיר פילוסופי, אלא בצורה רחבה יותר.

ב. אינני יודע מהם המוקדים המדוברים, אבל איני יודע אם בחורים רואים בהם כתובת לבירור שאלות עמוקות בתפיסה ובמחשבה.

תוכן
הודעות: 5250
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי תוכן » ה' פברואר 27, 2020 6:44 pm

בינתיים לא היתה לי אפשרות להשתתף כאן בדיון. אבל הערה אחת לבינתיים. מידת יראת שמים של הרבנים מנהיגי הבתי מדרש השונים לא רלוונטית לנושא בכלל. הדיון לפי קטנות וענ"ד הוא אחד, האם דעותיהם ראוים וכשרים או לא. לא חסרים לנו יהודים יראי שמים עם דעות פסולות. והיה, אם יש ספק לכאן או לכאן, אז אולי יש ענין להכניס את מידת יראתם לדיון, אבל בינתיים לאלו השוללים את דעותיהם, אין ספק בדבר, ולפיכך, אין טעם לדון כמה הם בוכים בונתנה תוקף.

כנ"ל לגבי כמה הם עוזרים לאחרים. יכול להיות שהם עוזרים פה ושם, אבל אם דעותיהם פסולות אז לכל אחד שהם עוזרים לו, הם גורמים לעוד עשר קרירות בעבודת ה' והרהורי כפירה. לטעון שהרבנים האלו עזרו כמוהו לטעון שהכופר בעיקר והמסית ומדיח מיכי אברהם עוזר.

מתהלך
הודעות: 117
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 3:37 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי מתהלך » ה' פברואר 27, 2020 7:11 pm

אוהב עמו כתב:העארת אגב כקורא מן הצד של כ-20 עמודים
אני יושב באחד המוקדים הפעילים עליהם מתקשרים בחורי ישיבות מכל הזרמים/גילאים/חוגים.

ומעולם!!! לא נתקלתי בשאלות של פוסטמודרניזם...

מעניין שכתובת שהיא בעיני רבים מן הבחורים טובה לשאלות בענייני חברה/קדושה/תלות/טעם בלימוד ועוד אינה מספקת לפוסט מודרניזם אם הוא קיים ותופס מקום רחב כ"כ....

המוקדים הללו חשובים ונכבדים ביותר, תועלתם רבה מאוד, ואין ערוך לזכות הנשגבה שלך ושל כל היושבים שם.
בפועל, המוקדים הללו מהווים אצל בחורים כתובת לשאלות שכתבת (חברה/קדושה/תלות/טעם בלימוד ועוד). לשאלות בענייני אמונה/ערכי התורה מול ערכי המערב/מודרניזם ופוסט מודרניזם ועוד יש כתובות אחרות. בדרך כלל מדובר גם על אוכלוסיות שונות של בחורים, כידוע למכירים.

בן מיכאל
הודעות: 1468
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' פברואר 27, 2020 7:22 pm

תוכן כתב:בינתיים לא היתה לי אפשרות להשתתף כאן בדיון. אבל הערה אחת לבינתיים. מידת יראת שמים של הרבנים מנהיגי הבתי מדרש השונים לא רלוונטית לנושא בכלל. הדיון לפי קטנות וענ"ד הוא אחד, האם דעותיהם ראוים וכשרים או לא. לא חסרים לנו יהודים יראי שמים עם דעות פסולות. והיה, אם יש ספק לכאן או לכאן, אז אולי יש ענין להכניס את מידת יראתם לדיון, אבל בינתיים לאלו השוללים את דעותיהם, אין ספק בדבר, ולפיכך, אין טעם לדון כמה הם בוכים בונתנה תוקף.

כנ"ל לגבי כמה הם עוזרים לאחרים. יכול להיות שהם עוזרים פה ושם, אבל אם דעותיהם פסולות אז לכל אחד שהם עוזרים לו, הם גורמים לעוד עשר קרירות בעבודת ה' והרהורי כפירה. לטעון שהרבנים האלו עזרו כמוהו לטעון שהכופר בעיקר והמסית ומדיח מיכי אברהם עוזר.

viewtopic.php?f=51&t=46567&start=120#p560825

ח. רוזנברג
הודעות: 244
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ה' פברואר 27, 2020 7:49 pm

זאב ערבות

האם אתה מתכוון לרמוז ביקורת על הגר"ש וולבה, שמצטט באחד ממאמריו את חוקר הקבלה גרשם שלום, ובמאמר אחר מפורסם מצטט את - תחזיק חזק - למטרי, יספרס, זוליוון, פרום-רייכמן, בינסונגר, פרנקל, פרויד, היידגר, יונג, גבזטל, אלפונס מדר, רדליך, אלפורט, אריך פרום, קרל מרכס, קיבלר-רוס, רינגל, שקאו, ועוד כמה ספרים וסופרים שלא ניתנו בסיני ודנים בנפש האדם, פסיכולוגיה ופילוסופיה?

מצו"ב המאמר להנאתך.
קבצים מצורפים
הרב וולבה - פסיכיאטריה ודת.pdf
(2.19 MiB) הורד 174 פעמים

לעולם יהיה אדם
הודעות: 470
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 11:30 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לעולם יהיה אדם » ה' פברואר 27, 2020 8:37 pm

תוכן כתב:הדיון לפי קטנות וענ"ד הוא אחד, האם דעותיהם ראוים וכשרים או לא. לא חסרים לנו יהודים יראי שמים עם דעות פסולות.

א. קודם צריך להגדיר לפי איזו אמת מידה נפסוק על אדם ת"ח וירא שמים שדעותיו פסולות.
ב. הובאו כאן באשכל טענות שהדעות המושמעות בבית מדרש הגר"א אינם בדרך הישיבות, שאינן מתאימות לבחורי ישיבה צעירים וכו' לא נטען כלל שדעותיהם פסולות.
אם אתה רוצה שוב להעלות את הטענות על פשוטו של מקרא, יש לזה אשכל נפרד, והכל כבר נטען שם, לא?
ח. רוזנברג כתב:האם אתה מתכוון לרמוז ביקורת על הגר"ש וולבה,

הרב וולבה לא אמר את הדברים לבחורי ישיבה..

זאב ערבות
הודעות: 5479
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' פברואר 27, 2020 10:18 pm

ח. רוזנברג כתב:זאב ערבות

האם אתה מתכוון לרמוז ביקורת על הגר"ש וולבה, שמצטט באחד ממאמריו את חוקר הקבלה גרשם שלום, ובמאמר אחר מפורסם מצטט את - תחזיק חזק - למטרי, יספרס, זוליוון, פרום-רייכמן, בינסונגר, פרנקל, פרויד, היידגר, יונג, גבזטל, אלפונס מדר, רדליך, אלפורט, אריך פרום, קרל מרכס, קיבלר-רוס, רינגל, שקאו, ועוד כמה ספרים וסופרים שלא ניתנו בסיני ודנים בנפש האדם, פסיכולוגיה ופילוסופיה?

מצו"ב המאמר להנאתך.

הרב ח. רוזנברג
כנראה אתה אוחז כבר בונהפוך הוא... את השמות האלו שמעתי הרבה בבית מדרשכם, אך מעודי לא קראתי אף אחד מספריהם, משמע יש בציבור החרדי המתקראים ת"ח שיש להם גם ידע בספרות חיצונית זו, והשאלה היא לאיזה צורך זה נצרך להם והאם הם משתמשים בידיעותיהם בכדי לעזור לשוחרים לפתחם בעצות והדרכה וכדומה (כמובן בלי להזכיר זאת לאלה שמתיעצים אתם). איני בא לשפוט ולומר שהדבר אסור, את זה צריך לשאול ת"ח הבקיאים בנושאים אלו, אני רק התיחסתי כאן לאותה הודעה באשכול האחר המצטטת לכאורה את דעת החזון איש בענין.
את הרב וולבה לא ניתן להביא כראיה והדבר ידוע שלמד במוסדות אקדמאים את הדברים הנ"ל. אם זה עזר לו להבין בנפש האדם איני יודע אך אין להביא אותו כדוגמא. וידוע על ת"ח אחרים שלמדו מקצועות אלו, כל אחד מהסיבה שלו.
הרב בן מיכאל חשב שהוא סתם לתוכן את הפה ע"י כך שמשווה אותו למיכי אברהם. אז רמזתי לו שעדיף לשמור על פרופיל נמוך ולא להשמיץ ואפילו ברמיזה כיוון שאז תפתח קופסת פנדורה.

אוהב עמו
הודעות: 787
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' פברואר 27, 2020 11:34 pm

מתהלך כתב:
אוהב עמו כתב:העארת אגב כקורא מן הצד של כ-20 עמודים
אני יושב באחד המוקדים הפעילים עליהם מתקשרים בחורי ישיבות מכל הזרמים/גילאים/חוגים.

ומעולם!!! לא נתקלתי בשאלות של פוסטמודרניזם...

מעניין שכתובת שהיא בעיני רבים מן הבחורים טובה לשאלות בענייני חברה/קדושה/תלות/טעם בלימוד ועוד אינה מספקת לפוסט מודרניזם אם הוא קיים ותופס מקום רחב כ"כ....

המוקדים הללו חשובים ונכבדים ביותר, תועלתם רבה מאוד, ואין ערוך לזכות הנשגבה שלך ושל כל היושבים שם.
בפועל, המוקדים הללו מהווים אצל בחורים כתובת לשאלות שכתבת (חברה/קדושה/תלות/טעם בלימוד ועוד). לשאלות בענייני אמונה/ערכי התורה מול ערכי המערב/מודרניזם ופוסט מודרניזם ועוד יש כתובות אחרות. בדרך כלל מדובר גם על אוכלוסיות שונות של בחורים, כידוע למכירים.


בלי להתייחס לגופם של אישים ובתי מדרשות:
לכל זרם יש את הגרעין שבאמת מתענין סביב נושא מסויים ויש לו שיג ושיח בו, ויש את הסחף מסביב, בפרט כאשר נושא מסויים הופך ל"מודרני" ו"מעמיק" ועסק בו יכול למתג את הבחור בתווית נחשקת.
לדוג' כבוגר חברון, היתה קבוצה חשובה של בחורים ששמעה "קדשים" בליל שישי מרבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א. כמה מתוכם באמת התעניינו/השקיעו בקדשים, וכמה היו באים כי זה הפך אותך לבחור חשוב. לשם ההשוואה במרחק נגיעה מהישיבה הרבה יותר קרוב מבית וגן, מסר רבי אברהם גרבוז שליט"א חבורות בקדשים בלי ההילה "הברוך מרדכאית" והביקוש היה בהתאם....

אינני מכיר מכלי ראשון לא את הרב פייבלזון ולא את הרב ענבל, וממכריי יש שדורשים לגנאי ויש שדורשים לשבח, לכן אינני רואה את עצמי כיכול להביע עמדה לכאן או לכאן.

ישא ברכה
הודעות: 1871
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' פברואר 27, 2020 11:54 pm

תוכן כתב:בינתיים לא היתה לי אפשרות להשתתף כאן בדיון. אבל הערה אחת לבינתיים. מידת יראת שמים של הרבנים מנהיגי הבתי מדרש השונים לא רלוונטית לנושא בכלל. הדיון לפי קטנות וענ"ד הוא אחד, האם דעותיהם ראוים וכשרים או לא. לא חסרים לנו יהודים יראי שמים עם דעות פסולות. והיה, אם יש ספק לכאן או לכאן, אז אולי יש ענין להכניס את מידת יראתם לדיון, אבל בינתיים לאלו השוללים את דעותיהם, אין ספק בדבר, ולפיכך, אין טעם לדון כמה הם בוכים בונתנה תוקף.

כנ"ל לגבי כמה הם עוזרים לאחרים. יכול להיות שהם עוזרים פה ושם, אבל אם דעותיהם פסולות אז לכל אחד שהם עוזרים לו, הם גורמים לעוד עשר קרירות בעבודת ה' והרהורי כפירה. לטעון שהרבנים האלו עזרו כמוהו לטעון שהכופר בעיקר והמסית ומדיח מיכי אברהם עוזר.


דווקא בעיני זה בדיוק הפוך. כאשר דנים על דעות מסוימות חשוב מאד לדון גם על היראת שמים של בעלי הדעות. המציאות היא כי עם ישראל ידע להכיל אנשים עם דעות מקוריות שלא בהכרח תאמו באופן מלא את המסורת של עם ישראל, בין מסורת קדומה, ובין מסורת קצרה של דור או שניים, כי הם היו יראי שמים. וזה כלל מגוון רחב של דעות מסוגיות של אמונה וידיעת ה', ועד סוגיות של היחס לדברי חז"ל.

לדעתי הסיבה לכך, כי אכן לא כל תפיסה שונה בס"מ מהתפיסה של היהדות תש"פ היא אכן כפירה, אבל הרבה מאד פעמים השינוי הקטן מעיד על חוסר רצינות ואחריות ליחס אל ה' ואל תורתו. והמציאות הוכיחה שהרבה מהמחדשים אכן היו רקובים מבפנים, למחצה לשליש ולרביע, והשינויים הקטנים הפכו בהמשך לרפורמות גדולות ובסוף לעזיבת הדת. מסיבה זו כן חשוב מאד לבדוק לא רק את הדעות אלא גם את העומד מאחוריהם, ואז אפשר לדעת האם אכן יש כאן דעות רציניות שנגשות לעבודת ה' ולתורה מתוך רצינות ואחריות, או סתם פורקי עול למחצה לשליש ולרביע שמנסים להכניס בתורה את דעותיהם, מסיבות כל שהם.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הם הרפורמים. כל מי שנחשף מעט להיסטוריה שלהם, לדעות שלהם, וגם להתנהלות שלהם בשנים האחרונות, רואה שהעסק לא רציני. לא מדובר ביהודים שבאמת רוצים לעבוד את ה' אבל הם סבורים באמת ובתמים שהדרך שונה, אלא הם מתיחסים בחוסר רצינות לתורה ולמצוות, והסיבות שהם לא עוזבים את הדת לגמרי הם בעיקר חברתיות/תרבותיות/משפחתיות/מצפוניות וכו' וכו'.

ועתה לגבי בית מדרש הגר"א. ברור שהאנשים שם הם עובדי ה' ויראי שמים ברמה המצויה, ואולי חלקם גם יותר מהרמה המצויה. ובוודאי שאין להם מגמה רעה במעשיהם, אלא הם רוצים להשפיע טוב, זה ברור, ואין בזה ספק.
אבל באופן אישי יש משהו, שלא פעם מרגיז אותי. דנים שם על נושאים העומדים ברומו של עולם, כמו ידיעת הבורא, אמונה, אהבת ה' ויראת ה'. דנים שם על הקשר של האדם עם בוראו, חוקרים במהות האדם, וכו' וכו'. סוגיות שהרמב"ם היה ללא ספק מכנה מעשה מרכבה ומעשה בראשית, והדיונים שם לפעמים מתנהלים כמו נייעס בחדר קפה. הייתי מצפה לקצת יותר חרדת קודש, ולאו דווקא מצד הקדושה שבדבר אלא מצד עומק המושג עליו דנים.
בסופו של דבר זה מעיד על איזה חוסר פרופרציה בין התאוריה לבין הביצוע. דנים גבוהה גבוהה ובסופו של דבר רמת העבודת ה' בפועל היא כמו כל אברך קלאסי. ואכן אני יודע שיהיו מהם שישיבו שככה בדיוק זה החיים, רגע למעלה ורגע למטה, שמים וארץ, וזה בדיוק המטרה להכניס את התורה לתוך החיים, אבל אחרי כל הדיבורים היפים.. הייתי מצפה לראות איזו התאמה יחסית. אמנם כל החיים שלנו בנויים על יחסים, ואף פעם אין התאמה בין הפנימיות לבין המעשים, בין ההכרה לבין הביצוע, אבל עדיין יש איזשהוא יחס שהוא תקין, ומעבר אליו זה מאבד את הטעם ואת התועלת. ולא פעם אני מרגיש אצל חלק נכבד מחברי בית המדרש הגר"א את חוסר היחס בין הדיבורים לבין החיים בפועל, ושלא יפנפו בר' נתן רוטמן או בר' משה מינצברג כי הם באמת אנשים גדולים שגדלו בבתי מדרשיות אחרים, ורק חופפים בחלק מהשקפותיהם עם בית מדרש הגר"א. הפער היחסי, הוא לא רק שאלה של טעם אלא שאלה של תועלת, אולי זה גם מעיד שיש כאן מגמה של בריחה לעולם אינטלקטואלי חדש ומרתק מהבית מדרש הישן, ולאו דווקא התעוררות חיובית לדעת את ה'.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ו' פברואר 28, 2020 12:12 am

אוהב עמו כתב:בלי להתייחס לגופם של אישים ובתי מדרשות:
לכל זרם יש את הגרעין שבאמת מתענין סביב נושא מסויים ויש לו שיג ושיח בו, ויש את הסחף מסביב, בפרט כאשר נושא מסויים הופך ל"מודרני" ו"מעמיק" ועסק בו יכול למתג את הבחור בתווית נחשקת.
לדוג' כבוגר חברון, היתה קבוצה חשובה של בחורים ששמעה "קדשים" בליל שישי מרבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א. ...

גם כשלומדים בבית מדרש של הישיבה יש שבאמת שקועים ומחוברים ומבקשים דעת ה', ויש שעושים משלל סיבות חיצוניות.

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' פברואר 28, 2020 12:16 am

הייתי עכשיו בחתונה זמן די ממושך,
ונוכחתי מקרוב בר' אוריה שעמד שם לצד מעגל הרוקדים,
הוא לא עמד לבד כמעט רגע,
בחורים נגשו והתחלפו,
זה מביא הזמנה, זה מתחייך וחולק איזו חויה,
וכו' וכו'.

מעניין מאוד.

לעולם יהיה אדם
הודעות: 470
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 11:30 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לעולם יהיה אדם » ו' פברואר 28, 2020 2:13 am

ישא ברכה כתב:ועתה לגבי בית מדרש הגר"א. ברור שהאנשים שם הם עובדי ה' ויראי שמים ברמה המצויה, ואולי חלקם גם יותר מהרמה המצויה. ובוודאי שאין להם מגמה רעה במעשיהם, אלא הם רוצים להשפיע טוב, זה ברור, ואין בזה ספק.
אבל באופן אישי יש משהו, שלא פעם מרגיז אותי. דנים שם על נושאים העומדים ברומו של עולם, כמו ידיעת הבורא, אמונה, אהבת ה' ויראת ה'. דנים שם על הקשר של האדם עם בוראו, חוקרים במהות האדם, וכו' וכו'. סוגיות שהרמב"ם היה ללא ספק מכנה מעשה מרכבה ומעשה בראשית, והדיונים שם לפעמים מתנהלים כמו נייעס בחדר קפה. הייתי מצפה לקצת יותר חרדת קודש, ולאו דווקא מצד הקדושה שבדבר אלא מצד עומק המושג עליו דנים.
בסופו של דבר זה מעיד על איזה חוסר פרופרציה בין התאוריה לבין הביצוע. דנים גבוהה גבוהה ובסופו של דבר רמת העבודת ה' בפועל היא כמו כל אברך קלאסי. ואכן אני יודע שיהיו מהם שישיבו שככה בדיוק זה החיים, רגע למעלה ורגע למטה, שמים וארץ, וזה בדיוק המטרה להכניס את התורה לתוך החיים, אבל אחרי כל הדיבורים היפים.. הייתי מצפה לראות איזו התאמה יחסית. אמנם כל החיים שלנו בנויים על יחסים, ואף פעם אין התאמה בין הפנימיות לבין המעשים, בין ההכרה לבין הביצוע, אבל עדיין יש איזשהוא יחס שהוא תקין, ומעבר אליו זה מאבד את הטעם ואת התועלת.

הנושאים שהזכרת מצד אחד הם אכן עומדים ברומו של עולם, אבל מצד שני הם נושאים בסיסים מאוד. יש כאלה - בעיקר צעירים - ששאלות בתחומים אלו מפריעות להם בעבודת ה', ואין הכוונה מפריעות להם ברמות הגבוהות של עבודת ה', אלא מפריעות להם להיות אדם דתי.
המצב היום בישיבות הוא שמרוב שאמונה זה נושאים העומדים ברומו של עולם, ומרוב שצריך לדבר עליהם ברצינות ובחרדת קודש, בחורים לא מדברים על זה, לא שואלים ולא מקבלים תשובות. במקרה הטוב גודלים בורים בנושאים הללו, במקרה הרע הספקות ממשיכים להציק ולהציק.
אז אולי הסגנון החופשי והחברי הוא מוזר, אבל זה מה שנדרש.

לפי פשוטו
הודעות: 60
הצטרף: ד' אוגוסט 22, 2018 1:51 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לפי פשוטו » ו' פברואר 28, 2020 11:39 am

מהכירות אישית עם רבים מבאי הביהמ"ד ,רובא דרובא לא מגעים לשם בשל שאלות.
את השאלות הם שומעים שם!
בחורים מסתובבים שם ,כי מעניין שם ,כי הם רוצים להרגיש "חושבים" ,כי זה הטרנד.

אליסף
הודעות: 323
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אליסף » ו' פברואר 28, 2020 9:35 pm

הבו נתונים
כמה בחורים מגיעים לאירועי בית מדרש הגר"א?

אליסף
הודעות: 323
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אליסף » ו' פברואר 28, 2020 9:40 pm

לטעמי הביקורת הכי גדולה היא שרא"ע אין לו רב בענינים אלו.
מה שלא תקף לגבי הגראמ"פ.
ונא לא לחזור על ההשוואה המצחיקה לרבי ישראל סלנטר ולבעש"ט

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' פברואר 29, 2020 11:59 pm

הערב בכינוס זכרון להגר"ש אויערבאך זצ"ל באולמי תמיר,
נשא הגאון רבי אשר הכהן דויטש שליט"א דברים חריפים כנגד בית מדרש הגר"א.

הפצת המעיינות
הודעות: 867
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » א' מרץ 01, 2020 12:04 am

מה חידש? חידד?

נוטר הכרמים
הודעות: 7300
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 01, 2020 12:12 am

הפצת המעיינות כתב:מה חידש? חידד?

היות ששמעתי רק מפי השמועה, אחכה שיגיעו דברים מדוייקים.

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » א' מרץ 01, 2020 1:08 am

נוטר הכרמים כתב:הערב בכינוס זכרון להגר"ש אויערבאך זצ"ל באולמי תמיר,
נשא הגאון רבי אשר הכהן דויטש שליט"א דברים חריפים כנגד בית מדרש הגר"א.

הלם

קו ירוק
הודעות: 4695
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' מרץ 02, 2020 7:08 pm

ברור, הלם. עומד לו יהודי ומטיף כנגד 'מורנו ורבינו'..
הוא אגב לא הַָלַם, אלא אמר די במתינות, יחסית לאחרים, שלפעמים מזה עלולים להגיע בעיות. והוא צודק, שהרי אף פה באשכול, ובאחרים סמוכים, ניתן לראות סטיות של 'תלמידים' אף אם כוונת 'רבותיהם' לא כך.
מלבד שדרך כזו לא מוצאת חן בעיניו כי היא 'חדשה', וכמדומה לית מאן דפליג ע"ז - גם לא החברים שם. אז נכון כבר נכתב פה אלף פעמים שככל ש'חדש' נשאר מצומצם זו לא בעיה, משא"כ אם באה לפרוץ דרך לעם..

אוהב עמו
הודעות: 787
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' מרץ 02, 2020 11:52 pm

יותם כתב:
אוהב עמו כתב:בלי להתייחס לגופם של אישים ובתי מדרשות:
לכל זרם יש את הגרעין שבאמת מתענין סביב נושא מסויים ויש לו שיג ושיח בו, ויש את הסחף מסביב, בפרט כאשר נושא מסויים הופך ל"מודרני" ו"מעמיק" ועסק בו יכול למתג את הבחור בתווית נחשקת.
לדוג' כבוגר חברון, היתה קבוצה חשובה של בחורים ששמעה "קדשים" בליל שישי מרבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א. ...

גם כשלומדים בבית מדרש של הישיבה יש שבאמת שקועים ומחוברים ומבקשים דעת ה', ויש שעושים משלל סיבות חיצוניות.

נכון, ואז מה?

תפיסתי היא שישיבה אמורה להיות מעטפת של בחור ונותנת מענה לכלל שאלותיו/מצוקותיו/בעיותיו. בל נשכח מדובר בגיל סוער מטבעו ש,מזמין' שלל בעיות אפשריות, והבחור אינו חי בבית הוריו אלא הישיבה היא ביתו [ולא רק לדין הדלקת נר חנוכה]
לצערי, ומן הסתם, לצער רבים אחרים הישיבה איננה מספקת מענה לכל זה, ולכן צריך בחור ללכת ולתור לעצמו פתרונות לבעיות!
אמנם, נראה לי שיש קצת חציית גבול אם יבוא פסיכולוג/יועץ וכדו' לישיבה שיש בה משגיח ואנשי צוות שאמורים לענות לבחור, ויפתח קליניקה ייעודית מול הישיבה כשהוא מזמין את בחורי הישיבה לבוא בשעריה.
טוב שיש מענה לבעיות של פוסט מודרניזם וזה נפלא, אבל מכאן ועד למסור ועדים בגבעת מרדכי יש כמה קווים שנחצים!
באותה מידה לא הייתי חושב שראוי שיבוא ר' יוסל שרייבר וימסור שיעורים כלליים בגבעת מרדכי, או ר' יונתן אבר ימסור שיחות וכן על זו הדרך....

יותם
הודעות: 248
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי יותם » ד' מרץ 04, 2020 9:15 am

אוהב עמו כתב:תפיסתי היא שישיבה אמורה להיות מעטפת של בחור ונותנת מענה לכלל שאלותיו/מצוקותיו/בעיותיו. בל נשכח מדובר בגיל סוער מטבעו ש,מזמין' שלל בעיות אפשריות, והבחור אינו חי בבית הוריו אלא הישיבה היא ביתו [ולא רק לדין הדלקת נר חנוכה]
לצערי, ומן הסתם, לצער רבים אחרים הישיבה איננה מספקת מענה לכל זה, ולכן צריך בחור ללכת ולתור לעצמו פתרונות לבעיות!
אמנם, נראה לי שיש קצת חציית גבול אם יבוא פסיכולוג/יועץ וכדו' לישיבה שיש בה משגיח ואנשי צוות שאמורים לענות לבחור, ויפתח קליניקה ייעודית מול הישיבה כשהוא מזמין את בחורי הישיבה לבוא בשעריה.
טוב שיש מענה לבעיות של פוסט מודרניזם וזה נפלא, אבל מכאן ועד למסור ועדים בגבעת מרדכי יש כמה קווים שנחצים!
באותה מידה לא הייתי חושב שראוי שיבוא ר' יוסל שרייבר וימסור שיעורים כלליים בגבעת מרדכי, או ר' יונתן אבר ימסור שיחות וכן על זו הדרך....

עברת כעת לטענה חדשה (לא ידוע לי על שיעורים של בימ"ד הגר"א שמתקיימים בגבעת מרדכי. על ועדים ושיעורים אחרים דווקא כן).

רק ציינתי שגם אם נניח שחלק משומעי שיעורי בימ"ד הגר"א עושים זאת בגלל סיבות חיצוניות, אין בכך משהו מיוחד.

אליעזר ג
הודעות: 194
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי אליעזר ג » ש' מרץ 07, 2020 10:49 pm

היא שיחתי כתב:
עפר לרגלם כתב:
היא שיחתי כתב:
שומע ומשמיע כתב:א. הרב אוריה הוא עילוי, זאת עובדה ברורה לכל מי שמתעסק איתו. ב. יכולותיו המיוחדות בסוגיות אלו הן 1) להגדיר בצורה מאד חדה וגם חלקה את הדברים [גם למי שמכיר את הסוגיות] 2) להתעמת עם הפוסמודרניזם, וכנגזרת להביא את הדברים לצעירים של היום.

לגבי הנושא השני שלך 'התמודדות עם הפוסטמודרניזם', אני די מתפלא על העניין, שמעתי כבר מיותר מאדם אחד את המילה פוסטמודרניזם בהקשר של ביהמ"ד הגר"א ועל ההתמודדות המופלאה מול גישה פילוסופית זו.
לעומת זאת, מעולם לא שמעתי ולא ראיתי אברך או בחור שהפוסטמודרניזם הטריד אותו, וראו זה פלא, הפוסטמודרניזם גם לא הטריד אף אדם אי שם לפני 200 שנה, ואין סיבה שגם היום הוא 'יטריד' אנשים.

להבנתי, כדי שהפוסטמודרניזם 'יטריד' מישהו, יש צורך ללמדו היטב את רזי תורה זו ואו אז מתחילות השאלות להתרוצץ בקרבו, לא ידוע לי שבני הישיבות דהיום עוסקים ושונים בתורתם של של ויטגנשטיין, פוקו או דרידה בכדי שיהיו כה 'מוטרדים' מהנושא של הפוסטמודרניזם.

מה שהרבה יותר סביר בעיניי הוא, שהרבה מהבחורים שמעו לראשונה את המילה 'פוסטמודרניזם' מבאי בית מדרש הגר"א.

פשוט מגוחך, אני לא יודע על מה מדבר הרב אוריה בעניין של פוסטמודרניזם, אבל מה שמטריד היום זה לא תורותיהם של פוקו ודרידה, אלא שהעידן שלנו הוא עידן של חוסר וודאות, שבו מתפרקים כל המסגרות הטבעיות, החל בלאומיות וכלה במבנה המשפחה ואפילו הזהות האישית, השאלה הזו עולה מאליה באלפי צורות שונות, ואני אישית שומע אותה אפילו מבחורים צעירים ממש, (לא שאני יודע מה בדיוק יכול הרב אוריה לומר על כך).


מילים יפות, 'עידן של חוסר וודאות', 'פירוק המסגרות הטבעיות' התפרקות ה'לאומיות' ה'מבנה המשפחתי' וה'זהות האישית', השאלה הזו 'עולה מאליה באלפי צורות שונות' ואפילו 'מבחורים צעירים ממש'.

1. מה בדיוק חסר וודאות היום? שתוחלת החיים היא גיל 40 ותמותת תינוקות היא 40%?, או שאולי אתה לא יודע אם בגיל 25 תצטרך לעבוד או שתוכל להישאר בכולל? או שאולי חוסר הוודאות הוא שאין לך מושג אם היום יש בארוחת צהריים שניצלים או מרק ירקות?!
2. איזה מסגרות מתפרקות? אנחנו באמצע המהפכה הצרפתית או הקומוניסטית? או שאנחנו בפעמי מלחמת העולם I או II, שמשפחות מתפצלות? מי מתפרק בדיוק? מדינת ישראל בתהליכי פירוק מתקדמים?
3. ה'לאומיות' שמתפרקת, היא הלאומיות שהייתה נורא חזקה ויציבה לפני מאה שנה? או שאתה מדבר על הלאומיות הציונית שמתפרקת בחצרות החילונים וכהיום הזה עסוקה בלהתחזק להתאחד ולהתחבר לציבור החרדי?
4. המבנה המשפחתי מתפרק? באיזה מובן? יש איזו מכת גירושין חדשה שנחתה? לוקחים ילדים מהוריהם? מי מתפרק בדיוק?
5. ה'זהות האישית' שבתהליכי התפרקות, מי אני? מה אני? לאן אני הולך? מאיפה אני בא? מצטער, לא מכיר מישהו שהזהות האישית מתפרקת לו.

מה כן מתרחש?
1. חשיפה של אברכים ובחורים לשאלות שבעבר לא הייתה להם גישה אליהם, בעזרת האינטרנט.
2. חשיפה של אברכים ובחורים לעולמות שבעבר לא הייתה להם היכרות איתם, בעזרת האינטרנט.
3. חשיפה לסמארטפונים ואינטרנט על כל ההשלכות הנוספות.
אין כל קשר בין זה לפוסטמודרניזם

ההקשר היחיד לפוסטמודרניזם הוא איבוד הערכים הכולל המתרחש בחברה המערבית, החל בהפלות, המשך בתרבות הפי.סי וכלה בתיעובים שונים שדינם בסקילה.
משום מה לא נראה לי שהנושאים האלו הם הם הבעיות של האברכים והבחורים היום ולא זו השאלה שאתה שומע ב'אלפי צורות שונות'.



אני לא נכנס לוויכוח מה השפעת עולם התפישות הקיים בעולם החיצוני על בחורי ישיבות צעירים ,כי איני מספיק מכיר . אבל מי שמכחיש את המציאות העולמית של שבירת כל הערכים ,חוסר אמונה באמת או באפשרות להגיע לאמת בשום תחום וממילא ליברליות קיצונית ,איש הישר בעיניו יעשה כערך עליון הנובע ישירות מכך שאין אמת לשיטתם . פשוט לא מכיר את העולם וזה אינו חסרון. אבל החיסרון הגדול הוא להביע עמדה בתחום שאינך מכיר ועוד בנחרצות הבורה שבסמוך.

אומנם התהליך של ההתפרקות התחיל כבר אחרי מלחמת העולם השנייה ,אבל היום הוא הגיע לקיצוניות ולתפוצה רחבה בליבותיהם של מיליארדי אנשים. מה שלא היה בהיסטוריה המוכרת.

מהר שלל חש בז
הודעות: 6
הצטרף: ו' פברואר 14, 2020 9:55 am

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי מהר שלל חש בז » ב' מרץ 09, 2020 2:42 pm

מאמר הליכה במסורת אבותינו.pdf
(665.55 KiB) הורד 246 פעמים

שמש
הודעות: 1299
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי שמש » ב' מרץ 09, 2020 4:23 pm

אפילו את שגיאות הכתיב הוא לא טרח לתקן.

ארי שבחבורה
הודעות: 1086
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' מרץ 09, 2020 8:44 pm

והיום התפרסמה מהדורה חדשה של המאמר עם הוספה נכבדה ובה מו"מ בעומק מאמרי ההשקפה של 'יתד נאמן'... ואני כבר תוהה שמא כל המאמר המוזר הזה אינו אלא מהתלה אחת גדולה לכבוד פורים...
קבצים מצורפים
מאמר הליכה במסורת אבותינו (1).pdf
(744.53 KiB) הורד 679 פעמים

היא שיחתי
הודעות: 3492
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' מרץ 09, 2020 9:16 pm

מוזר מאוד כל הקטע שתפילין זה קישוט מצרי, מאיפה הדבר הזה? זה באמת מפי הרב ענבל?

לענין
הודעות: 3142
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: בית מדרש הגר"א

הודעהעל ידי לענין » ב' מרץ 09, 2020 9:21 pm

https://rationalbelief.org.il/%D7%AA%D7 ... %A2%D7%A4/

הערה 4

(הענין עצמו דובר כמה פעמים בפורום. באחד הכנוסים של מטמוני ארץ הראו תמונות של מצרים עם דברים על גובה המצח).


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים