מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פירגון

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

פירגון

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ו' אפריל 11, 2014 11:44 am

לא ברור לי התרגום המילולי בלשה"ק: עידוד, מחמאות, הסתכלות חיובית, וכדומה.
עכ"פ הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"- לא רק עזרה לשני, אלא גם שבחים וכו', וכשיר "כלה נאה וחסודה" [אמנם שם בעיקר בשביל בעלה], בכנות ולא בשביל חנופה רעה. אמנם כתוב בספרי המוסר שחנופה מותרת לאשתו ולתלמידיו וכו'.

נזכה להתחזק בזה, ולא תמיד קל ופשוט לכל סוגי האנשים, דוק ותשכח.

נכתב לע"נ גיסי היקר הרב יהושע האיתן זצ"ל, נלב"ע השבוע ו' ניסן, שהיה מיוחד מאד גם בתכונה זאת, לשבח ולהחמיא. תנצב"ה.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: פירגון

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ו' אפריל 11, 2014 3:51 pm

דבר מעניין שראיתי בדיוק כעת, בעלון של שמירת הלשון, "משמרת השלום":
"שנתו של הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל, זקן המשגיחים, נדדה באחד הלילות. "אינני מסוגל להרדם, כשאני מהרהר על כך שבני האדם אינם יודעים להחמיא זה לזה. זה מציק לי מאד, למה קשה לנו להחמיא לזולתנו?"

זלמניו
הודעות: 645
הצטרף: ד' נובמבר 17, 2010 7:31 pm

Re: פירגון

הודעהעל ידי זלמניו » א' אפריל 13, 2014 3:07 pm

המילה היא עברות עממי של המילה היידית "פארגינען" שמשמעותה היא עין טובה בהצלחותיו של השני וכו'. בקיצר, לפרגן...
מכאן כבר פירגון בדיבור שהוא מחמאות וכו' וכו'

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: פירגון

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' אפריל 13, 2014 11:28 pm

זלמניו כתב:המילה היא עברות עממי של המילה היידית "פארגינען"

והוא הדין "יידית".

מחולת המחנים
הודעות: 2891
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: פירגון

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' אפריל 14, 2014 12:47 am

זלמניו כתב:המילה היא עברות עממי של המילה היידית "פארגינען"

וכבר אמר מי שאמר שאכן בלקסיקון של העברית ודובריה לא קיים לצערנו מושג זה.
בעלון הנחמד 'שערי מדע' בשבוע האחרון הביא שחיפשו ובדקו ומצאו שגם בשפות אנגלית וצרפתית לא קיים תרגום הולם למילה זו, והיא ייחודית לשפת האידיש.

היא שיחתי
הודעות: 3483
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: פירגון

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' אפריל 14, 2014 12:55 am

גאולה בקרוב כתב:דבר מעניין שראיתי בדיוק כעת, בעלון של שמירת הלשון, "משמרת השלום":
"שנתו של הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל, זקן המשגיחים, נדדה באחד הלילות. "אינני מסוגל להרדם, כשאני מהרהר על כך שבני האדם אינם יודעים להחמיא זה לזה. זה מציק לי מאד, למה קשה לנו להחמיא לזולתנו?"


וזה עוד בחברון???
ואולי דווקא בגלל כזה משגיח גדול התוצאה היא כזו ישיבה

שומר קישואין
הודעות: 65
הצטרף: ש' מרץ 29, 2014 9:52 pm
מיקום: ירושלים

Re: פירגון

הודעהעל ידי שומר קישואין » ב' אפריל 14, 2014 11:16 am

מחולת המחנים כתב:
זלמניו כתב:המילה היא עברות עממי של המילה היידית "פארגינען"

וכבר אמר מי שאמר שאכן בלקסיקון של העברית ודובריה לא קיים לצערנו מושג זה.
בעלון הנחמד 'שערי מדע' בשבוע האחרון הביא שחיפשו ובדקו ומצאו שגם בשפות אנגלית וצרפתית לא קיים תרגום הולם למילה זו, והיא ייחודית לשפת האידיש.

ליצנות מטופשת !!!!!!
בעברית מדוברת דוקא אומרים 'פירגון', אלא א"כ אתה מתכוין ללשון הקדש, ואז אתה מביא את עצמך במבוכה גדולה

קולמוס הסופר
הודעות: 882
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: פירגון

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ב' אפריל 14, 2014 11:44 am

שומר קישואין כתב:
מחולת המחנים כתב:
זלמניו כתב:המילה היא עברות עממי של המילה היידית "פארגינען"

וכבר אמר מי שאמר שאכן בלקסיקון של העברית ודובריה לא קיים לצערנו מושג זה.
בעלון הנחמד 'שערי מדע' בשבוע האחרון הביא שחיפשו ובדקו ומצאו שגם בשפות אנגלית וצרפתית לא קיים תרגום הולם למילה זו, והיא ייחודית לשפת האידיש.

ליצנות מטופשת !!!!!!
בעברית מדוברת דווקא אומרים 'פירגון', אלא א"כ אתה מתכוון ללשון הקדש, ואז אתה מביא את עצמך במבוכה גדולה

בס"ד
כבר אמרו שאין ביידיש 'יראת שמיים'. (ח"ו, למען המליצה.)
במילונים הרשמיים של עברית (אב"ש ואב"י) אין ערך 'פירגון'.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: פירגון

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אפריל 16, 2014 12:10 am

מעניין ששנת המשגיח רבי מאיר זצ"ל נדדה מגודל ה"קושיה", ובצדיקותו לא העלה על דעתו תשובה פשוטה לכאורה, שהוא רוע לב וצרות עיין, שכביכול הרמה של המשובח באה "על חשבון" המשבח...

יואל שילה
הודעות: 1249
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: פירגון

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' פברואר 04, 2020 8:03 am

(ברכות ל"ו.)
אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן עליה והרי צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא ותנן על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואף על גב דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כותיה דשמואל

ויש לתמוה היכן קילסו, הרי כל שאמר הוא רק 'שיננא'.
ומסתבר ש'כוותך מסתברא' לא נחשב 'קילוס'.
ומכאן שגם פירגון קטן נחשב כפירגון לגבי שמואל.
ש"מ ששמואל לא סתם זרק מילים מפרגנות רק כדי לעשות לשני טוב על הלב, אלא אם פירגן מילה קטנה כזו ש"מ שבאמת התכוון לקלסו.
קבצים מצורפים
החייל והרובה.pdf
(219.33 KiB) הורד 34 פעמים

יואל שילה
הודעות: 1249
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: פירגון

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' פברואר 04, 2020 12:21 pm

הקשו לי:
איני יודע מה שמואל התכוון בפירגון, אך 'כוותך מסתברא' יתכן שזה הקילוס, כי לומר שיננא זה משהו כללי ולא דוקא לכאן, ולא מצינו שהגמ' אומרת בכל מקום שרב יהודה אמר משהו - והרי קלסיה שמואל א''כ זה ראיה לצדד כמותו, אלא דוקא כאן משום ששמואל אמר שכדבריו נראה.

השבתי:
אולי, אך אם זה היה כפי הבנתך - הרי שהיינו מוצאים פעמים רבות 'קילוסים' בש"ס, כי יש 25 פעם 'כוותיה ד... מסתברא'.
אמנם בב"ב קע"ה: איתא והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס ...אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס הלכה כמותו - ששם אין שום קילוס שהלכה כמותו.
ולגבי גיטין ט'. יש מקום לדון, דאיתא והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אף על פי שקילס רבי יוסי את רבי שמעון הלכה כר' מאיר דתניא כשנאמרו דברים לפני ר' יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים - ששם עיקר הקילוס הוא הפירגון, שגם משמע ממנו שהלכה כמותך.

בתוך הגולה
הודעות: 241
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: פירגון

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ג' פברואר 04, 2020 2:27 pm

גאולה בקרוב כתב:מעניין ששנת המשגיח רבי מאיר זצ"ל נדדה מגודל ה"קושיה", ובצדיקותו לא העלה על דעתו תשובה פשוטה לכאורה, שהוא רוע לב וצרות עיין, שכביכול הרמה של המשובח באה "על חשבון" המשבח...


אכ"מ כמובן אבל במילים אלו יש מקום הרהור על שיטת סלבודקה המקורית. שכידוע הסבא עורר הרבה תחרות בין בני הישיבה. ודרך העלייה הייתה פעמים רבות, ע"י קנאת סופרים. ומאידך עבדו הרבה על בנ"א לחבירו.
ומעשה שהיה (מן הסתם אינו אלא משל) בא' מבני העלייה שם שהסבא רצה לעוררו ואמר לו כי פלוני הוא למדן גדול. ענה הבחור אכן כן ואף מתמיד עצום. אמר לו הסבא יותר מזה הוא אף זכרן מובהק. אמר לו הבחור ואף ירא"ש מרבים וכו וכו'.
לבסוף שאלו הסבא: פלוני כ"כ הרבה מעלות יש בו ואתה אינך מקנא כלל? אמר לו אכן לפלוני כל אותם מעלות ואילו לי יש את אותם מעלות במידה מרובה ממנו...

כדכד
הודעות: 4613
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פירגון

הודעהעל ידי כדכד » ג' פברואר 04, 2020 4:37 pm

לרב יואל שילה:
פשוט שהקילוס הוא "כוותך מסתברא" ולא ה"שיננא" ששמואל קורא כך לרב יהודה בכל פנייה אליו (ולחלק מהפירושים גם אין בזה שבח) ומה שלא כל פעם בתלמוד ה"כוותיה מסתברא" מוגדר כקילס הוא מפני שאין בזה צורך
כאן רצה לחדש שלמרות ששמואל קילס דעה זו לאחר שדעתו האישית היתה שונה אין לפסוק כמותה אלא כדעתו המקורית של שמואל ו לכן הגדירו כקילוס וה"ה בקילוס של בן ננס בסוף ב"ב


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים