מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
היא שיחתי
הודעות: 3480
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' מאי 01, 2011 3:46 pm

שמתי לב שהמהדורה החדשה הודפסה כבר פעמיים
בסוף הלכות הוצאה שיש ציור איך לחבר את החגורה עם מפתח
בהוצאה הראשונה לא היה כיתוב ואח"כ תיקנו ושמו כיתוב מתחת לציור

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי ירושלמי » א' מאי 01, 2011 9:42 pm

היא שיחתי כתב:שמתי לב שהמהדורה החדשה הודפסה כבר פעמיים
בסוף הלכות הוצאה שיש ציור איך לחבר את החגורה עם מפתח
בהוצאה הראשונה לא היה כיתוב ואח"כ תיקנו ושמו כיתוב מתחת לציור


אפרופו חגורה ומפתח:
בשבת חוה"מ שהיתי (לשמחתי ב"ה) בבית חולים, ומתוקף היותי אב טרי הוצרכתי לענוד על פרק ידי צמיד המאשר את כניסתי למחלקה. בבואי לצאת מביה"ח לא ידעתי את נפשי היאך אצא וצמיד זה כרוך על ידי, והסרתיו בדי עמל.
למחרת השבת שח לי בן משפחתי עצה פשוטה שהייתי יכול לנהוג: ניתן לפתוח את הכפתור הרוכס את שני קצות השרוול, ואת שני הקצוות לתחוב בדוחק בין הצמיד ליד, והרי לך צמיד שהפך לכפתור, בבחינת המפתח שהפך לאבזם, מה לי מפתח המחבר את ב' חלקי החגורה, ומה לי צמיד המחבר את ב' חלקי השרוול.
האמנם?

יאיר
הודעות: 10358
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי יאיר » א' מאי 01, 2011 11:55 pm

בכל אופן נ"ל שזו בעיה כי זה יכול להשתחרר די בקלות.

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי חיימקה » ב' מרץ 19, 2012 1:55 am

מור כתב:
קונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?

האם אפשר להשיגו במקום כל שהוא???

יוניברסל
הודעות: 11
הצטרף: ד' אפריל 16, 2014 11:19 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי יוניברסל » ו' אפריל 18, 2014 1:40 pm

דרך אגב - הנספר הודפס בסין

היא שיחתי
הודעות: 3480
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' אפריל 18, 2014 4:41 pm

יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין

יש עוד ספרים המודפסים בסין?
בספרות החילונית יש שמודפסים שם?

יוניברסל
הודעות: 11
הצטרף: ד' אפריל 16, 2014 11:19 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי יוניברסל » א' אפריל 20, 2014 5:37 pm

היא שיחתי כתב:
יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין

יש עוד ספרים המודפסים בסין?
בספרות החילונית יש שמודפסים שם?

עוז והדר
החומשים הכחולים הודפסו בסין, יודעי דבר אומרים שהפסיקו אח"כ עקב תקלה.
ואפרט: יש 2 סוגי חומשים אדום וכחול, האדום עם תמונות בסוף והכחול בלי, שמעתי שזה ס"ה טעות שקרה שבהדפסה בסין שכחו הסינים להכניס את התמונות, ולכן כשהביאום לכאן, שמו עליהם כריכות בצבע אחר, ומשווקים כעוד סוג...

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ד' אפריל 23, 2014 6:51 pm

היא שיחתי כתב:
יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין

יש עוד ספרים המודפסים בסין?
בספרות החילונית יש שמודפסים שם?

סדור עבודת השם החדש.
אדמו"ר אחד עשה צחוק מזה, ומי יעמוד בסוד קדושים.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' אפריל 23, 2014 9:12 pm

כמדומני שמתיבתא ג"כ.

אך למאי נ"מ? ומה צורך יש לעורר אשכול ישן מתרדמתו בשביל שטות שכזו?

מידע
הודעות: 31
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 2:48 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי מידע » ד' ינואר 04, 2017 10:40 pm

נכד מרן הסטיפלר סיפר לי שטענת הסטיפלר זיע''א היתה שחסר בירא''ש,
ובאו ואמרו לו שמדובר בירא שמים,
אמר הסטיפלר : כתבתי מכתב ללא שם, אם הוא ירא שמים, המכתב לא עליו.

מעט דבש
הודעות: 3296
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' ינואר 04, 2017 11:14 pm

חיימקה כתב:
מור כתב:קונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?

האם אפשר להשיגו במקום כל שהוא???

viewtopic.php?t=11784#p110906

עובדיה חן
הודעות: 1287
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' אוקטובר 01, 2017 8:38 pm

שמעתי על רבי יהושו נויבירט שהוא היה נוהג ללכת ערב חג הסוכות לשוק ארבעת המינים והיה קונה בזול סט מהודר ,כסבור שאין עניין לשלם יקר, אלא לקחת סט מהודר.

לייטנר
הודעות: 5124
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוקטובר 01, 2017 9:23 pm

אם נדייק, הוא היה שואל את המוכרים מדי שנה: "איפה הפסולים?", ומה"פסולים" (לשיטת כל מאן דבעי בשוק) היה בורר לו סט מהודר (זו היתה תמיכתו ב"שבירת השוק").

אגב, ברבות הימים, היו המוכרים שמים מראש מהודרים במקום של ה"פסולים"...

אדם קדמאה
הודעות: 134
הצטרף: ש' יוני 27, 2015 10:54 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי אדם קדמאה » ב' מרץ 18, 2019 5:58 pm

קיבלתי, לא מוגה
קבצים מצורפים
עבודת גמר סופית - על השמירת שבת כהלכתה- לאחר תיקון נויבירט.pdf
(2.02 MiB) הורד 362 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 1091
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' מרץ 18, 2019 8:48 pm

עמ' 9
מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.

איך מעשרת אלפים לשנה הגיע למיליון?

יהודה בן יעקב
הודעות: 1547
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ד' מרץ 20, 2019 12:28 am

גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??

עמ' 7
בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:

כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 20, 2019 9:01 am

יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??

עמ' 7
בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:

כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....


יפה.
בכל מקרה עושה רושם שזו רק טיוטה של העבודה, כי יש בה הרבה טעויות הגהה וכדו'

לייטנר
הודעות: 5124
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מרץ 20, 2019 1:06 pm

יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??

עמ' 7
בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:

כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....

בשנת תש"ן בוודאי שהיו מגבונים

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 5:03 am

יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??
עמ' 7
בשנת 1960 (תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:

כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....

מה נעשה, שהמגבונים הומצאו כבר בשנת תשי"ז (והחלו לייצרם באה"ק כבר בתשכ"ט)?
ל'טיטול' לקח מעט יותר זמן... הוא אמנם הומצא כבר בתש"ט, אך מכירתו ההמונית (בארצה"ב) החלה רק באזור תשכ"ט, ולאה"ק יובא בסיטונאות רק בתחלת שנות ה'תש"מ.
בכ"ז - ראה בערכים 'מגבון לח' ו'חיתול' ד'המכלול' יצ"ו.
א"כ, אמנם הגהמ"ח זללה"ה לא השתמש (כנראה...) בטיטולים ובמגבונים עבור בנו הבכור, אך מסתבר מאד כי שמע עד"ז ועסק בהתייחסות ההלכתית לכך.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 5:20 am

יוצא פוניבז' כתב:עמ' 9
מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.

איך מעשרת אלפים לשנה הגיע למיליון?

10,000 לשנה הוא כנראה ממוצע בלבד, והיו שנים בהן המכירות היו גבוהות מרף זה.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 5:25 am

עיקר הבשורה היא במש"כ שם - ע' 10, הע' 32:
בנו (הרב עקיבא נויבירט) סיפר לי שעבד עם אביו גם על חלק ב, במשך שתים עשרה שנים, והוא מתכנן בעוד שנה להוציא לאור את חלק ב.

"ונזכה - ונחי' ונראה"!...

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 22, 2019 6:04 am

לבי במערב כתב:
יוצא פוניבז' כתב:עמ' 9
מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.

איך מעשרת אלפים לשנה הגיע למיליון?

10,000 לשנה הוא כנראה ממוצע בלבד, והיו שנים בהן המכירות היו גבוהות מרף זה.

לא הבנתי את המתמטיקה. איך פתרת את הבעיה אם מדובר בממוצע?

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 6:26 am

מור כתב:קיבלתי באישי: (ולהיות שאינני בר גישה לפורום דלהלן, לא אדע על תגובות נוספות שיתכן שפורסמו שם. אפשר והשייכים בכך, יעשו עמנו חסד וידלו דלה עבורנו משם פניני קושט ואמת - אם ישנם כאלו)

בענין השש"כ החדש, מצ"ב הודעה שהתפרסמה בפורום 'ספרים וסופרים' (ע"י ניק בשם 'אסתרהדסה')

לקט מההודעות שם [תוך תקוני טעויות מוכחות; המוסגר בחצ"ר מנאי הק', ל. ב.]:
אסתר-הדסה כתב:תוספת:
א. במהד' החדשה - פרק ט' סעיף יד: היתר ללפף חוט ברזל או סרט פלסטיק ליום אחד או בדיעבד שבעה ימים וכן לפותחו.
ב. בפרק ב' נוסף דין יו"ט שני של גלויות ובסעיף כה כתב לאסור על בן חו"ל שנמצא בא"י לומר לבן א"י לעשות לו מלאכה אא"כ מדובר באוכ"נ. ובהערה ציין שרבים נוהגים להקל.
ג. שם סעיף כט בן א"י בחו"ל אסור במלאכה אפילו בצנעה. [מה החידוש?!]
ד. במהד' החדשה בפרק ח' סעיף יט: "אסור להוסיף ריבה לגבינה הלבנה ולערבבה" ובמהד' הקודמת: "גבינה רכה". האם מדובר בהבדל מהותי או בניסוח? [ראה לקמן תגובת הניק 'שואל_מדעת' ע"ז; ל. ב.]
ה. בדין הכנת סלט ביצים עם שמן בפרק ח' סעיף כח נוסף על המהדורה הקודמת "והטוב ביותר להכין סלט זה מערב שבת".
ו. בפרק טו בהמהד' החדשה בסעיף פג, חזר על ההיתר שבהמהד' הקודמת בסעיף עה להניח עדשות מגע רכות לנוזל כדי שלא תתקלקלנה (ואין בכך משום מעבד), אולם הוסיף שאם נתייבשו אסור ליתנן בחומר כדי להחזיר להן את רכותן. ויש להעיר לדברי הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות חלק א' סימן כ"ו שאסור. אמנם יל"ע האם מדובר על שימור או ניקוי.
כמו כן תוספת של סעיפים רבים בדין הנחת עירובי תחומין שכלל לא (היתה) [אוצ"ל היו] במהדורה הקודמת.

יוסף100 כתב:אני חושב שרוב התוספות והשנויים הופיעו כבר בשמירת שבת ח"ג - נכון?

מנהלוביץ כתב:
יוסף100 כתב:אני חושב שרוב התוספות והשנויים הופיעו כבר בשמירת שבת ח"ג - נכון?

ממש לא, יש מאות הלכות חדשות


שואל_מדעת כתב:
אסתרהדסה כתב:ד. במהד' החדשה בפרק ח' סעיף יט: "אסור להויסף ריבה לגבינה הלבנה ולערבבה" ובמהד' הקודמת: "גבינה רכה". האם מדובר בהבדל מהותי או בניסוח?

בטח רק הבדל ניסוח.
ואגב, בעניין זה עיינו בספר ארחות שבת פ"ו, ח - שהביא דעת המתירים (כמדומה, אג"מ ור"נ קרליץ), ונדחק מאד למצוא טעם לאוסרים.

איפכא-מסתבר כתב:שואל מדעת, מה טעמי האוסרים?

אסתר-הדסה כתב:במהדורה החדשה בפרק כג סעיף סד כתב, שאם מותקנת בבית מצלמה במעגל סגור מותר לעבור שם אם דלוק מערב שבת אם [וכאשר] התמונה אינה נשמרת. "אמנם אם התמונה נשארת ונשמרת בתוך מנגנון המצלמה, ישתדל לא לעבור דרכה אבל אין הוא חייב לחפש אם נמצאת מצלמה כזאת במקום אלא יעבור כרגיל":

שאלות:
א. בהערה עה(ת?) [אוצ"ל: עה"ג. ושמא - 'קעה'] שההיתר הוא כיון שרוצה [לעבור] לצרכי בטיחות אין לאסור. ויל"ע האם [המדובר] דוקא [ב]בטיחות ממחבלים וכדו', או גם שמירת ממון.
ב. אם הוא יודע שיש מצלמה, אבל אינו יודע אם התמונה נשמרת - מותר לעבור? ובמציאות כיום, ברוב [המצלמות] יש דיסק קשיח לשמירה.
ג. "ישתדל לא לעבור" - איסור גמור, או הקפדה לכתחילה?

איפכא-מסתבר כתב:במהדורה החדשה - כג, סז:
"מקום שמותקן בו שער בטחון, שכאשר עוברים עם חפץ מתכתי ישמע צפצוף - יש להקפיד ולא לשאת חפצים שיגרמו לצפצוף..."

שאלות:
א. "להקפיד" - משמע איסור גמור?
ב. מכאן - שכאשר מותקן מחסום חני' ויש מעבר להולכי רגל, וכאשר עובר רגל הולך המחסום לא מתרומם, אבל נשמע 'קליק' וגם נורית הלד מהבהבת - אסור לעבור. ונראה שאנשים לא מודעים לכך.


איפכא-מסתבר כתב:שש"כ מהדורה שני' - פרק יג סעיף כט-ל:
נורה חשמלית, אשר רגילים להוציאה מזמן לזמן מבית המנורה ושוב להחזירה או להחליפה באחרת - המיקל להוציאה בזמן שזרם החשמל מופסק, כך שלא תידלק עם חיבורו המחודש של זרם החשמל, הרי זה אינו מפסיד; ובלבד שיעשה כן כלאחר יד . . ובשעת צורך גדול, מותר אף להכניסה כלאחר יד - על מנת שהאור ידלק עם חיבור זרם החשמל.

ובמהד' תש"ע - סעיף לד:
נורה חשמלית, כיון שבדרך כלל היא נשארת בבית המנורה זמן רב - אין כל היתר להכניסה, וגם לא להוציאה, אף בשעה שזרם החשמל מופסק.

סעיף לו:
אסור לתקן מפסק בטחון, להרימו או להחליפו - משום איסור מכה בפטיש. ואסור לעשות כן, גם אם אין זרם החשמל מחובר מיד.

ובמהדורה [ה]שני' לא הזכיר "להרימו", ואולי כי לא היה מצוי אז כל כך.


איפכא-מסתבר כתב:מהד' חדשה - פרק יג, לט:
מים הנוטפים מהמזגן - הרי הם מוקצה, ואסורים בטלטול; וגם אסור לשים . . כלי . . כדי שיפלו לתוכו, כי יש בזה משום ביטול כלי מהיכנו. אבל מותר לו להניח כלי תחת המים הנוטפים, ובתנאי, שקודם נתינת הכלי - ייתן בו דבר המותר שלא יתקלקל במים (כגון כף או מזלג), שכן מותר לטלטל את הכלי עם מי המזגן ביחד עם הדבר המותר בטלטול.
ומכל מקום, אם הטיפות נוטפות בחדר במקום ששוהים שם בנ"א והמים מלכלכים את החדר - מותר לשים כלי כדי לקלוט את הטיפות; ואם התמלא הכלי - אף מותר לשפוך את המים, ולהחזיר את הכלי לקלוט עוד מים

תתן_אמת כתב:לענין נורות, אפשר שאין [זה] חזרה מפסקו אלא שינוי מציאות - שהנורות של אז היו נשרפות ביתר תכיפות (יש איזה דינוזארים מאז שיכולים להעיד?).

איפכא-מסתבר כתב:שש"כ, מהד' חדשה (פרק כח, הערה קצ"ט), תירץ בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א על תמיהת הגרש"ז זצ"ל:
דצ"ע ביו"ט שחל בע"ש, והחשמל כבר דלוק באמצעות שעון שבת, והבית מלא אורה - איך מדליקים נרות?! הרי לא שייך הטעם של 'הואיל', כיון דלגמרי לא שכיח שיתקלקל החשמל באותו הזמן המועט שלפני שבת, וריבוי האור של השמן או הנרות - לזמן הסמוך לשקיעה הרי אין בו שום צורך! ולכן, אפשר שטוב להדר ולהדליק הנרות לפני שנדלק החשמל, וצ"ע בזה. עכ"ד. והגרי"ש אלישיב שליט"א תירץ ע"ז, [ד]כיון שאפשר להשתמש בזה לצורך העברת אש - א"כ יש אפשרות של שימוש בו גם עכשיו . .

איפכא-מסתבר כתב:שש"כ, מהד' תש"ע - פרק יד, סעיף נט:
מותר לרסס תכשיר נגד כינים, במקום שאין ודאות שיהרוג אותם; אבל אל יוציא את הכינים מתוך השער, ואפילו לא ביד - גזירה, שמא יתלוש השיער

איפכא-מסתבר כתב:פרק טו, סעיף כב - מהד' ישנה:
מותר ליתן את בגדיו המלוכלכים במכונת כביסה אשר בה הוא רגיל לשמור אותם עד שעת הכיבוס, ובלבד שלא יהיו מים במכונה

מהד' חדשה, פרק טו, כה - כנ"ל, והוסיף:
אך אם הוא עושה זאת כדי שהבגדים יהיו מוכנים לכביסה בערב - אסור לעשות כן. המכונה, וכמוה דלתה, הינם מוקצה (כשמל"א [= ככלי שמלאכתו לאיסור]); ולכן, אסור לסגור את הדלת אלא לצורך גופה - כגון שריח הכביסה לא יתפשט בחדר . . וכן מייבש כביסה . .

ועל פי סברתו, היה מקום לומר עקרון זה גם לגבי מי שמניח כלים במדיח כלים - שאסור לסגור את הדלת, כ"א לצורך כנ"ל. אולם (בפרק יב, סעיף לח), בדברו על מדיח - לא הזכיר זאת; ולעומת זאת, לגבי סגירת דלת של מכונית (בפרק כ', סעיף פ') העיר, שאין לסגור את הדלת - אם כוונתו לסגור המכונית לשומרה, או לצורך חפצי מוקצה.

ספרות כתב:הודעה של *menashe99*
שמירת שבת, המהד' החדשה: דיון על המחשב, אינטרנט וכו'
הבוקר, הזדמן לי לראות את הספר. נהניתי לראות (בשער), שציון '[ו]ע"ע' משמעו דעה חולקת. הספר עבה יותר לקודמו, אך הדפוס גדול יותר - כך שקשה להבחין האם ובמה התווסף (או גרע).
הופתעתי עד למאוד, שאין דיון/פרק שמוקדש למחשב ולאינטרנט. יש אזכור קל למשחקי מחשב, אזכור (ארכאי במקצת: חיתוך נייר, שעות חיוג מוזלות) לפקס, ואזכור קל להודעות אלקטרוניות.
המחשב - אין בלעדיו כיום. מתבקשות כמה שאלות לגבי השימוש בו: האם דיגיטל דינו כאור וכאש (שלכאורה אין בו חום)? זו כתיבה? השארת מחשב פתוח בשבת? [ה]אם השימוש בו להודעות, כשנדרש - הוא פחות איסור ביחס לטלפון או פקס? וכהנה. דיון בזה יכלול את התקשורת הנייחת מול הסלולרית, כולל גלישה באמצעותם. יש נפקא-מינות לרוב.
ברור שזה לא מקרי; וכי עיקר חשוב לא חסר? יש לקוות שלא מדובר בלחץ הלוחצים.

איפכא-מסתבר כתב:בפרק לט, סעיף כח (הערה צה): שההיתר לתת ליולדת, שיש לה היתר שתי' ביום הכיפורים, לשתות מיין הברית שחלה ביום הכיפורים - [הוא] רק אם היולדת צריכה לשתות יין לבריאותה; ולולי זאת, אין להתיר לה לשתות.

mevakeir כתב:במהדורה החדשה (טו, נז): העושה עניבה ע"ג קשר - מותר לו, בשעת הצורך, לקשור קשר גם ע"ג העניבה כדי להדקה, אם אמנם עתיד לפותחו באותו היום. ולכן, העונב את הנעליים של ילד - קושר קשר ע"ג עניבה, כדי שהילד לא יוכל לפתחה.
ושם בהערה: דלא יהיה גרוע מקשר ע"ג קשר (בסעיף נ"ה) - דשרינן בעת הצורך; ולא ככתוב בהמהדורה הישנה דשש"כ.
וכבר תמהו בספר ארחות שבת על פסקו במהדו' הישנה.

איפכא-מסתבר כתב:האם יש מקום נוסף בו מציין במפורש שחוזר בו מהמהדורה הישנה?

איפכא-מסתבר כתב:מהדורה חדשה - פרק ג, סעיף נג:
מותר לסנן, ואפילו במסננת, מיצי פירות (שנסחטו מבעוד יום) כדי להסיר בשר הפרי מהם - מכיון שרוב בני אדם, וגם הוא עצמו, רגילים לשתות אותם עם הפרי המעורב בהם

ואילו במהדורה הקודמת (בפרק ג, סעיף נג) אסר ללא שום חילוק.

mevakeir כתב:עיין גם: פי"ז הערה כח, פל"ב הערה קעח.

אסתר_הדסה כתב:בזמנו, הדפיס הרב זילבר ז"ל ספר בשם 'ברית עולם' - על הלכות שבת; היכן ניתן להשיג את הספר?
תודה.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ה' אפריל 02, 2020 2:06 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 6:36 am

סגי נהור כתב:לא הבנתי את המתמטיקה. איך פתרת את הבעיה אם מדובר בממוצע?

בין תשל"ט לתשס"ט עברו כשלשים שנה.
בכדי להגיע למנין מליון, צ"ל שנמכרו בממוצע שנתי כ-30 אלף ספרים.
אך יתכן, שבשנים מסוימות הגיעו המכירות ל-50 אלף ספרים לערך, ועם זאת - בשקלול כולל של המכירות (כולל תקופות השפל, שמסתמא היו גם היו), הממוצע השנתי הוא כ-10,000 ספרים "בלבד".
--
תוך כדי הכתיבה, עלה בדעתי כי יתכן שהמחבר נקב במספר המכירות הנמוך ביותר דא' השנים; וא"ש.
אפשר גם, שצ"ל "באזור [חצי] המליון".
מי כהחכם, יודע פשר דבר.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 22, 2019 6:51 am

החשבון שלמדתי אני לא מצליח להסביר לי את ההסבר שלך איך אע"פ שהחשבון מורה 30 אלף בממוצע, בשקלול כולל הממוצע השנתי הוא 10,000.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 7:20 am

אוצר החכמה כתב:החשבון שלמדתי אני לא מצליח להסביר לי את ההסבר שלך איך אע"פ שהחשבון מורה 30 אלף בממוצע, בשקלול כולל הממוצע השנתי הוא 10,000.

הצעתי עוד שתי אפשרויות בתגובתי האחרונה.
--
מצאתי כעת:
משה ארלנגר מהוצאת "פלדהיים" החרדית מפוגג את הערפל מעל סיפור רבי המכר: ברור שהדבר שנקרא 'רבי מכר' הוא פיקציה. המוטו שלנו זה ספרים לאורך זמן. הספר 'שמירת שבת כהלכתה' מוכר כעשרת אלפים עותקים בשנה, זה 30 שנה. הוצאנו מהדורה חדשה, ב-6,000 עותקים, שאזלה בתוך יומיים. אנחנו לא רוצים רב מכר לשבועיים, אלא רב מכר אמיתי.

כאן)

אם אכן זהו מקורו של כותב עבודת-הגמר, הרי ש:
לבי במערב כתב:צ"ל "באזור [רבע] המליון".
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ב' יולי 22, 2019 7:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 22, 2019 7:45 am

זה אפילו לא חצי מליון אלא מעט יותר מרבע מליון. שגם זה הרבה מאד.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' יולי 22, 2019 8:00 am

צדקת ממני; תוקן בס"ד.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים