גם בחלק הנזכר [שו"ת פרח מטה אהרן ח"א] סי' ק"ה [ד"ה ויש ראיה] יש לדקדק עליו במה שלמד לבעית תיקו מפלוגתא דרב ושמואל, והוא עצמו הביא שם דברי הרא"ש דפרק (המניח) [ד' וה'] [ב"ק פ"ד סי' ד]. ועיין מה שכתבנו בפנים בציור סממנים שאין בו ממש, ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל כלל י"ב [סי' ו] באומן שאסר הטבלא על בעל הטבלא, דכיון דבעיא דלא אפשיטא ואינו משלם לא יוכל זה לאוסרה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הוא כותב בריש סימן זה שהרבה אבד לו מסימן זה.
עני בן פחמא כתב:בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:
מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.
הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.
עני בן פחמא כתב:בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:
מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.
הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.
שמואל דוד כתב:עני בן פחמא כתב:בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:
מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.
הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... &pgnum=346
צולניק כתב:אשמח למצוא את המקור בספר זר זהב.
מה שנכון נכון כתב:צולניק כתב:אשמח למצוא את המקור בספר זר זהב.
הכוונה לקונטרס שבסוף תהלים תוספת חיים (פ"א ס"ו).
ידוע הכלל הנמסר בידינו דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני: נסתפקתי היכי דפליגי בדבר השוה בין לממונא בין לאיסורא, כמאן פסקינן. וחפשתי בחיפוש אחר חיפוש בספרן של בעלי הכללים, וראיתי בספר החשוב סדר הדורות בדף ס"ו סוף ע"ג דנכנס בהאי ספיקא והניח הדבר בצ"ע ע"ש. וראיתי בס' חות יאיר סי' צ"ד דף צ"ד ע"א דנסתפק גם הוא ז"ל ע"ש.
יהודה בן יעקב כתב:כתב בקונטרס יעקב לחק לימוד לז:ידוע הכלל הנמסר בידינו דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני: נסתפקתי היכי דפליגי בדבר השוה בין לממונא בין לאיסורא, כמאן פסקינן. וחפשתי בחיפוש אחר חיפוש בספרן של בעלי הכללים, וראיתי בספר החשוב סדר הדורות בדף ס"ו סוף ע"ג דנכנס בהאי ספיקא והניח הדבר בצ"ע ע"ש. וראיתי בס' חות יאיר סי' צ"ד דף צ"ד ע"א דנסתפק גם הוא ז"ל ע"ש.
חיפשתי את דברי סדר הדורות, וראיתי שבסדר תנאים ואמוראים אות ש' ערך שמואל אות ה דן בזה, אך שם נקט ע"פ דברי הרא"ש [גיטין ט, יא] דהלכה כרב, ולא הניח הדבר בצ"ע כמש"כ היעקב לחק.
אשמח לדעת להיכן כוונתו.
הלכה כשמואל בדינא. הרא"ש בפרק הזהב שם ודווקא לגבי רב. ובעירובין צ' ע"ב נחלקו רב ושמואל ואמר שמואל גופי' דהלכה כרב. ע' בכורות מ"ט ע"א.
ויש חולקין על כלל זה. עי' תוס' גיטין ס' ע"ב ובמ"ע ספ"ז דהלכות נדרים.
אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב"ד ז"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר"מ ז"ל כרב ור"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו וכו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ"ק דקדושין (דף כ"ג ב) גמ' מתני' דכסף ע"י אחרים דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר"מ ז"ל מפורש פ"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב"ד ז"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר ליה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ"ל. וכן פר"ת ז"ל ופסק ג"כ כרב דאיסורא היא ואף על גב דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר"מ נמי פסק והביא ראיה ג"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר"מ ז"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב"ד ז"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן:
פלגינן כתב:בעלי תמר שבת פי"ט: וע"כ צ"ל כמ"ש ביפ"ת בפרשת שמות, דהוראת שעה היתה מפני שהיו בדרך ואנשים מבוגרים היו והיה צורך למול באיזמל אבן כי המכה מתרפאת יותר מהר באיזמלי אבן עיין שם.
לא מצאתי. אשמח לעזרתכם.
אשי ישראל כתב:פלגינן כתב:בעלי תמר שבת פי"ט: וע"כ צ"ל כמ"ש ביפ"ת בפרשת שמות, דהוראת שעה היתה מפני שהיו בדרך ואנשים מבוגרים היו והיה צורך למול באיזמל אבן כי המכה מתרפאת יותר מהר באיזמלי אבן עיין שם.
לא מצאתי. אשמח לעזרתכם.
ניחוש ללא ביסוס: אולי הכוונה ליפה תואר [על המדרש]?
תוכן כתב:אולי פי"ט ס"ו ד"ה מיד.
פלגינן כתב:תוכן כתב:אולי פי"ט ס"ו ד"ה מיד.
כלומר שהוא לוקח מהיפ"ת רק את הנקודה של הוראת שעה, אך כל ההסבר בנוגע למילה באבן הוא שלו. רעיון מעניין. יישר כח.
פרש"י דאיניש גוצא הוה עכ"ל, ולכן קראו לי' קטינא, וכתב בספר יוחסין דלכך נקרא נמי זעירא בתלמוד ירושלמי, ובבבלי נבלע הע' עכ"ל.
בן_אליעזר כתב:נשאלתי כדלהלן:
בחדא"ג מהרש"א לבבא מציעא דף פה ע"א (בסופו) ד"ה וקרו ליה [-העסוק בר' זירא], כ' בזה"ל:פרש"י דאיניש גוצא הוה עכ"ל, ולכן קראו לי' קטינא, וכתב בספר יוחסין דלכך נקרא נמי זעירא בתלמוד ירושלמי, ובבבלי נבלע הע' עכ"ל.
ושא_נס כתב:יש מהספר הזה דפוס וירונה סביבות ת"ח. קובץ קטן.
כמעט ודאי לי שנדפס יותר מפעם אחת בשנות השי"ן. וצריך בדיקה.
איני יודע איזה דפוס היה לו להרב סדר הדורות, ומן הסתם מומחיו העצומים יודעים זאת היטב.
יש מעשיות מהספר הנ"ל שמצוטטות בסדר הדורות וממנו מצוטטות בספרי אחרונים אחרים שלא הכירו ספר מעשיות ק"ק הנ"ל עצמו.
אם איני טועה הספר הנ"ל הוכנס לספרי האחרונים מקבצי המדרשים הקטנים והמפוזרים דוגמת בית המדרש ואוצר מדרשים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:וזה בדף פ"ד טור א'
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 174 אורחים