שבו אל בני בנימן - בכל הערים. מעיר מתם - התמו כל יושבי הערים. ועד בהמה - ואנשים בכלל 'מתום' היו, ש'מתום' לשון כליה הוא. ויש לתמוה על אלף היכן הם, שהרי עשרים וששה אלף התפקדו מן הערים, ומן הגבעה שש מאות, וכאן מנה בנופלים עשרים וחמשה אלף ומאה איש, ושש מאות נמלטו אל סלע הרמון, והאלף ברחו אל הערים ונפלו למחרת כששבו בני ישראל אל ערי בנימין להחרים הנשים והטף:
לכאורה ט"ס וצ"ל שבע מאות כמפורש בקרא שופטים כ, טו ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור, ולכאורה הטעות מהשורה שאחר זה ששם אכן צ"ל שש מאות כמבואר
ובחפשי ראיתי בספר תשובת הגר"ח (ר' אהרן גרנדש) שלכאורה הוא ט"ס, וכן הוא בפירוש מהר"י קרא
ושאלתי למה לא הוגה עדיין טעות פשוטה זו לכל אורך השנים, וגם אם ברש"י בדפוסים הקודמים או כת"י הוא על נכון