מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם ועלינו ועל פליטתינו ולמנוע משחית ומגפה - מעלינו ומעל כל בית ישראל ונאמר אמן
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה, המקום ירחם עליהם ועלינו ויוציאם ויוציאנו מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב
נוצר תאנה
הודעות: 174
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ב' מרץ 30, 2020 4:44 pm

האם אומרים הלל של ביהכ"נ בליל פסח במנינים שבחניות מרפסות וכדו'?

גמח
הודעות: 342
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי גמח » ב' מרץ 30, 2020 4:54 pm

הלל בליל פסח הוא חובת ציבור. אם יש ציבור, אומרים.

תורה מפוארת
הודעות: 525
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' מרץ 30, 2020 5:05 pm

גמח כתב:א. הלל בליל פסח הוא חובת ציבור. אם יש ציבור, אומרים.

מקור?

גמח
הודעות: 342
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי גמח » ב' מרץ 30, 2020 5:12 pm

תורה מפוארת כתב:
גמח כתב:א. הלל בליל פסח הוא חובת ציבור. אם יש ציבור, אומרים.

מקור?


כך מובא בספרו של הרב טשזנר.

נוצר תאנה
הודעות: 174
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ב' מרץ 30, 2020 5:13 pm

גמח כתב:הלל בליל פסח הוא חובת ציבור. אם יש ציבור, אומרים.

אם לא תנמק או תביא ראי' לדבריך אצטרך לברר מיהו כבוד הרב גמח שכדאי לסמוך על דבריו בלא ראיה... [לא שיש לי איפה לברר]
כמדומני שאינו אלא מנהג. ובפסקי תשובות ע' רסז מביא בשם הברכ"י וכה"ח שאפי' יחיד בביתו אומר בברכה.

דרומי
הודעות: 6360
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי דרומי » ב' מרץ 30, 2020 5:13 pm

לא בדקתי כרגע, אבל כמדומה שלפי החסידים אומרים הלל גם ביחיד.

מענה איש
הודעות: 773
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי מענה איש » ג' מרץ 31, 2020 9:33 pm

האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח???

סופר-סתם
הודעות: 190
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי סופר-סתם » ג' מרץ 31, 2020 9:45 pm

אף בציבור זה כלל לא פשוט, מנהג אשכנז שלא לברך, ובארץ ישראל נהגו כב"י לברך.
נערך לאחרונה על ידי סופר-סתם ב ג' מרץ 31, 2020 10:43 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לענין
הודעות: 3040
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי לענין » ג' מרץ 31, 2020 9:46 pm

כפי זכרוני הורה הגריש"א רק בציבור.

מענה איש
הודעות: 773
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי מענה איש » ג' מרץ 31, 2020 10:03 pm

לענין כתב:כפי זכרוני הורה הגריש"א רק בציבור.


אולי מקורו בדברי הגר"א בהלכות חנוכה על הדין שמברכין ומדליקין בבית הכנסת

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרעא
מדליקין. ראיה מהלל בלילי פסחים שנתקן על הכוס ואומרין בב"ה משום פרסומי ניסא כמ"ש בירושלמי בענין ברכה הסמוכה לחברתה והרי אשר גאלנו שניא שאם שמעה בב"ה יצא:

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 31, 2020 10:12 pm

ריטב"א סדר ההגדה:
ומעתה מה שנראה שהוא דרך ישרה ונוחה הוא, שגומר את ההלל בברכותיו [בביתו או בבית הכנסת] הן ביחיד הן בעשרה, ומצוה בעשרה משום ברוב עם הדרת מלך

וכן נהג הנודע ביהודה לאומרו ביחידות.

אמנם יש להקפיד לאומרו קודם הסדר, ולא אח"כ, דלפי הצד שחיוב ההלל הוא מכח חיוב ההלל שבהגדה רק מקדימין לאומרו בשלימות בכדי שיהא אפשר לברך עליו, א"כ לא שייך כל זה אחר שכבר אמר ההלל בסדר ההגדה.

הצעיר באלפי
הודעות: 806
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ג' מרץ 31, 2020 10:23 pm

מענה איש כתב:
לענין כתב:כפי זכרוני הורה הגריש"א רק בציבור.


אולי מקורו בדברי הגר"א בהלכות חנוכה על הדין שמברכין ומדליקין בבית הכנסת

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרעא
מדליקין. ראיה מהלל בלילי פסחים שנתקן על הכוס ואומרין בב"ה משום פרסומי ניסא כמ"ש בירושלמי בענין ברכה הסמוכה לחברתה והרי אשר גאלנו שניא שאם שמעה בב"ה יצא:


ראה כף החיים סי' תפז ס''ק לח ולט שמביא מהחיד''א כן לומר בברכה וכן נהג רמ''ע מפאנו, וכן כתבו עוד.

צביב
הודעות: 1854
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי צביב » ג' מרץ 31, 2020 10:46 pm

ומי שנזכר אחרי הקידוש דלא אמר הלל,
האם יאמר אחרי הקידוש?
ואם כן, האם יאמר על הכוס?

ש. ספראי
הודעות: 1024
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: קריאת התורה בתקופת הקורונה

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' מרץ 31, 2020 11:54 pm

הגרש"ז גרוסמן אמר לי כעת (בטלפון. לא הפרנו את הסגר...) שלדעתו אין לומר הלל בליל פסח בתפילת מעריב, כי זאת תקנה לבית הכנסת בדווקא.

עזריאל ברגר
הודעות: 7983
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 01, 2020 12:10 am

שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן לד
שאלה: האם הנשים צריכות לגמור ההלל בברכה בליל חג הפסח, קודם התחלת הסדר, כמו שנוהגים כן האנשים לגמור ההלל בברכה בבית הכנסת בתפלת ערבית של ליל פסח?.
תשובה: בתוספתא (פרק ג' דסוכה הלכה ב') שנינו: שמנה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם, שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן אמרו בירושלמי (סוכה פרק ד' הלכה ה'): תני, שמונה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ח' ימי החג, וח' ימי חנוכה, ויום טוב של עצרת, ויום טוב הראשון של פסח, ולילו. וכן הוא גם כן במסכת סופרים (פרק כ' הלכה ט'). ומסיים שם: ובגולה בשני הלילות של פסח. ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו. ובספר יראים (מצוה קכה) כתב: ואמרינן בערכין (י ע"א) שמונה עשר יום ולילה אחד יחיד גומר בהם את ההלל, ואלו הם, ח' ימי החג, וח' ימי חנוכה, ויום טוב של עצרת, ויום טוב הראשון של פסח, ולילו. ע"כ. ולפנינו אין הגירסא כן בערכין, אלא שמונה עשר יום, ולא נזכר לילה הראשון של פסח. וכן בספר הרוקח (סימן רפג) הביא דברי מסכת סופרים הנ"ל, שגומרים ההלל בגולה בשני לילות הראשונים של פסח, וכתב על זה, אבל בפרק ב' דערכין לא חשיב להו. ע"כ. והסמ"ג בהלכות חנוכה הביא להלכה דברי הירושלמי ששמונה עשר יום ולילה אחד קוראים את ההלל, ובכלל זה ליל פסח ויומו. וכן כתבו בספר המכתם בפסחים (קטז ע"ב), ובארחות חיים (הלכות ליל פסח אות כא), ובכל בו (סימן נ'), ובשבולי הלקט (סימן ריח, דף צט ע"א). וכן כתב הטור /או"ח/ (בסימן תעג): ומה טוב ומה נעים המנהג שנוהגים לקרות ההלל בצבור בבית הכנסת בליל פסח בברכה, ויש לו סמך במסכת סופרים. וכתב הרשב"א בחידושיו לברכות (יא ע"ב) שעיקר התקנה (בליל פסח), לצאת ידי חובת ההלל בבית הכנסת, ולא בבית, ולכן תיקנו לברך על קריאת ההלל בבית הכנסת, שהוא מעיקר התקנה ומצות הקריאה, אבל לא בבית (מפני שחולקים אותו). ע"ש. וראה עוד בראבי"ה (סימן קסח), ובאור זרוע חלק א' (סימן מג), ובמאירי (ברכות יד ע"א ופסחים קיז ע"ב), ובפסקי תוספות (סוף תענית). ועוד. וזו לשון מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תפז סעיף ב'): בלילה הראשון של פסח גומרים את ההלל בצבור בבית הכנסת בברכה תחלה וסוף. וכן בלילה השני בשני ימים טובים של גליות. ואמנם הרמ"א בהגה שם /א"ח סי' תפ"ז/ כתב על זה: ואין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים ההלל בלילה בבית הכנסת כלל. אבל המנהג פשוט אצלינו בארץ ישראל ובכל תפוצות המזרח לגמור את ההלל בליל פסח בבית הכנסת בברכה, כדברי מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. ואין לשנות. +והנה במגילה (יד ע"א) למדו חיוב מקרא מגילה בפורים מקל וחומר, ומה מעבדות לחירות (ביציאת מצרים) אומרים שירה, ממיתה לחיים לא כל שכן. וכתב המהרש"א בחידושי אגדות, שמכאן יש ללמוד חיוב מקרא מגילה בין בלילה בין ביום, כשם שקוראים ההלל בליל פסח בלילה וביום, וקריאתה זו הילולא. ע"ש. ומשמע דהיינו קריאת ההלל בבית הכנסת, שהיא בברכה, מה שאין כן הלל שאומרים בתוך ההגדה בסדר ליל פסח, שאין מברכים עליו, וכמו שכתב רבינו יוסף הלוי בן מיגאש בתשובה (סימן מד), שהטעם שאין מברכים על ההלל בליל פסח, משום דלאו מצוה הוא, אלא שמחה בעלמא ונתינת שבח לפני המקום ברוך הוא, ואין מקום לברכה. ע"ש. והגאון בעל שאגת אריה בטורי אבן (מגילה יד ע"א) העיר במה שאמרו בגמרא שם, שהטעם שאין אומרים הלל בפורים, לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ, והקשה רב נחמן בר יצחק, והרי יציאת מצרים שהוא נס שבחוץ לארץ, ואומרים הלל, ותירצו, כדתניא, עד שלא נכנסו ישראל לארץ ישראל הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ ישראל לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה, והקשה הטורי אבן, דמאי קושיא מאמירת הלל של יציאת מצרים, הרי יש לומר שההלל ביום טוב של פסח אינו משום הנס, אלא מפני שהוא מועד, וכמו שקוראים הלל ביום טוב של עצרת ובחג הסוכות, אף שלא נעשה בהם נס. ואפילו ביום טוב של ראש השנה היה צריך לומר הלל, אלא משום שכיון שהמלך יושב על כסא דין, וספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, אין ראוי לומר שירה, כמו שאמרו בראש השנה (לב ע"ב) ובערכין (י ע"ב). ואם כן ביום טוב של פסח ראוי לומר הלל, משום יום טוב. ותירץ הטורי אבן, שקושית הגמרא כאן מהלל של ליל פסח, שמשום שמחת יום טוב אין לאומרו אלא ביום, כמו בשאר רגלים שאין אומרים ההלל אלא ביום, וכדתנן במגילה (כ ע"ב), ויליף לה בגמרא מהכתוב: ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. ובעל כרחך שאמירת ההלל בלילה הראשון של פסח אינה אלא משום הנס, ומשום הכי פריך שפיר. ע"כ. ולפי זה גם כן אנו למדים שיש סמך לקרוא ההלל בבית הכנסת בברכה גם מהתלמוד שלנו. (כי מההלל שבתוך קריאת ההגדה, יש לומר שאינו אלא לשמחה בעלמא, וכנ"ל). אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תפז סק"ב) כתב, ששמע שיש מביאים ראיה לומר הלל בליל פסח מהש"ס דמגילה (יד ע"א) והרי נס דיציאת מצרים ואמרינן הלל. וכנ"ל. (אלא שתלה הטעם של הקושיא הנ"ל דנימא דבפסח הוי משום קרבן, ולא משום הנס. ע"ש). וכתב לדחות, שבאמת נראה שהקושיא מיום טוב של פסח, ולא מליל פסח, שהרי לא נזכר דבר זה בדברי רבי יוחנן כלל וכו'. ע"ש. והניף ידו שנית בשו"ת יוסף אומץ (סוף סימן עט), והסתייע מדברי הרמב"ן בליקוטיו שכתב, שהגמרא בערכין לא הזכירה הלל שבעשיית המצות, ולכן לא אמרה הלל של ליל פסח. ע"ש. ומוכח שהגמרא בערכין לא דיברה כלל בהלל של ליל פסח. ע"ש. ועיין עוד בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן יא), ובשו"ת ערוגת הבושם (חלק אורח חיים סימן קמה). ע"ש. אבל בשו"ת מהר"ש אנגיל חלק ז' (סימן קנט) כתב כדברי הטורי אבן הנ"ל, שקושית הגמרא מהלל של ליל פסח, שאינו משום יום טוב. ע"ש. ועיין עוד בספר יקר הערך (דף מז ע"ב מהספר). ע"ש. ועל כל פנים מה שלא נזכר הלל של ליל פסח שבבית הכנסת, אלא בתוספתא ובירושלמי ובמסכת סופרים, ולא הוזכר בש"ס דידן בערכין, (אף שבספר יראים מביאו בשם הגמרא דערכין כנ"ל), לא משום שהתלמוד שלנו חולק על כך, אלא דלא קתני הלל של ליל פסח שעיקרו נתקן על שחיטת הפסח. וכמו שכתב הרמב"ם. וכן כתב הגאון רבי דוד פארדו בספר חסדי דוד (דף קג ע"ב). ע"ש. ועיין להגאון רבי יצחק טאייב בערך השלחן (סימן תפז סוף סק"ה) שהעיר על דברי הברכי יוסף הנ"ל, ממה שכתב בספר הרוקח (סימן רפג), וזו לשונו: ואין מברכים על ההלל, אף על גב דאמרינן בערכין (י ע"א) שחייב בשני לילות של פסח, לפי שאינו גומר אותו בבת אחת, שהוא פוסק בו בסעודתו. ומוכח דסבירא ליה דבערכין קאי על הלל של ליל פסח שבתוך ההגדה, שצריך לקרותו אלא שאין מברכים עליו משום הפסק. ע"כ. אבל בספר הרוקח שלפנינו ליתא הכי, שאף שהביא מה שאמרו במסכת סופרים, כתב לאחר מכן דברי הגאונים שאין לברך על ההלל שבסדר, ושאף על פי שבמסכת סופרים אמרו שגומרים את ההלל בשני לילות של פסח, אבל בפרק ב' דערכין לא חשיב להו. ע"ש. וכן כתב באור זרוע (סימן מג). ע"ש. וצ"ע. ועיין בתוספות פסחים (מ ע"ב) שבהרבה דברים אנו סומכים על מה שנאמר במסכת סופרים וכו'. ע"ש.+
והנה הדבר ברור שעיקר אמירת ההלל בליל פסח היא משום הנס של יציאת מצרים, שבו יצאנו מעבדות לחירות, וכמו שאמרו בירושלמי (פסחים פרק ה' הלכה ה'): אמר רבי לוי, נתן הקדוש ברוך הוא כח בקולו של פרעה בלילה ההוא, והיה קולו מהלך בכל מצרים, והיה אומר: קומו צאו מתוך עמי, לשעבר הייתם עבדי פרעה, מכאן ואילך אתם עבדי ה', באותה שעה פתחו ואמרו: הללויה עבדי ה', ולא עבדי פרעה. ע"ש. ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו'. ועיין עוד בשו"ת חתם סופר (חלק אורח חיים סימן נא, וחלק יורה דעה סימן רלג). ע"ש. [אמנם יש טעם נוסף, שהוא זכר למה שהיו אומרים אותו על שחיטת הפסח, וכמו שכתב בספר המכתם (פסחים קטז ע"ב). ועיין עוד בשו"ת ערוגת הבושם (חלק אורח חיים סימן קמה). ע"ש]. ובירושלמי (פסחים פרק ט' הלכה ג'): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, כתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב, ונמצא למד ממנו, מה זה טעון הלל, אף זה טעון הלל. ופירש בקרבן העדה, מה במפלתו של סנחריב צריך לומר הלל על הנס, אף ליל פסח צריך הלל. ע"ש. ורבי שמעון בן יהוצדק לשיטתו במסכת סופרים (פרק כ' הלכה ט') שאמר, י"ח ימים ולילה אחד יחיד גומר את ההלל, והיינו ליל פסח, כנ"ל. וכן אמרו בירושלמי (בפרק קמא דברכות הלכה ה'), שאומרים הלל בליל פסח בבית הכנסת. והובא בתוספות (ברכות יד ופסחים קד) ע"ש. וכן כתב הגר"א בביאוריו (סימן תרעא סעיף ז'), על מה שכתב מרן השלחן ערוך שם, שמדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת בברכה, וכתב על זה הגר"א, שהוא משום פרסומי ניסא, וראיה לזה מהלל בלילי פסחים שנתקן על הכוס ואומרים אותו בבית הכנסת משום פרסומי ניסא, וכמו שכתב בירושלמי בענין ברכה הסמוכה לחבירתה, שניא התם שאם שמע בבית הכנסת יצא. ע"ש. (והוא הירושלמי שהובא בתוספות ברכות ופסחים הנ"ל). וכן כתב הטורי אבן (מגילה יד ע"א) שאמירת ההלל בליל פסח הוא משום הנס של יציאת מצרים. ע"ש. ולפי זה נראה שגם הנשים חייבות באמירת ההלל של ליל פסח, כדין האנשים, מפני שאף הן היו באותו הנס. וכמו שאמרו בפסחים (קח ע"ב), נשים חייבות בארבע כוסות מפני שאף הן היו באותו הנס. ומטעם זה כתבו התוספות (סוכה לח ע"א), שהטעם שנשים פטורות מאמירת הלל בחג הסוכות, משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, שהנשים פטורות. ואף על פי שבהלל של סדר ליל פסח נשים חייבות, שמכיון שמחוייבות בארבע כוסות, מסתמא לא תיקנום אלא כדי לומר עליהם הגדה והלל, זהו משום שהלל של פסח על הנס הוא בא, ואף הן היו באותו הנס, אבל הלל של חג הסוכות לא על הנס נאמר. ע"כ. (ועיין עוד בספר ערוך לנר שם). ומעתה יש לומר שכשם שהאנשים אומרים ההלל בברכה בליל פסח קודם הסדר, גם הנשים חייבות לאומרו, כיון שעל הנס נתקן. (וכן מתבאר בשו"ת מהר"ש אנגיל חלק ז' סימן קנט). ונראה עוד שזה נכלל במה שפסק מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תעב סעיף יד): גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה. והלל של ליל פסח בברכה, הוא בכלל המצות של ליל פסח. ואם כן גם הנשים צריכות לאומרו בברכה קודם התחלת הסדר לאחר תפלת ערבית שמתפללות. ואין לדחות ולומר שלא תיקנו לומר הלל בליל פסח בברכה אלא בבית הכנסת בצבור, משום פרסומי ניסא, אבל ביחיד אין לאומרו, זה אינו, שהרי כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תפז סק"ח), שההלל של ליל פסח בבית הכנסת מיוסד על אדני פז, ועל דרך האמת יש לו סמוכים דקשוט, ואף מי שנמצא בבית כנסת שנוהגים שלא לומר הלל בליל פסח בתפלת ערבית, רשאי לומר הלל בינו לבין עצמו ולברך עליו, וכמו שכתב הרה"ג המקובל רבי ישראל שלמה לינגו, בכתיבת יד, ושכן קיבל מרבו הרמ"ע מפאנו, וכך נהג הרה"ג מהר"ר נחמן פואה זצ"ל. ע"כ. ודברי הרמ"ע מפאנו מבוארים בספרו אלפסי זוטא (פרק ב' דשבת כד:). ע"ש. ונודע שגם רבינו האר"י בשער הכוונות (דף פא ע"ב) כתב עליו הנפק. ואישר וקיים אמירת ההלל בבית הכנסת. ע"ש. ובתשובה מאהבה חלק א' (סימן צ') העיד בגדלו שרבו הגאון בעל נודע ביהודה, היה נוהג לומר ההלל בליל פסח לאחר התפלה, אף על פי שהקהל שלו נהגו שלא לאומרו כדברי הרמ"א. ע"ש. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תפז סק"ד) כתב, שאם טעו הצבור ושכחו לומר ההלל בבית הכנסת בתפלת ערבית של ליל פסח, ונזכר היחיד לאחר שבא לביתו, יגמור מיד את ההלל בברכותיו קודם הקידוש. ע"ש. (ויש סיוע לזה מדברי המאירי בפסחים קיז ע"ב ע"ש). ובספר מאורי אור (עוד למועד דף לב ע"א) כתב, שאף על פי שהרמ"א כתב שלא נהגו במדינתו לומר הלל בליל פסח בבית הכנסת, מכל מקום טוב ונכון ליחיד לגמור ההלל בברכה בפני עצמו קודם התחלת הסדר של ליל פסח, ויסוד מוסד לאמירת ההלל בליל פסח, ממה שאמרו בספר התיקונים (תיקון י"ג), מצה שלימה ופרוסה, כנגד הלל גמור והלל לחצאין בליל פסח. וגם על פי הזוהר שתי מצות ופרוסה, שתי מצות כנגד הלל גמור בלילה וביום, והפרוסה כנגד הלל לחצאים, שהסעודה מפסקת בין תחלתו לסופו וכו'. ע"ש. ולפי התיקונים ברור שגם הנשים חייבות בהלל ליל פסח, כמו במצה. (וגם לדברי הזוהר יש לומר כן. ודו"ק). והן אמת כי בשו"ת בית יהודה עייאש חלק ב' (סימן לג) כתב, שאפילו במקומות שנהגו לומר הלל בברכה בליל פסח, לא נהגו כן אלא בצבור, אבל לא ביחיד. ע"ש. והסתמך עליו הרה"ג רבי יוסף ידיד הלוי בשו"ת ימי יוסף בתרא (חלק אורח חיים סימן כג). ע"ש. זהו מפני שלא ראו דברי הרמ"ע מפאנו וסיעתו הנ"ל, אבל בהגלות נגלות דברי הפוסקים הנ"ל, נראה שהעיקר להלכה שגם היחיד יגמור ההלל בברכה. וכן כתב הרה"ג רבי חיים הכהן בספר ערב פסח. ולכן גם הנשים יגמרו ההלל בברכה, קודם הקידוש +והן עתה ראיתי לידידי הגר"י קוליץ שליט"א בשו"ת מנחת אליהו חלק ב' (סימן טו) שמצדד גם כן לחייב הנשים בקריאת ההלל של ליל פסח, משום שאף הן היו באותו הנס, אלא שסיים שנראה שאינן מוציאות את האנשים ידי חובתם, משום שכל חיוב הנשים אינו אלא משום שאף הן היו באותו הנס, דהוי רק מדרבנן, ואילו האנשים חייבים בהלל גם משום מועד, וחיוב מועד הוי מדברי קבלה, ודברי קבלה כדברי תורה (ראש השנה יט ע"ב). וכיוצא בזה כתב הטורי אבן (מגילה ד ע"ב) לגבי חיוב מגילה, שלדעת בעל הלכות גדולות אף שהנשים חייבות במקרא מגילה אינן מוציאות את האנשים מהטעם הנ"ל. ע"כ. אולם לדידן דקיימא לן כפסק מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תרפט סעיף א') שגם במקרא מגילה הנשים מוציאות את האנשים, וכן דעת רוב הפוסקים, (הלא הם רש"י ערכין ג ע"א ואור זרוע חלק ב' סימן שסח, והרמב"ם בתחלת הלכות מגילה, וכמו שכתבו הרב המגיד והגהות מיימוני שם. וסיים הרב המגיד וכן עיקר. וכן כתבו הרשב"א והריטב"א והמאירי (מגילה ד ע"א), ובספר האשכול חלק ב' עמוד ל' כתב, שכן דעת הרי"ף. וע"ש. ודו"ק). וכן הסכימו האחרונים בדעת מרן השלחן ערוך, כמו שכתב בברכי יוסף (סימן רעא סק"א), ובמאמר מרדכי (סימן תרפט סק"ב), ובספר מאורי אור (קן טהור דף קפז ע"א). ועוד אחרונים. וראה עוד בספר כלי חמדה (פרשת מקץ דף נו ע"א), שלדעת רש"י וסיעתו, כיון שיש בכל מצוה דרבנן משום לא תסור, ונאמר שאל אביך ויגדך וכו', כמו שאמרו בשבת (כג ע"א), הוי כמו דברי קבלה, ולכן אף הנשים מוציאות את האנשים ידי חובת מקרא מגילה. ע"ש. ואם כן גם לגבי ההלל של ליל פסח יש לומר כן. ועיין עוד בענין זה להגאון ממונקאטש בספר אות חיים ושלום (סימן לא עמוד פט). ע"ש. [וראה עוד בשו"ת קנין תורה חלק ב' סימן יח אות ב'].+
ודע שהנוהגים להתפלל ערבית של ליל פסח מבעוד יום, רשאים לומר ההלל בברכה, אף על פי שעדיין לא הגיע זמן צאת הכוכבים, שהוא לילה ודאי. ואמנם ראיתי להרב רבי שטרנבוך בספר מועדים וזמנים חלק ג' (סימן רס), ובספרו על הגדה של פסח (עמוד נא), שהעיר על הנוהגים להתפלל ערבית של ליל פסח מבעוד יום, ואומרים ההלל קודם צאת הכוכבים, שיש לתמוה על זה, שהרי ההלל הזה הוא מחיובי הלילה, כדין מצה שאינה נאכלת אלא עד לאחר שתחשך, וכמו שכתבו התוספות פסחים (צט ע"ב), ואם כן צריך להיות לילה ממש, ואינו מועיל בזה דין תוספת מחול על הקודש. ולכן צריך להזהר שלא לברך על ההלל אלא בלילה, לאחר צאת הכוכבים. ע"כ. אולם בספר המכתם (פסחים קטז ע"ב) כתב: ובמסכת סופרים אמרו למה אין מברכים על הלל בליל פסח (שבתוך ההגדה), מפני שכבר בירכו בבית הכנסת. פירוש, שמנהגם היה לומר ההלל בבית הכנסת בערב פסח בין מנחה לערבית, זכר למקדש שהיו ישראל קוראים ההלל בשעת שחיטת הפסח, וכמו שאמרו בפסחים (סד ע"א). ועל אותה קריאה שבבית הכנסת היו מברכים. ע"כ. גם המאירי (בפסחים קיז ע"א) הביא מה שאמרו בירושלמי, שנייא היא שאם שמע בבית הכנסת יצא. ופירש, שהיה מנהגם לקרוא ההלל בבית הכנסת מבעוד יום, זכר להלל שהיו אומרים בעזרה בשעת שחיטת הפסח, וכיון שבירך בבית הכנסת אין צריך ברכה ראשונה להלל שעל השלחן. ע"ש. הרי מבואר בדבריהם שאין חיוב דוקא לומר ההלל לאחר צאת הכובים /הכוכבים/. ולכן הנח להם לישראל שיש להם על מה שיסמוכו. [ושוב מצאתי בשו"ת חמדת צבי חלק ג' סימן כו שגם כן כתב ליישב המנהג על פי המאירי. ע"ש].
בסיכום: גם הנשים צריכות לגמור ההלל בברכותיו בליל פסח קודם הקידוש. וישאו ברכה מאת ה'.

אוהב אוצר
הודעות: 2818
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' אפריל 01, 2020 12:59 am

גמח כתב:
תורה מפוארת כתב:
גמח כתב:א. הלל בליל פסח הוא חובת ציבור. אם יש ציבור, אומרים.

מקור?


כך מובא בספרו של הרב טשזנר.

הייתי מתבייש לענות תשובה כזו על שאלה כזו.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2668
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אפריל 01, 2020 7:27 am

יעויין בחזו"ע פסח עמ' רל

לבי במערב
הודעות: 3613
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 01, 2020 7:34 am

מי יעלה לנו?

פלפלת בחכמה
הודעות: 131
הצטרף: ד' נובמבר 15, 2017 12:03 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי פלפלת בחכמה » ד' אפריל 01, 2020 9:05 am

בספר נטעי גבריאל לפסח פס״א ס״ט פוסק לאמרו אף ביחיד, וראה בהערה שם שמביא חולקים, אך כאמור הכרעתו הוא שיאמר ובברכה

ש. ספראי
הודעות: 1024
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' אפריל 01, 2020 10:18 am

פלפלת בחכמה כתב:בספר נטעי גבריאל לפסח פס״א ס״ט פוסק לאמרו אף ביחיד, וראה בהערה שם שמביא חולקים, אך כאמור הכרעתו הוא שיאמר ובברכה


אכפת לך להעלות בבקשה כאן את הנטעי גבריאל והערותיו שם? תודה רבה

סמל אישי של המשתמש
צוות האוצר
מנהל האתר
הודעות: 1822
הצטרף: א' יוני 13, 2010 1:28 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי צוות האוצר » ד' אפריל 01, 2020 10:25 am

ש. ספראי כתב:
פלפלת בחכמה כתב:בספר נטעי גבריאל לפסח פס״א ס״ט פוסק לאמרו אף ביחיד, וראה בהערה שם שמביא חולקים, אך כאמור הכרעתו הוא שיאמר ובברכה


אכפת לך להעלות בבקשה כאן את הנטעי גבריאל והערותיו שם? תודה רבה

הוא לא נמצא באתר הפתוח כעת לכולם?

לבי במערב
הודעות: 3613
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 02, 2020 8:40 pm

ש. ספראי כתב:אכפת לך להעלות בבקשה כאן את הנטעי גבריאל והערותיו שם? תודה רבה

נטע"ג פסח ח"ב ע' שי (פרק סא ס"ט):
נטע''ג פסח פס''א ס''ט, והע' יד.png
נטע''ג פסח פס''א ס''ט, והע' יד.png (104.32 KiB) נצפה 2446 פעמים

ש. ספראי
הודעות: 1024
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אפריל 02, 2020 9:16 pm

יש"כ.
הסתכלתי בברכ"י שהנט"ג מציין. הוא כותב שם שיחיד המתפלל בבית הכנסת והציבור אינו אומר הלל- יאמר הלל בעצמו.עכ"ד.
אמנם אם הסברא היא שההלל נתקן רק בבית הכנסת, ולא בציבור, אם כן אין ראיה מהברכ"י גם לתפילה במנין בחצרות ולא בביהכנ"ס. כיון די"ל שתקנה זו נתקנה רק בביהכ"ס ולא בציבור. וכהא דמעין שבע. וכהא דכ' הגר"א שהזכיר גבי הדלקת נרות בביהכנ"ס דייקא, ולא בציבור.

אשמח אם יעלו גם את הרוח חיים ועבודת הקודש דיליה, שהזכיר הנטע"ג. יש"כ.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' אפריל 02, 2020 9:44 pm

לבי במערב כתב:
ש. ספראי כתב:אכפת לך להעלות בבקשה כאן את הנטעי גבריאל והערותיו שם? תודה רבה

נטע"ג פסח ח"ב ע' שי (פרק סא ס"ט):
נטע''ג פסח פס''א ס''ט, והע' יד.png


לא מצאתי את הבית יהודה שהביא.
בכל אופן אין סברות אלו כדאים להניח דברי הריטב"א המפורשים.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' אפריל 02, 2020 9:48 pm

ש. ספראי כתב:יש"כ.
הסתכלתי בברכ"י שהנט"ג מציין. הוא כותב שם שיחיד המתפלל בבית הכנסת והציבור אינו אומר הלל- יאמר הלל בעצמו.עכ"ד.
אמנם אם הסברא היא שההלל נתקן רק בבית הכנסת, ולא בציבור, אם כן אין ראיה מהברכ"י גם לתפילה במנין בחצרות ולא בביהכנ"ס. כיון די"ל שתקנה זו נתקנה רק בביהכ"ס ולא בציבור. וכהא דמעין שבע. וכהא דכ' הגר"א שהזכיר גבי הדלקת נרות בביהכנ"ס דייקא, ולא בציבור.

אשמח אם יעלו גם את הרוח חיים ועבודת הקודש דיליה, שהזכיר הנטע"ג. יש"כ.


אין משמעות לביהכנ"ס בלא ציבור. גם נרות חנוכה א"א להדליק בביהכנ"ס אחר שהציבור הלכו.
ובכלל כל מה שכנראה הכניס כמה מורים לספק הזה הם הדעות שבהלל דר"ח אין מברכים אלא בציבור. ושם הכל תלוי בציבור ולא בביהכנ"ס עי' משנ"ב שם.

ישראל אליהו
הודעות: 1685
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' אפריל 02, 2020 9:50 pm

יוצא פוניבז' כתב:
לבי במערב כתב:
ש. ספראי כתב:אכפת לך להעלות בבקשה כאן את הנטעי גבריאל והערותיו שם? תודה רבה

נטע"ג פסח ח"ב ע' שי (פרק סא ס"ט):
נטע''ג פסח פס''א ס''ט, והע' יד.png


לא מצאתי את הבית יהודה שהביא.
בכל אופן אין סברות אלו כדאים להניח דברי הריטב"א המפורשים.

דברים נכוחים.

גם מהטור משמע שהטעם שתיקנו לומר הלל הוא מחמת המחלוקת האם לברך על ההלל שבהגדה, שהרי הוא מחולק. ועל כן הנהיגו לומר הלל קודם ההגדה ולברך עליו.
וא"כ מה לי ביהכנ"ס ומה לי בבית.

ובכלל, אלו שהעירו ש"התקנה" היתה על בית הכנסת, היכן מצינו בחז"ל "תקנה" כזו?
זו הנהגה מזמן הראשונים.

ולגבי הדיק שכתבו כמה פוסקים "בית הכנסת", יש לומר דאורחא דמילתא נקט.
וזה נלמד מהמשך דברי הריטב"א:
ומעתה מה שנראה שהוא דרך ישרה ונוחה הוא, שגומר את ההלל בברכותיו [בביתו או בבית הכנסת] הן ביחיד הן בעשרה, ומצוה בעשרה משום ברוב עם הדרת מלך, וכן היה מורי נר"ו עושה מעשה, וכן הנהיג בעיר סרקוסטה לאומרו בבתי כנסיות, ובני אדם קשה עליהם מפני המנהג, ואעפ"כ האמת מורה דרכו למי שעושה מעשיו לשם שמים ולמודה על האמת. עד כאן.
הרי שסובר לברך גם ביחיד, ומאידך תפס לשון "בתי כנסיות", וכמובן זהו משום דהכי אורחא דמילתא. ומינה נמי לשאר פוסקים אחרונים שנקטו לשון "בית הכנסת" דלאו דוקא.

לבי במערב
הודעות: 3613
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אפריל 02, 2020 11:31 pm

יוצא פוניבז' כתב:לא מצאתי את הבית יהודה שהביא . .

הוא בס' 'בני יהודה' (הנק' ג"כ 'שו"ת בית יהודה ח"ב') סי' לג.

מן המרחב
הודעות: 15
הצטרף: ג' פברואר 04, 2020 11:51 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי מן המרחב » ה' אפריל 02, 2020 11:39 pm

חזון עובדיה
קבצים מצורפים
חזון עובדיה פסח.jpeg
חזון עובדיה פסח.jpeg (161.64 KiB) נצפה 2337 פעמים

מן המרחב
הודעות: 15
הצטרף: ג' פברואר 04, 2020 11:51 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי מן המרחב » ה' אפריל 02, 2020 11:41 pm

כל המסתכל במקור הדין רואה שכתוב במפורש שגם היחיד אומר"

" ...דתניא ר' שמעון בן יהוצדק אומר, ימים שמונה עשר ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל, ואילו הן, ...ויום טוב הראשון של פסח ולילו, ובגולה אחד ועשרים יום ושני לילות.
ומצוה הן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן, ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו, וכשהוא קורא אותו בביתו אינו צריך לברך, שכבר בירך ברבים."

מן המרחב
הודעות: 15
הצטרף: ג' פברואר 04, 2020 11:51 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי מן המרחב » ה' אפריל 02, 2020 11:44 pm

מדהים לראות את הנהגת הנודע ביהודה שהיו כמה מנהגים שנהג כמו ספרדים

כמו שמעיד תלמידו בשו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן צ


הנה ראיתי ממורינו ורבינו הגדול מוהר"י סג"ל לנדא אב"ד ור"מ נשמתו בג"ע עליון שינה לעצמו כמה נוסחות ומנהגים כמנהג ספרדיים

שאמר בברכת הצדיקים על שארית עמך בית ישראל ונוסח זה זכר הרמב"ם ז"ל

וכן הי' גומר הלל בליל פסח אחר התפלה בבהכ"נ ואנו אין נוהגין כן כאשר העיד הרמ"א בא"ח סימן תפ"ז סעיף ד' וכיוצא בהן הרבה מאד עכ"ז מעולם לא עלה על לבו הטהור ועל לבו /לב/ הצבור שינהגו כוותי'

בר ישראל
הודעות: 185
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי בר ישראל » ו' אפריל 03, 2020 12:02 am

הנה מה שכתב מו"ר הגר"ץ שכטר בנדון


950285.pdf
(75.91 KiB) הורד 82 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ו' אפריל 03, 2020 12:16 am

לבי במערב כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לא מצאתי את הבית יהודה שהביא . .

הוא בס' 'בני יהודה' (הנק' ג"כ 'שו"ת בית יהודה ח"ב') סי' לג.

יש"כ על ההפניה המדוייקת. עכ"פ לפו"ר נראה שכתב כן מסברא בעלמא ולא הביא ראיה לדבריו. ושאר הפוסקים לא נקטו כוותיה וכנ"ל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ו' אפריל 03, 2020 12:21 am

יש להוסיף עוד שמה שכתב השו"ע (סי' תפז) 'בציבור', והטור (סי' תעג) 'בבית הכנסת בציבור', הוא בעיקר להבדיל מההלל שאומר כל אחד בביתו ביחיד, שבנוסף להלל זה נוהגים ג"כ לאומרו בביהכנ"ס בציבור, ולא באו לאפוקי יחיד. וזה פשוט.

עמקן
הודעות: 1467
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי עמקן » ו' אפריל 03, 2020 12:29 am

מן המרחב כתב:מדהים לראות את הנהגת הנודע ביהודה שהיו כמה מנהגים שנהג כמו ספרדים
כמו שמעיד תלמידו בשו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן צ
הנה ראיתי ממורינו ורבינו הגדול מוהר"י סג"ל לנדא אב"ד ור"מ נשמתו בג"ע עליון שינה לעצמו כמה נוסחות ומנהגים כמנהג ספרדיים
שאמר בברכת הצדיקים על שארית עמך בית ישראל ונוסח זה זכר הרמב"ם ז"ל
וכן הי' גומר הלל בליל פסח אחר התפלה בבהכ"נ ואנו אין נוהגין כן כאשר העיד הרמ"א בא"ח סימן תפ"ז סעיף ד' וכיוצא בהן הרבה מאד עכ"ז מעולם לא עלה על לבו הטהור ועל לבו /לב/ הצבור שינהגו כוותי'

אין זה פלא. הנודע ביהודה היה מקובל גדול ובציעורותו למד בהקלויז בבראד. וממילא מסתבר שאימץ לעצמו כמה מנהגים ע"פ קבלה גם לגבי נוסחאות, יתכן שהוא נהג כמו ההפלאה שהתפלל בנוסח ספרד כפי שהסביר החת"ס משום שהאר"י גילה הכוונות של נוסח ספרד, ולא היה מי שגילה הכוונת של נוסח אשכנז, וממילא המסוגל להתפלל עם כוונת האר"י יכול להתפלל בנוסח זו.
מה שאולי מדהים לפי המושגים של היום, שלמרות הנהגתו האישית, הוא לא ניסה מעולם לשנות מנהג המקובל והשאיר הכל כהנהגה פרטי. ואפילו בעירו ואצל תלמידיו המובהקים לא היתה מגמה לשנות מנהגים מקובלים ע"פ הנהגת רבם.

אחרון התלמידים
הודעות: 244
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: האם המתפלל ביחיד יברך על ההלל הנאמר בערבית של ליל פסח?

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ו' אפריל 03, 2020 12:36 am

מענה איש כתב:
לענין כתב:כפי זכרוני הורה הגריש"א רק בציבור.


אולי מקורו בדברי הגר"א בהלכות חנוכה על הדין שמברכין ומדליקין בבית הכנסת

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרעא
מדליקין. ראיה מהלל בלילי פסחים שנתקן על הכוס ואומרין בב"ה משום פרסומי ניסא כמ"ש בירושלמי בענין ברכה הסמוכה לחברתה והרי אשר גאלנו שניא שאם שמעה בב"ה יצא:

בס"ד
וכבר העירו כאן שיש בענין טעם ברכת ההלל בב"ה כמה פנים.
זה לשון הטור סימן תעג:
בענין ברכת ההלל איכא פלוגתא דרבוותא ריצב"א היה מברך עליו ב"פ אחת קודם אכילה ואחת אחר אכילה וכן היה נוהג ה"ר מאיר מרוטנבורק וכ"כ רב האי ורב צמח ורב עמרם אבל הרי"ץ גיאת ואבי העזרי כתבו שאין לברך עליו כלל לפי שחולקים אותו לשנים לפני הסעודה ולאחריה וא"כ האיך יברכו כיון שפוסקים באמצע וכן היה נוהג א"א הרא"ש ז"ל וכן ראוי לעשות בכל דבר שיש ספק בברכתו שאין לברך דברכות אינן מעכבות ויש מקומות שנוהגין לקרות ההלל בב"ה בציבור כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה ומה טוב ומה נעים ההיא מנהגא ויש לו סמך במסכת סופרים דאיתא התם תניא ר"ש בן יוצדק אומר י"ח ימים ולילה אחת גומרין בהן ההלל ובגולה כ"א יום וב' לילות ומצוה מן המובחר לקרות ההלל בב' לילות של גליות ולברך עליו ולאמרה בנעימה ולקיים מה שנ' ונרוממה שמו יחדיו וכשהוא קורא בביתו א"צ לברך שכבר בירך עליו ברבים. עכ"ל.
כלומר שלדעת הטור מלבד שיש סמך לעצם הדין לקרוא הלל בברכה בבית הכנסת. ישנו "רווח" נוסף שנפטר ממחלוקת לגבי ברכת ההל בהגדה.

ובפשטות דעת הריטב"א הוא דעה שלישית שכלל לא שייך ברכת ההלל על ההגדה ולא מטעם הפסק אלא שהוא דרך שיר ולא דרך הלל. ולכן אומרו קודם בברכה.
אבל לדעת כמה מפרשים ועל צבאם אדוננו הגר"א שסיבת אמירתו בבית הכנסת הוא משום פרסומי ניסא. ומדברי הירושלמי שהביא מוכח שאומרו בהלל שבתוך ההגדה אלא שכיון שאם שמע בבית הכנסת יצא (אין הכוונה שם בדיעבד, אלא שלמעשה לא כולם היו שם), ועל כן אין שייך ברכה הסמוכה.

ולפי זה בשנה זו בגזירה הנוכחית (שהשי"ת ירא בעני עמו, ולאחר ששח גבהות האדם יראה לנו הי"ת ברחמיו את תפארת עוזו), אלו ההולכים לאורו של הגר"א הנכון לברך בתוך ההגדה בלבד, כי כן מוכח בירושלמי, ואדרבה אין לאומרו בתפילה כי איך שייך שיברך אח"כ הרי כבר יצא ללא ברכה.
אלא שיש להעיר שבהגדות הישנות לא אמרו פעמיים הללוי'. כלומר כך: בימינו אומרים "ונאמר לפניו שירה חדשה - הללוי' ", ואח"כ מתחלים ההלל הללוי' הללו עבדי ה' וגו'. והנכון הוא: ונאמר לפניו שירה חדשה. ואח"כ ההלוי' הללו עבדי וגו'.
והפעם צ"ל ונאמר לפניו שירה חדשה ברוך אתה ה' וכו'.

לענין
הודעות: 3040
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי לענין » ו' אפריל 03, 2020 1:10 am

מאז ומקדם הייתי מתפלא ותמה על כך שתפילת ערבית בבית הכנסת לוקחת בערך שעה, ונאמרת במתינות מופלגת עד מאד - כאשר בסוף כל קטע וקטע ממתינים טובא לנעימות הש"ץ.
לענ"ד הקטנה זה מגיע ממש ממש על חשבון ליל הסדר, אם מצד חצות, ואם מצד עייפות הילדים (ושעמומם בינתיים בבית).
תקותי, שהשנה יראו כולם כמה שהחסכון הזה של הזמן הוא נחוץ וחיוני לעצם עריכת הסדר, וגם בשנית הבאות עלינו לטובה יקצרו כראוי בניגונים שבאים על חשבון קריאת ההגדה.

גלרשטיין
הודעות: 347
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

ברכה על ההלל שבליל הסדר, השנה

הודעהעל ידי גלרשטיין » ו' אפריל 03, 2020 11:00 am

שמעתי מכמה וכמה תלמידי חכמים, שהשנה שלא אומרים הלל בבית הכנסת, צריך לברך על ההלל שבליל הסדר.
ומביאים ראיה לדריהם מדברי הרמב״ן (פסחים קיז:) שכתב ״עוד מצאתי במס' סופרים ראיה לדברי הרב ר' יצחק ז"ל דתני התם ר"ש בן יהוצדק שמונה עשר ימים ולילה א' יחיד גומר בו את ההלל ואלו הן שמונת ימי חנוכה ויום טוב של עצרת וחג הסוכות ויום שמיני עצרת ויו"ט הראשון של פסח ולילו ובגולה אחד ועשרים יום ושתי לילות, ומצוה מן המובחר לקרות הלל בשתי לילות של גליות בבית הכנסת ולברך עליהן ולאמרן בנעימה ולקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו כשהוא קורא אותו בבית אינו צריך לברך שכבר בירך ברבים. מכאן נראה שכשהוא קורא אותו בביתו - טעון ברכה שהוא בכלל ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל אלא שאם קדם וקרא בבית הכנסת אינו צריך שכבר בירך ברבים, וא"ת והא בגמ' דילן בפרק אין נערכין תני להא. דר' שמעון בן יהוצדק שמונה עשר יום יחיד גומר בהן את ההלל ולא קתני לילה של פסח זו אינה סברא דהתם הלל דעל עשיית מצות לא קתני תדע דהא לא מני נמי שבשחיעת פסחים דתני להו במתני' התם ועוד דהתם ימים קתני לפרש משנתנו דהחליל מכה לפני המזבח כו'״ עכ״ל.
אשמח להארות והערות על הנושא...

סופר-סתם
הודעות: 190
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי סופר-סתם » ו' אפריל 03, 2020 11:39 am

הרב אחרון התלמידים, לדבריך בכל שנה לדעת הגר"א אין לברך, ומה נשתנה האי שלא. ואילו לדעת הטור ראוי לקרותו קודם הסדר כדי להנצל מספק, ולדעת הריטב"א להרוויח ברכה.
וחזרנו לשאלה הפותחת האם זה דין בציבור או בבית הכנסת או גם ביחיד.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1192
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: ברכה על ההלל שבליל הסדר, השנה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ו' אפריל 03, 2020 2:15 pm

גלרשטיין כתב:שמעתי מכמה וכמה תלמידי חכמים, שהשנה שלא אומרים הלל בבית הכנסת, צריך לברך על ההלל שבליל הסדר.

כבר קדמך מישהו כאן. אבל משום מה נעלמה ההתייחסות לדברי הראשונים והפוסקים. עי' טור סי' תעג.
ואף עצם הקביעה שביחידות לא אומרים הלל בתפילה, משוללת כל יסוד וכפי שנתבאר.

אחרון התלמידים
הודעות: 244
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: הלל בליל פסח שלא בבית הכנסת

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ו' אפריל 03, 2020 3:38 pm

יוצא פוניבז' כתב:
גלרשטיין כתב:שמעתי מכמה וכמה תלמידי חכמים, שהשנה שלא אומרים הלל בבית הכנסת, צריך לברך על ההלל שבליל הסדר.

כבר קדמך מישהו כאן. אבל משום מה נעלמה ההתייחסות לדברי הראשונים והפוסקים. עי' טור סי' תעג.
ואף עצם הקביעה שביחידות לא אומרים הלל בתפילה, משוללת כל יסוד וכפי שנתבאר.

בס"ד
ידידיי, הבאנו לשון הטור שכמה מגדולי הראשונים ברכו בהגדה.
סופר-סתם כתב:הרב אחרון התלמידים, לדבריך בכל שנה לדעת הגר"א אין לברך, ומה נשתנה האי שלא. ואילו לדעת הטור ראוי לקרותו קודם הסדר כדי להנצל מספק, ולדעת הריטב"א להרוויח ברכה.
וחזרנו לשאלה הפותחת האם זה דין בציבור או בבית הכנסת או גם ביחיד.

לא כ"כ הבנתי את דבריך, לדעת הגר"א -וכדרכו בקודש מעודו מקורו הנאמן בדברי חז"ל בירושלמי- המקום לברך על ההלל הוא בהגדה, אלא שמשום פרסומי ניסא מברכים ברוב עם בבית הכנסת, ומוכח בירושלמי שבמקום שלא קראו הלל בבית הכנסת, קוראים כעיקר בהגדה.
אלא שהוספתי לענ"ד שלפי"ז אין לאומרו קודם ההגדה אפילו בלא ברכה כי יוצא י"ח וכמצוה שעשאה בלא ברכה, שלא יכול אח"כ לברך על המצוה.
כלומר שמוכח מדברי הירושלמי שמצות ההלל בלילה מקיימים פעם אחת בלבד, ולכן אם קוראה בציבור בבית הכנסת מברך שם, ולא שונה ומברך, ואם לאו מברך על ההגדה.

עוד הערה: שמא מן הנכון למי שינהג כך, לא לדבר כלל עד שמסיים את קריאתה בסעודה, משום שלדעת הני ראשונים שהביא הטור צריך לברך ב"פ, ואנו לא נעשה זאת מטעם ספק ברכות כמ"ש הטור, אלא שלדעת הגר"א ומקורו בירושלמי י"ל שכך סדר התקנה שיברך על ההלל ואח"כ ישתה הכוס ויאכל מצה ומרור וישתה הכוס וכו' ואח"כ יגמור את ההלל כי כך השבח היותר משובח לפני הי"ת, וא"כ ראוי לא לשוח בינתיים.
ואמנם אינו מוכרח כי ייתכן שהברכה היא רק על החלק הראשון, וכמ"ש הריטב"א שהביאו שאף בנוסח לגמור את ההלל י"ל שפירושו לקרוא את ההלל. וכמו ברכת הלל בשאר ימי הפסח שאינו על כל ההלל רק על חלקו.
אשמח אם יאמרו הת"ח את דעתם בזה.


חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים