מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
חד ברנש
הודעות: 3267
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' פברואר 11, 2020 12:14 pm

ברכות לט ע"ב (הדף של היום),
ראו במצורף.

שייף נפיק
הודעות: 2349
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' פברואר 11, 2020 1:15 pm

יפה מאוד. מובן לפי''ז איך היו הבבלים אוכלים ''נהמא בנהמא'' כי הוא היה דק... וגם חם וטרי..

דרך ישרה
הודעות: 199
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי דרך ישרה » ג' פברואר 11, 2020 10:40 pm

זכור לי איזה סיפור עם החתם סופר (אולי עם הבת שלו או משהו כזה) בנוגע לסימון הפת בשבת קודם הברכה, ידוע למישהו מה הסיפור?

נוטר הכרמים
הודעות: 6447
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 11, 2020 11:05 pm

לח, א

בגמ', אמר ליה ר' ירמיה לר' זירא, ר' יוחנן היכי מברך על זית מליח כיון דשקילא לגרעיניה בצר ליה שיעורא.


שמעתי בשם מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ (שליט"א) זצ"ל להקשות, מהי ההדגשה כאן 'כיון דשקילא לגרעיניה', אטו אם היה אוכל עם הגרעין, היה הגרעין שאינו ראוי לאכילה מצטרף לשיעור.

ויש לומר לפי דברי הרא"ש סי' טז שמפרש דברי הגמ' כאן דהאי זית מליח שהובא לפניו בלא גרעין היה, אבל אם מובא לפניו זית שלם, אע"ג שהשליך הגרעינים כיון שהובא לפניו שלם... יש כאן שיעור. ולפי"ז מבואר דזהו דקאמר דשקילא לגרעיניה, דהיינו קודם שהובא לפניו דווקא.

ושוב מצאתי בשו"ת הר צבי (או"ח ח"א סימן קי), וז"ל,
יש לדקדק, דלמ"ל להזכיר מליח ולא קאמר היכי מברך על זית, דמאי נ"מ אי הוי מליח או לא. וכן יש לדקדק עוד, מה הלשון אומרת כיון דשקילא לגרעיניה, הו"ל לומר דבלי הגרעין בצר ליה שיעורא, (דהא הגרעין לאו אוכלא, דמכיון דהגרעין אינו מצטרף לאכילה בצר ליה שיעורא), והלשון כיון דשקילא לגרעיניה משמע דהזית היה נטול לגרעיניה ומאי פסקת דהיה נטול גרעין.

לכך נראה, דדרכן היה למלוח את הזיתים בלי הגרעינין, ולכן דקדק להזכיר זית מליח דמוכח שהיה מעיקרא בלי גרעין, וא"כ בצר ליה שיעורא. ומוכח מזה דאם היה אוכל הזית והגרעין עמו לא היה קשה לו הא בצר ליה שיעורא, דמכיון דאוכלין כברייתו על בריה לא צריך שיעור, ומוכח מזה כהר' יוסי בתוס', דאמר דאין פלוגתא בין גמרא דידן, וגם תלמודא דידן ס"ל כהירושלמי, עיין בתוס' לקמן ד"ה בצר לי' שאומר כן.

שוב ראיתי בספר מגן גבורים על שו"ע או"ח (הלכות ברכת הפירות סימן רי) שמדבר באופן אחר, ואומר דהתוס' והרא"ש מחלקים, דאם כשהובא לפניו הזית לא היה הגרעין בו, בטל חשיבותיה, אבל אם הובא לפניו שלם ואכלו, שפיר הוי בריה, ואף שבזית אין אוכלין הגרעין והתוס' כתבו בלשונם שאכלו שלם, היינו דקאי על רמון וענב. והר"ר יונה כתב דבדבר שאוכלין אותו עם הגרעין חשיב בריה אבל זית שאין דרך לאוכלו עם הגרעין אז אפילו כשבא לפניו שלם עם הגרעין, רואין אותו כאלו בטל חשיבותיה. ולדבריו, הירושלמי לאו בזית מיירי, אלא כשאר מאכל בשיעור זית,
יעו"ש שמאריך.

נוטר הכרמים
הודעות: 6447
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 11, 2020 11:06 pm

לט, א

ברש"י ד"ה דומסקין. אף הן שלקות מעשב וכו', אבל כאן פירש פרונ"ש וכן שמעתי אני כאן ובב"ק פרונ"ש, וא"א להעמידה דא"כ הרי ברכתו בפה"ע והיאך קדם ובירך על הפרגיות שברכתן שהכל ואינם כדברים חשובים.

והקשה הגרע"א בגליונו,
ק"ל הא גם בפה"א עדיף משהכל, אלא דהמברך סבר דשלקות מברך שהכל, וא"כ ג"כ בפה"ע אין ברכתו בפה"ע אלא שהכל, כמבואר בסוגי' גבי זית מליח, וצ"ע.

ואולי י"ל בזה, לפי מסקנת הט"ז סי' ר"ה סק"ג לחלק בדין שלקות דאישתני לגריעותא ואח"כ תיקנם ע"י דבר אחר, דרק בירקות שברכתן בפה"א הפסיד ברכתו הראשונה במה שנשתנה לגריעותא אף בנתקן הדבר אח"כ ע"י ד"א והושבח, אבל בדבר שברכתו בפה"ע, כל שלבסוף החזירו למעליותא ע"י ד"א לא הפסיד ברכתו.

ומעתה יתכן לומר דפרונ"ש דהיינו שזיפים מבושלים חשיב תיקון ע"י ד"א, כדרך בזמנינו לתקנם בצירוף ד"א (צוקע"ר), וא"כ ודאי כה"ג דהתיקון הוא ע"י ד"א בפרי העץ לא הפסיד ברכתו גם אליבא דמ"ד דשלקות מברך שהכל, ומשא"כ אי הוי שלקות מעשב שברכתו בפה"א דבכל גווני הפסיד ברכתו אף אם נתקן ע"י ד"א.

חיימקה
הודעות: 1113
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי חיימקה » ד' פברואר 12, 2020 12:40 am

לז.
רש"י:
ברכה אחת מעין שלוש - בשלהי פרקין (מ"ד א') מפרש לה על המחיה כו'.

ולאחר כמה שורות

ברכה אחת מעין שלש - על המחיה ועל הכלכלה, ובשלהי פרקין (מ"ד א') מפרש לה.

מה רש"י בא להודיענו, ומהו פשר שינוי סדר הדברים?

אליהו חיים
הודעות: 110
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' פברואר 12, 2020 3:06 pm

חיימקה כתב:לז.
רש"י: ברכה אחת מעין שלוש - בשלהי פרקין (מ"ד א') מפרש לה על המחיה כו'.

ולאחר כמה שורות
ברכה אחת מעין שלש - על המחיה ועל הכלכלה, ובשלהי פרקין (מ"ד א') מפרש לה.
מה רש"י בא להודיענו, ומהו פשר שינוי סדר הדברים?

התפעלתי על דקות הרגש לכל תיבה ותיבה שברש"י! אשריכם!
הספר הטבעי מגדולי האחרונים לעיין בו על ברכות לשאלה כזו הוא חידושי מהר"ם בנעט שלא מפספס על דבר, ואכן מדבר על השאלה הראשונה, ונתחזק דבריו עוד מחמת שינוי הסדר דלכ' מתיישב לפי דבריו
וז"ל (על הדיבור השני) כל זה הדיבור שפת יתר שכבר כתב כן לעיל בסמוך אהך דינא גופא בד"ה ברכה, אלא דלמדך כאן, דהא לרבינו תם קודם חזרה צ"ל דהך דלבסוף ברכה אחת קאי גם ארישא בכוסס חטה, לכן כתב דאין לנו אלא אותה ברכה שבש"ס דלקמן מ"ד עכ"ל.
והנה בתיבות אחרונות מרמז להשאלה השניה וכוונת רש"י להוכיח מפירוט הגמ' כל הברכה דאין ברכת 'על האדמה' ולכן לבסוף ברכה אחת קאי רק על הסיפא, והדברים נפלאים.

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 12, 2020 6:36 pm

ידידנו הרב שמואל דוד היה בקביעות מביא דיוקים מעין אלה ושלחוהו לאשכול נפרד כאן, והוא נפגע מזה מאוד כאילו לא מחשיבים דיוקים בלשון רש"י, ומדוע לא שייכתם דיוק זה לשם?
viewtopic.php?f=29&t=48855

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 12, 2020 6:43 pm

נוטר הכרמים כתב:לט, א

ברש"י ד"ה דומסקין. אף הן שלקות מעשב וכו', אבל כאן פירש פרונ"ש וכן שמעתי אני כאן ובב"ק פרונ"ש, וא"א להעמידה דא"כ הרי ברכתו בפה"ע והיאך קדם ובירך על הפרגיות שברכתן שהכל ואינם כדברים חשובים.

והקשה הגרע"א בגליונו,
ק"ל הא גם בפה"א עדיף משהכל, אלא דהמברך סבר דשלקות מברך שהכל, וא"כ ג"כ בפה"ע אין ברכתו בפה"ע אלא שהכל, כמבואר בסוגי' גבי זית מליח, וצ"ע.

ואולי י"ל בזה, לפי מסקנת הט"ז סי' ר"ה סק"ג לחלק בדין שלקות דאישתני לגריעותא ואח"כ תיקנם ע"י דבר אחר, דרק בירקות שברכתן בפה"א הפסיד ברכתו הראשונה במה שנשתנה לגריעותא אף בנתקן הדבר אח"כ ע"י ד"א והושבח, אבל בדבר שברכתו בפה"ע, כל שלבסוף החזירו למעליותא ע"י ד"א לא הפסיד ברכתו.

ומעתה יתכן לומר דפרונ"ש דהיינו שזיפים מבושלים חשיב תיקון ע"י ד"א, כדרך בזמנינו לתקנם בצירוף ד"א (צוקע"ר), וא"כ ודאי כה"ג דהתיקון הוא ע"י ד"א בפרי העץ לא הפסיד ברכתו גם אליבא דמ"ד דשלקות מברך שהכל, ומשא"כ אי הוי שלקות מעשב שברכתו בפה"א דבכל גווני הפסיד ברכתו אף אם נתקן ע"י ד"א.

ראה מה שהוספתי בענין זה כאן viewtopic.php?f=29&t=48783&p=601386#p601386

חיימקה
הודעות: 1113
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי חיימקה » ד' פברואר 12, 2020 9:04 pm

אליהו חיים כתב:התפעלתי על דקות הרגש לכל תיבה ותיבה שברש"י! אשריכם!
הספר הטבעי מגדולי האחרונים לעיין בו על ברכות לשאלה כזו הוא חידושי מהר"ם בנעט שלא מפספס על דבר, ואכן מדבר על השאלה הראשונה, ונתחזק דבריו עוד מחמת שינוי הסדר דלכ' מתיישב לפי דבריו
וז"ל (על הדיבור השני) כל זה הדיבור שפת יתר שכבר כתב כן לעיל בסמוך אהך דינא גופא בד"ה ברכה, אלא דלמדך כאן, דהא לרבינו תם קודם חזרה צ"ל דהך דלבסוף ברכה אחת קאי גם ארישא בכוסס חטה, לכן כתב דאין לנו אלא אותה ברכה שבש"ס דלקמן מ"ד עכ"ל.
והנה בתיבות אחרונות מרמז להשאלה השניה וכוונת רש"י להוכיח מפירוט הגמ' כל הברכה דאין ברכת 'על האדמה' ולכן לבסוף ברכה אחת קאי רק על הסיפא, והדברים נפלאים.

תודה על המחמאה, ולוואי שנזכה.
ייש"כ על הדברים, ועל ההפניה למהר"ם בנעט.
לעצם הדבר - היום ראיתי בהגהות וציונים המורחבים שב"עוז והדר" [במהדורות החדשות בלבד, ביל"מ] שבכת"י כלל לא מופיע הביאור הראשון ברש"י, ובלצ"ג.

חיימקה
הודעות: 1113
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי חיימקה » ד' פברואר 12, 2020 9:05 pm

אהרן תאומים כתב:ידידנו הרב שמואל דוד היה בקביעות מביא דיוקים מעין אלה ושלחוהו לאשכול נפרד כאן, והוא נפגע מזה מאוד כאילו לא מחשיבים דיוקים בלשון רש"י, ומדוע לא שייכתם דיוק זה לשם? viewtopic.php?f=29&t=48855

אם הטענה עליי, הרי שאתה צודק בהחלט, לא זכרתי בזמן שכתבתי שיש מדור לדברי רש"י בלבד.
ואם הטענה על מנהלי הפורום, אזי נחכה ונראה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6447
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 12, 2020 9:27 pm

מ, א

בגמ', הבא מלח וכו'.

יל"ע בהך הלכתא דבעינן מלח בפרוסת המוציא אם זהו דין בהברכה, דחשיבות הברכה שתחול על פרוסה שנאכלת במלח, ובלא"ה זהו ביזוי לברכה,
או דזהו דין בפרוסת המוציא מצד עצמה, דבאשר חלה עלי' הברכה אית בגופה חשיבות, ולכן בעי לאוכלה במלח.

והנה בלשון רש"י: שאף זו צורך ברכה שתהא פרוסה זו נאכלת בטעם, משמע שזהו דין בהפרוסה עצמה.

ברם, בלשון הרמב"ם (פ"ז מברכות ה"ג) מבואר דאם נתכוונו לאכול פת חריבה לא בעי מלח,
ובכס"מ הערה מקורו מהא דאמרי' בסמוך לית דין צריך בשש, דפירש כמ"ש הערוך דבשש שם הלפתן וכו', ואמר אין פת זה צריך לפתן וכיון שאין דעתי לאכול עימו לפתן א"צ להמתין עד שיביאו לפתן, וכיו"ב בשו"ע סי' קס"ז ה' ובביאור הגר"א שם.

ונראה דכ"ז הוא אי נימא דהא דבעי מלח משום שלא יהי' ביזוי להברכה, ובכה"ג דכל הסעודה פת חריבה ליכא ביזוי,
אבל לפי מה דמשמע ברש"י דזה דין בפרוסת המוציא שתהא נאכלת בטעם אין נראה לחלק בזה, דמ"מ יש לאכול פרוסת המוציא בטעם.

ובאמת רש"י פי' באופ"א הגמ' דלית צריך בשש, דמיירי בפת נקי דהפת מצ"ע א"צ לפתן, ואין מקור להאי חילוקא.

נוטר הכרמים
הודעות: 6447
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 12, 2020 9:29 pm

בגמ', גביל לתורי צריך לברך, ור"ש אמר אפילו גביל לתורי נמי א"צ לברך דאר"י אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת.

יל"ע אי החיוב ליתן מאכל לבהמתו חשיב צורך ברכה או צורך סעודה, וצדדי חקירה זו יתבארו לפנינו בס"ד.

הנה הב"י כתב, וז"ל:
וגביל לתורי חשיב שייך לפרוסת המוציא כיון שאסור לטעום עד שיאכיל לבהמתו, והוסיף דכן נראה מדברי רבינו. ובאמת בלשון הטור שם דחשיב צרכי סעודה, משמע שאינו צורך ברכה בדווקא אלא צורך הסעודה.

ובב"י שם הביא דבדברי הרמב"ם (פ"א ה"ח) מבואר דגם תנו לפלוני לאכול לא הוי הפסק, ונראה מדבריו דכל שהשיחה מענין אכילה ל"ה הפסק, וא"צ שתהא השיחה מענין פרוסת המוציא בדוקא, יעו"ש.

ונראה בזה, דהנה כאן הגירסא שאסור לאדם שיאכל עד שיתן לבהמתו, ואילו בגיטין סב, א הגירסא היא שאסור שיטעום, ומבואר דטעימה נמי אסירא.
וראה בט"ז דכתב דטעימה מותרת, והאריכו הפוסקים בזה, ועי' נשמת אדם כלל ה, יא.

ולכאורה נראה שנידון זה תלוי בגדר האיסור, דאם האיסור הוא משום דרמיא עליה דין מצוה להאכיל לבהמתו, וזמן המצוה הוא קודם שיאכל, א"כ כיון שמוטלת עליו עכשיו המצוה, אסור לו לאכול קודם קיום המצוה, ודומיא דמה שמצינו שאסור לאכול קודם שיתפלל או קודם נטילת לולב וכיו"ב.

או דילמא דבאמת יסוד האיסור לאכול הוא מדיני קדימה השנויים בהל' סעודה שמקדים אכילתם לסעודתו.

ונראה פשוט דאם כחד גיסא דהוי דין קיום מצוה האוסר באכילה, טעימה נמי אסירא, וכמו שמצינו בדין אכילה קודם התפילה דטעימה ג"כ בכלל האיסור.
אבל אם הוא רק דין קדימה בסעודה לכאורה נראה מסברא שאין האיסור רק אכילה חשובה שזה נחשב שמקדים אכילתו לאכילתם אבל טעימה בעלמא ל"ש אכילה לענין זה ושרי.

ובלשון הרמב"ם שילהי הל' עבדים, ומקדימין מזון הבהמות ועבדים לסעודת עצמו, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה.
ויש לעמוד על שינוי לשון הרמב"ם מגמ' דידן, וילפותא מחודשת זו, אבל הא מיהת נראה בדבריו דבדיני קדימה בסעודה עסקינן.

והנה אי נימא גדר זה, הרי ודאי טעימה מותרת גם קודם שיתן לבהמתו, וא"כ ודאי שאין הנתינה לבהמתו צורך ברכת המוציא בדוקא, כי הרי מותר לו לטעום אותה הפרוסה.
ומעתה מבואר שמדין זה דגביל לתורי גופא הוציא הרמב"ם מקור נאמן לשיטתו דכל דבר שהוא צורך הסעודה אף שאינו צורך פרוסת המוציא שרי, וה"ה נמי תנו לפלוני לאכול.

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 12, 2020 9:31 pm

לעצם הדבר - היום ראיתי בהגהות וציונים המורחבים שב"עוז והדר" [במהדורות החדשות בלבד, ביל"מ] שבכת"י כלל לא מופיע הביאור הראשון ברש"י, ובלצ"ג.

איזה כתב יד?
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ד' פברואר 12, 2020 9:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6447
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 12, 2020 9:32 pm

במתני', בירך על פירות האילן בפה"א יצא.

ובגמ', מאן תנא דעיקר אין ארעא היא, ארנב"י ר' יהודה היא דתנן יבש המעין ונקצץ האילן וכו' ר' יהודה אומר מביא ואינו קורא.

והנה יל"ע בביאור דברי רנב"י, דהנה טעמא דת"ק מפורש בדברי תוס' דמביא ואינו קורא מפני שאינו נראה כמשבח להקב"ה אלא כקובל על מה שנתן לו אדמה שאינה ראויה לפירות, והאי טעמא שייכא במקרא בכורים דמיחסרא בהודאתו ונראה כקובל, אבל מה ענין זה לאם נחשב פה"ע לפרי האדמה, וצ"ע.

ובעיקר דברי תוס', הקשה במשנה ראשונה ביכורים פ"א מ"ו, דהרי קורא את הפרשה כלשונה, והיאך נראה כקובל, יעו"ש.

והרש"ש הקשה, דהרי ודאי לכו"ע חשיבי פירות האילן כפרי האדמה וכך הם נקראים בלשון תורה במקרא ביכורים, וכ"ז צריך תלמוד.


ואשר נראה בזה בהקדם דיוק לשון רש"י דפי' דעיקר אילן ארעא היא, דעיקר כל הפירות היא הארץ והכל גדל הימנה. ולכאו' צ"ב ששינה מלישנא דגמ' דעיקר האילן ארעא ולא עיקר הפרי.
ועוד יל"ע במש"כ רש"י בסוד"ה מביא, דכיון דיבש המעין ונקצץ האילן ממנה בטלה לה ארעא. וצ"ב מהו בטלה לה ארעא.

וע"כ חזינן בדבריו דעיקר הנידון הוא לא אם פה"ע חשיבי פה"א, אלא אם בפרי יש כאן אדמה.

וביאור הענין, דגבי מקרא ביכורים הרי ההודאה היא "על האדמה אשר נתת לי" ולא על הפירות, ואמנם בזה נחלקו ת"ק ור"י היאך קורא על הפירות את ההודאה על האדמה, דלת"ק הטעם משום שהאדמה זה הסיבה לפרי, וכאשר מחזיק בידו התוצאה של האדמה מברך על האדמה, אכן הסיבה היותר עיקרית לפרי זה המעין והאילן.

וזהו שכתב רש"י בשיטתו דכיון דיבש המעין ונקצץ האילן בטלה לה ארעא, פי' דהסיבה של ארעא בלא סיבת המעין והאילן לא חשיבא לכלום, דבכה"ג א"א שתוציא הארץ פירות, ולכן אין טעם להודות על ארעא לחוד, וכיו"ב אליבא דהתוס' יל"פ בדומה לזה, דאף על הסיבה של ארעא אינו יכול להודות בפנ"ע, משום שכאשר מודה על הקרקע נראה כקובל על האדמה שאינה ראויה לפירות.

אבל לשיטת ר"י מביא וקורא משום דעיקר אילן ארעא היא, והמכוון כמ"ש רש"י דמה שמודה על האדמה בהבאת הפרי זהו משום דעיקר הפרי זה הארץ ולא משום שזהו השורש והסיבה, וא"כ גם בהעדר אילן ומעין הרי יש כאן חלק של אדמה בפרי ומביא וקורא, ומדויק לשון רש"י שפי' שזהו עיקר הפירות. ומבואר ג"כ לפי תוס', דלא חשיב כקובל, דאינו מודה על הקרקע שבארעא, רק על האדמה שבתוך הפרי, ודו"ק.

ומעתה מבואר דקאמר הגמ' דהא מיהת דהברכה לכתחילה זה בפה"ע לכו"ע, ומשום דאף דנקרא הפרי פרי האדמה וכמ"ש הרש"ש, מ"מ הגדרתו כדבר בפנ"ע ולא תוצאת הסיבה הוא פרי העץ. ואמנם אליבא דר' יהודה בדיעבד יוצא גם בברכת בפה"א, משום דנכלל גם בהגדרת עצם הפרי שהוא פרי האדמה.

ובזה את"ש היטב קו' המשנ"א והרש"ש, דאין סבר ת"ק משום דלאו מיקרי פרי האדמה, אלא דכאשר מודה על הפרי לא נחשב שמודה על האדמה, ועי'.

(לעיקרי הדברים נתעוררתי מהרא"י קופמן שליט"א).

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' פברואר 12, 2020 9:49 pm

חיימקה כתב:
אהרן תאומים כתב:ידידנו הרב שמואל דוד היה בקביעות מביא דיוקים מעין אלה ושלחוהו לאשכול נפרד כאן, והוא נפגע מזה מאוד כאילו לא מחשיבים דיוקים בלשון רש"י, ומדוע לא שייכתם דיוק זה לשם? viewtopic.php?f=29&t=48855

אם הטענה עליי, הרי שאתה צודק בהחלט, לא זכרתי בזמן שכתבתי שיש מדור לדברי רש"י בלבד.
ואם הטענה על מנהלי הפורום, אזי נחכה ונראה.

אכן כוונתי למנהלים להראות להם את הקושי שבהפרדה בין רש"י לגמרא

אליהו חיים
הודעות: 110
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' פברואר 12, 2020 11:04 pm

חיימקה כתב:
אליהו חיים כתב:התפעלתי על דקות הרגש לכל תיבה ותיבה שברש"י! אשריכם!
הספר הטבעי מגדולי האחרונים לעיין בו על ברכות לשאלה כזו הוא חידושי מהר"ם בנעט שלא מפספס על דבר, ואכן מדבר על השאלה הראשונה, ונתחזק דבריו עוד מחמת שינוי הסדר דלכ' מתיישב לפי דבריו
וז"ל (על הדיבור השני) כל זה הדיבור שפת יתר שכבר כתב כן לעיל בסמוך אהך דינא גופא בד"ה ברכה, אלא דלמדך כאן, דהא לרבינו תם קודם חזרה צ"ל דהך דלבסוף ברכה אחת קאי גם ארישא בכוסס חטה, לכן כתב דאין לנו אלא אותה ברכה שבש"ס דלקמן מ"ד עכ"ל.
והנה בתיבות אחרונות מרמז להשאלה השניה וכוונת רש"י להוכיח מפירוט הגמ' כל הברכה דאין ברכת 'על האדמה' ולכן לבסוף ברכה אחת קאי רק על הסיפא, והדברים נפלאים.

תודה על המחמאה, ולוואי שנזכה.
ייש"כ על הדברים, ועל ההפניה למהר"ם בנעט.
לעצם הדבר - היום ראיתי בהגהות וציונים המורחבים שב"עוז והדר" [במהדורות החדשות בלבד, ביל"מ] שבכת"י כלל לא מופיע הביאור הראשון ברש"י, ובלצ"ג.

סליחה על העמרצות שלי מה הם הר"ת ובלצ"ג (אולי בליצנות גדולה)? וכן ביל"מ? ואולי לעני כמותי שאיני יושב לא במתיבתא דרקיע ולא במתיבתא דארעא תוכל להציג לי מאין הוא בא ולאן הוא הולך כמקור להשמטתו

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5011
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 13, 2020 4:40 am

מ.

בתוד"ה הבא מלח וכו' רבי מנחם היה מדקדק מאד להביא מלח על השלחן כדאיתא במדרש כשישראל יושבין על השלחן וממתינין זא"ז עד שיטלו ידיהם והן בלא מצוות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם.

איפה איתא זה במדרש? ולכאורה לפי"ז אין קפידא רק שיהי' מלח על השלחן ולא שצריך להטביל פרוסת המוציא במלח.

האם אין במדרש שמתוך ששלחנו של אדם דומה למזבח לכן אכילת כזית במלח הוא כמו הברית מלח של הקרבנות על כל קרבנך תקריב מלח (בב"י סי' קסז מובא כן בשם השיבלי הלקט שכן פירשו הגאונים, ואולי 'פירשו' את דברי המדרש הנ"ל למה נקרא מלח שעל השלחן בשם 'ברית מלח' שמגין על קטרוג השטן) ואז לכאורה הקפידא הוא על הטיבול כמו בקרבנות.(במג"א שם סקט"ו מובא בשם המקובלים לטבל הפרוסה במלח, אבל לא בקשר לקרבנות).

מגופת חבית
הודעות: 99
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' פברואר 13, 2020 7:42 am

הליכות שלמה מועדי השנה תשרי עמוד יד
הש.png
הש.png (10.06 KiB) נצפה 2565 פעמים

ונראה שהכונה כמו שכתבת, וכן שמעתי מכבר בשם אחרים
וכן דקדק השואל בשלמת חיים סי' שכ''ו

אוהב עמו
הודעות: 748
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' פברואר 13, 2020 10:59 am

נוטר הכרמים כתב:בגמ', גביל לתורי צריך לברך, ור"ש אמר אפילו גביל לתורי נמי א"צ לברך דאר"י אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת.

יל"ע אי החיוב ליתן מאכל לבהמתו חשיב צורך ברכה או צורך סעודה, וצדדי חקירה זו יתבארו לפנינו בס"ד.

הנה הב"י כתב, וז"ל:
וגביל לתורי חשיב שייך לפרוסת המוציא כיון שאסור לטעום עד שיאכיל לבהמתו, והוסיף דכן נראה מדברי רבינו. ובאמת בלשון הטור שם דחשיב צרכי סעודה, משמע שאינו צורך ברכה בדווקא אלא צורך הסעודה.

ובב"י שם הביא דבדברי הרמב"ם (פ"א ה"ח) מבואר דגם תנו לפלוני לאכול לא הוי הפסק, ונראה מדבריו דכל שהשיחה מענין אכילה ל"ה הפסק, וא"צ שתהא השיחה מענין פרוסת המוציא בדוקא, יעו"ש.


הבית יוסף קסז,ו כ' שבדברי רש"י מבואר שאע"פ ששח מצורכי הסעודה אם אינו דבר ששייך לפרוסת המוציא הוי הפסק שפי' רש"י ד"ה הביאו מלח שאין צריך לברך שאף זו צורך ברכה היא שתהיה פרוסה של ברכה נאכלת בטעם. וכן משמע בלשון המרדכי שכ' שאם סח בדברים אחרים דלא שייכי להמוציא צריך לחזור ולברך, וכן נראה מדברי תוד"ה הבא שכ' שאנו שאין רגילים להביא מלח או לפתן משום דפת שלנו חשוב ומשמע דהוי הפסק לדידן מדהעמידו דבריהם על תחילת הסוגיא דמיירי בדין הפסק ולא גבי מעשה דרבא בר שמואל שאמר שפת נקיה א"צ מלח .
אבל הרמב"ם פ"א מברכות ה"ח פליג וסובר שאם הפסיק בדברים שהם מעניין דבר שמברכים עליו אינו צריך לברך שנית וכו' ונראה בדבריו שכל שהשיחה היא מעניין הסעןדה לא הויא הפסק וא"צ שתהיה השיחה מעניין פרוסת המוציא דווקא.
ובראש יוסף בי' דמחלוקת רש"י והרמב"ם תלויה בגי' הגמ', דרש"י גרס טול ברוך דהיינו קח מפרוסת המוציא וא"כ הוי דווקא בהפסק לצורך ברכת המוציא, ואילו הרמב"ם גרס טול כרוך כלומר אמר לפלוני לאכול עימו וכו' וסבר הרמב"ם דשרי לטעום קודם שמאכיל לבהמתו וא"כ מוכח דצורכי סעודה נמי לא הוי הפסק. א"נ סבר הרמב"ם דע"כ מיירי בפת נקי ולכן סבר שהביאו מלח הוי הפסק שהרי פת נקי א"צ מלח ור' יוחנן סבר שאע"פ שא"צ מלח לברכה מ"מ הוי מצורכי הסעודה ולכן ל"ה הפסק.
ולכאורה לרש"י שצורכי הברכה לא חשיב הפסק צ"ל דרב סבר דדווקא טול ברוך לא הוי הפסק דהוא מוכרח לפרוסת המוציא כמש"כ הפנ"י דמיקרי צורך הברכה דשמא ישכח אח"כ ליתן לחברו שיצא בברכתו ויצטרך לברך שנית וכיוון שחברו יוצא בברכתו שפיר חשיב כצורך הברכה. אבל הביאו מלח דמיירי בפת נקי הוי הפסק או אפי' בפת שאינו נקי דהיינו פת קיבר מ"מ אפשר דלא הוי לעיכובא כ"כ כמו טול ברוך. ור' יוחנן סבר דאף הביאו מלח חשיב כצורך הברכה אבל גביל לתורי הוי הפסק או משום שמותר לטעום קודם שיאכיל לבהמתו או שס"ל דהוי איסור חיצוני ולא חשיב ממש כצורכי ברכה.
ורב ששת ס"ל דכיוון שכל יום סמוך לסעודתו צריך להאכיל את בהמתו חשיב האכלת הבהמה כצורכי הסעודה ואין אמירה זו של גביל לתורי חשיב הפסק, ועי' כעי"ז במנחת שלמה ח"א סי' י"ח בהערה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1732
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' פברואר 13, 2020 11:45 am

נוטר הכרמים כתב:הלכתא דבעינן מלח בפרוסת המוציא.
הבאת מלח ולפתן האמורה כאן אינה אלא לצורך האכילה, משום שלא יתכן לאכול תפל בלי מלח, ולא הוזכר לא בגמרא ולא ברש"י שיש בדבר מצוה. ('צורך ברכה' דאמר רש"י, היינו צורך הדבר שבירך עליו, בדומה ל'טול ברוך'.)

אבני גזית
הודעות: 706
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 16, 2020 10:05 am

מד.

הגמרא מאריכה לתאר דוגמאות איך רבותינו אכלו פי תשעים מבני אדם (שלושים סאה), איך פניהם נזלו שומן, איך נשרו שערותיהם מרוב אכילה ואיך נטרפה דעתם עד שהיה צריך בלשים לאתר אותם.
האם מצינו ביאור פשוט ומיישב דעת על צורת האכילה הזו שלא מצאנו לה עידוד בספרי המוסר והיראה?

ביקורת תהיה
הודעות: 1732
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' פברואר 16, 2020 11:32 am

שאלה מתאימה למתחיל.

יאיר
הודעות: 10344
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 16, 2020 11:43 am

לגבי ר"ל יש מי שפירש "נראה שריש לקיש השתכר מפירות גנוסר, והיה צורך להביא אותו לביתו".

לגבי ר' אבהו שמעתי פירוש נאה (שלא עפ"י הפשט)
שר' אבהו היה עושה כ"כ הרבה מצוות עד שהיצה"ר המשול לזבוב, היה "מחליק" ולא יכול לו...

שייף נפיק
הודעות: 2349
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' פברואר 16, 2020 1:12 pm

אבני גזית כתב:מד.

הגמרא מאריכה לתאר דוגמאות איך רבותינו אכלו פי תשעים מבני אדם (שלושים סאה), איך פניהם נזלו שומן, איך נשרו שערותיהם מרוב אכילה ואיך נטרפה דעתם עד שהיה צריך בלשים לאתר אותם.
האם מצינו ביאור פשוט ומיישב דעת על צורת האכילה הזו שלא מצאנו לה עידוד בספרי המוסר והיראה?

היה על זה מאמר ארוך מר''י עינבל בישורון בשנת תשע''ח ועל דא (כמעט) אפקוהו מבי מדרשא...

יאיר
הודעות: 10344
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 16, 2020 1:19 pm

מה בערך כתב אם אפשר בקצרה. ואפשר גם בפרטי
ucp.php?i=pm&mode=compose&action=quotepost&p=602194

אבני גזית
הודעות: 706
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 16, 2020 1:47 pm

ביקורת תהיה כתב:שאלה מתאימה למתחיל.

חן חן. תגובה מיותרת.
כעת, מה יש ביד כת"ר, כתלמיד וותיק, להשיב על גוף השאלה?
כלומר, את דברי הבניהו והיעב"ץ כולם מכירים. אני שואל האם נמצא לדברים הללו ביאור בדרך פשט.

יאיר כתב:לגבי ר"ל יש מי שפירש "נראה שריש לקיש השתכר מפירות גנוסר, והיה צורך להביא אותו לביתו".

יש מי שלא פירש כך?

שייף נפיק כתב:היה על זה מאמר ארוך מר''י עינבל בישורון בשנת תשע''ח ועל דא (כמעט) אפקוהו מבי מדרשא...

ראיתיו מקופיא בשעתו, וכעת אינו בנמצא תח"י. הוא יותר התקרב לפשט.

יאיר
הודעות: 10344
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 16, 2020 1:58 pm

אבני גזית כתב:
יאיר כתב:לגבי ר"ל יש מי שפירש "נראה שריש לקיש השתכר מפירות גנוסר, והיה צורך להביא אותו לביתו".
יש מי שלא פירש כך?

שאלתך היא איך "הרשה לעצמו" להגיע למצב כזה?

ביקורת תהיה
הודעות: 1732
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' פברואר 16, 2020 5:50 pm

ביקורת תהיה כתב:שאלה מתאימה למתחיל.
טעות!
אפילו תינוקות של בית רבן אינם מעלים על דעתם לרגע כי מתוארת כאן זלילה תאוותנית של פירות גינוסר, שאינה הולמת אנשי מוסר ובעלי יראה. נפשם הברה חשה מיד כי המדובר בסוד קדוש העטוי בשפת חידות, ואין אתם שואל 'מה הפשט?'
כיון שבא לכלל כעס בא לכלל טעות.

יתר10
הודעות: 825
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: אכילה עד טירוף הדעת, עד נשירת השערות - ?

הודעהעל ידי יתר10 » א' פברואר 16, 2020 6:17 pm

ביקורת תהיה כתב:כיון שבא לכלל כעס

"ומיץ אף יוציא דם - כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור. ומיץ אפים יוציא ריב - כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות"

דודי צח
הודעות: 572
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי דודי צח » א' פברואר 16, 2020 6:25 pm

כיון שהגמרא הסמיכה עובדות אלו, לצורך בירור הלכתי טהור של 'עיקר וטפל' קשה לומר כהבנת התשב"ר העלומים, כי אין כאן שום פשט ועובדה אמיתית. והכל כתב חידה.
השיטה הזאת, שכל גמרא שלא מסתדרת לנו בראש, בוודאי מדברים על סודות דרושיים, איננה יכולה להצליח לכאורה בגמרא זו, שהראשונים גם טורחים להסביר את אופן העיקר והטפל שיש כאן (שהמתיקות מולידה צורך לאכול מליח, והמליח מוליד צורך לאכול פת ומזונות -עיין תוספות).

לפיכך, ראויה שאלת השואל לחזור על מקומה המכובד. לחכמים דמתא, שינסו להסביר את אשר אתם. איך באמת אפשר להעלות על הדעת אופן אכילה כזה, שאיננו מכירים אצל החפץ חיים והאמרי אמת, אפילו אפס קצהו.

מה שכן, ברור כי כל 'תורת הסעודה והאכילה' נעלמה בדורות האחרונים לפחות. כפי שיש לשים לב, כי גם אצל אנשים פשוטים שאינם בעלי דרגה, לא מצינו אפשרות בזמנינו לסעוד סעודות שהיו די סטנדרטיות בזמניהם, כפי שתואר "סדר הסבה" בדף מג:א וברש"י מב:א ד"ה ברך על היין, ובסוגיות שמסביב.
כמדומה שהיו סעודות אלו כוללות שבעה שלבים:

1. נוהגין היו להביא קודם אכילה כוס יין לשתות.
2. מביאין לפניהם פרפראות להמשיך אכילה, כגון פרגיות ודגים.
3. אחר כך מביאין השלחן לעיקר הסעודה. שולחנות עמוסים במאכלים (שלא פורטו לפנינו).
4. לאחר גמר סעודה יושבים ושותים ואוכלים: פרפראות, כגון כיסני דמעלו ללבא, ולחמניות.
5. וכן שותין יין קודם ברכת המזון.
6. עישון מוגמר בסוף הסעודה.
7. קינוח סעודה של גוזלות וציפורים (פרק ערבי פסחים)

בדורנו, אצל ציבור היראים קשה למצוא סעודה (חאפלה) עם הסטנדרטים הנ"ל והכמויות המתאימות. הן בקרב קטנים וכל שכן בקרב גדולים. ובוודאי אין זה מתאים לכפי שהרגילו לנו חכמי המוסר והדעת.
האם גם כאן נעשה לעצמינו חיים קלים, כשנפטור את עצמינו מחובת העיון וההתבוננות, לכשנאמר שכל זה 'כמדרשו' ונאמר ל'רזי דרזין', או שפשוט נאמר: להד"מ.
לא כך דרך החכמים לברוח מכל התמודדות!!! ובחסידות זו טמון גם סוג אפיקורסיות.

בשולי הדברים כן אומר, כי זה בוודאי מילתא דמסתברא, כי העובדות כפי שהן כתובות בגמרא דפירות גינוסר, נכלל בהן גם מספרים של גוזמאות, כמו לשונות תליסר, תלתא, שישים ריבוא, כפי הידוע ופשוט מרבותינו המפרשים שמספרים מסויימים הנקוטים רבות בש"ס הם בדרך כלל מלשון גוזמא (ארבע מאות, תליסר).

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 16, 2020 6:30 pm

דודי צח כתב:מספרים מסויימים הנקוטים רבות בש"ס הם בדרך כלל מלשון גוזמא (ארבע מאות...).

בטח התכוונת שלוש מאות.

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' פברואר 16, 2020 7:16 pm

בשים לב שגמרות מעין אלו רש"י "לא" פירש!!!! וזאת על מנת ללמדנו שלא כל דבר אפשר להבין בפשוטו כין אין לנו נגיעה בשרפי מעלה אלו שבודאי אף אכילתם שאינה מובנת ומוסברת לעיניניו, היו בה דברים וסודות שלמעלה מהשגתינו

אבני גזית
הודעות: 706
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 16, 2020 7:24 pm

בלי להתכוון אליך או למישהו מסויים. לעתים המחשבות הללו באות מסלסולי עצלות. וכי כל מה שרש"י לא פירש, אין לנו להבין? רש"י גם בקושי פירש את המילים הקשות בעמוד הזה ובעמודים קודמים, לכן מה?

אהרן תאומים
הודעות: 662
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' פברואר 16, 2020 7:31 pm

להיפך ממש רש"י כאן מפרש חלק מהמילים אבל את התוכן הזועק לפירוש לא פירש וכפי שכתבתי זו מדרכו של רש"י בכל הש"ס עד כמה שבדקתי לא לפרש דברים כאלו

אבני גזית
הודעות: 706
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אבני גזית » א' פברואר 16, 2020 7:47 pm

יכול להיות. אבל לזכרוני, צנא בר תלתא סאוי, רש"י לא ביאר, וכך גם עד דנתור מזייהו, לא ביאר. ואולי עוד.

ביקורת תהיה
הודעות: 1732
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' פברואר 17, 2020 11:19 am

דודי צח כתב:כיון שהגמרא הסמיכה עובדות אלו לצורך בירור הלכתי טהור של 'עיקר וטפל' קשה לומר כי אין כאן שום פשט ועובדה אמיתית, והכל כתב חידה.
א. כזב! סיפורו של רבה בר בר חנה הובא אגב הזכרת אוכלי פירות גנוסר, ולא לשום צורך הלכתי.
ב. מי שאינו יודע להבחין בין שפת משל ומליצה לשפת מעשה – בינה לו כשכוי, שיודע אמנם להבחין בין יום ובין לילה, אבל לא בין 'ונמלתם את בשר ערלתכם' ובין 'ומלתם את ערלת לבבכם'.
ומכאן התהיה: וכי תרנגול בבית המדרש מנין?

יהודי טבעי
הודעות: 293
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' פברואר 17, 2020 12:15 pm

דודי צח כתב:כיון שהגמרא הסמיכה עובדות אלו, לצורך בירור הלכתי טהור של 'עיקר וטפל' קשה לומר כהבנת התשב"ר העלומים, כי אין כאן שום פשט ועובדה אמיתית. והכל כתב חידה.
השיטה הזאת, שכל גמרא שלא מסתדרת לנו בראש, בוודאי מדברים על סודות דרושיים, איננה יכולה להצליח לכאורה בגמרא זו, שהראשונים גם טורחים להסביר את אופן העיקר והטפל שיש כאן (שהמתיקות מולידה צורך לאכול מליח, והמליח מוליד צורך לאכול פת ומזונות -עיין תוספות).

לפיכך, ראויה שאלת השואל לחזור על מקומה המכובד. לחכמים דמתא, שינסו להסביר את אשר אתם. איך באמת אפשר להעלות על הדעת אופן אכילה כזה, שאיננו מכירים אצל החפץ חיים והאמרי אמת, אפילו אפס קצהו.


אם היה בידך לבאר את הדברים על דרך הפשט, ניחא שאתה מתרעם עם המוציאים את הדברים לדרך סוד ודרוש, אבל גם אתה תוהה על הדברים. וגם אתה מודה שישנם לפעמים בש"ס עניינים נסתרים כגון אגדות רבב"ח, אף כאן נאמרו בגמרא מעשים תמוהים אודות אכילת האמוראים כאילו להוטים היו אחר אכילת פירות מתוקים, למה אפוא יחרה אפך כשנבאר שיש כאן דברים נעלמים ונחבאים סודות רמים.

ביקורת תהיה
הודעות: 1732
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' פברואר 17, 2020 12:44 pm

דודי צח כתב:איך באמת אפשר להעלות על הדעת אופן אכילה כזה, שאיננו מכירים אצל החפץ חיים והאמרי אמת, אפילו אפס קצהו?
מריה דאברהם! פה קדוש, אשר 'אקרוקתא' ו'אנכי', 'בחצוצרות' ו'קרא את יהושע', 'ואלה המשפטים' וכו' שגורות על לשונו, יבטא בשפתיו משׂפ"ח כזה?!

אוהב עמו
הודעות: 748
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: מסכת ברכות - הערות על פרק שישי

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' פברואר 17, 2020 4:09 pm

שילהי פירקין

פוק חזי מאי עמא דבר


אמאי הוזכר כאןדווקא לראות איך העולם נוהג.
ובכל הברכות והמחלוקות שבפרקין לא הוזכר כלל דרך פשיטות זו?


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים