עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
אולי כהש"ך?
אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
שש ושמח כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
לא הבנתי השאלה, אם לתובע מותר לתבוע, למה שלשופט [באופן שאינו יכול לדון כדין תורה, שכ"ה המציאות בד"כ] יהיה אסור לשפוט?
בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
כל תיק הוא איסור בפני עצמו.
שש ושמח כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
לא הבנתי השאלה, אם לתובע מותר לתבוע, למה שלשופט [באופן שאינו יכול לדון כדין תורה, שכ"ה המציאות בד"כ] יהיה אסור לשפוט?
בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
אולי כהש"ך?
התכוונתי לדברי הש"ך שאין לפנ"ע במשומד לאותו דבר (ואפילו במזיד)
אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
כל תיק הוא איסור בפני עצמו.
אבל הוא אותו איסור וגם שווה ערך, לאיסור בתיק אחר וממילא לעניין לפני עיוור לא גרם לא לריבוי איסורים ולא הכשילו .
אליעזר ג כתב:שש ושמח כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
לא הבנתי השאלה, אם לתובע מותר לתבוע, למה שלשופט [באופן שאינו יכול לדון כדין תורה, שכ"ה המציאות בד"כ] יהיה אסור לשפוט?
אין קשר בין היתר התובע שמותר לו למנוע שיעשקו אותו שלא כדין אם אין דרך אחרת גם דרך ערכאות ,והעושק הוא האשם בתוצאות. לעניין השופט שיכל להימנע מלהתמנות לתפקיד וכן להתפטר וממילא אינו אנוס בפעולות עליהן הוא מחויב במסגרת תפקידו. יוצא שגם אם התוצאה שווה למשפט התורה אם נימוקיו הם באמצעות חוקים הסותרים את דין התורה או אפילו אינם סותרים אבל לא מכוח סמכות התורה במקום שמדובר במשפט של מדינה יהודית ושופט יהודי ,יש לדון לכאורה, שעובר איסור של חילול השם והרמת יד בתורת משה ובכל אופן לא שנא מהמקרה שדן בתיק ללא היתר מהבחינה הזו. אומנם יש מקרים שבהם עובר גם בגזל במובן הרחב, שההחלטה עצמה היא נגד דין תורה שאפשר שבמקרה דנן לא.
עושה חדשות כתב:
(זאת טענה אחרת ממש"כ לעיל).
אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
אולי כהש"ך?
התכוונתי לדברי הש"ך שאין לפנ"ע במשומד לאותו דבר (ואפילו במזיד)
שתי תשובות בדבר :
א. לכאורה רוב הראשונים ובכלל הפוסקים לא כהש"ך וסוברים שאסור ללוות בריבית ממשומד מדין לפני עיוור.
ב. דין מומר ישנו לכאורה רק במזיד או במרד שהאדם עצמו יצר בנפשו ויש רוב וחזקה כנגד זה בסתם שופט חילוני.
עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
אולי כהש"ך?
התכוונתי לדברי הש"ך שאין לפנ"ע במשומד לאותו דבר (ואפילו במזיד)
שתי תשובות בדבר :
א. לכאורה רוב הראשונים ובכלל הפוסקים לא כהש"ך וסוברים שאסור ללוות בריבית ממשומד מדין לפני עיוור.
ב. דין מומר ישנו לכאורה רק במזיד או במרד שהאדם עצמו יצר בנפשו ויש רוב וחזקה כנגד זה בסתם שופט חילוני.
א. אה"נ, אך בהחלט ראיתי בפוסקים שמצרפים את הש"ך כסניף.
ב. כמדומני שג"ז מחלוקת (למיטב זכרוני יש על זה בספרים על לפנ"ע)
אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
אולי כהש"ך?
התכוונתי לדברי הש"ך שאין לפנ"ע במשומד לאותו דבר (ואפילו במזיד)
שתי תשובות בדבר :
א. לכאורה רוב הראשונים ובכלל הפוסקים לא כהש"ך וסוברים שאסור ללוות בריבית ממשומד מדין לפני עיוור.
ב. דין מומר ישנו לכאורה רק במזיד או במרד שהאדם עצמו יצר בנפשו ויש רוב וחזקה כנגד זה בסתם שופט חילוני.
א. אה"נ, אך בהחלט ראיתי בפוסקים שמצרפים את הש"ך כסניף.
ב. כמדומני שג"ז מחלוקת (למיטב זכרוני יש על זה בספרים על לפנ"ע)
ב. לא ראיתי פוסקים בכירים שיש מכוח דבריהם מחלוקת בעניין אולי יחידים ,זה שכל מיני מלקטים עשו מכך מחלוקת אינו אומר שאכן זה כך.
שש ושמח כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
כל תיק הוא איסור בפני עצמו.
אבל הוא אותו איסור וגם שווה ערך, לאיסור בתיק אחר וממילא לעניין לפני עיוור לא גרם לא לריבוי איסורים ולא הכשילו .
יש לך טעות במציאות. ברור שאם לא היה תובע תביעה זו היו פחות תביעות במערכת בתי המשפט והיו נעשות פחות עבירות.
אליעזר ג כתב:שש ושמח כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
כל תיק הוא איסור בפני עצמו.
אבל הוא אותו איסור וגם שווה ערך, לאיסור בתיק אחר וממילא לעניין לפני עיוור לא גרם לא לריבוי איסורים ולא הכשילו .
יש לך טעות במציאות. ברור שאם לא היה תובע תביעה זו היו פחות תביעות במערכת בתי המשפט והיו נעשות פחות עבירות.
אכן יהיו פחות תביעות במערכת המשפט, אבל מכיוון שכמות התביעות הקיימת גם מבלעדיו מספיקה למלא את סדר יומם של כל השופטים והותר ,זה פשוט יגביר את הדחייה והסחבת ולא את כמות התביעות הנידונות בפועל. המשמעות היא שאם בכל רגע נתון יש X תביעות המחכות לתורן יהיה X+1.
בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:שש ושמח כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:עושה חדשות כתב:מענין לענין -
באופן שיש היתר לפנות לערכאות, מה מתיר ללכת לערכאות של מומרים ולהכשילם באיסור?
נראה לי שמכיוון ששופטים עוסקים במשרתם זמן מוגדר ביום ויש מספיק תיקים להעסיקם אותו זמן מוגדר הם ממילא יעברו אותה כמות איסורים.
כל תיק הוא איסור בפני עצמו.
אבל הוא אותו איסור וגם שווה ערך, לאיסור בתיק אחר וממילא לעניין לפני עיוור לא גרם לא לריבוי איסורים ולא הכשילו .
יש לך טעות במציאות. ברור שאם לא היה תובע תביעה זו היו פחות תביעות במערכת בתי המשפט והיו נעשות פחות עבירות.
אכן יהיו פחות תביעות במערכת המשפט, אבל מכיוון שכמות התביעות הקיימת גם מבלעדיו מספיקה למלא את סדר יומם של כל השופטים והותר ,זה פשוט יגביר את הדחייה והסחבת ולא את כמות התביעות הנידונות בפועל. המשמעות היא שאם בכל רגע נתון יש X תביעות המחכות לתורן יהיה X+1.
אבל זה נותן להם יותר לגיטמיציה רח"ל ויותר הצדקה נפשית להפעלת כוח מוסדי
(אמנם, ייתכן מאוד שזה לא בגדר ההלכתי של איסור לפנ"ע)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים