מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני פסח ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
ההוא דאמר
הודעות: 1476
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

המעוררים! - עשיית מי מלח השנה קודם השבת

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 30, 2018 9:01 am

כתב המשנה ברורה [תעג, סקכ"א]
או מי מלח - לטבול בהן הכרפס והירק. אם חל בשבת יעשה המי מלח קודם שבת ולא יעשה בשבת כמו שכתוב בסימן שכ"א ס"א ואם לא עשה קודם שבת ואין לו חומץ לטבול בהן יש לעשות מי מלח מעט כמו שכ' שם.

דרומי
הודעות: 7222
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

דבעא רחמנא למיפרק יתנא

הודעהעל ידי דרומי » א' אפריל 01, 2018 8:59 pm

ביצה - ע"ש דבעא רחמנא כו'. מה פשר ההדגשה על הרצון?

ועד"ז לא הבנתי בנוסח הברכה: "ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו" - מה החידוש בזה שהיה רצון?

יבנה
הודעות: 2400
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: דבעא רחמנא למיפרק יתנא

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 01, 2018 10:52 pm

זה מלשון הפסוק תהלים פרק קב, טו
כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ:
והוא לשון חביבות וחן ומענין ריצוי, ולא ענין של כוונה לעשות דבר.

חד מן חבריא
הודעות: 9
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 2:55 pm

בעניין תפילין בחול המועד

הודעהעל ידי חד מן חבריא » ד' אפריל 04, 2018 10:15 pm

צ"ל למה תפילין לא מניחים בחול המועד פסח כלומר מה האות שנאמר בחול המועד פסח
כפי שידוע שבשבת היא אות ולכן לא מניחים תפילין שהיא גם אות

ביליצר
הודעות: 1719
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: בעניין תפילין בחול המועד

הודעהעל ידי ביליצר » ד' אפריל 04, 2018 10:31 pm

שו"ע סימן לא ,רמ"א משנה ברורה

מזהב שבא
הודעות: 46
הצטרף: א' יוני 10, 2018 3:33 pm

ברכה על מצה קודם הפסח

הודעהעל ידי מזהב שבא » א' ינואר 06, 2019 3:48 pm

שלום,
עסקתי בברכת המצה בשאר ימות השנה, שלדעת הגר"ע יוסף זצ"ל ועוד פוסקים ספרדים ברכתה מזונות.
השאלה הנשאלת היא בימים שלפני הפסח (קודם ערב פסח), במקומות בהם נערך ניקיון יסודי, כך שנאסרת הכנסת חמץ כשבוע לפני החג, ועובדי המקום אוכלים מצות - האם בזה יברכו המוציא או מזונות? השאלה מצויה בבסיסים צבאיים ובבתי חולים.
שמעתי שיש לכך התייחסות של הראשל"צ בשו"ת הראשל"צ, אך אינו תחת ידי.

עושה חדשות
הודעות: 9955
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

עצה חשובה לנקיונות הפסח

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 22, 2020 8:54 pm

של"ה שער האותיות אות דל"ת - דרך ארץ
כתב אבא מורי ע"ה בצוואת יש נוחלין (ענין משא ומתן), וזה לשונו: קבלה ישנה מאבותי ז"ל, שלא להשליך שום חשבון ישן, אף על פי שנחשב ונפרע הכל, ואין יוצא [לכם] עתה מזה החשבון כלום, מכל מקום לא יושלך, אלא יהא מונח במקום מוצנע, כי מי יודע מה יולד יום, באולי יבא עת שצריך להוכיח איזה דבר מתוכו, עכ"ל.

[ונפק"מ בזמנינו למחיקת מיילים ישנים].

גלרשטיין
הודעות: 396
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

קושיא על שיטת הגר״א

הודעהעל ידי גלרשטיין » ה' מרץ 26, 2020 7:57 pm

מימי הוקשה לי על שיטת הגר״א דאיכא מצוה באכילת מצה כל שבעה, מהמבואר בגמ׳ בפסחים (צא:) ״תנו רבנן – פסח ומצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות, רבי שמעון אומר – באנשים חובה, ובנשים רשות. אהייא קאי? אילימא אפסח, פסח כל שבעה מי איכא? ואלא אמצה ומרור, אימא סיפא רבי שמעון אומר – באנשים חובה, ובנשים רשות, לית ליה לרבי שמעון הא דאמר רבי אכילת מצה דבר תורה, שנאמר ׳לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות׳ כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה? אלא אימא פסח מצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות, רבי שמעון אומר – פסח: באנשים חובה בנשים רשות״. לכאורה ממה שהביאו את ׳פסח׳, ׳מצה׳ ו׳מרור׳ בהדי הדדי משמע שה׳רשות׳ של מרור ופסח, הוא אותו סוג של ׳רשות׳ שיש באכילת מצה בשאר ימי הפסח, שהיא רשות גמורה שאין בה כלל מצוה.

מלבב
הודעות: 2527
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

מדיח כלים

הודעהעל ידי מלבב » ד' אפריל 01, 2020 12:29 am

האם יש דרך להכשיר אותו לפסח?


יואש
הודעות: 26
הצטרף: ד' מרץ 11, 2020 6:01 pm

למה רדפו המצרים אחרי בני ישראל

הודעהעל ידי יואש » ד' אפריל 01, 2020 8:45 pm

בחזקוני פרשת בשלח יד פסוק ב.
ד"א לפני פי החירות להטעות את פרעה שיהא סבור נבוכים הם בארץ ומתחרטים על שיצאו כשהם חוזרין לפני פי החירות שהוא פיתום מקום שעבודם
ובפסוק ד. כתב
ורדף אחריהם. כשיצא לקראתם למלחמה הם ינוסו והוא ירדפם ונמצאת הפשיעה עליו ועל עמו שלא יניחום לחזור.
א"כ שבנ"י שבו למקום שעבודם למה רדף פרעה אחריהם ? צא וקבלם בשמחה
אולי הפשט דפרעה שלחם ביד חזקה כמו שפירש רש"י שמות ו. א. על כרחם של ישראל יגרשם ולא יספיקו לעשות להם צדה. אבל היות שמשה רבינו אמר דרך שלשת ימים נלך במדבר לא רצה הקב"ה שיחשבום המצרים לבדאים. לכן צוה הקב"ה שישובו. אבל פרעה שהיה לו די צרות מן המכות כששמע שהם חוזרים רדף אחריהם להבריחם.
או י"ל כמו שפירש הרמב"ן שמות א. י. דבעצם רצה פרעה להכותם בחרב רק שתהיה בגידה גדולה להכות חנם עם אשר בא למצרים במצות המלך הראשון. ובאופן זה מפרש מאמר האומרים למשה רבינו אשר הבאשתם את ריחינו לתת חרב בידם כי אתה ימצאו עילה להורגם כי הם מורדים במלכות. ואולי כאן ראה בע"ח לגבות חובו להרגם בתירוץ שהם מורדים במלכות כי אמרו דרך שלשה ימים נלך ועכשיו באו האיקטורן והגידו שביום ד לא התחילו לשוב ע"כ הם מורדים במלכות.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1218
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

ברך לפני אכילת מצה וביטל המצוה - לא תהא ברכתו לבטלה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' אפריל 03, 2020 2:13 pm

השאגת אריה בסי' ק' מחדש שצריך לברך ברכת המצוות על אכילת חצי שיעור ממצווה, לדוגמא: לברך לפני אכילת חצי כזית מצה. (לדבריו - גם ב"חצי שיעור" יש מצוה כמו "שחצי שיעור אסור מן התורה", וצריך לברך על מצוה זו)
לפי זה, מה יהיה הדין, אם היה לפניו כזית מצה, ברך על אכילת מצה, התחיל לאכול חצי כזית, ועתה החליט במזיד (ולא באונס) שלא ישלים את אכילתו לשיעור כזית.
מצד אחד, אדם זה ביטל מצות עשה של אכילת מצה כיון שלא השלים אכילתו לכזית, ומצד שני - ברכתו לא תהיה לבטלה, כיון שאכל חצי שיעור, וגם על זה צריך לברך לפי דבר השאג"א.
היתכן?

ויינשנקר
הודעות: 38
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2011 12:05 am

הילולת רבי יוסי בנאה ביום שני של פסח

הודעהעל ידי ויינשנקר » ב' אפריל 06, 2020 1:09 pm

במקורות שונים מן המאה ה-19 (קורות העתים, מבשרת ציון)
מוזכר מנהגם של יהודי צפת לערוך הילולא על קבר רבי יוסי בנאה
ביום השני של פסח.
המנהג התקיים עד אמצע המאה ה-20 על פי עדויות בעל פה.
מישהו מכיר מקורות נוספים על האירוע, מקורותיו ותיאוריו ?
בתודה !

יהודה בן יעקב
הודעות: 2108
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

השמטת דין אכילת אפיקומן קודם חצות

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ג' אפריל 07, 2020 11:44 pm

בקיצור שולחן ערוך (הגר"ש גנצפריד) סי' קיט סעיף ח הביא דיני אכילת אפיקומן, ולא הזכיר כלל הדין המוזכר בשו"ע שצריך לאכלו קודם חצות.

א. האם ישנם פוסקים נוספים שלא הזכירו דין זה?
ב. האם יש מקורות בראשונים או פוסקים קדמונים החולקים על דין זה? [מלבד הידוע בשם החת"ס, שסיפור יצי"מ דאו' ואפיקומן דרבנן, שאף הוא בעיקר הדבר סובר כן, אלא שהעדיף לקיים סיפור יצי"מ באריכות אף על חשבון אפיקומן קודם חצות, אך ודאי שאין להאריך ב'שולחן עורך' ולאחר באכילת אפיקומן לאחר חצות]

שומע ומשמיע
הודעות: 2944
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

שקדי מרק

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' אפריל 10, 2020 2:56 pm

על שקדי מרק של כל השנה ראיתי פעם [בגליון של בויאן] ממשגיח בבד"ץ עד"ח שהשקדים בהכשרם הם בטיגון עמוק שדינו כבישול.
האם ידוע מה עם השקדי מרק של פסח [בהכשר עד"ח], האם יש בהם חשש לשים אותם בשבת?

עני בן פחמא
הודעות: 427
הצטרף: ש' מרץ 02, 2019 8:12 pm

מצא תערובת חמץ בפסח

הודעהעל ידי עני בן פחמא » א' אפריל 12, 2020 11:41 pm

המוצא חמץ במועד יבערנו, ולכתחילה בשריפה דמחמירים כר' יהודה.

לא מצאתי התייחסות בפוסקי זמנינו לאדם שמוצא מאכל במועד שלא נכתב עליו במפורש 'כשר לפסח', וברכיבים לא מוזכר להדיא חיטה ושאר דברי חמץ, כגון מצא בקבוק שתיה ללא כשרות לפסח או שאר מיני מאכל ללא הכשר.

בתערובת חמץ, מפורש במשנה שאלו עוברין שגם זה צריך לבער (לפירוש רש"י שם ושכ"פ הרמב"ם והשו"ע (תמב)), השאלה היא בתערובות כאלו שאינן ברורות.

שאראש-פאטאק
הודעות: 93
הצטרף: ו' ינואר 04, 2019 5:21 pm

מפני מה אומרים מקדש ישראל והזמנים בפסח

הודעהעל ידי שאראש-פאטאק » ה' יוני 04, 2020 5:47 am

איתא בבני יששכר במאמרי סיון מאמר א אות ז' שהטעם שאומרים מקדש השבת ששבת נשפע שלא על ידי מעשינו. אבל יום טוב הוא על ידי קידוש בית דין. על כן אומרים מקדש ישראל והזמנים.
ועיין שם שפסח הוא כמו שבת שנשפע שלא על ידי מעשינו. ועל כן נקרא פסח במקרא שבת. אם כן לפי דבריו לא היו צריכים לומר בפסח מקדש ישראל והזמנים.?
והא לכם לשונו https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=250

שמואל דוד
הודעות: 5589
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מפני מה אומרים מקדש ישראל והזמנים בפסח

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 04, 2020 8:53 am

שאראש-פאטאק כתב:ועיין שם שפסח הוא כמו שבת שנשפע שלא על ידי מעשינו. ועל כן נקרא פסח במקרא שבת. אם כן לפי דבריו לא היו צריכים לומר בפסח מקדש ישראל והזמנים.?
והא לכם לשונו https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=250

למען הדיוק: רק יום ראשון של פסח הוא כמו שבת לפי דבריו, ולפי״ז לא ראו לחלק בין יום ראשון לשאר הימים.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1771
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

סריקין המצויירין

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' דצמבר 29, 2020 3:23 pm

בגמ' פרק כל שעה למדנו שאין לעשות סריקין המצויירין לפסח, משום שמשתהא בם ובאים לידי חימוץ. ואע"פ שבייתוס בן זונין היה יכול לעשותו במהירות ע"י דפוס, אסור משום 'לא פלוג' (יאמרו של כל העולם אסורין ושל בייתוס מותרין).

לפני כחמש עשרה שנה הייתי במאפיית מצות מסוימת, והימים ימי חורף והעובדים היו משועממים. ה'פינער' קפץ במקומו, ולאחר גמר מלאכתו מסר את העיסה לזה שחתך אותה לחתיכות וחילק אותה לה'וועלגערערס'. הלה, מרוב שעמומו, חמד לו לצון, וכמהירות הבזק עשה את כל העיסות בצורת ברווז (קאטשקע באידיש), וכך מסר אותו. כולם חייכו או צחקו, והמשיכו בעבודה.

חשבתי לעצמי בשעתו שאולי אין לאסור במהירות, שאם כל האיסור הוא מראית עין ולא פלוג, אם המצות יוצאות למעשה בצורה רגילה, אין לאסור.

עליך עיננו
הודעות: 533
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

בדיקת חמץ בליל שבת בברכה?

הודעהעל ידי עליך עיננו » ד' מרץ 17, 2021 6:11 pm

ראיתי שכ' אחד מן הפוסקים שמי ששכח ולא בדק בליל יג' צריך לבדוק בליל שבת ע"י אור החשמל והנרות (ללא טילטול) בברכה.
האם הוא מוסכם או שזה סברא דיליה? הרי גם יש חשש שמא יטה לבדוק ע"י נרות, ועוד איך יברך הרי זה לא בצורה שתיקנו חז"ל שהרי אינו יכול לבדוק בחורים ובסדקים?

הוגה ומעיין
הודעות: 1813
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

עמילן מעובד E1422 - בחשש חמץ?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' מרץ 17, 2021 11:53 pm

אשמח למידע ממה עשוי עמילן מעובד E1422, והאם הוא חמץ.
יישר כח!

מגיד
הודעות: 24
הצטרף: ב' ינואר 06, 2020 10:13 pm

שטר הרשאה

הודעהעל ידי מגיד » ש' מרץ 20, 2021 11:31 pm

אשמח אם למאן דהו ישנה אפשרות להעלות לכאן צילום (ברור) מנוסח ההרשאה של הבד"ץ העדה החרדית לשנה זו?

הצעיר באלפי
הודעות: 884
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

קנין אודייתא במכירת חמץ ש.ז.

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' מרץ 22, 2021 7:07 am

החזון איש (ב’’ק סי’ יח אות ו’) סובר דל’’ש אודייתא בהקנאה לאחר זמן, כי אינו מודה כעת, ולכן ליכא קנין ודו’’ק.
וא’’כ מה עושים בשנה זו, שעושים הקנינים לפנה’’צ (מנהג רוב הבתי דינים) רק שעושים שהקנין יחול מאוחר יותר (או זמן קצר לפני שבת, או בשבת ואכמל’’ב) וא’’כ מפסידים קנין אודייתא.
פתרונות בבקשה !

הצעיר באלפי
הודעות: 884
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: קנין אודייתא במכירת חמץ ש.ז.

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' מרץ 22, 2021 2:03 pm

קיבלתי זה באישי

גל של אגוזים
הודעות: 1118
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

באיזה תקופה נתקן ד' כוסות

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ג' מרץ 30, 2021 10:18 pm

במתני' משמע שנתקן בזמן הבית מפני שכללוה במה נשתנה עם השאלה של 'כולו צלי'. האם דברו בזה?

אור עולם
הודעות: 499
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

קדש - ורחץ

הודעהעל ידי אור עולם » א' אפריל 11, 2021 10:30 pm

אני מגיה כעת הגש"פ שנדפסה השנה לקראת שנה הבאה.
האם יותר נכון לכתוב אחרי הקידוש, סימן "ורחץ" או סימן "רחץ"?

סופר-סתם
הודעות: 292
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: קדש - ורחץ

הודעהעל ידי סופר-סתם » א' אפריל 11, 2021 10:35 pm

אור עולם כתב:אני מגיה כעת הגש"פ שנדפסה השנה לקראת שנה הבאה.
האם יותר נכון לכתוב אחרי הקידוש, סימן "ורחץ" או סימן "רחץ"?

ברוב רובם של כתבי היד מופיע "ורחץ", השינוי שמצאתי מהמקובל הוא "ירחץ".
רבי אברהם חילדיק בספר המנהגים שלו (מנהגי חודש ניסן - מנהגי ליל הסדר וחג ראשון של פסח) הוסיף את הסימן 'רחץ' כסימן למים אחרונים.


חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים

cron