מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּגו

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עושה חדשות
הודעות: 10215
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 13, 2021 8:55 pm

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:הייתי פעם בניחום אבלים אצל יהודי בר דעת שקבר כמה מבניו רח"ל, המדובר בילדים חולים ששרדו עד גיל עשרים בערך. א' המנחמים פו"א, אח, איזה זכות וכו' וכו'. השיב האב ואמר, שכשאר נולדו לו אותם ילדים בזה אחר זה, הוא היה אצל הסטייפלער ושפך את מרי ליבו, ובין היתר סיפר לו מה שאמר לו פלוני דיבורים כיו"ב, אמר לו הסטייפלער, הכל טוב ויפה, אבל לא מקבלים את זה עבור מצוות שעושים. וד"ל.

הסיפור הזה -ששמעתיו זה מכבר מכלי ראשון- חביב עלי מאד, ויש בו בכדי לאזן את כל הדיבורים שכנגד וכפי שציינת.

אלא שמאז הוקשה לי על זה, שהרי הילדים הנ"ל בעצמם, ודאי לא בחטאם נענשו שיבוא עליהם כל זאת, אלא בסיבות אחרות הנכונות לפני המקום, ולא לנו לנסות להבינם אשר לא היינו ביסדו ארץ ולא ידענו בינה. וא"כ מאי גרע האב הגה"צ הנ"ל, אשר הוכרח לתלות את הגזירה בסיבת מעשיו.


ובהשגח"פ נתקלתי כעת באתר 'אקשיבה' בתשובה שנכתבה היום על שאלה דומה, ומחמת אריכות התשובה עדיין לא עיינתי בה כראוי, אבל עכ"פ העתקתי כולה כאן, וכפה"נ יכול להביא תועלת.

אם רואה אדם שייסורים באים עליו

שאלה מקטגוריה:
אמונה, עבודת השם


שלום רב!
מגיל צעיר אנחנו מחונכים להבין שייסורים הבאים על האדם הם עונש על מעשיו הרעים. ובדיוק לכן, אם יש לאדם צרה או מחלה, עליו לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה על חטאיו, שהרי הם היו סיבת העונש. אמנם, יש הרבה מקרים בהם א"א לתלות שהצרה באה בגלל עבירות, שהרי לפעמים אדם נולד נכה וחולה, או שזה אירע לו בילדותו, טרם נתחייב במצוות. ואם כן, במקרים כאלו ודאי ההסבר לצרה אינו בגלל החטאים, אלא בסיבות אחרות שיש לבורא העולם, כמו למשל שזה התפקיד שהוא מייעד לאותו אדם שנולד נכה, ועוד כל מיני חשבונות שמים שאין אדם יכול להשיגם. אם כך אינני מבין למה כאשר אדם נהיה חולה או נכה 'באמצע החיים' זה כאילו ברור שזה בגלל החטאים, והוא צריך לחזור בתשובה וכו', למה לא נאמר שגם זה אירע מחמת חשבונות שמים אחרים וזה התפקיד שלו וזה נסיונות להבא וכד', בדיוק כמו שאמרנו על מי שנולד כך. אני מקווה שהסברתי מספיק את השאלה, ומקווה גם לקבל מענה המניח את הדעת. אמנם השאלה מפריעה לי כבר זמן רב, אבל האירועים האחרונים (ה"י) מציפים לי אותה שוב ושוב.

תשובה:

שלום וברכה...


לכאו' הבסיס של התשובה הוא פשוט. כמו שאמרו חז"ל פשפש ולא מצא אלו ייסורין של אהבה. וממילא מי שנולד עם ייסורים ה"ה בבחינת פשפש ולא מצא, משא"כ אדם הרואה שייסורים באים עליו שיש לו לפשפש במעשיו.

פולסברג
הודעות: 1000
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק

הודעהעל ידי פולסברג » ב' יוני 14, 2021 12:17 am

עזריאל ברגר כתב:בקשר למה שהוזכר בתחילת האשכול ש"אין אדם נתפס על צערו", ובקשר לכותרת האשכול:
לפני זמן-מה שמעתי על אחת שהיתה בירידה רוחנית (כנראה לא לגמרי "פירשה מדרכי ציבור", אבל לא המשיכה בדרך החינוך של בית הוריה), ולילה אחד עלתה עם חברה שלה (במצב רוחני דומה) לגג של בנין וקפצו משם יחד.
ובימי השבעה אבא שלה אמר בראיון שהוא בטוח שהיא נמצאת עכשיו במקום שעכשיו טוב לה.
ואמרתי לעצמי: רבונו של עולם! מדובר בנערה שצ"ע אם בכלל צריכים להתאבל עליה מפני חומרת מעשיה (עכ"פ מדין "מאבד עצמו לדעת" וכו') והאם יש לה חלק בעולם הבא מן-הדין, והוא בטוח שכבר בתוך ימי השבעה היא הגיעה למנוחתה?! אפילו אנשים שהם צדיקים-בדינם (היינו מי שרובו מצוות ויש לו מיעוט עוונות) צריכים לעבור תיקונים שונים בעולם הבא עד שיגיעו למנוחתם!
זאת מלבד הלגיטימציה הנוראית שהוא נותן בדבריו לכל מי שמתלבט אם לעשות כמעשיה וכו'...
ואכן ראוי לקרוא על דברים אלו את כותרת האשכול!
אלא שלא הערתי בשעתו לאבי-הבת (למרות שיכולתי ליצור עמו קשר) מפני שאין אדם נתפס על צערו...


דברים כדרבונות.

היה לי שכן, בן ת''ח ובנש''ק, שפרק מעליו עול תורה ומצות והרבה שנים חי חיי תאוה. ופתאום נפטר, והספידוהו כאחד הגדולים אשר בארץ...

אראל
הודעות: 2079
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק

הודעהעל ידי אראל » ב' יוני 14, 2021 6:45 am

פולסברג כתב:ואכן ראוי לקרוא על דברים אלו את כותרת האשכול!
אלא שלא הערתי בשעתו לאבי-הבת (למרות שיכולתי ליצור עמו קשר) מפני שאין אדם נתפס על צערו...


דברים כדרבונות.

היה לי שכן, בן ת''ח ובנש''ק, שפרק מעליו עול תורה ומצות והרבה שנים חי חיי תאוה. ופתאום נפטר, והספידוהו כאחד הגדולים אשר בארץ...[/quote]
יש חילוק והבדל בין כשאומרים 'עכשיו היא נמצאת במקום שטוב לה', לבין הספד כאחד הגדולים....
האומר 'עכשיו נמצאת במקום שטוב לה', אינו כ"כ רחוק וטועה, כי יוכל להתפרש גם אם נמצאת בגיהנם, שהרי טובה גדולה היא להרשעים שיתמרקו בגיהנם, וכאשר נמצאים כבר שם מצדיקים עליהם הדין..
משא"כ הספד, זה ענין אחר לגמרי....

קופא דמחטא
הודעות: 85
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק

הודעהעל ידי קופא דמחטא » ב' יוני 14, 2021 9:42 am

שמואל ב פרק יט
(א) וַיִּרְגַּ֣ז הַמֶּ֗לֶךְ וַיַּ֛עַל עַל־עֲלִיַּ֥ת הַשַּׁ֖עַר וַיֵּ֑בְךְּ וְכֹ֣ה׀ אָמַ֣ר בְּלֶכְתּ֗וֹ בְּנִ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ בְּנִ֣י בְנִ֣י אַבְשָׁל֔וֹם מִֽי־יִתֵּ֤ן מוּתִי֙ אֲנִ֣י תַחְתֶּ֔יךָ אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי:
(ב) וַיֻּגַּ֖ד לְיוֹאָ֑ב הִנֵּ֨ה הַמֶּ֧לֶךְ בֹּכֶ֛ה וַיִּתְאַבֵּ֖ל עַל־אַבְשָׁלֹֽם:
(ג) וַתְּהִ֨י הַתְּשֻׁעָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא לְאֵ֖בֶל לְכָל־הָעָ֑ם כִּֽי־שָׁמַ֣ע הָעָ֗ם בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־ בְּנֽוֹ:
(ד) וַיִּתְגַּנֵּ֥ב הָעָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לָב֣וֹא הָעִ֑יר כַּאֲשֶׁ֣ר יִתְגַּנֵּ֗ב הָעָם֙ הַנִּכְלָמִ֔ים בְּנוּסָ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה:
(ה) וְהַמֶּ֙לֶךְ֙ לָאַ֣ט אֶת־פָּנָ֔יו וַיִּזְעַ֥ק הַמֶּ֖לֶךְ ק֣וֹל גָּד֑וֹל בְּנִי֙ אַבְשָׁל֔וֹם אַבְשָׁל֖וֹם בְּנִ֥י בְנִֽי:


וכי לא ידע דה"מ ע"ה את חכמת אשת רבי מאיר שציטט הרב מענה איש לעיל?! או ח"ו לא היה במדרגות הרמות שתיארו כאן מחוה"ל וכו'?!

והגם שיש לדחות שהיה משום שמת בחטאו כמו שפי' בחומת אנך מ"מ אי"ז דעת שאר מפרשים שם
ומה שדרשו חז"ל שאמר בני שמונה פעמים להעלותו וכו' הוא רק דרשה מתיבות בני ואין בזה בי' לשאר דברי נז"י שבהדגשה
(וגם אם נדחה מקור זה נצטרך לבאר הפסוק בויקרא י,ו "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם" וברש"י שם "מכאן שצרתן של ת"ח מוטלת על הכל להתאבל בה")


והנראה לי, שב' הפרספקטיבות נכונות ונדרשות מן האדם, ושניהם אמת למרות שלתפוס את שתיהם בהרגשה בב"א זה רגשות מנוגדות
וראי'
שמצד אחד יש שינוי בברכה בין שמועות טובות לשמועות רעות כמ"ש הרב מחולת המחנים מגמ' פסחים
ומצד שני חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ובברכות ס,ב לקבולינהו בשמחה. ונפסק בשו"ע או"ח רכב,ג
כמדו' שיש עוד כמה מקומות שאנו נדרשים להכיל פרספקטיבות מנוגדות

ובי' הענין
"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" היינו
שכל רע הוא מביא אל הטוב
ואם נתפוס אותו רק מצד ההוה הוא רע
ואם נתפוס אותו רק מצד העתיד הוא טוב
ואנו נדרשים לתפוס אותו גם מצד ההוה וגם מצד העתיד
וע"כ מצד אחד אנו מתייחסים אליו כאל רע: נוסח הברכה, בכי ואבילות, פשפוש במעשים וכו' (להתכחש למציאות בהווה ולחווית הצער והאובדן שהשם טבע באדם, יתכן שברמה מסויימת זה סוג של כפירה ומרד. [כמובן שאין כוונתי לתפוס אדם בשעת צערו על צורת ההתמודדות שלו עם האובדן, רק כתבתי לבאר העניין מבחי' רעיונית])
ומצד שני צריך לקבולינהו בשמחה ולראות את הדברים גם מצד העתיד (וגם בזה, אם אדם מתעלם מראיית הדברים גם מצד העתיד זה סוג של שקר, מפני שאינו מקיף את העניין בשלמותו, וודאי שיש בזה כפירה בטובו ית')


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים